עזרה מה ההבדל בין פיליפינית לאמא?

חושב מחדש · 30/10/18

נכתב ע"י אשר כותבת:
ילד בעייתי זה לא יצירת ההורים!

כמובן שלא הכללתי, אלא כתבתי כך: 'אבל אולי ההורים לעיתים יוצרים ילד בעייתי'

כמובן שיש ילדים עם צרכים מיוחדים שאכן זקוקים לעזרה וסיוע, והחינוך והטיפול בהם מקשה,
אך לעיתים ישנו מצב שההורים גרמו לילד לקבל את התשומת לב כאשר הוא פחות נחשב.
ושוב - אנחנו נגררים לנושא שהוא לא חלק מהאשכול הזה.
ולא בפורום שכזה.

יוסף שחק · 30/10/18

נכתב ע"י יעל:
אבל איך להסתכל על זה כמו פיליפינית ר"ל, או כמו עבודת המקדש זו בחירה שלה!!
ואיך שהיא רואה את עצמה כך גם הילדים שלה מקבלים את זה

נכתב ע"י bp1:
אם היא עושה הכל בצורה טכנית באמת אין הבדל.

מעניין אם זה עובד גם הפוך, כלומר: האם פיליפינית יכולה לדמיין שהיא עושה עבודת קודש וזה יהיה כך.
כי אם לא, אז כנראה שיש בכ"ז הבדלים גם בלי קשר איך "מסתכלים על זה"

מרחבית · 30/10/18

נכתב ע"י מחשבה אחת:
כמובן שיש ילדים עם צרכים מיוחדים שאכן זקוקים לעזרה וסיוע, והחינוך והטיפול בהם מקשה,
אך לעיתים ישנו מצב שההורים גרמו לילד לקבל את התשומת לב כאשר הוא פחות נחשב.
ושוב - אנחנו נגררים לנושא שהוא לא חלק מהאשכול הזה.
ולא בפורום שכזה.

1. העובדה שלא כל הילדים באותה משפחה הם 'בעיתיים' אומרת, שאין כאן דפוס של הורים שגורם בברור לבעיות. מקסימום האינטרקציה בין ההורים לילד המסוים הזה - לא 'הלכה' טוב. (במידה שאין אלה בעיות לגמרי אובייקטיביות).

2. יש ילדים שפשוט זקוקים ליותר. בלי קשר לבעייתיות משום סוג.

3. מבחינת קושי ההורים וכלל המשפחה - לא משנה הגורמים לקושי. ההורים הרי עושים את הכי טוב שהם יודעים/יכולים. וכשיש ילד עם קשיים - תהיה הסיבה אשר תהיה - הוא צורך הרבה יותר זמן ואנרגיות מכל הסוגים - וזה אתגר לא פשוט, והאתגר הזה לגמרי לא נדיר.

ורדית א · 30/10/18

הפיליפניות הן משל מצוין למי שעוזבות את כל היקר להן ובאות לכאן לזמן מוגבל לעבוד קשה 24/7 ולהרוויח כסף שכאן הוא שווה מעט ושם הוא שווה פי כמה
והנמשל ברור...

פפרר · 30/10/18

כל התגובות נכונות
אבל עדיין , בנוסף אני ממליצה , גם אם היא חושבת שהתקציב לא מאפשר
לקחת עוזרת בית שעתיים בשבוע - לא תאמינו מה היא מספיקה בשעתיים שהיא עסוקה 100% בניקיון ,
בלי לעזור תוך כדי לילדים בשיעורי בית/טלפונים חשובים / בישולים /סידורים דחופים ועוד טרדות כאלה ואחרות
מהרגע שהתחלתי , אני רק מצטערת על כל השנים שלא עשיתי את זה
וכמובן שתברר קודם על העוזרת ...

פפרר · 30/10/18

נכתב ע"י מריונטה:
מסופר על רבי אייזיק שר שחזר מתפילת שחרית בישיבה מלווה בתלמידיו.
בדרך באה לקראתם אישה דוחפת עגלת תינוק במהירות וכמעט הפילה את ר' אייזיק שר על הארץ.
פנו אליו תלמידיו בתואנה שזה ממש לא כבוד התורה והיה כאן חוסר זהירות מצידה.
פנה אליהם ר' אייזיק שר ואמר: "האישה הזאת, בלילה לא ישנה כי היא טיפלה בתינוק, והתעוררה מוקדם בבוקר כדי להוציא את הילדים ללימודיהם בזמן וכעת הולכת להביא את התינוק למטפלת כדי שתוכל היא ללכת לעבודה להביא מעט פרנסה וכדי שבעלה יוכל לשבת בשלווה.
האישה הזו עשתה הכל למען בעלה וילדיה וכלום בעבורה.
ואני - התעוררתי מוקדם והתפללתי - עבורי, וכעת אני הולך לביתי, ואחר כך אלך ללמוד בשביל שכרי.
וכיצד תוכלו כך לטעון כלפיה?"

חזק !

רחל סרולוביץ · 30/10/18

נכתב ע"י רותי קפלר:
@ששונית , זה נושא שמתאים יותר לפורום חכמת נשים (אשמח להמליץ עלייך שם).
יש הרבה דברים ששם אפשר לפתוח בעדינות, וכאן לא.

זה קצת מרגיז שמי שמעירה את ההערה הזו כל פעם היא כזו מן היושבות על ההר.
כדי להתקבל לפורום הזה צריך לעבור דרך חתחתים!

פסי דבלינגר · 30/10/18

נכתב ע"י bbh200:
למה היא מרגישה פיליפינית, היא אמא שלהם את האהבה האימהית והאכפתיות האמיתית רק היא יכולה לתת, לא אף אחד בעולם!!!!
ממליצה לה לקרוא פוסטים של @פסי דבלינגר , שכותבת כ"כ אמיתי ועוזרת לנו להרגיש את היופי שבאמהות שלנו

וחוץ מזה שאת המשכורת שלה אי אפשר לשער בכלל במושגים שלנו

ותמסרי לה בשמי שאני מעריכה אותה מאוד ושולחת לה חיבוק חם (על החתום אמא לשישה רצופים בלע"ר כי"ר אמן)

תודה על המשוב

בעבר הפוסטים התפרסמו מידי שבוע בפרוג ,
עכשיו אפשר להרשם לקבלת פוסט שבועי ישירות למייל.

מטרת הפוסטים לרענן ולהזכיר לנו כמה תפקיד האימהות שלנו נהדר, עוצמתי ומלא סיפוק על אף האתגרים והמטלות השוטפות והסוחפות...
כולנו אימהות,עסוקות עובדות ולפעמים חלשות עצבניות ואבודות, אז נחמד מידי פעם לקבל תזכורת , לא?

-LIGA · 30/10/18

האמת, נדהמתי מהשאלה!
לא קראתי את התגובות, אז ייתכן שכבר ענו.
אמא זה קודם כל קשר דם! (ואת כל השאר כנראה פרטו פה)
להשוות לפיליפינית? משהו לא נבלע לי. לכאורה זה לא סתם שאלה. איני מכירה את האישה אבל חייב להיות שמשהו עומד מאחורי השאלה הזו.
אולי היא לא מקבלת מספיק הערכה, ואולי הילדים שלה מתנהגים אליה כאל פיליפינית, אחרת קשה לי להבין מנין נובעת השאלה.

ברוך אתה · 30/10/18

נכתב ע"י ששונית:
אישה צעירה אמא לשלושה צפופים שאלה אותי את השאלה הזו.
היא מרגישה הפיליפינית של הבית, רק שפיליפינית מקבלת משכורת והיא לא.
בעלה משתדל לעזור גם בבית וגם עם הילדים, היא עובדת בבקרים בעבודה נחמדה, אבל מרגישה פיליפינית.
אמרתי לה שפיליפינית לא שותפה בקבלת החלטות אבל הטיעון לא התקבל על דעתה. למרות שהיא מחליטה הרבה בבית, היא עדיין מרגישה עוזרת ולא אמא.
אז איזה עוד הבדל יש בינהן? או מה יגרום לה להרגיש אמא ולא עובדת זרה?
תודה מראש על כל תגובה

זה סוג של שפה של אנטי חרדים!
"צער גידול בנים" זהו קללה מאלוקים.
זה המטרה.
אבל בסוף מגיע נחת כשגומרים לחתן הילדים ונהנים מהנכדים

ששונית · 30/10/18

טוב, אז ככה.
מכירות את זה שמישהו במצוקה מבקש עזרה, מתגייסים לעזור לו, מגישים עזרה והברנש נעלם.
זה עזר? הצליח? עבר? הלו? אין אף אחד.
אז לכן, כדי להשיב את רוחכן והתעניינותכן, אספר את ההמשך.
הבוקר הדפסתי את כל התגובות המאוד נבונות ומחכימות והעברתי אותן לאותה חברה הספק אמא ספק פיליפינית.
היא קראה אותן בתשומת לב.
למען האמת, התגובות על האושר העצום והשליחות המופלאה והשכר האלוקי ודומיהם די עיצבנו אותה, כמו שהרבה אמרו כאן, כי היא יודעת את זה היטב ויכולה גם למסור סדרת הרצאות בנושא.
מה שמאוד דיבר אליה היה התגובות שגרמו לה לברר בכנות ובפנימיות איזה היבט של פיליפינית היא מוצאת בעצמה. ("ברור שאני לא חושבת שאני פיליפינית, אני בהירה ובלונדינית")
הברור העלה שלפני שמגיעה עוזרת, פיליפינית או קרואטית, אין לה בעיה ללכלך עוד כמה קערות ולהשאיר טפטופים על הרצפה, כי עוד מעט העוזרת מגיעה.
וזו היתה הארה של הנקודה המדוייקת שהפריעה לה.
שבעלה שבאמת עוזר ובאמת משתדל, מותיר אחריו בלגן ולכלוך בכיף, ממש כמו שהיא משאירה לפני שמגיעה העוזרת.
ההבנה הזו עזרה לה הרבה יותר משאפשר לתאר.
היא דיברה עם בעלה גלויות והסבירה לו כמה מפריע לה הכוס קפה על השיש, הנעליים בסלון והשקית בדלת הבית, והוא הופתע והצטער והתנצל והיא מרגישה עכשיו כל כך אמא, כל כך לא פיליפינית.
אז אני ממלאת את בקשתה להודות לכל המגיבים והמגיבות שפתחו לה את העיניים וניקו לה את הלב.
ולפי כמות הצפיות באשכול הזה (3560 פלוס) נראה לי שהשאלה הזו מצטעקת ונחבטת בין קירות הלב של אימהות רבות מספור, ואני בטוחה שכל אחת מהן מצאה בתגובות הרבות מענה למצוקתה.
שהשם הטוב יתן בלב כולנו המון אושר וחדווה וישלח לנו מידו הרחומה בריאות וכוחות לגדל את המתנות המבורכות שהוא שלח אלינו.

Ruty Kepler · 30/10/18

נכתב ע"י רחל סרולוביץ:
זה קצת מרגיז שמי שמעירה את ההערה הזו כל פעם היא כזו מן היושבות על ההר.
כדי להתקבל לפורום הזה צריך לעבור דרך חתחתים!

למה דרך חתחתים? רק להזדהות בשם מלא, ולהביא ממליצה אחת מתוך הפורום.
זה מינימום נדרש בשביל לוודא שהפורום יישאר מרחב מוגן.
כל אלו שאני מכירה אותן, אפילו דרך מישהי משותפת, יכולות להתממלץ דרכי. בשמחה.

תפוח אדמה · 30/10/18

אני קוראת את האשכול הזה רק כעת
ותרשו לי קצת להטות את האשכול הצדקני הזה על פיו.
בכנות, אבל הכי בכנות, מי מכן לא מרגישה לפעמים פיליפיניות?

זה עדיין לא מפחית מאיתנו את תחושת ה"שליחות הנעלה",
עדיין לא אומר שמשהו בבחירות שלנו מוטעה
עדיין לא אומר שאנחנו לא יוצלחיות, או מדוכאות או לא שורדות
או שהבעל שלנו לא שווה.

לא, כי אנחנו חיות בדור של אוטוסטרדה בלתי אפשרית.
ותביאו לי אישה אחת מחו"ל שתראה איך נשים ישראליות חיות כאן בארץ, במירוץ הזוי,
גם עובדות במשרות מלאות, גם מתפקדות כאמהות וסופרוומניות.
להגיד שאנחנו מסכנות, לא.
אבל כן, לפעמים בכל אחת מאיתנו מתגנבת התחושה הזו, אני פה פיליפינית
ולא מרגישות ביום יום את תחושת השליחות הנעלה.
כן יודעות שיש לנו משהו שבחרנו, ובשבילו אנחנו עובדים.

סמינר דוד · 30/10/18

לא. בלי הצטדקות. אף פעם לא הרגשתי פיליפינית.

כשהבת שלי התעוררה בלילה, אמרתי: אוף, רק עכשיו נרדמתי. וקמתי לה, חיבקתי אותה בחום, נדנדתי,,, עד שנרדמה.

ואם הרגשתי באמצע הלילה צמאה. אמרתי: אוף רק עכשיו נרדמתי. וכשניסיתי להתהפך, והרגשתי עדיין צמאה, קמתי ושתיתי.

בשני המקרים הרגשתי אותו דבר.

יש שעות קושי, ויש שעות של חולשות, אבל זה עדיין לא פיליפינית. כי פיליפינית רק עובדת. ולא מרצון. אמנם זה מבחירה, היא רוצה לעבוד, אבל לא מרצון שהבית יהיה נקי, או שהילד יהיה שבע, נקי, שמח...

סמינר דוד · 30/10/18

נכתב ע"י ברוך אתה:
זה סוג של שפה של אנטי חרדים!
"צער גידול בנים" זהו קללה מאלוקים.
זה המטרה.
אבל בסוף מגיע נחת כשגומרים לחתן הילדים ונהנים מהנכדים

לא מסכימה עם זה כלל וכלל!

אלה דיבורים של חולשה, בדרך כלל זמנית, ולא של אנטי חרדים, ועוד כמה...

אשר כותבת · 30/10/18

נכתב ע"י סמינר דוד:
לא. בלי הצטדקות. אף פעם לא הרגשתי פיליפינית.

כשהבת שלי התעוררה בלילה, אמרתי: אוף, רק עכשיו נרדמתי. וקמתי לה, חיבקתי אותה בחום, נדנדתי,,, עד שנרדמה.

ואם הרגשתי באמצע הלילה צמאה. אמרתי: אוף רק עכשיו נרדמתי. וכשניסיתי להתהפך, והרגשתי עדיין צמאה, קמתי ושתיתי.

בשני המקרים הרגשתי אותו דבר.

יש שעות קושי, ויש שעות של חולשות, אבל זה עדיין לא פיליפינית. כי פיליפינית רק עובדת. ולא מרצון. אמנם זה מבחירה, היא רוצה לעבוד, אבל לא מרצון שהבית יהיה נקי, או שהילד יהיה שבע, נקי, שמח...

טוב, נו, היא לא התכוונה לפיליפינית-פיליפינית עם עיניים אליפסות, שיזוף ושיער חלק.
אלא כמו שכל אמא צועקת לפעמים בבית, תוך כדי שהיא מרימה גרביים מהרצפה בסלון:

"תגידו מהההה?? אני פיליפינית שלכם????"

תפוח אדמה · 30/10/18

נכתב ע"י אשר כותבת:
טוב, נו, היא לא התכוונה לפיליפינית-פיליפינית עם עיניים אליפסות, שיזוף ושיער חלק.
אלא כמו שכל אמא צועקת לפעמים בבית, תוך כדי שהיא מרימה גרביים מהרצפה בסלון:

"תגידו מהההה?? אני פיליפינית שלכם????"

כמה היטבת להגדיר

סמינר דוד · 30/10/18

נכתב ע"י אשר כותבת:
טוב, נו, היא לא התכוונה לפיליפינית-פיליפינית עם עיניים אליפסות, שיזוף ושיער חלק.
אלא כמו שכל אמא צועקת לפעמים בבית, תוך כדי שהיא מרימה גרביים מהרצפה בסלון:

"תגידו מהההה?? אני פיליפינית שלכם????"

עשית את זה הכי חמוד שיש!!!

אבל הנושא התחיל מזה שהיא לא אומרת שהיא פיליפינית של אף אחד, היא מרגישה פיליפינית, ושואלת מה ההבדל בינה לבין פיליפינית. כי היא מרגישה כך.