עזרה מה ההבדל בין פיליפינית לאמא?

CONNECTIONS

עסק חכם ואוטומטי מרוויח יותר ועובד פחות!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
אוטומציה עסקית
בעיניי השאלה הזאת היא קריאת הצלה.
התשובות באשכול יפות ונכונות, אבל לא מתאימות לשאלה הזאת, שנשאלת בכאב או מתוך מצוקה.

פיליפנית זו אחת שנשלטת , שאומרים לה מה לעשות, עבודות הבית צריכות לבוא מתוך לב של אימא שדואגת לילדיה ולבעלה, משהו מבתוכו, ולכן נראה לי אחת מהשנים או שהגברת רועה בשדות זרים שם באמת היחס לעבודות הבית הוא כזה, כמו כן יכול להיות בהחלט שההרגשה שיש לה היא בגלל היחס של בעלה אליה, לא מעריך לא מעודד ורק מתלונן.
 

תהילתך

משתמש סופר מקצוען
המשתמש נחסם
עיצוב ואדריכלות פנים
  • ישעיה פרק-נח

    {ז} הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם: {ח} אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יי יַאַסְפֶךָ: {ט} אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן:

  • את הפסוקים האלו קוראים בהפטרה של יום כיפור.
  • הטיפול בילדים שלנו, הבישול, הכיבוס וכו' אלו הדברים החשובים ביותר, שזוכים בהם לדברים הנשגבים ביותר.
 

cherry c

משתמש סופר מקצוען
כל הכבוד שחברות פורקות לך ככה את ליבן, מה שאני הייתי עושה עם חברה כזו, זה בעיקר מכילה. היא לא באמת בקשה ממך תשובה אנליטית/השקפתית.
היא זעקה לך שאין לה אויר. שהחיים סגרו עליה והיא מרגישה שהיא רק עושה ופועלת את עבודות הבית ושום דבר מעבר לזה.

3 ילדים צפופים, זה שיא השיאים של הקושי באמהות לילדים.
אמרו לי את זה אינספור נשים שגם גדלו 8 ו9 ילדים.
היא במרוץ החיים ואין לה זמן אפילו לחשוב מי היא ומה היא. לעשות פעולות שפעם היא היתה עושה כתחביב וכמילוי מצברים נשמע לה מעל ומעבר לדמיונות.

אחרי זה הייתי מנסה לברר איתה מה יעשה לך טוב, מה יתן לה מרווח נשימה, מה יכול להקל עליה.
לאחת זה האוט-סורסינג של עבודות הבית (הלוואי עלינו פיליפינית לכל בית)
לשניה זה נערה שתעזור בהשכבות. (גיסה/אחיינית/שכנה)
לשלישית זה יציאה שבועית עם בעלה.
לרביעית זה לצאת לקורס, להשאיר את הבית מאחוריה ולהתנתק. (צריך הרבה אומץ וכוח כדי להחליט לעשות את זה כשאת במצב כזה)
לחמישית זה הליכה יומית.
הייתי מבררת גם, האם בעלה שותף אליה, האם הוא מעריך אותה כאשה ולא רק כספקית שירותי עזר, והאם הוא מודע לתחושות שלה. תחושות כאלה לפעמים מגיעות מיחס מסוים של בעל, ולפעמים זה נטו התבחבשות של האשה עם עצמה. זה היא שלא יודעת לשחרר כלום בעבודות הבית, זה היא שמעריכה את עצמה דרך הכלים שנשארו בכיור/הרצפה המלוכלכת.

סביר להניח שאת תדברי איתה על הרשימה לעיל, היא תגיד הלוואי, בחלומות שלי, אין לי כסף, אני אפילו לא מספיקה לאכול אז לצאת להליכה... וכולי וכולי.
אבל זה הקושי לשנות את הרגלי החיים ולחשוב מחוץ לשלולית.
ובעלה גם צריך להתגייס לתמוך בה בשינוי, והיא צריכה לשקף לו את מה שהיא מרגישה כדי שיבין שהמצב זועק את זה.

ותודה ל @נחמי פורתא ול @מרחבית על התגובות.
 

cherry c

משתמש סופר מקצוען
  • הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם: {ח} אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יי יַאַסְפֶךָ: {ט} אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן:
  • את הפסוקים האלו קוראים בהפטרה של יום כיפור.
  • הטיפול בילדים שלנו, הבישול, הכיבוס וכו' אלו הדברים החשובים ביותר, שזוכים בהם לדברים הנשגבים ביותר.
אם כבר הייתי שולחת את זה לבעלה...
 

ש. צ. וינמן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עריכה תורנית
אישה צעירה אמא לשלושה צפופים שאלה אותי את השאלה הזו.
היא מרגישה הפיליפינית של הבית, רק שפיליפינית מקבלת משכורת והיא לא.
בעלה משתדל לעזור גם בבית וגם עם הילדים, היא עובדת בבקרים בעבודה נחמדה, אבל מרגישה פיליפינית.
אמרתי לה שפיליפינית לא שותפה בקבלת החלטות אבל הטיעון לא התקבל על דעתה. למרות שהיא מחליטה הרבה בבית, היא עדיין מרגישה עוזרת ולא אמא.
אז איזה עוד הבדל יש בינהן? או מה יגרום לה להרגיש אמא ולא עובדת זרה?
תודה מראש על כל תגובה


מה שאני שומעת כאן זה כי היא חיה עכשיו בתחושת ניצול.
היא נותנת ולא מקבלת תמורה.
ובעיקר, מטלות הבית מרוקנות את המשאבים שלה. ומותירים אותה במינוס רגשי.

כמובן, שאפשר לצטט כאן אינספור מובאות על גודל ומעלת האם. וזה נכון. מאוד.
אבל, נכון גם שהטיפול בבית עם קטנטנים הוא לא קל בכלל.

נראה לי כי היא צריכה לשקול את כל המערכת, והיא לא זקוקה ללכת לטיפול לשם כך.
כל אדם צריך לעשות לברר לעצמו מידי פעם, מה קורה לו, ואבוי אם הוא יחכה לטיפול כדי להגיע למסקנות.

היא צריכה לבדוק מהיכן היא מקבלת כוחות. מה מעניק לה שלווה. מה ממלא אותה באנרגיות.
והתשובות אינדבידואליות לחלוטין.
לאחת מתאים לצאת פעם בשבוע עם חברה, לשניה לקרוא לביביסטר ולהכנס למיטה עם ספר טוב ופיצוחים. שיעור טוב. שחיה. הליכה יומית וכו'

לבדוק היכן ניתן להקל מהעומס אבל בעיקר לבדוק מהם מקורות האנרגיה שלה.
וכמו שבמזון אנו לא מצפות שמישהו יאכיל אותנו, כך במזון לנפש אנו חייבות לבדוק מה ממלא אותנו, ולדאוג להתמלא. ולא רק בשעת מצוקה וחסר.
 
נערך לאחרונה ב:

vhsvchch

משתמש מקצוען
יש סיפור ידוע על הרב אייזיק שר שפגש יהודי הולך עם ילדו לרופא,
שאל אותו, להיכן אתה הולך?
ענה היהודי, עם הילד לרופא.
אמר לו הרב, אם כך הפרה הולכת עם העגל לרופא...
היהודי כמובן לא הבין מה רצונו של הרב, הסביר לו הרב:
כל בעל חי מטבעו מטפל בוולדות שלו, אם אתה הולך לרופא ללא מחשבה אתה דומה לפרה שמטפלת בעגל.
אבל אם אתה חושב על כך שאתה גומל חסד עם ילד יהודי שלא חש בטוב, ואתה מגדל אותו לתורה וליראה, אתה מקיים את מצוות גמ"ח וחינון וכו'
הכל תלוי בכוונה....
 

בחן ובחסד

משתמש מקצוען
יש פה כ"כ הרבה תגובות מחכימות. @נחמי פורתא, נהניתי מאד לקרוא את מה שכתבת.
בראיה שלי, אמירה כזו ממש לא מחייבת מצוקה קיצונית או צורך דחוף בטיפול.
היא כן מצביעה על איזשהוא ריק משמעותי, על חסר כמו שכתבה @מרחבית.
יש נשים שבנויות בצורה שונה- פחות מעשיות וטכניות, מתעייפות מהר מעבודה פיזית או סתם עם קשיי ריכוז ובעיות בהתארגנות.
יש כאלה שאין להן שום עזרה מהסביבה ולפעמים גם התמיכה לוקה בחסר.
כשלנתונים האלו מתווספת צפיפות של מס' קטנטנים או תקופה מורכבת יותר בחיים- זה סוג של מלכוד.
אמא מחויבת למשפחתה לפחות למינימום- אוכל מזין, בגדים נקיים וסדר וניקיון בסיסיים, אבל לפעמים היא, לצערה, לא מסוגלת לעשות את זה בשמחה ובפניות הנדרשים. כשלמישהו אין כח והוא עושה משהו רק כי צריכים וחייבים, זה יכול להוביל לשחיקה משמעותית שכנראה תלך ותחריף - תחשבו כמה זה נורא לעשות באופן קבוע מטלות ששואבות ממך את כל האנרגיה שלך. זה מייבש את הגוף ויותר מזה- את הנפש. יש פה מעגל שלילי שמזין את עצמו ונהיה סבוך יותר ויותר.

לא חושבת שיש פה פתרונות קסמים. יש כאלו שיתמלאו מהרצאות ומרעיונות רוחניים, יש כאלו שיטענו כח מהפוגות קטנות ויזומות במהלך השגרה ויש כאלו שיזדקקו לשינויים יותר רדיקלים. אמרה לי חברה שמה שעזר לה בתקופות כאלו זה בעיקר ההכרה והמודעות שזה כרגע המצב ולא כדאי להלחם עם זה ועוד משהו שאלי מאד דיבר: להחליט מראש שאני מורידה פרופיל בזמן הקרוב, עושה את המינימום הנדרש ומפנה יותר זמן לעצמי. סוג של ניתוק יזום כדי לשוב ולהיטען מחדש.
מתפללת על עצמי עם כל נשות עם ישראל הצדיקות ש- ה' יתן לנו הרבה ס"ד, אושר וכוח לעשות את התפקיד שלנו באמונה ובאהבה.
 

ששל

משתמש מקצוען
מאמינה שיש גם פיליפיניות שמרגישות שליחות........
גם סייעת לילד מוגבל מרגישה עבודת קודש. וצודקת.
 

ארבע

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הפקות ואירועים
מה ההבדל בין אמא פיליפינית? בעיני הוא מקופל במשפט 'אמא יש רק אחת'.
זה משפט שיכול להתיש ולהחליש, כאילו כל כובד העול מונח על הכתפיים.
זה משפט שיכול למלא בתעצומות ובגאווה.
אני לא יכולה ויודעת ורוצה לאבחן את האישה הזו, אבל מאחלת לה בחום רב שתחוש הרבה סיפוק ומלאות ונחת.
 

***

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
סיפור מדהים שאני לא יודעת עד כמה הוא קשור,
אבל זה בהחלט מראה לנו מזה אמא..........
******************************
לאמא שלי הייתה רק עין אחת,
שנאתי אותה- היא הייתה מבוכה גדולה עבורי...
היא בישלה עבור תלמידים ומורים בכדי לתמוך במשפחה כלכלית.

היה יום אחד, במהלך בית הספר, שבו אמא שלי באה לבקר אותי
הייתי כל כל מובך... איך היא עשתה לי את זה?
התעלמתי ממנה, זרקתי לה מבט שנוא וברחתי משם.

יום למחרת, אחד מחברי הכיתה צחק: "חחח, לאמא שלך יש רק עין אחת!"
רציתי לקבור את עצמי- רציתי גם שאמא שלי תיעלם...
כאשר באתי הביתה התעמתתי עימה ואמרתי :
" את כנראה רוצה שאני אהפוך לבדיחה...למה שלא תמותי וזהו? "
אמא שלי לא הגיבה.

לא עצרתי לשנייה לחשוב על מה שאמרתי- הייתי מלא זעם
הייתי עיוור לרגשות שלה...
כל מה שרציתי זה לצאת מהבית הזה ושלא יהיה לי שום קשר איתה.
אז למדתי מאוד קשה וקיבלתי הזדמנות ללמוד בסינגפור
הייתי מאושר עם החיים שלי ועם הילדים שלי.

יום אחד, אמא שלי באה לבקר אותי...
היא לא ראתה אותי שנים ולא פגשה כלל את הנכדים שלה,
היא עמדה ליד הדלת והילדים שלי צחקו עליה, אני צעקתי עליה על כך שהיא הגיעה ללא הזמנה.
צרחתי עליה: " איך את מעיזה לבוא לבית שלי ולהפחיד את הילדים?
לכי מכאן! עכשיו!

לנוכח מה שאמרתי, אמא שלי הגיבה : "אוי, אני מצטערת, אני בטח קיבלתי כתובת שגוייה" - אמרה ונעלמה...
אחרי תקופה הגיע לביתי בסינגפור מכתב בנוגע לנשף מחזור.
אז שיקרתי לאישתי ואמרתי לה שאני נוסע לרגל עסקים.

אחרי הנשף, הלכתי לבית של אמא שלי, מתוך סקרנות
השכנה אמרה לי שהיא מתה...
לא הזלתי ולו דמעה!
נתנו לי מכתב שהיא רצתה שאקבל לאחר מותה

"בני היקר, אני חושבת עליך כל הזמן...
אני מצטערת שהגעתי לסינגפור והפחדתי את הילדים
שמחתי ששמעתי שאתה מגיע לנשף
אך כנראה שלא אוכל לראותך
אני מצטערת שהייתי עבורך מבוכה מתמדת
תבין... כשהיית קטן, היית מעורב בתאונת דרכים ואיבדת עין אחת,
בתור אמא, לא יכולתי לסבול את המחשבה שתצטרך לגדול עם עין אחת, לכן...
נתתי לך אחת משלי!
כל כך הייתי גאה בבן שלי שיכול לראות עולם שלם, במקומי, בעין זו...
עם הרבה אהבה,
אמא שלך..."
 

GRN

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
סיפור מדהים שאני לא יודעת עד כמה הוא קשור,
אבל זה בהחלט מראה לנו מזה אמא..........
******************************
לאמא שלי הייתה רק עין אחת,
שנאתי אותה- היא הייתה מבוכה גדולה עבורי...
היא בישלה עבור תלמידים ומורים בכדי לתמוך במשפחה כלכלית.

היה יום אחד, במהלך בית הספר, שבו אמא שלי באה לבקר אותי
הייתי כל כל מובך... איך היא עשתה לי את זה?
התעלמתי ממנה, זרקתי לה מבט שנוא וברחתי משם.

יום למחרת, אחד מחברי הכיתה צחק: "חחח, לאמא שלך יש רק עין אחת!"
רציתי לקבור את עצמי- רציתי גם שאמא שלי תיעלם...
כאשר באתי הביתה התעמתתי עימה ואמרתי :
" את כנראה רוצה שאני אהפוך לבדיחה...למה שלא תמותי וזהו? "
אמא שלי לא הגיבה.

לא עצרתי לשנייה לחשוב על מה שאמרתי- הייתי מלא זעם
הייתי עיוור לרגשות שלה...
כל מה שרציתי זה לצאת מהבית הזה ושלא יהיה לי שום קשר איתה.
אז למדתי מאוד קשה וקיבלתי הזדמנות ללמוד בסינגפור
הייתי מאושר עם החיים שלי ועם הילדים שלי.

יום אחד, אמא שלי באה לבקר אותי...
היא לא ראתה אותי שנים ולא פגשה כלל את הנכדים שלה,
היא עמדה ליד הדלת והילדים שלי צחקו עליה, אני צעקתי עליה על כך שהיא הגיעה ללא הזמנה.
צרחתי עליה: " איך את מעיזה לבוא לבית שלי ולהפחיד את הילדים?
לכי מכאן! עכשיו!

לנוכח מה שאמרתי, אמא שלי הגיבה : "אוי, אני מצטערת, אני בטח קיבלתי כתובת שגוייה" - אמרה ונעלמה...
אחרי תקופה הגיע לביתי בסינגפור מכתב בנוגע לנשף מחזור.
אז שיקרתי לאישתי ואמרתי לה שאני נוסע לרגל עסקים.

אחרי הנשף, הלכתי לבית של אמא שלי, מתוך סקרנות
השכנה אמרה לי שהיא מתה...
לא הזלתי ולו דמעה!
נתנו לי מכתב שהיא רצתה שאקבל לאחר מותה

"בני היקר, אני חושבת עליך כל הזמן...
אני מצטערת שהגעתי לסינגפור והפחדתי את הילדים
שמחתי ששמעתי שאתה מגיע לנשף
אך כנראה שלא אוכל לראותך
אני מצטערת שהייתי עבורך מבוכה מתמדת
תבין... כשהיית קטן, היית מעורב בתאונת דרכים ואיבדת עין אחת,
בתור אמא, לא יכולתי לסבול את המחשבה שתצטרך לגדול עם עין אחת, לכן...
נתתי לך אחת משלי!
כל כך הייתי גאה בבן שלי שיכול לראות עולם שלם, במקומי, בעין זו...
עם הרבה אהבה,
אמא שלך..."
מה מדהים בסיפור הזה?
 

היסמין יר

משתמש מקצוען
עריכה והפקת סרטים
אישה צעירה אמא לשלושה צפופים שאלה אותי את השאלה הזו.
היא מרגישה הפיליפינית של הבית, רק שפיליפינית מקבלת משכורת והיא לא.
בעלה משתדל לעזור גם בבית וגם עם הילדים, היא עובדת בבקרים בעבודה נחמדה, אבל מרגישה פיליפינית.
אמרתי לה שפיליפינית לא שותפה בקבלת החלטות אבל הטיעון לא התקבל על דעתה. למרות שהיא מחליטה הרבה בבית, היא עדיין מרגישה עוזרת ולא אמא.
אז איזה עוד הבדל יש בינהן? או מה יגרום לה להרגיש אמא ולא עובדת זרה?
תודה מראש על כל תגובה


האמת זה לא שאלה שצריכים למצוא את הבידול בין פיליפינית לאימא
וגם לא להציע הסתכלות חדשה(בשלב זה)
דבר ראשון להבין מאיפה זה נובע
צריך לשמוע ממנה למה היא חשה ככה ?
מה בדיוק גורם לזה
ולאחר בדיקה מעמיקה מהיכן זה נובע
להתחיל לחשוב על פתרונות
(תחשבו בהגיון זה הגיוני שאימא תרגיש שפחה ?)
אז אחרי שיאתרו את הנביעה לטענה הזאת יהיה על מה לדבר
כן טיף קטן שבטוח לא יזיק טיפוח התחביבים
 

Tweenset

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
צילום מקצועי
D I G I T A L
כשאמא מרגישה כמו משרתת/פיליפינית
זה סימן שהיא עמוסה יותר מדי
או שהיא מרגישה היחידה שדואגת לתפקוד התקין של הבית.
זו הזדמנות להביא עזרה מבחוץ
או לשתף את השותף.

ואם שאלתם מה ההבדל?
ובכן.. אמא היא הלב של הבית. זו שלא משנה איפה היא ומה היא עושה, לילדים יש רגיעות מסוימת רק בגלל שאמא נמצאת!!
אי אפשר לומר את זה על פיליפינית..
 

פעמוני שלג

משתמש מקצוען
אז לפני שיעבירו... רותי, רוצה להמליץ גם עלי, אגב? ממש אשכול מלא השראה! משהו קטן משלי, מצטרפת לתהית המשמעות והנפש, ומוסיפה-אולי קשה לה עם העבודות הטכניות, ה"פיליפיניות"? משהו שאפשר לעזור בו? ולפעמים באמת קשה לעבוד כל היום.
 

bbh200

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי DIP
אישה צעירה אמא לשלושה צפופים שאלה אותי את השאלה הזו.
היא מרגישה הפיליפינית של הבית, רק שפיליפינית מקבלת משכורת והיא לא.
בעלה משתדל לעזור גם בבית וגם עם הילדים, היא עובדת בבקרים בעבודה נחמדה, אבל מרגישה פיליפינית.
אמרתי לה שפיליפינית לא שותפה בקבלת החלטות אבל הטיעון לא התקבל על דעתה. למרות שהיא מחליטה הרבה בבית, היא עדיין מרגישה עוזרת ולא אמא.
אז איזה עוד הבדל יש בינהן? או מה יגרום לה להרגיש אמא ולא עובדת זרה?
תודה מראש על כל תגובה
למה היא מרגישה פיליפינית, היא אמא שלהם את האהבה האימהית והאכפתיות האמיתית רק היא יכולה לתת, לא אף אחד בעולם!!!!
ממליצה לה לקרוא פוסטים של @פסי דבלינגר , שכותבת כ"כ אמיתי ועוזרת לנו להרגיש את היופי שבאמהות שלנו

וחוץ מזה שאת המשכורת שלה אי אפשר לשער בכלל במושגים שלנו

ותמסרי לה בשמי שאני מעריכה אותה מאוד ושולחת לה חיבוק חם (על החתום אמא לשישה רצופים בלע"ר כי"ר אמן)
 

מרגלית חן

משתמש פעיל
רגשות כאלו של חידלון וחוסר אונים מתעוררות אצל אישה כשמערכת היחסים עם הבעל העלתה אבק.
אישה שמקבלת אנרגיות כוח מבעלה וזוכה לקשר תומך ופורה מסוגלת לעשות הכל בכל מכל כל מבלי להרגיש כל מאמץ.
כדאי לבדוק כיצד לרענן את הקשר ולטפח אותו.
כל העצות הנ"ל נכונות ויפות אך כשהעיקר חסר מן הספר זה בגדר בניית בית חולים מתחת לגשר.
בהצלחה ויפה שעה אחת קודם.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קז

א הֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ב יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יי אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר:ג וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם:ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ:ה רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף:ו וַיִּצְעֲקוּ אֶל יי בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם:ז וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב:ח יוֹדוּ לַיי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:ט כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב:י יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל:יא כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ:יב וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר:יג וַיִּזְעֲקוּ אֶל יי בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:יד יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:טו יוֹדוּ לַיי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:טז כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ:יז אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ:יח כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:יט וַיִּזְעֲקוּ אֶל יי בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:כא יוֹדוּ לַיי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:כב וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה:כג יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים:כד הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יי וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה:כה וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו:כו יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג:כז יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע:כח וַיִּצְעֲקוּ אֶל יי בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם:כט יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם:ל וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם:לא יוֹדוּ לַיי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:לב וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ:לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן:לד אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ:לה יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם:לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב:לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה:לח וַיְבָרֲכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט:לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן:מ שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ:מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת:מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ:מג מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יי:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

חשבון הנפש • אתגר 17

לוח מודעות

למעלה