עזרה מה ההבדל בין פיליפינית לאמא?

[bracha]

לא כולן בנויות אותו דבר. והרגשה טובה לא באה בלחיצת כפתור. מילים ש'מדברות' לאחת, לא 'ידברו' כלל וכלל לשניה.

לא הבנתי מה את רוצה להגיד.
שאולי היא לא תתחבר למה שאמרתי? זה הרי ברור שהיא תבחר לעצמה את התגובות שהכי מדברות אליה.

 

[Excel]

ממליצה לה לשמוע את השעור "אם בישראל" של הרבנית ריבה לפידות ע"ה

https://www.kolhalashon.com/New/Med...5-20111125-212109-10_אם_בישראל.mp3&ShiurNum=4

ובכלל שווה וכדאי לשמוע אותה!!

 

[michal2100]

מעבר לכל מה שכתבו כאן, אני חייבת לציין שלדעתי נקודת הזמן בה היא נמצאת כרגע משמעותית מאוד

לגדל בית עם 3 ילדים צפופים וקטנים זה קשה!

בד"כ הקושי עובר די מהר, אבל השלב הזה שאפילו לחם היא לא יכולה לצאת לקנות אלא להיסחב עם כולם וכד' הוא מעייף, הוא מתיש, אבל חייבים לזכור שזה השלב הראשון והוא עובר די מהר.

פשוט לקבל את זה שזו תקופה קשה גם לעבוד בחוץ, וגם לגדל שלושה פצפונים בבית.

 

[מרחבית]

לא הבנתי מה את רוצה להגיד.
שאולי היא לא תתחבר למה שאמרתי? זה הרי ברור שהיא תבחר לעצמה את התגובות שהכי מדברות אליה.

רוצה להגיד, שלא בכל מקרה שינוי ההסתכלות לבדו מועיל...

 

[bracha]

נהניתי מאוד מאיך שהתמודדת עם הרמת הגבות הסביבתית. שם היתה ההתמודדות שלך.

המ... אני חושבת שיש כאן טעות, ממש לא היתה לי התמודדות בזירה הזאת, זה פשוט הצחיק אותי. (ועדיין).

יש כאלה שההתמודדות שלהן היא בעצם העבודות הטכניות. וזה משהו שונה, עם פתרונות אחרים.

הבעיה שלה היא לא בזה שהיא צריכה טכנית לנקות רצפה, או לשטוף כלים.
אלא בשאלה "למה" היא צריכה לנקות רצפה.

 

[מרחבית]

המ... אני חושבת שיש כאן טעות, ממש לא היתה לי התמודדות בזירה הזאת, זה פשוט הצחיק אותי. (ועדיין).
הלוואי על כולם...

הבעיה שלה היא לא בזה שהיא צריכה טכנית לנקות רצפה, או לשטוף כלים.
אלא בשאלה "למה" היא צריכה לנקות רצפה.

לא תמיד זה ה'למה'. לפעמים היא יכולה לתת הרצאות נלהבות ואמיתיות על ה'למה' - ועדיין - הסיפוק וההרגשה הטובה - ממנה והלאה. כי היא צריכה שינוי אחר בחיים.

 

[bracha]

לא תמיד זה ה'למה'. לפעמים היא יכולה לתת הרצאות נלהבות ואמיתיות על ה'למה' - ועדיין - הסיפוק וההרגשה הטובה - ממנה והלאה. כי היא צריכה שינוי אחר בחיים.

יכול להיות.
בינתיים, לפי פותחת האשכול, היא עדין מחפשת תשובות.

 

[מרחבית]

יכול להיות.
בינתיים, לפי פותחת האשכול, היא עדין מחפשת תשובות.

נכון. השאלה מה הביצה ומה התרנגולת. בעיניי שאלה מה ההבדל בין אמא לפיליפינית - היא שאלה שנולדה ממחוזות החסר הפנימי.

 

[חיהלהR]

 

[מגנום]

אמא לשלושה פצפונים - זו תקופה קשה ומתישה.
אני הייתי שואלת אותה אם כשיהיו לה בנות בסמינר ובנים בישיבות ונשואים ונכדים
היא גם תשאל מה ההבדל בינה לבין פיליפינית? (גם אז היא תבשל ותכבס)
כרגע, היא משקיעה ותומכת ומייצבת את הבית כבית גם בשביל העתיד
ועוד כיוון שהייתי מפתחת- אם לא היית מנקה מכבסת מבשלת, נגיד שהיית מחליטה שאת לא עושה את זה. איך היית מרגישה עם זה? איך הילדים היו מרגישים? את רוצה משפחה שמחה מאוחדת אוהבת, איך אפשר בלי הבסיס הזה?

 

[מלפפון]

מי אמר שכזה רע להיות פיליפינית?
ממילא אין לה משהו אחר מעניין לעשות..

זו הרגשה בלבד והיא צריכה לבדוק מדוע חשה כך.
אם מבוסס על אמת, יש כאלו שרגישות יותר לניצול,
שתעשה רק דברים מתוך בחירה ולא מתוך תחושה מנוצלת.

זה נורא להרגיש כך בתוך הבית!
כשאני עבדתי והרגשתי בעבודה לא טוב, פשוט הודעתי על עזיבה.
כי לא היה לי חשק לעשות את המטלות של העבודה.
הם היו בהלם אבל הייתי שלמה עם עצמי.
(בנוסף לכך שהם לא שילמו לי פנסיה).
עזבתי והיום אני עובדת עם לקוחות שנחמד לי לעבוד איתם.
ההרגשה אחרת.

אם הייתי מרגישה פיליפינית בתוך הבית,
לסדר בלי שום רצון פנימי מניע, לטפל בילדים,
הייתי מתוסכלת מאד!

 

[נתנאלה]

אם זו באמת נקודת ההסתכלות וההרגשה הפנימית שלה כל העצות כאן יהיו כמו מים.
היא צריכה ללכת אישית, לשיחות או עדיף -לטיפול טוב, ובדחיפות.

רגשות שליליים כאלו טיבם להדרדר, ובמצבי לחץ ומועקה (אחרי לידות וכו) הם יכולים להגרר לכיוונים מאד מאד מסוכנים.

הייתי שולחת את בעלה לטיפול טוב, ובדחיפות (אולי עדיף שניהם יחד)

 

[נחמי פורתא]

ועוד כיוון שהייתי מפתחת- אם לא היית מנקה מכבסת מבשלת, נגיד שהיית מחליטה שאת לא עושה את זה. איך היית מרגישה עם זה? איך הילדים היו מרגישים? את רוצה משפחה שמחה מאוחדת אוהבת, איך אפשר בלי הבסיס הזה?

תתפלאי לשמוע, אבל יתכן מאד שהיא והילדים היו מרגישים מצויין גם אם לא היא בעצמה היתה מכבסת, מבשלת, מגהצת ועושה את כל העבודות של הפיליפינית

תראי מה קורה אצל הרבה משפחות חרדיות בחו"ל, ששם האמא היא רק מנהלת העבודה, ומי שבפועל עושה את כל העבודות הסיזיפיות האלה זו אכן פיליפינית או הודית, ולאמא נשאר זמן וכח להנות באמת מהילדים, נדמה לי שפה בישראל התבלבלנו קצת (או שאולי כורח המציאות הביא לכך?) והאשה+עבודות הבית הפכו להיות אישיות אחת,
אם הבית נקי=את מושלמת, אם הבית מלוכלך=את כישלון
וקחו את זה גם לשאר העניינים הטכניים האלה.
יש דברים שאכן רק האמא יכולה לעשות - ליצור אוירה טובה בבית, לחנך לערכי התורה והמצוות - לזה אין תחליף לאמא!!!
אבל לשאר הדברים הטכניים של "הפיליפינית" - יש ועוד איך יש תחליף.- שלפעמים אפילו טוב יותר מהמקור

 

[מ"ם]

לא ממש קראתי את הכל, אבל התשובה פשוטה:

אימא מתקשרת מטלפון ביתי, ופיליפינית מטלפון ציבורי.

 

[לשונית]

אישה צעירה אמא לשלושה צפופים שאלה אותי את השאלה הזו.
היא מרגישה הפיליפינית של הבית, רק שפיליפינית מקבלת משכורת והיא לא.

בעיניי השאלה הזאת היא קריאת הצלה.
התשובות באשכול יפות ונכונות, אבל לא מתאימות לשאלה הזאת, שנשאלת בכאב או מתוך מצוקה.

 

[כספומילי]

ההבדל הוא שפיליפינית מקבלת כסף והיא לא

אם אני מבינה נכון, חברה שלך מרגישה שהיא נמצאת בחיים שלה בתוך הישרדות ולא בבחירה, ממליצה כמו חלק שיעצו לפניי, לפנות לעזרה מקצועית, במקום כזה כדאי מאד לבצע עצירה משמעותית ולבחון איזה שינוי עשוי להחזיר לה את שמחת החיים ואת המוטיבציה, כי אמא יותר ממה שחשוב שתנהל את הבית (לזה אפשר ב-א-מ-ת לשכור פיליפינית) חשוב שתהיה שמחה, מרוצה, ותתנהל מתוך הרגשת סיפוק וחדווה. ויפה שעה אחת קודם!

 

[אקורד]

תתפלאי לשמוע, אבל יתכן מאד שהיא והילדים היו מרגישים מצויין גם אם לא היא בעצמה היתה מכבסת, מבשלת, מגהצת ועושה את כל העבודות של הפיליפינית

תראי מה קורה אצל הרבה משפחות חרדיות בחו"ל, ששם האמא היא רק מנהלת העבודה, ומי שבפועל עושה את כל העבודות הסיזיפיות האלה זו אכן פיליפינית או הודית, ולאמא נשאר זמן וכח להנות באמת מהילדים, נדמה לי שפה בישראל התבלבלנו קצת (או שאולי כורח המציאות הביא לכך?) והאשה+עבודות הבית נהפכו להיות אישיות אחת,
אם הבית נקי=את מושלמת, אם הבית מלוכלך=את כישלון
וקחו את זה גם לשאר העניינים.

כן,
שכנה סיפרה לי שהיתה פעם אצל משפחה בלונדון ביוםשישי
שבת מתקרבת והבית הפוך -והאמא מדברת עם האורחות הישראליות
האורחות חשו שלא נעים ושאלו את בעלת הבית האם היא צריכה עזרה,
היא פשוט לא הבינה מה השאלה,
"הגוי'תה לא הגיעה היום
וממש פישלה,
מסכנה, היא תצטרך לעבוד ממש קשה כשתחזור.........".
(מה הקשר של בעלת הבית לענין)

מאז כשאני ממש עיפה,
אני מסבירה לעצמי שעכשיו הגויתה לא כאן, וזו ממש בעיה

 

[ראש לשועלים]

מה ההבדל בין פיליפינית לאמא?

מה ההבדל?!
מה המשותף?
ומה הבעיה בפיליפיניות?
חסר פה משהו בנסיון הלא מוצלח לפשט את התסבוכת הרגשית לכדי טענה לוגית מסודרת כביכול.

מישהי לא מרוצה מהחיים שלה - טבעי ושכיח. לא קשור לתעשיית העובדים הזרים בשום צורה.

 

[רחל סרולוביץ]

השואלת לא היתה מעודה פיליפינית...
הרשו לי לשער שבבוקר סגריר אחד הבריק לה הדימוי הנ"ל ומאז היא אוחזת בו,
אם היא היתה פיליפינית היתה גם מבינה את ההבדל.
לאימא יש לב, בין אם היא מותשת או לא, בין אם היא מודה בכך או לא,
תחת אינספור המטלות מסתתרת אהבה של אימא, שגם בזמנים הפחות קלים של הילדים קיימת ובועטת.
וחברה חכמה אמרה לי אחרי לידה של ילד שלישי לבית צפוף ופעיל ב"ה: 'הרגשתי שהכל גודל עלי, שאני לא מפסיקה לעבוד ולעשות, עד שישבתי עם עצמי וסימנתי הנחות לתקופה הבאה עד שארגיש מסוגלת. הורדתי אפיה- בעלי קונה עוגיות וגביניות לשבת, הגיהוץ על הקרש ובערב אני או בעלי מגהצים בגד או שניים שנדרשים למחר', וכן הלאה.......

 

[לצאת מהריבוע]

בס"ד
שלחתי את השאלה שלך לאמא ל13 ילדים בלע"ר במשרה מלאה , וזה מה שענתה:
אמא יקרה,
את באמת לא פיליפינית. את יודעת למה הפיליפינית מנקה ומסדרת? כי היא מקבלת כסף.
היא לא באמת קשורה לבית או למשפחה, היא באה רק כי היא מקבלת כסף.
לא מענין אותה כל מה שקורה בתוך הקירות ובוודאי לא מה שקורה בלבבות.
ואת אמא!!. אמא יקרה ואהובה. והילדים הם שלך. ובשביל כל ילד, את העולם שלו. ממלאת את ליבו.
את האור שלו. ואת צריכה להביא אותו אל התוצאה הנשגבת.
כל הילדים בכל העולם לא עולים עם מגפיים על הספה, וכל הילדים בכל העולם מתקלחים לפני שהם הולכים לישון.
אז מה ייחודיות שלך כאמא? כי הילדים שלך, יהודים טהורים. הם סיבת העולם. נשמות מיוחדות. עם כוחות טמירים. הם נסיכים של ממש. והם יידעו להמשיך את מעמד הר סיני בתקופה הבאה לטובה.
לאמא יש תשעה קבין של שיחה. המילים שלך נרקמות בחוטים של זהב בנשמת כל ילד. ואהבה שלך ממלאת אותך במשמעות יומימית. את שותפה לבריאה.
איך קרה שהמטלות הפילו את רוחך? זו השאלה האמיתית. לכן אולי נכון להוריד במינון הנקיון והסדר או לייעל אותו.
תשתמשי בכלים חד פעמיים, תפרסי ניילון חד פעמי על השולחן. תזמיני עוזרת. תוותרי על מטלות נקיון וסדר, הם בדרך כלל מרוקנות את הכח. במקום זה תכניסי משמעות של עשייה משותפת עם הילדים. בישול. שירה. ריקוד. הסרטות של כל החויות בבית. מלאכה עם בצק או עם מדבקות (לפני שהעוזרת באה כמובן, כדי שהפיליפינית תנקה אחריכם). יציאה קבועה איתם. תהני מהחופש להיות אמא. להלביש לצלם לדבר לטייל לשיר לאהוב לחוות להתרגש ולתת

 

[שיר770]

תתפלאי לשמוע, אבל יתכן מאד שהיא והילדים היו מרגישים מצויין גם אם לא היא בעצמה היתה מכבסת, מבשלת, מגהצת ועושה את כל העבודות של הפיליפינית

תראי מה קורה אצל הרבה משפחות חרדיות בחו"ל, ששם האמא היא רק מנהלת העבודה, ומי שבפועל עושה את כל העבודות הסיזיפיות האלה זו אכן פיליפינית או הודית, ולאמא נשאר זמן וכח להנות באמת מהילדים, נדמה לי שפה בישראל התבלבלנו קצת (או שאולי כורח המציאות הביא לכך?) והאשה+עבודות הבית נהפכו להיות אישיות אחת,
אם הבית נקי=את מושלמת, אם הבית מלוכלך=את כישלון
וקחו את זה גם לשאר העניינים הטכניים האלה.
יש דברים שאכן רק האמא יכולה לעשות - ליצור אוירה טובה בבית, לחנך לערכי התורה והמצוות - לזה אין תחליף לאמא!!!
אבל לשאר הדברים הטכניים של "הפיליפינית" - יש ועוד איך יש תחליף.- שלפעמים אפילו טוב יותר מהמקור

חיפשתי תגובה שתדבר אלי ואל המצב בו אני נמצאת.
מצאתי את התגובה הזו.
כאמא ל4 קטנטנים נחמד מאוד לקרוא שאני הלב של הבית ואני מחנכת וכו' וכו' כשאין לי זמן לחנך ולחייך אפילו דקה אחת!
דוגמא מאתמול: הגדול עושה שטות. אמא מהסיפורים פה צריכה לדבר איתי ולחנך אותו, אבל עוד שניה הבת השניה מחליקה מהפספוס של הבת השלישית. והרביעית צורחת כי רוצה לינוק.
אז נחמד מאוד מצידכן שאתן אומרות שאני צריכה להרגיש אושר ועמוד השדרה של הבית. אבל תרשו לי לנחש שאף פעם לא היה לכן צפופים בלי שום שום שום עזרה.
אז כן. אני לפעמים מרגישה פיליפינית. זה קשה לעבוד כל היום ולטפל בילדים ולבשל ולנקות ולארגן...
ההבדל העיקרי בין פליפינית לאמא זה שכשפיליפינית חולה היא לא באה לעבודה, ואמא מתפקדת גם עם סינוזיטיס קשה.
אז מה מבדיל ביני לבין פיליפינית?
לדעתי- הזמן שאני לוקחת לעצמי.
כי יש לנו מטרה שונה- לפיליפינית שי מטרה שהבית יהיה נקי. לי יש מטרה לגדל ילדים יראי שמיים בריאים ומאושרים.
יש אמהות שיזדעזעו. אבל לפעמים הכיור מלא כלים, הרצפה צועקת הצילו. אבל אני לא פיליפינית!!! אני אמא! לכן אני מ-ת-ע-ל-מ-ת! שיחכו כולם. אני עכשיו עם הילדים! או בערב- עכשיו אני הולכת לישון!
נכון יש לי חברות שלא יכולות לישון כשיש כפית בכיור. אני לא פיליפינית. אני אמא! כשהסדר והניקיון נותנים לי להרגיש פיליפינית- אני עוצרת, מכינה לי נסקפה טוב ומתקשרת לחברה/אמא לפטפט...
כרגע אני בלימודים. אבל אני בהחלט מתכוונת לצאת לעבוד ולהעסיק עוזרת. כי בהחלט קשה לי שיש חלונות שלא נוקו מפסח. אבל אני לא הולכת לעשות את זה. כי את הכח של לנקות את החלון אני אשקיע בלחייך לילד. ואז, אז לא ארגיש פיליפינית.
אני לא מודדת את ההצלחות שלי כאמא אם הבית מסודר או לא אם החלונות נקיים או לא. אני מודדת את ההצלחות שלי אם חינכתי בנחת ושמחה היום את הילדים. זה הצלחה.