חשיבות רבה נודעת לשם שבו נקרא כל אחד ואחד, מאחר והשם משקף את מהות האדם. בעם ישראל מקובלים שמות מסוימים, וגדולי ישראל התייחסו באופן מיוחד לכל שם שאינו שגרתי.
כאשר הגיע אב לבקש ברכה על בתו ממרן רבי חיים קניבסקי שליט"א, התעניין מרן רבי חיים בשם הבת. האב נקב בשם שאינו מן השמות המקובלים מדור דור, ורבי חיים שאל מה פירושו של שם זה. הסביר האב שהשם נבחר בקפידה על פי פסוק בתרי עשר.
תגובתו של הרב לא אחרה לבוא: "ומדוע לא קראתם לה 'פרה' על שם הפסוק 'ויקחו אליך פרה אדומה…'?"
שח לי ד"ר הרט שליט"א אודות בעלת תשובה ששמה היה 'עדי'. עם חזרתה בתשובה חשה צורך לשנות את שמה ורצתה מאוד לשנות את שמה ל'עדינה'. ד"ר הרט נכנס אל רבי חיים כדי לבקש את ברכתו לשינוי השם, אך מששמע הרב את השם 'עדינה' נענע בראשו ואמר ששם זה אינו טוב.
התפלא הרופא על ההוראה הזו לגבי שם נפוץ ומקובל כל כך, אך כתלמיד נאמן שמע וקיבל את הדברים ללא עוררין. ובכל זאת ניסה להבין מה רע בשם 'עדינה'? רבי חיים השיב שכך נקראה אשתו של לבן הארמי, והמליץ על שמות אחרים כמו שרה, רבקה, רחל, לאה.
לאחר מספר ימים הגיעה ילדה למרפאתו של הרופא והוריה הציגו אותה בשם 'עדינה'. אחר שטיפל בילדה המליץ להורים להתייעץ עם רבי חיים על שינוי שמה. האב נכנס יחד עם הרופא אל מרן הגר"ח שליט"א, משראה את השניים הרים רבי חיים את עיניו ושאל לרצונם. בשלב זה התערב הרופא ואמר שלאברך זה יש בת בשם 'עדינה'.
"נו?…", שאל רבי חיים.
התפלא הרופא על התגובה ואמר: "עדינה הוא שם לא טוב, כך נקראה אשתו של לבן הארמי"…
אך הפעם היתה תגובת הרב שונה לחלוטין. "ומה בכך? הרי אשתו של לבן הארמי היתה האמא של רחל ולאה?"
כלומר, הבעיה אינה נעוצה נעוצה בשם עצמו אלא בעניינים גבוהים מהשגתנו, אשר ידועים לגדולי התורה. ולפי דרכנו למדנו, שהענווה של גדולי ישראל מנהיגה אותם, וכשהם עושים דברים נשגבים הרי הם מסתירים זאת במעטפת של דברים צדדיים לגמרי.
(ומתוק האור – מגילת אסתר)