תפקיד האישה בר''ה

[שירי כהן]

שמעתי משהו יפה שהרב עובדיה אמר לאשתו, שהצטערה שהיא לא יכולה ללכת לבית הכנסת -
הוא אמר לה: בשביל מה הרי את נשארת בבית?
בשביל לא להפריע לכולם!
יש יותר להיות עם הציבור, להיות עם כולם - מאשר זה?.. זה שיא האכפתיות והאחדות, והלהיות עם עם ישראל שבבית הכנסת.. אין יותר ביחד מזה.
לא מדייקת בציטוט - אבל זה היה רעיון הדברים, אהבתי את זה מאד.

ולתקיעות שופר כן באים עם הילדים.. זו דעתי הקטנה,
וכמובן רק בבית כנסת שזה מקובל ומקבלים את זה באהבה,
אני חושבת שזה נותן להם המון - ואפשר בכמה דקות האלו להצליח לשמור על השקט,
ולתת לילדים את החוויה היהודית המרגשת הזו.
איך שנגמרות התקיעות... אורזים את עצמנו והביתה.

 

[צברית]

ולתקיעות שופר כן באים עם הילדים.. זו דעתי הקטנה,
וכמובן רק בבית כנסת שזה מקובל ומקבלים את זה באהבה,
אני חושבת שזה נותן להם המון - ואפשר בכמה דקות האלו להצליח לשמור על השקט,
ולתת לילדים את החוויה היהודית המרגשת הזו.
איך שנגמרות התקיעות... אורזים את עצמנו והביתה.

אף אחת כאן לא דברה על תקיעות שופר,
שאז ברור שמגיעים עם הילדים כי אין איפה להשאיר אותם, וחייבים מצד הדין ללכת לשמוע
ולא שמעתי על אף בן אדם בבית כנסת שזה מציק לו.

 

[שירי כהן]

נכון, צודקת.

 

[תמי1]

אף אחת כאן לא דברה על תקיעות שופר,
שאז ברור שמגיעים עם הילדים כי אין איפה להשאיר אותם, וחייבים מצד הדין ללכת לשמוע
ולא שמעתי על אף בן אדם בבית כנסת שזה מציק לו.

אישה לא חייבת בשופר.
נהגו ישראל בכל הדורות ללכת ולשמוע, וזו אכן מצווה ומצווה נדירה ומרגשת. אבל לא חובה!
אם אין לאישה אפשרות לשמוע תקיעות- אז לא.

 

[קריצה]

אישה לא חייבת בשופר.
נהגו ישראל בכל הדורות ללכת ולשמוע, וזו אכן מצווה ומצווה נדירה ומרגשת. אבל לא חובה!
אם אין לאישה אפשרות לשמוע תקיעות- אז לא.

בדיוק בגלל שכך נהגו זה נהפך לחובה
ויש מקומות עם תקיעות במיוחד לנשים אחה"צ

 

[תמי1]

זה לא נהפך לחובה בהלכה.
מגילת אסתר זו חובה גם לנשים למרות שזו מצוה שהזמן גרמא.
תקיעות לא.

 

[יונה יונה]

אף אחת כאן לא דברה על תקיעות שופר,
שאז ברור שמגיעים עם הילדים כי אין איפה להשאיר אותם, וחייבים מצד הדין ללכת לשמוע
ולא שמעתי על אף בן אדם בבית כנסת שזה מציק לו.

הלוואי... אני קיבלתי כמה מבטים ואפילו הערה על לבוא לשמוע תקיעות בזמן אחר.

אבל... זו כבר בעיה של הגברות הנכבדות הנ"ל שלא מסוגלות לשמוע לחשושי ילדות באמצע קריאת התורה.
בשופר אני חייבת יותר ממה שהן חייבות בקריאת התורה.

 

[קריצה]

...

 

[תמי1]

אנחנו לא צריכות לעשות חשבון לנוכחות בבית הכנסת מה מפריע להן ומה לא, האם זה בצדק או לא.
אישה שהגיעה להתפלל בבית הכנסת, זכותה לקבל שקט מוחלט וריכוז לאורך כל התפילה. ולא נכון ולא צודק בשום אופן ולשום מטרה, להביא ילד שאפילו רק מלחשש, או גרוע מזה, אוכל ביסלי....

 

[mirier]

דווקא בתקיעות, ילדים שמרעישים, בוכים ודלת שנפתחת ונסגרת מאד מפריע!
אם מישהי לא התרכזה דקה בחזרת הש"ץ לא קרה שום דבר,
אבל אם בזמן התקיעות מישהו פתח את הדלת מאחוריה והיו בכיות ויללות,
אז היא פספסה את השופר שבשבילו היא באה לבית כנסת.

כמובן שרוב ילדים מסוגלים לשבת כמה דקות בשקט, אבל ילדים שיש יותר חשש לגביהם, לדעתי עדיף ללכת איתם אחה"צ לתקיעות לנשים.

 

[אלישבע אבר]

אז אחרי כמה ימים של מחשבה- להגיב\ לא.. החלטתי להחשף
ואם אפילו דעה של אמא אחת מכאן תהיה שונה- והיה זה שכרי..


אמהות יקרות!

קיבלתם מתנה ענקית ויקרה, ואתן צריכות לנצל אותה
אישה- התפקיד שלה לגדל את ילדיה, ולא להסתובב בבית הכנסת.. וקל וחומר לא איתם!
כן- אבא בשמיים רוצה במבה וביסלי, וטיטולים, ולא דמעות בבית הכנסת על חשבון אחרות!

כי כמוני יש הרבה שהיו מאוד מאוד מאוד שמחות להתחלף איתכם,
ושמחות לקצת במבה מרוחה בחצאית
אבל התפקיד שאבא שלנו קבע להם- זה להיות מאחורי הסטנדר, ולהוריד דמעות
ורק לחלום על הימים האלו שיגיעו בעז"ה--

שמעתי בערב החג הרצאה מפי הרב משה בויאר- מספר סיפור על ר' שלמה מזויעל
שבערב יו"כ, ממש לפני שבא לצאת מהבית ל"כל נדרי" עלה הביוב בבית,
בדירות קטנות כמו של פעם- מדובר במצב לא נעים בכלל..
קרא מייד לשרברב, הלה הגיע- הוריד את ה"קיטל" והטלית, והתחיל לעבוד,
להפתעתו הוא רואה את הרב, עם כל מלבושי החג, רוכן לבור ועוזר לו,
אמר לו-
רבה- בבית הכנסת מחכים לך, להתחיל תפילת כל נדרי, למה אתה עוזר לי?
ענה לו- (וסליחה אם אני לא מדייקת במילים)
אם הקב"ה העלה אצלי את הביוב דווקא ברגעים האלו, זה לא סתם
התפקיד שלי עכשיו- זה להגיד כל נדרי מכאן- מתוך הבור!

והמסר מדבר בעד עצמו
כל אחת- והתפקיד שנתן לה בורא עולם בימים האלו
לאחת דווקא לבכות בביה"כ ולשניה להחליף טיטולים ולהכין "פאקלך"

ונקודה נוספת למחשבה-
כתבה פה מישהי על "קריאת התורה" בר"ה שהיא פחות חשובה מתקיעת שופר
אז מה אם אגיד לך שאולי את לא זוכרת, אבל קריאת התורה ביום הראשון
היא "וה' פקד את שרה"
וההפטרה על חנה אם שמואל.
ונשים במצבי בוכות מאוד בזמן הזה- שזה זמן גדול מאוד!
אז אולי זה כן קצת יותר חשוב לשמוע את זה בלי לחשושים מאשר תקיעת שופר?


לקראת יו"כ הבא עלינו לטובה-
שמנה לב לא להכאיב לנשים שבאות לתפילה
כל נדרי, ותפילת נעילה זה זמן גדול מידי בשביל לשמוע ריצות ילדים,
טריקות דלתות ומשחקי מחבואים

עוד יבואו ימים שתוכלו לשבת בנחת וברוגע בעז"ה
נצלו את המתנות שקיבלתם- דווקא דרכם אתן יכולות להגיע קרוב מאוד לאבא בשמים..

 

[תמי1]

אחרי כאלה מילים, אני חושבת שאפשר לחתום פה את האשכול.

 

[שירי כהן]

צריך למסגר ולתלות בבתי הכנסת.

 

[דריבלית]

אז אחרי כמה ימים של מחשבה- להגיב\ לא.. החלטתי להחשף
ואם אפילו דעה של אמא אחת מכאן תהיה שונה- והיה זה שכרי..

אז אני אחת מאלו שהגדירו בתחילת האשכול "חשוכת בנים"
וכאן אני פונה בשם הרבה הרבה חברות שלי- שבסירה איתי, כאלה שמצפות לילדים,
וחלקם עדיין גם לבעל-

אמהות יקרות!

קיבלתם מתנה ענקית ויקרה, ואתן צריכות לנצל אותה
אישה- התפקיד שלה לגדל את ילדיה, ולא להסתובב בבית הכנסת.. וקל וחומר לא איתם!
כן- אבא בשמיים רוצה במבה וביסלי, וטיטולים, ולא דמעות בבית הכנסת על חשבון אחרות!

כי כמוני יש הרבה שהיו מאוד מאוד מאוד שמחות להתחלף איתכם,
ושמחות לקצת במבה מרוחה בחצאית
אבל התפקיד שאבא שלנו קבע להם- זה להיות מאחורי הסטנדר, ולהוריד דמעות
ורק לחלום על הימים האלו שיגיעו בעז"ה--

שמעתי בערב החג הרצאה מפי הרב משה בויאר- מספר סיפור על ר' שלמה מזויעל
שבערב יו"כ, ממש לפני שבא לצאת מהבית ל"כל נדרי" עלה הביוב בבית,
בדירות קטנות כמו של פעם- מדובר במצב לא נעים בכלל..
קרא מייד לשרברב, הלה הגיע- הוריד את ה"קיטל" והטלית, והתחיל לעבוד,
להפתעתו הוא רואה את הרב, עם כל מלבושי החג, רוכן לבור ועוזר לו,
אמר לו-
רבה- בבית הכנסת מחכים לך, להתחיל תפילת כל נדרי, למה אתה עוזר לי?
ענה לו- (וסליחה אם אני לא מדייקת במילים)
אם הקב"ה העלה אצלי את הביוב דווקא ברגעים האלו, זה לא סתם
התפקיד שלי עכשיו- זה להגיד כל נדרי מכאן- מתוך הבור!

והמסר מדבר בעד עצמו
כל אחת- והתפקיד שנתן לה בורא עולם בימים האלו
לאחת דווקא לבכות בביה"כ ולשניה להחליף טיטולים ולהכין "פאקלך"

ונקודה נוספת למחשבה-
כתבה פה מישהי על "קריאת התורה" בר"ה שהיא פחות חשובה מתקיעת שופר
אז מה אם אגיד לך שאולי את לא זוכרת, אבל קריאת התורה ביום הראשון
היא "וה' פקד את שרה"
וההפטרה על חנה אם שמואל.
ונשים במצבי בוכות מאוד בזמן הזה- שזה זמן גדול מאוד!
אז אולי זה כן קצת יותר חשוב לשמוע את זה בלי לחשושים מאשר תקיעת שופר?


לקראת יו"כ הבא עלינו לטובה-
שמנה לב לא להכאיב לנשים שבאות לתפילה
כל נדרי, ותפילת נעילה זה זמן גדול מידי בשביל לשמוע ריצות ילדים,
טריקות דלתות ומשחקי מחבואים

עוד יבואו ימים שתוכלו לשבת בנחת וברוגע בעז"ה
נצלו את המתנות שקיבלתם- דווקא דרכם אתן יכולות להגיע קרוב מאוד לאבא בשמים..

לא קראתי מה שכתבו למעלה
התרגשתי לקרוא את שכתבת
גם אני הייתי שם , אמנם רק שלוש שנים
וב"ה היום עם הילדים זה קשה להתפלל
ובגלל מה שחיכיתי אני יודעת 2 דברים:
1. געגועים לתפילה בציבור עד מאד וזה קורע
2. עכשיו אני עם הילדים ורק איתם
אני כמעט לא פתחתי סידור, אפילו שמאד רציתי אבל טעם האכזבה להפסיק באמצע מילה ובאמצע תפילה העמידה לא שווה לי, עדיף להתפלל מעומק הלב ובמילים שלי ולהיות כולי לילדים.
ואני כן באה להיות איתם בתפילה (כל נדרי, נתנה תוקף, נעילה) ומאד מקפידה על שקט, ממתקים , ספרים
כי ילדים צריכים לדעת ולהרגיש את הימים שבכל אופן מתפללים בהם ויש חזן ויש שירה מרגשת עד דמעות וצריך להיות בשקט כי עכשיו מתפללים
וילד בן 5 יכול גם להבין את המשמעות של התפילה ובאמת לראות מה שלמדו בחיידר

אז אני קצת חושבת אחרת ממך
שכן צריך להיות עם הילדים בתפילות החשובות
האמהות צריכות לשים לב ולהכין את הילדים בבית לשקט שצריך להיות
וזה לא המקום להשתולל ולצרוח. ולרבע שעה שישבו לידך בצד ותני להם להקשיב
ואם משהו בוכה להתרחק -

הבעיה היא שהאמא שקועה בתפילה והיא מפחדת להפסיק באמצע מילה ואז הבלאגן חוגג
וכולן צריכות לעזור ולצעוק ש...

הילדים שלכם שימרו עליהם, תעקבו אחריהם, הסידור הוא לזמן שהילדים עסוקים ובשקט
ולא מפרעים לאחרים וזה לפעמים לא קורה ב"ה ילדים

ובעזה שישמעו ה' את תפילותינו ברצון
וימלא ה' משאלות ליבנו לטובה

 

[צברית]

ואני כן באה להיות איתם בתפילה (כל נדרי, נתנה תוקף, נעילה) ומאד מקפידה על שקט, ממתקים , ספרים

אני יתחיל בזה שזה נטו בשביל ההרגשה שלך,
כל רב שתשאלי יגיד לך להישאר בבית עם הילדים.

משהו אחד לא ברור לי,
בדיוק בימים הנוראים אמהות מחפשות כעס וטינה מצד המתפללים בבית הכנסת???
כמות הנשים/אנשים שכועסת עלייכם לא שווה את הטיפת חינוך הזו, שבכל מקרה יגיע גיל והילדים ילכו ויספגו אותה.
הקפדה אפילו קלה של אנשים ובצדק זה לא משהו לזלזל בו,
ואנשים בהחלט מקפידים.

 

[Ayalam]

היתה פעם כתבה באחד העיתונים
עם משל-
על אירוע גדול שעשו למלך
כל תושבי העיר הגיעו למאורע
פתאום המלך פילס דרך בין כל האנשים
ניגש לאישה אחת
ושאל אותה-
היכן הם ילדיי???
זאת היתה האומנת של ילדי המלך
שלא יכלה לפספס כזה אירוע

אולי יש למישהו את הכתבה לטובת כולנו?

 

[אסתי-בראון]

איפה רותי קפלר?
היא כתבה פעם שיר חינני ומאלף בנושא האשכול.
מי מעלה?

 

[nori]

אני יתחיל בזה שזה נטו בשביל ההרגשה שלך,
כל רב שתשאלי יגיד לך להישאר בבית עם הילדים.

משהו אחד לא ברור לי,
בדיוק בימים הנוראים אמהות מחפשות כעס וטינה מצד המתפללים בבית הכנסת???
כמות הנשים/אנשים שכועסת עלייכם לא שווה את הטיפת חינוך הזו, שבכל מקרה יגיע גיל והילדים ילכו ויספגו אותה.
הקפדה אפילו קלה של אנשים ובצדק זה לא משהו לזלזל בו,
ואנשים בהחלט מקפידים.

נו וההרגשה שלה היא כלום בעינייך?
עזבו חיוב, כן צריך, לא צריך.
אין לכן שום הבנה לנפש האשה? לרצונה החופשי?
אתן שמות את תפקיד האשה כמשהו שבלוני. תעשי א. ב. ג. ותרגישי ד. ה. ו.
כל השאר לא משנה.

הנושא הזה קצת מענין אותי כי בעיני הוא הרבה יותר רחב.
יש אנשים שונים, עם צרכים שונים. יש נשים שונות עם רגישויות שונות.

וזה עוד לפני שהתחלתי לדבר על ילדים והשוני שלהם. וכמובן בתי הכנסת שונים זה מזה ויש ישיבות וחסידויות.

אי אפשר להכניס כל דבר לשבלונה.
לדעתי הצורך הזה של לקבוע במסמרות (לתלות בבתי הכנסת) שאסור להכניס ילדים לבית הכנסת נובע מנקודה שאומרת. מה שאני עושה הוא הכי טוב. וכולם צריכים לנהוג כך. (ושוב, גם להרגיש כך ולחשוב כך) ואולי אפילו אם אני מפספסת את התפילה אני לא מפרגנת לנשים אחרות שמצליחות להנות מכל העולמות. אפילו בתת מודע.

ולגבי ימים נוראים וחיפוש זכויות. מה דעתך לחפש זכויות של לדון לכף זכות? לא לשפוט? חוץ מהזכויות שזה יביא לך. זה גם הרבה איכות חיים.

 

[דריבלית]

אני יתחיל בזה שזה נטו בשביל ההרגשה שלך,
כל רב שתשאלי יגיד לך להישאר בבית עם הילדים.

משהו אחד לא ברור לי,
בדיוק בימים הנוראים אמהות מחפשות כעס וטינה מצד המתפללים בבית הכנסת???
כמות הנשים/אנשים שכועסת עלייכם לא שווה את הטיפת חינוך הזו, שבכל מקרה יגיע גיל והילדים ילכו ויספגו אותה.
הקפדה אפילו קלה של אנשים ובצדק זה לא משהו לזלזל בו,
ואנשים בהחלט מקפידים.

ילדים צריכים לדעת מה זה בית כנסת ומה זה תפילה!
ושוב בלי להפריע לאחרים! כל דבר אפשרי להתחשב באחרים
אולי גם נשמור אותם בקופסא שלא יעירו את השכנים במנוחתם?
צריך להשתדל אבל בגבול! כי דרך העולם שיש ילדים!
ולא אמרתי שאני יושבת איתם מ7 בבוקר עד 3 בתפילה
כמה חלקים והביתה !

 

[Ruty Kepler]

אי אפשר להכניס כל דבר לשבלונה.
לדעתי הצורך הזה של לקבוע במסמרות (לתלות בבתי הכנסת) שאסור להכניס ילדים לבית הכנסת נובע מנקודה שאומרת. מה שאני עושה הוא הכי טוב. וכולם צריכים לנהוג כך. (ושוב, גם להרגיש כך ולחשוב כך) ואולי אפילו אם אני מפספסת את התפילה אני לא מפרגנת לנשים אחרות שמצליחות להנות מכל העולמות. אפילו בתת מודע.

לדעתי, הצורך הזה הוא משום שנשים מבוגרות לא תמיד שומעות טוב, ובתי הכנסת גדולים מאד, וקשה לשמוע, והילדים מפריעים. מה לעשות: הם מפריעים. תגידו מה שתגידו, כולנו יודעות את המציאות: אין מצב של ילדים קטנים ש'יושבים בשקט ליד אמא'.
הריח של הבמבה שלהם מפריע, ההיכנסויות והיציאות שלהם, קול לעיסת החמצוצים. השאלות שלהם. ההסתובבות המשועממת שלהם. גם ככה קשה להתרכז בתפילה הארוכה מאד, ויש נשים שכל הסחת דעת כזו מוציאה אותן לגמרי מהריכוז.

לא צריך שזה יפריע לכל הנשים - מספיק שזה מפריע לחצי או לרבע מהן, וכבר זו סיבה לפסול את הנוהג הזה.

וא' ב' של חינוך בעיני, זה לא להפריע לסובבים, לא להציק ולא להטריד.
זה חשוב לי יותר מלחנך את בנותי לשמוע תפילות בראש השנה.

וילדים קטנים (מתחת גיל 7-8) ממש לא מתרגשים מהשירים ומהתפילות. הם בוהים בשעמום במתפללות ורק מחכים לרגע שיהיה אפשר לצאת קצת החוצה. הדבר היחיד שהם מתחנכים אליו, אם בכלל, זה שתפילה היא דבר משעמם מאד מאד.