הנושאים החמים
הנושאים החמים
כואבות לי כבר הרגליים, אבל אי אפשר לשבת כאן על הרצפה, הכל מלא פרורים ונמלים, ואמא הלבישה לי שמלה כל כך חגיגית, אוף, הסיכה מושכת לי בשער...
אמא, אה, הפנים שלה בתוך המחזור, כ"כ חם לי, אבל אני ילדה טובה, כמו ששרה הגננת אמרה אני מתגברת ולא קוראת לאמא, טוב, אוציא את הספר מהסל, אופס, המים נשפכו? אוי, כל הספר נרטב, ומה זה, איפה הפאקלה שלי? אבל אני לא אגיד לאמא, אהיה ילדה טובה, בטח אמא תספר לאבא איך נתתי לה להתפלל, ותכתוב אחרי ראש השנה פתק לגננת.
אמא אמרה שנלך לשמוע תקיעת שופר, היא קצת תתפלל ונחזור הביתה, אבל כבר תקעו בשופר ואמא התפללה הרבה, למה אנחנו עדיין לא חוזרים? בבית יש פליימוביל חדש, וגם סבתא קנתה איזה קלפים, אוף, אולי אני רק אגיד לאמא בשקט שאני יוצאת לחצר, אולי בחוץ יש עוד ילדות?
אבל הפנים של אמא במחזור, הי אמא בוכה!
למה אמא עצובה?
ראש השנה הוא עצוב או שמח? אוכלים סעודות חג כאלה חגיגיות, החלה בדבש כ"כ טעימה, אני אגיד לאמא שתמיד כדאי לאכול חלה בדבש זה הרבה יותר טעים מחצילים וטחינה.
נו, מתי כבר אמא באה, אני כ"כ צמאה והמים נשפכו, אבל אני ילדה גדולה וצדיקה, ככה אמא אמרה, שאני גדולה וצדיקה אז אשב לידה יפה ואתן לה להתפלל, בטח תהיה לנו שנה טובה, שיהיה לנו הרבה ממתקים ומשחקים, שלאמא תהיה עבודה, (היא מאד מחפשת, אפילו שמעתי אותה אומרת שהיא עובדת בלחפש עבודה) שנצליח, שנהיה ילדים טובים, שנהיה בריאים ואף אחד לא יפטר (שנה שעברה נפטרה סבתא של אסתי, ה' שסבתא שלנו לא תפטר היא כזו טובה ותמיד מביאה לנו פרסים)
טוב, כבר אין לי כוח, אז אני רק יגיד לאמא בשקט בשקט,
"אמא, מתי כבר הולכים הביתה"?
שששששששששששש.........ששששששששששששש..........שששששששששששש........
אז אחרי כזה אשכול,
אם יש סיבה משמעותית להשאר עם הילדים בבית חוץ משמירה על כבוד התפילה,
זה בגללם.
רחמנות עליהם,
צער בעלי חיים!!
גם הילדים הכי טובים מתייבשים ומשתעממים בפנים,
ומתעלפים מחום בחוץ,
ר-ח-מ-נ-ו-ת.
אמא, אה, הפנים שלה בתוך המחזור, כ"כ חם לי, אבל אני ילדה טובה, כמו ששרה הגננת אמרה אני מתגברת ולא קוראת לאמא, טוב, אוציא את הספר מהסל, אופס, המים נשפכו? אוי, כל הספר נרטב, ומה זה, איפה הפאקלה שלי? אבל אני לא אגיד לאמא, אהיה ילדה טובה, בטח אמא תספר לאבא איך נתתי לה להתפלל, ותכתוב אחרי ראש השנה פתק לגננת.
אמא אמרה שנלך לשמוע תקיעת שופר, היא קצת תתפלל ונחזור הביתה, אבל כבר תקעו בשופר ואמא התפללה הרבה, למה אנחנו עדיין לא חוזרים? בבית יש פליימוביל חדש, וגם סבתא קנתה איזה קלפים, אוף, אולי אני רק אגיד לאמא בשקט שאני יוצאת לחצר, אולי בחוץ יש עוד ילדות?
אבל הפנים של אמא במחזור, הי אמא בוכה!
למה אמא עצובה?
ראש השנה הוא עצוב או שמח? אוכלים סעודות חג כאלה חגיגיות, החלה בדבש כ"כ טעימה, אני אגיד לאמא שתמיד כדאי לאכול חלה בדבש זה הרבה יותר טעים מחצילים וטחינה.
נו, מתי כבר אמא באה, אני כ"כ צמאה והמים נשפכו, אבל אני ילדה גדולה וצדיקה, ככה אמא אמרה, שאני גדולה וצדיקה אז אשב לידה יפה ואתן לה להתפלל, בטח תהיה לנו שנה טובה, שיהיה לנו הרבה ממתקים ומשחקים, שלאמא תהיה עבודה, (היא מאד מחפשת, אפילו שמעתי אותה אומרת שהיא עובדת בלחפש עבודה) שנצליח, שנהיה ילדים טובים, שנהיה בריאים ואף אחד לא יפטר (שנה שעברה נפטרה סבתא של אסתי, ה' שסבתא שלנו לא תפטר היא כזו טובה ותמיד מביאה לנו פרסים)
טוב, כבר אין לי כוח, אז אני רק יגיד לאמא בשקט בשקט,
"אמא, מתי כבר הולכים הביתה"?
שששששששששששש.........ששששששששששששש..........שששששששששששש........
אז אחרי כזה אשכול,
אם יש סיבה משמעותית להשאר עם הילדים בבית חוץ משמירה על כבוד התפילה,
זה בגללם.
רחמנות עליהם,
צער בעלי חיים!!
גם הילדים הכי טובים מתייבשים ומשתעממים בפנים,
ומתעלפים מחום בחוץ,
ר-ח-מ-נ-ו-ת.
