תפקיד האישה בר''ה

GRN · 15/9/15

נכתב ע"י bracha;1771879:
היום ראיתי סיטואציה, שפשוט הכאיבה לי נורא.

מהמרפסת שלי אני רואה אישה יורדת מעזרת הנשים, תופסת למטה את הבן שלה (בן 3 בערך) החטיפה לו, צרחה עליו. אחר כך הושיבה אותו בצד ואמרה לו שהוא מחכה לה כאן ולא זז, ו- חזרה לבית כנסת להתפלל.

הלב שלי פשוט דימם, אין לי מילים אחרות לתאר את זה.
את רוצה להתפלל, יפה מאד, כל הכבוד, אבל מה? על חשבון מי? מה את מצפה מהילד? שיתנהג בדיוק כמו שרצית בזמן שעזבת אותו ברחוב? בשמש? בחום? בצמא? מה רצית בדיוק?

נכנסתי הביתה, ואמרתי "תודה לך ה' שנתת לי את השכל להישאר בבית".

למה את בטוחה שהיא חזרה להתפלל?

אמאשל2 · 15/9/15

נכתב ע"י רוזנת;1771871:
גם אני מצליחה להתרכז יותר בבית אבל באמת הילדים מפריעים אז מה שאני עושה כבר שנתיים זה:
שחרית - קמה מוקדם לפני הילדים ומתפללת
מוסף - שומרת על ילדי השכנה שתוכל להתפלל בשקט ואח"כ היא שומרת על שלי ושתנו יוצאות מורווחות

דוקא לי קשה להתפלל בבית, אני צריכה את "האוירה" שיש בבית הכנסת כדי להיכנס למוזה של תפילה.
וכשאני בבית עם הבנות אני ממש לא מתפללת באותה כוונה כמו בבית הכנסת

וזה מה שקשה לי....

bracha · 15/9/15

נכתב ע"י GRN;1771887:
למה את בטוחה שהיא חזרה להתפלל?

זה יפה מאד שאת מנסה לדון לכף זכות.
אבל זה לא כל כך משנה מה היה אחר כך, משנה מה היה קודם והעיקר המוסר השכל שבו.

גם אם היא לא חזרה להתפלל, היא יצאה משם, זה ודאי, והילד היה למטה, זה גם ודאי, ויתכן שמשהו שמר עליו. אבל אל תצפי ממנו להתנהג כמו מלאך. חם לו, קשה לו, ומשעמם לו.
ואת כאמא צריכה להיות איתו בבית או במקום אחר אבל מקום שטוב לו. ואין לך שום רשות לבוא אליו בטענות למה הוא עשה מה שעשה.

bracha · 15/9/15

נכתב ע"י אמאשל2;1771889:
דוקא לי קשה להתפלל בבית, אני צריכה את "האוירה" שיש בבית הכנסת כדי להיכנס למוזה של תפילה.
וכשאני בבית עם הבנות אני ממש לא מתפללת באותה כוונה כמו בבית הכנסת
וזה מה שקשה לי....

זה הקושי הכי גדול. גם כשאת מוצאת זמן להתפלל,
את צריכה לעבור בדקה אחת מ"חול" ל"קודש".
להתנתק מהחיתולים, ומהמשחקים, מהמטרנות ומהספרים.
ובמעבר חד להתחיל להתפלל ולהתכוון.

זה קשה ואפילו כמעט שלא מעשי.

אמאשל2 · 15/9/15

נכתב ע"י bracha;1771898:
זה הקושי הכי גדול. גם כשאת מוצאת זמן להתפלל,
את צריכה לעבור בדקה אחת מ"חול" ל"קודש".
להתנתק מהחיתולים, ומהמשחקים, מהמטרנות ומהספרים.
ובמעבר חד להתחיל להתפלל ולהתכוון.

זה קשה ואפילו כמעט שלא מעשי.

ובדיוק לכן רציתי הרצאות או כל דבר שיחזק אותי שגם אם אני לא ממש מתכוונת בתפילה או אפילו לא יכולה להתפלל, אני עדיין עושה את התפקיד שלי נאמנה

תמי1 · 15/9/15

נכתב ע"י bracha;1771898:
זה הקושי הכי גדול. גם כשאת מוצאת זמן להתפלל,
את צריכה לעבור בדקה אחת מ"חול" ל"קודש".
להתנתק מהחיתולים, ומהמשחקים, מהמטרנות ומהספרים.
ובמעבר חד להתחיל להתפלל ולהתכוון.

זה קשה ואפילו כמעט שלא מעשי.

זה לא מחול לקודש. זה מקודש לקודש.
התפקיד שלנו זה לטפל בילדים, ואם נשאר זמן וישנה אפשרות, גם להתפלל.
וגם כשאני מוצאת את עצמי באמצע שמו"ע מפסיקה להחליף טיטול לקטן, כי אין לי אפשרות להמשיך להתפלל לידו, אני לא מרגישה שהתפילה שלי פגומה.

נוי · 16/9/15

כל האימהות שנשארו בבית ובטנן מתהפכת בערגה הכל רשום למעלה, ומצטרף לתפילות.
זה הנס האדיר שלנו שה'- שום דבר ואפילו דק לא נעלם מעיניו. והזכות הגדולה של אימא שכל כך רוצה לפעול ביום הזה וטכנית לא יכולה, רשומה יפה למעלה.
האימהות שרצו לבית הכנסת ושילמו מחירים של הפרעה לציבור/הפקרת העוללים- זה לא שווה את זה. לא שווה.

לשאלתך ג'י לגבי הבת- אני מתחבטת באותה השאלה.

gg · 16/9/15

גם אני מאד צריכה את האווירה הישיבתית ולא מצליחה להתרכז כשכל הילדים סביבי. וב"ה כבר כמה שנים אני הולכת לתפילת מוסף! (לשחרית קמה לפני הילדים )
בעלי מתפלל בנץ ומסיים בדיוק בזמן שמתחיל מוסף במניין הקרוב והוא שומר על כל הפיצקאלך ואני מתפללת ללא הפרעה...
חוויה מיוחדת ומרוממת מאד!

חויד · 16/9/15

נכתב ע"י נוי;1771908:
לשאלתך ג'י לגבי הבת- אני מתחבטת באותה השאלה.

אפשר לנסות לברר מי תשב ליד הבת ולדבר איתה לפני שתעזור לה קצת,
להתחיל מאוד בהדרגתיות, נניח פעם ראשונה חצי שעה אחרי זה שעה וכו'
גם אם הבת לא בדיוק תדע הכל, היא תתחיל להיכנס לעניינים ולהבין מה קורה.

בנוסף למי שיש אפשרות לשלוח גם בליל שבת/שבת בבוקר את הבת לביה"כ מידי פעם זה יכול מאוד לעזור.

GRN · 16/9/15

נכתב ע"י bracha;1771896:
זה יפה מאד שאת מנסה לדון לכף זכות.
אבל זה לא כל כך משנה מה היה אחר כך, משנה מה היה קודם והעיקר המוסר השכל שבו.

משנה אם בכלל היה.

יכולות להיות אלף ואחת סיטואציות שבהן יש אפיזודה כמו שתיארת, אבל הן מתפרשות אחרת לגמרי ממה שאת פירשת.

קשה לי להעלות על הדעת שהגב' זנחה אותו ברחוב כדי להספיק ונתנה תוקף. יותר נשמע לי הגיוני שקרה שם משהו אחר.

אולי המוסר השכל כאן הוא בכלל: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו?

אסתי-בראון · 16/9/15

נכתב ע"י GRN;1771839:
היא ביקשה ממני ללכת לבית הכנסת ושאלתי את עצמי באמת איך אלמד אותה?
מה עושות אמהות אחרות?

אני שולחת ליד הסבתא והדודה.
אבל את אומרת שאין לך אופציה של שכנה/דודה/חברה שתארח את ביתך בבית הכנסת.
על כן אני חושבת שתיאלצי להסתפק בהסברה בבית פלוס מתן עידוד להיעמד ליד מישהי נחמדה בבית הכנסת שתאיר לה פנים ותעזור לה בשמחה.
בת כמה הילדה? בכל מקרה, גם כשאת שולחת אותה, תני לה את האופציה לחזור הביתה מתי שבא לה. זוכרת את עצמי בת 12 וחצי, ילדה גדולה, נכון? אמורה להתפלל את כל חזרת הש"ץ בתפילה הארוכה מאד אצלנו, משועממת עד כלות, ומיחלת שה'סיוט' הזה יסתים.

נכתב ע"י OR_Design;1771855:
הבן שלי עוד לא בן 7 , די גדול לדעתי בשביל ללכת לבית כנסת,
אבל הוא לא מסוגל , שבת אחרונה שהלך עם אבא שלו אחרי הרבה שבתות הוא גם כמעט דאג להוציא חבר שלו מבית הכנסת שישחק איתו, ושפך כוס מים על ילד אחר שהיה בחוץ (תופסת מים ) אז החלטתי שזה ממש מיותר שילך "להתפלל".
במקרה זה היה שבת שהייתי שם בסביבה וראיתי בדיוק מה קורה שם.

(אולי זה תזכורת לכל מיני אמהות שהבנים שלהם דואגים ג"כ לכל מיני אקשנים כאלה בסביבתם , תקחו בחשבון שזה רק מפריע למתפללים , ועד שלא ראיתי לא הבנתי!)

ילד בן שבע הוא ילד קטן בשביל ללכת לבית הכנסת, גם ילד לא במיוחד תזזיתי. אולי רק לתקיעות, אני לא יודעת.
אבל לשלוח אותו לכמה שעות? נראה לי שלא הוגן לעשות את זה לילד.
(וסתם כך מחשבה שעלתה לי, אולי צריך להשאיר אותם בבית עד שהם יתחננו ללכת...)
ביום הראשון התישב אחין שלי ליד בעלי, ילד חכם, ורגוע, ובוגר, בן שמונה. הוא היה ילד טוב, ישב בשקט אבל פשוט השתעמם. בעלי ביקש ממנו שליום המחר יביא איתו אנשים של פלימוביל...
סליחה, בית כנסת זה לא חדר משחקים.

ולכל האמהות שישבו השנה בבית, ואני בתוכן!
מילאתן את התפקיד שלכן בצורה הכי טובה שיכולה להיות.
ולא רק זאת, אף אחד אחר לא היה יכול למלא את התפקיד הזה שהוא שלכן.
בשנה שעברה התאפשר לי להיות בחלק גדול מהתפילות בר"ה, וכן ביום כיפור. היתה לי ילדה בעגלה, אבל אחותה הבכורה שמרטפה ברצון ליד בית הכנסת ביחד עם חברותיה.
ואילו השנה, ב"ה, היינו בבית, ויצאנו רק לשמוע תקיעות במניין מיוחד לנשים.
והרגש מנסה לדגדג, איפה תשע"ה ואיפה תשע"ו... מצא את ההבדלים, וזה ממש לא קשה.
ואז בא השכל, וניער אותי.

אני זוכרת את עצמי לפני כמה שנים בסיטואציה דומה, ולא הייתי חזקה ובטוחה בעצמי כמו השנה. התגעגעתי, ודמעתי על ה'הפסד'. וב"ה השנה זה היה ממקום אחר. מבין, ומודה.
כנראה שהתבגרתי.

GRN · 16/9/15

נכתב ע"י חויד;1771913:
בנוסף למי שיש אפשרות לשלוח גם בליל שבת/שבת בבוקר את הבת לביה"כ מידי פעם זה יכול מאוד לעזור.

רעיון ממש טוב!
ונראה לי שהיא אפילו מאוד תשמח

תודה

bracha · 16/9/15

נכתב ע"י GRN;1771915:
משנה אם בכלל היה.

יכולות להיות אלף ואחת סיטואציות שבהן יש אפיזודה כמו שתיארת, אבל הן מתפרשות אחרת לגמרי ממה שאת פירשת.

קשה לי להעלות על הדעת שהגב' זנחה אותו ברחוב כדי להספיק ונתנה תוקף. יותר נשמע לי הגיוני שקרה שם משהו אחר.

אולי המוסר השכל כאן הוא בכלל: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו?

GRN, כנראה לא הבנת אותי,
אני לא חושבת שהיא זנחה ברחוב, ותדפדפי אחורה, כתבתי בפירוש שיתכן ומשהי השגיחה עליו. ולא על זה דיברתי בכלל.

אני דיברתי על זה שאל תצפי ממנו להיות מלאך.הילד חם לו ולא נוח, משעמם לו בחוץ בלי חברים ומשחקים. ולכן הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג. ולבוא בטענות אל הילד למה הוא עשה מה שעשה, זה לא פייר, את עצמך אשמה, כי שמת אותו במקום שרע לו.

ושוב, זה לא האישיו.
זה לא מענין הפרטים המדוייקים מה קרה עם האישה הזאת, לא סיפרתי את זה בשביל שידונו עליה פה, הרעיון הוא המוסר השכל מהסיפור הזה.

GRN · 16/9/15

נכתב ע"י bracha;1771922:
GRN, כנראה לא הבנת אותי,
אני לא חושבת שהיא זנחה ברחוב, ותדפדפי אחורה, כתבתי בפירוש שיתכן ומשהי השגיחה עליו. ולא על זה דיברתי בכלל.

אני דיברתי על זה שאל תצפי ממנו להיות מלאך.הילד חם לו ולא נוח, משעמם לו בחוץ בלי חברים ומשחקים. ולכן הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג. ולבוא בטענות אל הילד למה הוא עשה מה שעשה, זה לא פייר, את עצמך אשמה, כי שמת אותו במקום שרע לו.

ושוב, זה לא האישיו.
זה לא מענין הפרטים המדוייקים מה קרה עם האישה הזאת, לא סיפרתי את זה בשביל שידונו עליה פה, הרעיון הוא המוסר השכל מהסיפור הזה.

אני מסכימה עם כל מילה שלך (רק חבל שהשתמשת בגב' האלמונית לצורך ההסבר)

bracha · 16/9/15

נכתב ע"י GRN;1771925:
אני מסכימה עם כל מילה שלך (רק חבל שהשתמשת בגב' האלמונית לצורך ההסבר)

למה חבל? היא אלמונית.

וחוץ מזה, שלא השתמשתי בה לצורך הסבר, אני ראיתי את זה וסיפרתי את זה כאן.
לא רואה בזה בעיה.

GRN · 16/9/15

נכתב ע"י bracha;1771926:
למה חבל? היא אלמונית.

וחוץ מזה, שלא השתמשתי בה לצורך הסבר, אני ראיתי את זה וסיפרתי את זה כאן.
לא רואה בזה בעיה.

אולי הגבתי כך בגלל האינפלציה בתיאורי זוועה הורים-ילדים שגואה בפורום לאחרונה.

גלבוע · 16/9/15

נכתב ע"י GRN;1771839:
היא ביקשה ממני ללכת לבית הכנסת ושאלתי את עצמי באמת איך אלמד אותה?
מה עושות אמהות אחרות?

זו באמת בעיה גדולה.
גם אצלי הבכורה מאד רוצה ללכת, אבל רק איתי

שנים היא לא הלכה בגלל זה.
השנה חילקנו את חזרת הש"ץ בשתי הימים חצי לה וחצי לאחיה.
בחצי שהיה תורה, הייתי איתה והסברתי לה.
(התעכבתי קצת לצאת, חילקתי אוכל בצלחות וכו' - היא לא רצתה בשום אופן אפילו להקדים אותי בכמה דקות. רק איתי וזהו.)

קצת התלבטתי אם להשאיר בבית את אח שלה בשביל שהיא תוכל ללכת, בסוף החלטתי שכן. תכל'ס הוא יכול להיות שחרית שלמה, מנחה שלמה, ומעריב שלם. שעה אחת מחזרת הש"צ, לא נורא שיתרום אותה לאחותו. (כמובן שהוא עדיין לא ברמצווה)

רותי המניק · 16/9/15

נכתב ע"י OR_Design;1771843:
ואני בשונה ממך תוהה מה אעשה שרק (?) הבן שלי בשונה משאר הבנים צריך לשבת איתי בבית גם בראש השנה כי אם הוא ילך לבית הכנסת עם אבא שלו כולם יהיו "על הרגליים" שם
ובכלל זה לא מזיז לו

על הבת שלי עוד לא הגעתי לחשוב , אבל אני חושבת שאת יכולה לשבת ולדבר איתה ע"כ , על זה שהתפקיד של האמא הוא להיות עם הילדים למרות שאת משתוקקת ללכת לבית הכנסת להתפלל, אבל התפילות שלך נשמעות דווקא כאן מתוך הבית, תתפללי איתה מתוך הסידור ככה שהיא תכיר את התפילה ,
וכשתרגישי שהיא גדולה מספיק אולי תשלחי אותה עם שכנה / חברה אם עדיין לא תוכלי לצאת..

המשגיח הרב וולבה זצ"ל היה אומר שלא לקחת ילדים לבית הכנסת מתחת לגיל 8
אלא אם כן הילד מבקש. ובעלי מקפיד על כך מאד.
יש לי בן בן 7 וחצי שכמעט לא הולך בשבת לבית הכנסת
ועכשיו מתחילת השנה (כיתה ב) פתאום נהייה בוגר כזה ומבקש ללכת
הוא הלך עם בעלי לכל התפילות מהבוקר עד הסוף עמד והתפלל את כל התפילה
כמו בחור! (ילד שבקושי ידע מה זה בית כנסת) אז ב"ה שכזה בא זה בא
אולי זה ענין של בשלות.

לגבי הבן שלך אם הוא כמו שאת מתארת אז אני מאמינה שגם בלימודים
הוא מתקשה ואני מתארת לעצמי שהוא מטופל (ריטלין וכו')
אז כמובן שצריך לתת גם לפני שיוצאים לתפילה. (מנסיון)

23 · 16/9/15

לא מצליחה להבין!!!!
למה אני שומרת על הקטנים, נותנת לבנותיי שעכשיו זה הזמן שלהן ללכת,
ואני שומעת מהן כל הזמן על תינוקות שבוכים ומפריעים להתפלל,
למה?????
לא מצליחה להבין!!!
נשים יקרות אל תבואנה עם תינוקות לבית כנסת!!

אמאשל2 · 16/9/15

נכתב ע"י gg;1771910:
גם אני מאד צריכה את האווירה הישיבתית ולא מצליחה להתרכז כשכל הילדים סביבי. וב"ה כבר כמה שנים אני הולכת לתפילת מוסף! (לשחרית קמה לפני הילדים )
בעלי מתפלל בנץ ומסיים בדיוק בזמן שמתחיל מוסף במניין הקרוב והוא שומר על כל הפיצקאלך ואני מתפללת ללא הפרעה...
חוויה מיוחדת ומרוממת מאד!

שמעתי על הרעיון הזה, אבל בשביל לבצע אותו את צריכה שיהיו ליד הבית שלך שתי מנינים "נורמלים" אחד בנץ ואחד רגיל....