תפקיד האישה בר''ה

[חויד]

אי אפשר להכניס כל דבר לשבלונה.
לדעתי הצורך הזה של לקבוע במסמרות (לתלות בבתי הכנסת) שאסור להכניס ילדים לבית הכנסת נובע מנקודה שאומרת. מה שאני עושה הוא הכי טוב. וכולם צריכים לנהוג כך. (ושוב, גם להרגיש כך ולחשוב כך) ואולי אפילו אם אני מפספסת את התפילה אני לא מפרגנת לנשים אחרות שמצליחות להנות מכל העולמות. אפילו בתת מודע.

ולגבי ימים נוראים וחיפוש זכויות. מה דעתך לחפש זכויות של לדון לכף זכות? לא לשפוט? חוץ מהזכויות שזה יביא לך. זה גם הרבה איכות חיים.

נכון אין שבלונה אחת לכולם
אבל יש כללים ברורים של אסור ומותר! (נכון יש גם באמצע...)
אבל זה מסוג הדברים שהוא אסור!
לעבור באמצע כביש סואן גם תגידי אבל יש לה צרכים שונים... והיא לא באותה שבלונה של כולם. יש דברים שהם לא בשטחים האפורים.

להביא ילדים לבי"כ זה פשוט עוול! גזל והפרעה לכולם!
נראה לכם שבעזרת גברים לא שומעים את כל הרעשים האלו? בפרט בזמנים של חזרת הש"ץ שיש שקט.

תפסיקו להתבכיין כל הזמן, יש לכם ילדים אז יש לכם תפקיד + כלים וכוחות לזה.
ולכן גם אין דרישה מאשה להמון מצוות ודברים שמתירים לה בגלל התפקיד המיוחד, זה לא סתם.

 

[צברית]

נו וההרגשה שלה היא כלום בעינייך?
עזבו חיוב, כן צריך, לא צריך.
אין לכן שום הבנה לנפש האשה? לרצונה החופשי?
אתן שמות את תפקיד האשה כמשהו שבלוני. תעשי א. ב. ג. ותרגישי ד. ה. ו.
כל השאר לא משנה.

ולגבי ימים נוראים וחיפוש זכויות. מה דעתך לחפש זכויות של לדון לכף זכות? לא לשפוט? חוץ מהזכויות שזה יביא לך. זה גם הרבה איכות חיים.

1- אני אישה....
2- ההרגשה שלה חשובה מאוד אבל לא על חשבון השני! את רוצה להתפלל? תמצאי סידור שלא יפריע לאף אחד בבית הכנסת (בייביסיטר/חצי חצי עם גיסה/ בעל ותיקין אישה מוסף וכו)
3- כתבתי למעלה לימוד זכות על אותם נשים, תחפשי.

אתם לא יכולות לצפות מהציבור להתחשב ברגשותייכם ורצונכם להתפלל, בדיוק כמו שאתם רוצות, רוצות גם כל הנשים המבוגרות שסיימו לגדל את ילדיהם וזה זכותם המלאה להתפלל בנחת בלי במבה ביסלי ושאר ירקות.

 

[חויד]

ילדים צריכים לדעת מה זה בית כנסת ומה זה תפילה!

את יכולה לקחת אותם בשבת, לאו דווקא בימים נוראים
וכן, ילד בן 5 יכול להיכנס לעזרת גברים עם אבא שלו מידי פעם (תקיעות שופר, כורעים וכו') לכמה דקות זה מספיק לו.

 

[nc]

האם נשים מתקשות להתרכז יותר מגברים? או שלגברים לא אכפת שמפריעים להם להתרכז בתפילה?
אני באמת תוהה לעצמי איך זה שהגברים שמתפללים כל שבת עם ילדים שנכנסים ויוצאים, מוצצים חמצוצים , משתעלים ומדי פעם ל"ע אפילו שואלים את אבא שלהם שאלה- לא מתלוננים על קשיי ריכוז בתפילה?

יש משהו באמצע. להיות עם ילדים משועממים שמדברים ובוכים ברור שלא שייך. שהאם תתפלל בדבקות בזמן שילדיה צורחים ומפריעים לכולם להתפלל ברור שאסור. לא חושבת שהיתה פה מישהי באשכול שנתנה לזה לגיטימציה.
לבוא לרבע שעה עם ילדים שמשחקים בשקט/קוראים ספר / תינוק ישן בעגלה ולצאת מיד כשהם מרעישים- אני חושבת שזו הגזמה לאסור.
אשה שכל איוושה מפריעה לה בתפילה אולי כדאי שתתפלל ביחידות. גם ילדה בת 12 לפעמים צריכה ללחוש לאמא בתפילה איזו שאלה. גם אשה במצבים מסוימים צריכה לצאת להתפנות כמה פעמים בזמן התפילה ולהקים את שכנותיה לספסל. גם נשים מצוננות שמתעטשות מדי פעם פוקדות את בית הכנסת. מתוקף היותו מקום ציבורי לא שוררת בו דממה סטרילית וזה הגיוני ומקובל.

צריך להזהר, להתחשב, לשמור על שקט ככל הניתן, לשבת מאחורה אם יש צורך לצאת לעתים תכופות יותר ולתת למבוגרות לשבת מקדימה כדי שישמעו טוב יותר ולא יוטרדו. הכל נכון. לאסור על כניסת ילדים לביכנ"ס באופן גורף? אני לא היתי רוצה להתפלל בבית כנסת כזה.

גילוי נאות- הילדים שלי מלאי מרץ ב"ה ולא חלמתי להכנס אתם לבית כנסת בכלל. עם זאת כשהתפללתי בביכנ"ס בזמן שבעלי שמר על הילדים היו שם ילדים ששמרו על שקט יחסי (זזו!לחשו! אבל לא צעקו/בכו) ושמחתי מאד בשביל אמהותיהם שיכולות להתפלל אתם בנחת.

 

[רוצה טוב]

הבן שלי בן ה4.5 בכה לי שהוא רוצה ללכת לבית כנסת בראש השנה.
לקחתי אותו ל10 דקות האחרונות של תפילת מעריב בלילה וגם זה הספיק לו, לאחר 10 דקות הוא כבר רצה את אמא שלו.
למחרת הוא ביקש שוב לבא, הבטחתי לו שבשבת אקח אותו והוא נרגע.
תאמינו לי שילד עד גיל 7 הבית כנסת לא צריך אותו, והוא לא צריך את הבית כנסת.
מקסימום כדי להרגיע אותו קחו אותו ל10 דקות כנ"ל.

 

[nori]

לדעתי, הצורך הזה הוא משום שנשים מבוגרות לא תמיד שומעות טוב, ובתי הכנסת גדולים מאד, וקשה לשמוע, והילדים מפריעים. מה לעשות: הם מפריעים. תגידו מה שתגידו, כולנו יודעות את המציאות: אין מצב של ילדים קטנים ש'יושבים בשקט ליד אמא'.
הריח של הבמבה שלהם מפריע, ההיכנסויות והיציאות שלהם, קול לעיסת החמצוצים. השאלות שלהם. ההסתובבות המשועממת שלהם. גם ככה קשה להתרכז בתפילה הארוכה מאד, ויש נשים שכל הסחת דעת כזו מוציאה אותן לגמרי מהריכוז.

לא צריך שזה יפריע לכל הנשים - מספיק שזה מפריע לחצי או לרבע מהן, וכבר זו סיבה לפסול את הנוהג הזה.

טוב, אני מתחילה להבין שהמושג הפרעה הוא כנראה רחב. ועד שלא נסכים על מה היא הפרעה לא נוכל להגיע להבנות.
בעיני ריח של במבה הוא לא הפרעה. ועוד כל מיני דברים.

ובכל מקרה. בתי הכנסת שבעיני רוחי כשאני מדברת הם גדולים. והמבוגרות מקדימה (אם הן לא שומעות טוב איך את הלחשושים כן שומעות?). והאמהות מאחורה ואפילו בחדרים אחוריים. וכמובן קרובות ליציאה על כל מקרה שלא יהיה. והן רגישות לילדיהן ורגישות לאנשים אחרים. (כן, יש כאלו)

ואני חושבת שלהתרכז בתפילה זה באמת קשה. ולכן מחפשים מסביב ענין. ואולי אמא עם ילדים זה באמת מענין. אבל אולי אם היא לא תהיה ימצאו ענין אחר בחלון.
ואני גם חושבת שבלי קשר רב הנשים לא מרוכזות באלף אחוז בכל זמן התפילה וזה גם בסדר. תהיו קצת קלים עם עצמכם.

ואחרי כל זה אני יותר מעריכה את המקום שאני חיה בו. ושהילדים אצלינו חשובים. ואהובים. ומובנים מאליהם והם פה על היופי שבהם וגם על הפחות (והם לא רק הבעיה של אמא שלהם) והקהל הוא סלחן ונעים. ואפילו השכנה שמחכה לילדים שאלה אותי אם הצלחתי להתפלל ואיך התנהגו הילדים. (הלו, איך לא שמעת את הנחירות של התינוק??)
ויש גם מבוגרים. וכשהתלוננו שלא שומעים בעזרת הנשים האחורית. סדרו עוד חלק לנשים בתוך עזרת הגברים. כך שדואגים גם להם.
הכל ענין של כבוד והדדיות.
אני יודעת שזה קשה לכם. אבל לי ברור שהחוסר סובלנות לילדים, לאמהות, מגיע מאותה נקודה בנפש שמביאה חוסר סובלנות שכולנו נסכים עליו שהוא לא בסדר.
וזו לא קריאה לאמהות לבא בהמוניהן לבית הכנסת זו קריאה להפסיק לשפוט, להתחיל לקבל, לכבד רצון של כל אחד בכל גיל ומין, וגם להמנע מלהפריע לאחר שזה עקרון שחשוב גם בעיני באותה מידה.

 

[שולה]

nori אני חושבת שההבדל הגדול נעוץ במקום התפילה
תסכימי איתי שאת מתפללת בבית כנסת שכונתי / קהילתי קטן יחסית?

עכשיו קחי את מה שאמרת ותנסי להכיל אותו על עזרת נשים של 500 נשים ויותר
מבטיחה לך שלא ילך.
במקומות הגדולים אין מצב אלא 'לחתוך' עניינים באסור ומותר
כי מספיק רק 50 - 60 נשים שישבו עם ילדים שלא מרעישים, ותינוקות ישנים, ואריזות במבה שקטות וכו' בשביל שאף אחת לא תוכל להתפלל.

על החתום, אחת ישבה ליד כניסת בית הכנסת, כי רק שם היה מקום
ואחת ל2 דקות זזה כדי שעוד ילד/ה בוכה / צוחק / לוחש / תפתחי לי ת'במבה / תסגרי לי ת'ביסלי / מוישלה הרביץ ליענקלה או להפך.

 

[נוי]

בית כנסת וילדים:
בתור אימא צעירה לבנים, ציפיתי שבעלי שיחיה יקח אותם לבית הכנסת בשבת, כנהוג.
הגדול היה כבר בן חמש אבל בעלי פסק:"בית כנסת זה לא מגרש משחקים, ברגע שידע להתפלל יפה, יוכל להיכנס".
האמת? הרגש הנשי שלי דמיין את המלאכים שהקטן יספוג בשמיעת תפילה, והסיפור של אימו של רבי יהושוע, ובכלל. זה היה מאכזב. אבל כך האבא אמר והוא המחליט בענייני בית הכנסת, נכון?
לקחו כמה שנים, גדלו הילדים, גדלתי גם אני והשיטה העניינית הזו הוכיחה את עצמה. ישתבח שמו. כשהם בבית הכנסת, הם שם במלוא המשמעות. לא קופצים על הספסלים ורצים ומפילים ומזיזים.
היום בני בן השש וחצי עדיין לא הולך לבית הכנסת. (היה בראש השנה בתקיעות, שמע מעט מוסף ויצא מיוזמתו. כי בבית הכנסת יושבים ומתפללים ברצינות) אני לא דוחקת בו. כשיהיה מוכן, הוא יהיה בפנים.
מצאתי כתוב אני לא זוכרת בדיוק איפה בשם אחד הגדולים את השיטה הזו, לא להביא קטנים לבית הכנסת שעלולים להפריע , כך שבעלי נתלה באילנות גבוהים.
לכל האימהות ההיסטריות מאיך ירגישו הילדים את ראש השנה, בעז"ה, יגדלו מעט וירגישו יפה לא להילחץ מראש. חבל.

בתי בת הארבע לא הלכה לתקיעת שופר, אבל שמעה כל חודש אלול תקיעות מאחים שלה, אני לא מודאגת מזה. היא גם קיבלה פתק לגננת שזכתה לעשות מצווה גדולה בראש השנה ולא הלכה לשמוע תקיעות כדי שלא יופרע ח"ו הציבור.
היא ילדה נבונה ומחונכת, אבל לא הייתי לוקחת סיכון, ועוד בראש השנה.

 

[חויד]

האם נשים מתקשות להתרכז יותר מגברים? או שלגברים לא אכפת שמפריעים להם להתרכז בתפילה?
אני באמת תוהה לעצמי איך זה שהגברים שמתפללים כל שבת עם ילדים שנכנסים ויוצאים, מוצצים חמצוצים , משתעלים ומדי פעם ל"ע אפילו שואלים את אבא שלהם שאלה- לא מתלוננים על קשיי ריכוז בתפילה?

ילדים שהולכים עם אבא לבי"כ בשבת זה בד"כ מגיל 5 לפחות ומעלה
לא תינוקים בני שנה שנתיים וחצי עם מוצצים...
וחלק גדול מהתפילה הם משתוללים בחוץ.
תבדקי נתונים לפני שאת כותבת.

בנוסף בימים נוראים צריך ריכוז, והתפילה הרבה יותר כבדה ורצינית מאשר כל שבת ...

 

[רוצה טוב]

בית כנסת וילדים:
בתור אימא צעירה לבנים, ציפיתי שבעלי שיחיה יקח אותם לבית הכנסת בשבת, כנהוג.
הגדול היה כבר בן חמש אבל בעלי פסק:"בית כנסת זה לא מגרש משחקים, ברגע שידע להתפלל יפה, יוכל להיכנס".
האמת? הרגש הנשי שלי דמיין את המלאכים שהקטן יספוג בשמיעת תפילה, והסיפור של אימו של רבי יהושוע, ובכלל. זה היה מאכזב. אבל כך האבא אמר והוא המחליט בענייני בית הכנסת, נכון?
לקחו כמה שנים, גדלו הילדים, גדלתי גם אני והשיטה העניינית הזו הוכיחה את עצמה. ישתבח שמו. כשהם בבית הכנסת, הם שם במלוא המשמעות. לא קופצים על הספסלים ורצים ומפילים ומזיזים.
היום בני בן השש וחצי עדיין לא הולך לבית הכנסת. (היה בראש השנה בתקיעות, שמע מעט מוסף ויצא מיוזמתו. כי בבית הכנסת יושבים ומתפללים ברצינות) אני לא דוחקת בו. כשיהיה מוכן, הוא יהיה בפנים.
מצאתי כתוב אני לא זוכרת בדיוק איפה בשם אחד הגדולים את השיטה הזו, לא להביא קטנים לבית הכנסת שעלולים להפריע , כך שבעלי נתלה באילנות גבוהים.
לכל האימהות ההיסטריות מאיך ירגישו הילדים את ראש השנה, בעז"ה, יגדלו מעט וירגישו יפה לא להילחץ מראש. חבל.

בתי בת הארבע לא הלכה לתקיעת שופר, אבל שמעה כל חודש אלול תקיעות מאחים שלה, אני לא מודאגת מזה. היא גם קיבלה פתק לגננת שזכתה לעשות מצווה גדולה בראש השנה ולא הלכה לשמוע תקיעות כדי שלא יופרע ח"ו הציבור.
היא ילדה נבונה ומחונכת, אבל לא הייתי לוקחת סיכון, ועוד בראש השנה.

הדברים נכונים לחלוטין
מניסיון אישי שלי ושל חברי.
זכית בבעל חכם.

 

[חויד]

אני גם לא מבינה איך אמא יכולה להתרכז בתפילה שיש כמה זאטוטים לידה והיא כל הזמן בלחץ שהם לא ירעישו/יזוזו/יקפצו וכו' (לחשושים: לא עכשיו אל תפתח את הבמבה.. עכשיו חמצוץ.. רגע איפה המוצץ ?.. אוי קיבלת מכה לא נורא יעבור...)
איזה מן תפילה זאת? מילה בסידור מילה בילד
וכל הזמן בהיכון לברוח החוצה.
לא עדיף להתפלל בנחת בבית כמה שמתאפשר וזהו ?

 

[צברית]

ובכל מקרה. בתי הכנסת שבעיני רוחי כשאני מדברת הם גדולים. והמבוגרות מקדימה (אם הן לא שומעות טוב איך את הלחשושים כן שומעות?). והאמהות מאחורה ואפילו בחדרים אחוריים. וכמובן קרובות ליציאה על כל מקרה שלא יהיה. והן רגישות לילדיהן ורגישות לאנשים אחרים. (כן, יש כאלו)

אולי כאן נעוץ ההבדל...
לא כל בתי הכנסת הם מרווחים וגדולים.

במקרה אני התפללתי בבית כנסת קטן וצפוף, שכל יציאה לשורתים הצריכה להקים את כל האנשים שבדרך בערך.
אז תביני כמה מפריעה חבורת ילדים שנכנסת הלוך ושוב ושכל לחש שלהם שומע גם החזן.


החינוך לסובלנות הוא מצוין, ומעולם לא הערתי לשום אמא עם ילדים, אפילו שזה מאווד הפריע לי.
אבל, לפני שאת מבקשת מכולם להיות סולבניים כלפייך, תחנכי את עצמך ואת ילדייך להתחשב בזולת.

 

[Ruty Kepler]

ואחרי כל זה אני יותר מעריכה את המקום שאני חיה בו. ושהילדים אצלינו חשובים. ואהובים. ומובנים מאליהם והם פה על היופי שבהם וגם על הפחות (והם לא רק הבעיה של אמא שלהם) והקהל הוא סלחן ונעים.

הי הי, גם בת השנתיים שלי שבילתה איתי בשני בקרי ראש השנה, חשובה ואהובה ויקרה לכל סבתותיה ודודותיה ושאר המתפללות. תאמיני לי שהן אוהבות אותה אהבת נפש. גם את בת החמש. ובמקביל ובלי סתירה, מעדיפות שהתפילה תתנהל בלעדיה.

אם אני יוצאת בערב עם חברה ואנחנו לא לוקחות את הילדים, זה אומר שהילדים לא חשובים לנו, לא יקרים לנו, או לא מובנים מאליהם?
זה פשוט אומר שיש מקומות שאליהם לא מתאים להביא אותם.

 

[אסתי-בראון]

זו קריאה להפסיק לשפוט, להתחיל לקבל, לכבד רצון של כל אחד בכל גיל ומין, וגם להמנע מלהפריע לאחר שזה עקרון שחשוב גם בעיני באותה מידה.

אם כולנו נכבד רצון של כל אחד בכל גיל וכו', נגיע חלילה לאיש את רעהו חיים בלעו.
כשחז"ל קבעו להתפלל בשלומה של מלכות הם התכוונו גם לשלומה של מלכות דיקטטורית.
כי יש מושג של כללים וסדר ציבורי.

לגבי ילדים בבית הכנסת, הבה נאפשר לו לשחק בלי גבול בפלימוביל או בקפלה, ולהסיע מכוניות משחק כשהוא בן חמש, כדי שבבוא היום יהיה בשל וימצה את התפילה עד תומה, מתוך מתיקות וקרבת ה'. (ולא חלילה ההיפך, שישב בגיל חמש בבית הכנסת, וכשיגדל יפתח יחס שלילי כלפי התפילה)

 

[nori]

הי הי, גם בת השנתיים שלי שבילתה איתי בשני בקרי ראש השנה, חשובה ואהובה ויקרה לכל סבתותיה ודודותיה ושאר המתפללות. תאמיני לי שהן אוהבות אותה אהבת נפש. גם את בת החמש. ובמקביל ובלי סתירה, מעדיפות שהתפילה תתנהל בלעדיה.

אם אני יוצאת בערב עם חברה ואנחנו לא לוקחות את הילדים, זה אומר שהילדים לא חשובים לנו, לא יקרים לנו, או לא מובנים מאליהם?
זה פשוט אומר שיש מקומות שאליהם לא מתאים להביא אותם.

נכון מאד, ואת תחליטי לאן כן ולאן לא. ואני סומכת עלייך ועל שיקול דעתך.
יש כאלו שמאד אוהבים לבלות עם ילדים. ויש כאלו שמאד אוהבים ילדים בחתונות. ויש כאלו שלא רוצים ילדים בשבתות שמחה ומזמינים רק מבוגרים, ויש ילדים במטוסים, וכאלו שנשארים אצל הסבא והסבתא.

אין י כח לפרט לאיפה אני מביאה את הילדים שלי. זה לא אומר שכל פעם שאראה ילד במקום ששלי לא באו אני אצקצק בלשוני בכל הכח. (מקסימום אשמח על מזלי הטוב שאני יודעת להנות גם בלעדיהם)
זו הבחירה שלי כהורה. מה נכון לי. ומה נכון לילדי.
ואני מצפה שאחרים יכבדו את הבחירות שלי.

ונראה לי שאני צריכה כבר להוסיף בחתימה:
ושוב, במקביל יש לחשוב על אחרים ולהתחשב ברגשותיהם.

 

[nc]

ילדים שהולכים עם אבא לבי"כ בשבת זה בד"כ מגיל 5 לפחות ומעלה
לא תינוקים בני שנה שנתיים וחצי עם מוצצים...
וחלק גדול מהתפילה הם משתוללים בחוץ.
תבדקי נתונים לפני שאת כותבת.

בנוסף בימים נוראים צריך ריכוז, והתפילה הרבה יותר כבדה ורצינית מאשר כל שבת ...

קראת אותי? כי אני לא חושבת שרוב בני ה5 מסוגלים לשבת ליד אביהם תפילה שלמה.
ילדים שמשחקים בחוץ נכנסים מדי פעם להגיד משהו לאבא. נכון/לא נכון לנהוג ככה- זו תופעה נפוצה ולא שמעתי גברים שמתמרמרים על חוסר הריכוז שזה גורם להם בתפילה.

לא הבנתי למה בימים נוראים צריך יותר ריכוז בתפילה אבל שוין.
כנראה שאם הנתונים שלי לא זהים לאלו שלך אז הם לא נתונים

 

[bbr]

מטרת הבית כנסת - להתפלל
ילד שלא יודע לקרוא בצורה שוטפת ומהירה יחסית - לא יודע להתפלל

וכשלא מתפללים משתעממים, וגם אם הוא במקרה "ילד טוב ירושלים" הוא מתרגל להשתעמם בביכנ"ס

ובשביל לענות אמן, מספיק לשלוח לכמה קדישים בסוף התפילה

השל"ה הק' כותב חמורות על אלו שמביאים ילדים קטנים (שלא יודעים להתפלל, כנ"ל) לביכנ"ס וגם אם הם לא מפריעים בביכנ"ס אלא משחקים בחוץ, גם על זה הוא כותב חמורות...

ודרך אגב יש הבדל גדול בין התפילות של שבת, לראש השנה ויום כיפור, שהם הרבה יותר ארוכות ואפי' למבוגרים קשה, על אחת וכמה וכמה לילדים...


הרי כל מטרת התפילות היא לעשות רצון ד', וכל אחת שתעשה חשבון האם כשהיא באה לביכנ"ס היא עושה רצון ד', או רצונה, ואפי' שרצונך שההיא תתגבר על מידותיה ושלא תפריע לה הילדים העדינים והשקטים שלי, עדיין חשבי האם באתי לביכנ"ס לעשות את רצון ד', או את רצוני...

 

[חויד]

קראת אותי? כי אני לא חושבת שרוב בני ה5 מסוגלים לשבת ליד אביהם תפילה שלמה.
ילדים שמשחקים בחוץ נכנסים מדי פעם להגיד משהו לאבא. נכון/לא נכון לנהוג ככה- זו תופעה נפוצה ולא שמעתי גברים שמתמרמרים על חוסר הריכוז שזה גורם להם בתפילה.

לא הבנתי למה בימים נוראים צריך יותר ריכוז בתפילה אבל שוין.
כנראה שאם הנתונים שלי לא זהים לאלו שלך אז הם לא נתונים

אני לא בעד לשלוח ילד בן 5 לבית כנסת בכלל אם לא יודע איך מתנהגים שם
אבל כתבתי מה הנוהג הנפוץ, ובכל זאת ילד בן 5 עצמאי ולא בוכה ומקריץ כל הזמן (בגדול...)


לגבי התפילה מה לעשות שבימים נוראים מכוונים יותר, ומאריכים יותר ומתרכזים יותר, לצערנו כל השנה אנחנו לא תמיד מאוד מרוכזים בתפילה...
יש אווירה אחרת בבית כנסת בראש השנה מאשר בכל שבת, תסכימי ?

 

[מימי זו]

לא יודעת אם כבר עלה פה, וגם לא קשור באופן ישיר להודעה הפותחת, אבל לדעתי נקודה חשובה:
הילדים שמגיעים "להתפלל" ומשחקים בחוץ, מסכנים את עצמם באופן פיזי ורוחני.
במקומות שבהם מקובל לפגוש את כל החבר'ה מחוץ לבית הכנסת ולהשתולל- מגיעים לרעיונות הזויים של עקירת עצים צעירים והשחתת גדרות. (בעיני ראיתי! וגם שמעתי מגורמים בעירייה האחראיים על פיתוח סביבתי.) חום יוקד, שעות ארוכות, שעמום- הם מתכון בטוח למעשים נפסדים. בעיני לא חינוכי בעליל. אל תיתנו לילדים (גם הגדולים שבהם) להשתעמם כל כך הרבה. אם מתפללים- בבקשה. ואם לא- אין מקומם מחוץ לבית הכנסת ללא השגחה.

 

[תמי1]

אז אחרי כמה ימים של מחשבה- להגיב\ לא.. החלטתי להחשף
ואם אפילו דעה של אמא אחת מכאן תהיה שונה- והיה זה שכרי..

אז אני אחת מאלו שהגדירו בתחילת האשכול "חשוכת בנים"
וכאן אני פונה בשם הרבה הרבה חברות שלי- שבסירה איתי, כאלה שמצפות לילדים,
וחלקם עדיין גם לבעל-

אמהות יקרות!

קיבלתם מתנה ענקית ויקרה, ואתן צריכות לנצל אותה
אישה- התפקיד שלה לגדל את ילדיה, ולא להסתובב בבית הכנסת.. וקל וחומר לא איתם!
כן- אבא בשמיים רוצה במבה וביסלי, וטיטולים, ולא דמעות בבית הכנסת על חשבון אחרות!

כי כמוני יש הרבה שהיו מאוד מאוד מאוד שמחות להתחלף איתכם,
ושמחות לקצת במבה מרוחה בחצאית
אבל התפקיד שאבא שלנו קבע להם- זה להיות מאחורי הסטנדר, ולהוריד דמעות
ורק לחלום על הימים האלו שיגיעו בעז"ה--

שמעתי בערב החג הרצאה מפי הרב משה בויאר- מספר סיפור על ר' שלמה מזויעל
שבערב יו"כ, ממש לפני שבא לצאת מהבית ל"כל נדרי" עלה הביוב בבית,
בדירות קטנות כמו של פעם- מדובר במצב לא נעים בכלל..
קרא מייד לשרברב, הלה הגיע- הוריד את ה"קיטל" והטלית, והתחיל לעבוד,
להפתעתו הוא רואה את הרב, עם כל מלבושי החג, רוכן לבור ועוזר לו,
אמר לו-
רבה- בבית הכנסת מחכים לך, להתחיל תפילת כל נדרי, למה אתה עוזר לי?
ענה לו- (וסליחה אם אני לא מדייקת במילים)
אם הקב"ה העלה אצלי את הביוב דווקא ברגעים האלו, זה לא סתם
התפקיד שלי עכשיו- זה להגיד כל נדרי מכאן- מתוך הבור!

והמסר מדבר בעד עצמו
כל אחת- והתפקיד שנתן לה בורא עולם בימים האלו
לאחת דווקא לבכות בביה"כ ולשניה להחליף טיטולים ולהכין "פאקלך"

ונקודה נוספת למחשבה-
כתבה פה מישהי על "קריאת התורה" בר"ה שהיא פחות חשובה מתקיעת שופר
אז מה אם אגיד לך שאולי את לא זוכרת, אבל קריאת התורה ביום הראשון
היא "וה' פקד את שרה"
וההפטרה על חנה אם שמואל.
ונשים במצבי בוכות מאוד בזמן הזה- שזה זמן גדול מאוד!
אז אולי זה כן קצת יותר חשוב לשמוע את זה בלי לחשושים מאשר תקיעת שופר?


לקראת יו"כ הבא עלינו לטובה-
שמנה לב לא להכאיב לנשים שבאות לתפילה
כל נדרי, ותפילת נעילה זה זמן גדול מידי בשביל לשמוע ריצות ילדים,
טריקות דלתות ומשחקי מחבואים

עוד יבואו ימים שתוכלו לשבת בנחת וברוגע בעז"ה
נצלו את המתנות שקיבלתם- דווקא דרכם אתן יכולות להגיע קרוב מאוד לאבא בשמים..

ממליצה לקרוא שוב את הדברים החזקים שנכתבו כאן.