הנושאים החמים
הנושאים החמים
עו"ד נתן רוזנבלט
משתמש מקצוען
בס"ד
לא תקראו כאן על דו"ח מבקר המדינה שגילה לאחר שנת מחקר על פני מאה עמודים כי (תעשו פרצוף מופתע) לא תוכננו די דירות לציבור החרדי, גם לא על החדשות המסעירות (והצפויות) שיש בקריית גת אנשים שלא אוהבים אותנו ועתרו לבג"ץ נגד הקצאת חלק מהדירות במערב לחרדים, אפילו לא על העתירה שהגשתי השבוע לבג"ץ נגד חלוקת הדירות ללא הגרלה לתושבי קצרין וחריש (פעם שנייה, את הראשונה הם מצאו תירוץ להפיל, הפעם יהיה יותר קשה אבל סמוך על סמוך, בג"ץ כבר ימצא את ההיכי-תמצי לקבל את העתירה שלהם ולדחות את שלי), על כל אלה לא תקראו כאן היום, כי בדרך למירון צריכים להיות בשמחה.
והדרך למירון אכן ממלאה את הלב בשיר ורון, רק לשאת עיניים ולראות את המהפך האדיר שחל בארץ הקודש בעשוריים האחרונים, יצאנו לדרך.
כבר בתחילת הנסיעה על כביש שש נראה בצד ימין את עיר התורה והקבורה אלעד, בימים אלו מוגרלות שם עוד אלף ומשהו דירות, אם נרשמתם או מישהו קרוב אליכם תזכרו להתפלל במירון שהוא יזכה, אם כן זה מענק של עד מיליון ש"ח.
נוסעים עוד רבע שעה ורואים את חריש, עכשיו זה סיבוב של עוד שבע דקות להגיע אבל עובדים על זה שעוד כמה שנים תרדו ישר מהכבישש לשכונות הדרומיות (הארץ גושן שלנו). נכון, הלב קצת נחמץ כי זוכרים מה היה צריך להיות כאן לפני 15 שנים, אבל שמח שוב כשנזכרים מה היה כאן לפני חמש שנים: שום כלום, ועכשיו חלק מרחובות מלאים בבני תורה ומשפחותיהם שהולכים ומתרבים בממוצע של קרוב למניין משפחות בחודש ועוד הלב גדול, תוסיפו גם את המקום הזה לקוויטל להתפלל שיזכו בו.
כל פניות בדרך לרשב"י הוי פונה לימין, נפנה לנחל עירון (השם העברי שניתן לוואדי ערה) נפגוש את עפולה, בשכונה שנקראת גבעת המורה, עד לפני מספר שנים כינוה "גבעת היורה" והיום צריכים להחליף את שמה ל"גבעת התורה", 500 אברכים בני תורה, לצד עוד 300 חסידי ויזניץ בשכונה הנפלאה, אשר על אף שהיא שוכנת בתחתית הגבעה, נקראת "עפולה עילית", רוח הקודש נזרקה בלב מייסדי העיר, שכאן עתידים לגור העילית שבעילית.
אין זמן, אז לא ניכנס לערים השכנות בית שאן ומגדל העמק, שתיהן עדיין ממתינות לצעירינו עם דירות ענק בחצי מיליון ₪ אשרי הגבר אשר ימלא אשפתו מהן, ונגיע לנוף הגליל, אשר כשמה כן היא: משקיפה על פני הגליל, רווה נחת מהמהפך הרוחני שמתחולל בה ובסביבתה, בהר יונה ובלב העיר, כל שבוע משאית הובלות מחליפה משפחת אברך במשפחה אחרת, כי טובו דודיך מבני דודנו, וכל הגליל משקיף עליה מלמטה, ועל ידי זה יושפע שפע רב.
טיהר את עיר טבריא עשה אותה נקייה, מכל סיג ופגם, אלפים אלפים מכל המינים והסוגים, כולם סוגים בשושנים, קרלין וקרליץ למעלה, צאנז והרב דרלי באמצע, והנס שהקב"ה שלח לעיר ולדור: הגר"ד קוק שהגיע לעיר כשהייתה מה שהייתה והיום טובה ראייתה. אני משתדל תמיד לעבור דרך רחוב ויצמן, לראות את הבניין הקולנוע הענק שכתוב עליו ביהמ"ד הגדול דחסידי סטולין-קרלין ולברך ברוך מציב גבול אלמנה "אלו בתי תיאטראות שעתידין ללמד בהם תורה" שם קנית הודך והדרך.
אחרי האלפים של טבריה לא ניכנס לכרמיאל, כאן יש "רק" כמה מאות אברכים ועוד ישיבה גדולה, אין בעל הנס מכיר בנסו.
כמו כרמיאל כך גם חצור השכנה, עיר שיש בה קרוב לאלף משפחות חרדיות, אך איננה נמנית בדרך כלל עם הקהילות החדשות מפאת הוותיקות שלהן, בשתיהן החרדים גרים מזה עשורים, אך יש לזכור כי בלעדיהן, כל זה לא היה קורה. אמנם החלוצים ליישב את צפת מחדש היו כנראה רבי גדליהו קעניג ורבי משה ארנסטר, אך הראשון לשלוח אברכים צעירים לצפון בתור פתרון דיור היה כ"ק מרן הלב שמחה זיע"א, וכל כלל ישראל בעקבותיו, בנו מ"מ כ"ק האדמו"ר שליט"א ממשיך את המסורת ומיישב את חולות דימונה (200 משפחות בתוך שנתיים וזו רק ההתחלה), וגם שם תוך כמה שנים נראה את כולם בעקבותיהם.
צפת, אור מופלא רום מעלה, צריך להיות בגילי על מנת לזכור את הזמנים שהחנויות היו פתוחות בשבת כי כמעט לא היו חרדים בעיר, ועיר האלוקים מושפלת – גם פיזית – עד שאול תחתיה, והנה צ'פת פ'תאום ת'יבנה, עשרות חסידויות וקהילות, מאות בתי כנסת חדשים ומחודשים, ואלפי משפחות חרדים לה' ולתורתו, רבבה כצמח השדה ותבואי ותגדלי בעדרי עדרים.
במירון שם רבי שמעון, מושב טוב ישבת , בנערותי נהגתי לשהות כאן ימים ושבועות לפעמים, הבעיה של המקום הייתה השיממון, בין שחרית למנחה היית לעיתים לבד עם רשב"י, היום הבעיה היא יותר מידי אנשים, ההתיישבות החרדית בצפון (וגם הכנסות האורחים של ר"י פרלמוטר, ר"מ קרלבך, ור"ש שניצר) הביאה לכך שהיום המקום הומה יותר מאיצקוביץ וזכרון מוישה גם יחד. הייתי שם השבוע, משקיעים מאות מיליונים, אך עם כל השיפורים המקום לא ערוך לקליטת המונים וחבל, כואב להיזכר מ"ה המחיר ששילם הציבור החרדי, מ"ה נאמר ומ"ה נדבר, תעלו-מ"ה ואין קורא לה.
בדרך חזור ניקח שוב ימינה, מיד יש לנו את העיר מעלות – תרשיחא, שזה שידוך מלאכותי בין עיר יהודית יוקרתית עם כפר ערבי, קרוב לחמישים אברכים גרים בעיר שהיא חלום, נהנים מכולל אברכים ואפילו חיידר בבניין חדש שהעניקה המועצה (שמו "מעלות התורה" כמובן – תודה הרב רבינסקי), כל המעלות יש לעיר מעלות, מלבד התרשיחא, אבל לא נורא, האברכים גרים במרכז העיר ובני ישמעאל מעדיפים את השכונות הקרובות יותר לתרשיחא שלהם.
אגב, שיהיה ברור, העובדה שכולם פתאום אוהבים את בני התורה ורוצים מהם עוד ועוד, איננה נובעת מאהבת ישראל פתאומית שנחתה על רונן פלוט (ר"ע נוף הגליל) ודומיו, הרוסי הטוב הזה הוא נציג של ליברמן בעיר שרוסית היא השפה הרשמית, אלא החשש מהשתלטות הישמעאלים על הגליל. בפעם הבאה שידברו אתנו על תרומת בני הישיבות להגנה על הגבולות, נזכיר להם שאלמלא הם, כבר מזמן כל חבל הארץ הזה, מחדרה וואדי ערה ועד עפולה ומטולה, היה כפר ערבי אחד גדול.
נמשיך בדרך חזור ממירון, ונראה את דרום קצרין מרחוק ואת מזרח עכו מקרוב, שני מקומות שעכשיו אין לנו מה לעצור שם, אין כאן הרבה אנ"ש, אבל עוד כמה שנים בס"ד אלו יהיו שני ריכוזים חרדיים פורחים, אנחנו בוועד הדיור השקענו רבות ונשקיע עוד יותר בלי נדר על מנת שרוב הזוכים והקונים, ומדובר יהיה כנראה במאות בקצרין ואלפים (עתידיים) בעכו, יבואו ויפריחו גם את חלק זה של הארץ, מאור גליל העליון, קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא.
קריית אתא הייתה פעם חילונית לחלוטין, אבל פעם פעם לפני כשבעים שנה חיו בה חרדים רבים, מכל הרבנים והאדמו"רים והחרדים נותר הרבי ממאקווה כגלעד לבית חרושת ליידישקייט, ברוך מחזיר עטרה ליושנה ובשנים האחרונות הגיעו לגור עוד ועוד אברכים שגילו את האפשרות לקנות בזיל הזול ארבע דקות מרכסים ועשר מחיפה.
רכסים וחיפה הם כמובן שני מרכזי התורה בצפון, אמנם חרדים גרים שם מאז ולעולם, אך בעשורים האחרונים הפכה רכסים מ"המושב שליד כפר חסידים" לעיר גדולה לאלוקים ונמנית עם בני ברק ומודיעין עילית, גם חיפה גדלה והכפילה ויותר מכך ושלושת השכונות החרדיות (הדר, נוו"ש וק. חיים) מתקרבות ל5000 משפחות כ"י, ועם כל ההתפתחויות נותרה חיפה המקום הכי קרוב שאפשר עדיין לרכוש דירות במחירים חצי שפויים.
אחרי חיפה נמשיך לחדרה (500 משפחות) זיכרון יעקב (כנ"ל) ונתניה על כל מפעלי התורה שבה, אך כל אלו כבר וותיקים ויקרים מידי לצעירים, וכמו בכל טיול ייתכן שפספסנו פה ושם, אך ראינו מספיק על מנת להודות ולהלל לבורא עולם בקניין שישלם זה הבניין, ולהתפלל שימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי.
שיר ורון בדרך למירון
לא תקראו כאן על דו"ח מבקר המדינה שגילה לאחר שנת מחקר על פני מאה עמודים כי (תעשו פרצוף מופתע) לא תוכננו די דירות לציבור החרדי, גם לא על החדשות המסעירות (והצפויות) שיש בקריית גת אנשים שלא אוהבים אותנו ועתרו לבג"ץ נגד הקצאת חלק מהדירות במערב לחרדים, אפילו לא על העתירה שהגשתי השבוע לבג"ץ נגד חלוקת הדירות ללא הגרלה לתושבי קצרין וחריש (פעם שנייה, את הראשונה הם מצאו תירוץ להפיל, הפעם יהיה יותר קשה אבל סמוך על סמוך, בג"ץ כבר ימצא את ההיכי-תמצי לקבל את העתירה שלהם ולדחות את שלי), על כל אלה לא תקראו כאן היום, כי בדרך למירון צריכים להיות בשמחה.
והדרך למירון אכן ממלאה את הלב בשיר ורון, רק לשאת עיניים ולראות את המהפך האדיר שחל בארץ הקודש בעשוריים האחרונים, יצאנו לדרך.
כבר בתחילת הנסיעה על כביש שש נראה בצד ימין את עיר התורה והקבורה אלעד, בימים אלו מוגרלות שם עוד אלף ומשהו דירות, אם נרשמתם או מישהו קרוב אליכם תזכרו להתפלל במירון שהוא יזכה, אם כן זה מענק של עד מיליון ש"ח.
נוסעים עוד רבע שעה ורואים את חריש, עכשיו זה סיבוב של עוד שבע דקות להגיע אבל עובדים על זה שעוד כמה שנים תרדו ישר מהכבישש לשכונות הדרומיות (הארץ גושן שלנו). נכון, הלב קצת נחמץ כי זוכרים מה היה צריך להיות כאן לפני 15 שנים, אבל שמח שוב כשנזכרים מה היה כאן לפני חמש שנים: שום כלום, ועכשיו חלק מרחובות מלאים בבני תורה ומשפחותיהם שהולכים ומתרבים בממוצע של קרוב למניין משפחות בחודש ועוד הלב גדול, תוסיפו גם את המקום הזה לקוויטל להתפלל שיזכו בו.
כל פניות בדרך לרשב"י הוי פונה לימין, נפנה לנחל עירון (השם העברי שניתן לוואדי ערה) נפגוש את עפולה, בשכונה שנקראת גבעת המורה, עד לפני מספר שנים כינוה "גבעת היורה" והיום צריכים להחליף את שמה ל"גבעת התורה", 500 אברכים בני תורה, לצד עוד 300 חסידי ויזניץ בשכונה הנפלאה, אשר על אף שהיא שוכנת בתחתית הגבעה, נקראת "עפולה עילית", רוח הקודש נזרקה בלב מייסדי העיר, שכאן עתידים לגור העילית שבעילית.
אין זמן, אז לא ניכנס לערים השכנות בית שאן ומגדל העמק, שתיהן עדיין ממתינות לצעירינו עם דירות ענק בחצי מיליון ₪ אשרי הגבר אשר ימלא אשפתו מהן, ונגיע לנוף הגליל, אשר כשמה כן היא: משקיפה על פני הגליל, רווה נחת מהמהפך הרוחני שמתחולל בה ובסביבתה, בהר יונה ובלב העיר, כל שבוע משאית הובלות מחליפה משפחת אברך במשפחה אחרת, כי טובו דודיך מבני דודנו, וכל הגליל משקיף עליה מלמטה, ועל ידי זה יושפע שפע רב.
טיהר את עיר טבריא עשה אותה נקייה, מכל סיג ופגם, אלפים אלפים מכל המינים והסוגים, כולם סוגים בשושנים, קרלין וקרליץ למעלה, צאנז והרב דרלי באמצע, והנס שהקב"ה שלח לעיר ולדור: הגר"ד קוק שהגיע לעיר כשהייתה מה שהייתה והיום טובה ראייתה. אני משתדל תמיד לעבור דרך רחוב ויצמן, לראות את הבניין הקולנוע הענק שכתוב עליו ביהמ"ד הגדול דחסידי סטולין-קרלין ולברך ברוך מציב גבול אלמנה "אלו בתי תיאטראות שעתידין ללמד בהם תורה" שם קנית הודך והדרך.
אחרי האלפים של טבריה לא ניכנס לכרמיאל, כאן יש "רק" כמה מאות אברכים ועוד ישיבה גדולה, אין בעל הנס מכיר בנסו.
כמו כרמיאל כך גם חצור השכנה, עיר שיש בה קרוב לאלף משפחות חרדיות, אך איננה נמנית בדרך כלל עם הקהילות החדשות מפאת הוותיקות שלהן, בשתיהן החרדים גרים מזה עשורים, אך יש לזכור כי בלעדיהן, כל זה לא היה קורה. אמנם החלוצים ליישב את צפת מחדש היו כנראה רבי גדליהו קעניג ורבי משה ארנסטר, אך הראשון לשלוח אברכים צעירים לצפון בתור פתרון דיור היה כ"ק מרן הלב שמחה זיע"א, וכל כלל ישראל בעקבותיו, בנו מ"מ כ"ק האדמו"ר שליט"א ממשיך את המסורת ומיישב את חולות דימונה (200 משפחות בתוך שנתיים וזו רק ההתחלה), וגם שם תוך כמה שנים נראה את כולם בעקבותיהם.
צפת, אור מופלא רום מעלה, צריך להיות בגילי על מנת לזכור את הזמנים שהחנויות היו פתוחות בשבת כי כמעט לא היו חרדים בעיר, ועיר האלוקים מושפלת – גם פיזית – עד שאול תחתיה, והנה צ'פת פ'תאום ת'יבנה, עשרות חסידויות וקהילות, מאות בתי כנסת חדשים ומחודשים, ואלפי משפחות חרדים לה' ולתורתו, רבבה כצמח השדה ותבואי ותגדלי בעדרי עדרים.
במירון שם רבי שמעון, מושב טוב ישבת , בנערותי נהגתי לשהות כאן ימים ושבועות לפעמים, הבעיה של המקום הייתה השיממון, בין שחרית למנחה היית לעיתים לבד עם רשב"י, היום הבעיה היא יותר מידי אנשים, ההתיישבות החרדית בצפון (וגם הכנסות האורחים של ר"י פרלמוטר, ר"מ קרלבך, ור"ש שניצר) הביאה לכך שהיום המקום הומה יותר מאיצקוביץ וזכרון מוישה גם יחד. הייתי שם השבוע, משקיעים מאות מיליונים, אך עם כל השיפורים המקום לא ערוך לקליטת המונים וחבל, כואב להיזכר מ"ה המחיר ששילם הציבור החרדי, מ"ה נאמר ומ"ה נדבר, תעלו-מ"ה ואין קורא לה.
בדרך חזור ניקח שוב ימינה, מיד יש לנו את העיר מעלות – תרשיחא, שזה שידוך מלאכותי בין עיר יהודית יוקרתית עם כפר ערבי, קרוב לחמישים אברכים גרים בעיר שהיא חלום, נהנים מכולל אברכים ואפילו חיידר בבניין חדש שהעניקה המועצה (שמו "מעלות התורה" כמובן – תודה הרב רבינסקי), כל המעלות יש לעיר מעלות, מלבד התרשיחא, אבל לא נורא, האברכים גרים במרכז העיר ובני ישמעאל מעדיפים את השכונות הקרובות יותר לתרשיחא שלהם.
אגב, שיהיה ברור, העובדה שכולם פתאום אוהבים את בני התורה ורוצים מהם עוד ועוד, איננה נובעת מאהבת ישראל פתאומית שנחתה על רונן פלוט (ר"ע נוף הגליל) ודומיו, הרוסי הטוב הזה הוא נציג של ליברמן בעיר שרוסית היא השפה הרשמית, אלא החשש מהשתלטות הישמעאלים על הגליל. בפעם הבאה שידברו אתנו על תרומת בני הישיבות להגנה על הגבולות, נזכיר להם שאלמלא הם, כבר מזמן כל חבל הארץ הזה, מחדרה וואדי ערה ועד עפולה ומטולה, היה כפר ערבי אחד גדול.
נמשיך בדרך חזור ממירון, ונראה את דרום קצרין מרחוק ואת מזרח עכו מקרוב, שני מקומות שעכשיו אין לנו מה לעצור שם, אין כאן הרבה אנ"ש, אבל עוד כמה שנים בס"ד אלו יהיו שני ריכוזים חרדיים פורחים, אנחנו בוועד הדיור השקענו רבות ונשקיע עוד יותר בלי נדר על מנת שרוב הזוכים והקונים, ומדובר יהיה כנראה במאות בקצרין ואלפים (עתידיים) בעכו, יבואו ויפריחו גם את חלק זה של הארץ, מאור גליל העליון, קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא.
קריית אתא הייתה פעם חילונית לחלוטין, אבל פעם פעם לפני כשבעים שנה חיו בה חרדים רבים, מכל הרבנים והאדמו"רים והחרדים נותר הרבי ממאקווה כגלעד לבית חרושת ליידישקייט, ברוך מחזיר עטרה ליושנה ובשנים האחרונות הגיעו לגור עוד ועוד אברכים שגילו את האפשרות לקנות בזיל הזול ארבע דקות מרכסים ועשר מחיפה.
רכסים וחיפה הם כמובן שני מרכזי התורה בצפון, אמנם חרדים גרים שם מאז ולעולם, אך בעשורים האחרונים הפכה רכסים מ"המושב שליד כפר חסידים" לעיר גדולה לאלוקים ונמנית עם בני ברק ומודיעין עילית, גם חיפה גדלה והכפילה ויותר מכך ושלושת השכונות החרדיות (הדר, נוו"ש וק. חיים) מתקרבות ל5000 משפחות כ"י, ועם כל ההתפתחויות נותרה חיפה המקום הכי קרוב שאפשר עדיין לרכוש דירות במחירים חצי שפויים.
אחרי חיפה נמשיך לחדרה (500 משפחות) זיכרון יעקב (כנ"ל) ונתניה על כל מפעלי התורה שבה, אך כל אלו כבר וותיקים ויקרים מידי לצעירים, וכמו בכל טיול ייתכן שפספסנו פה ושם, אך ראינו מספיק על מנת להודות ולהלל לבורא עולם בקניין שישלם זה הבניין, ולהתפלל שימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי.
