גימפל נותן יותר מידי ריטלין ...
למרות הספר שהוא כתב,
הספר די יפה, אבל בשטח זה לא ממש עובד והראיה היא שהוא אפי' לא מדבר על זה עם מטופלים,
הוא מכונה לממכר מרשמים לריטלין וסוגיו
לא ראיתי שהוא בודק יסודית אם זה מתאים ודורש מעקב רציני אם זה מתאים, וממליץ לשלב אימון אישי וכדו'.
(ברמה האישית הוא בן אדם נחמד ADHD בעצמו - ניתן לראות את זה קצת עליו.)
לדעתי, לתת ריטלין בלי להפנות להנ"ל, ולהבהיר את הצורך במעקב של איש מקצוע זה קצת פשע,
הרבה עושים את זה - אני יודע,
אבל אני גם יודע - וכן, גם מהתנסות אישית - ולא רק
שלקחת כדורים משלל הסוגים הנ"ל - עלולה להחמיר תופעות אחרות,
ושלקחת כדורים בלי ליווי ומעקב - או אימון אישי יכולה להיות ממש בעייתית.
חלק מהעניין זה שהרבה מאוד אנשים וילדים מפסיקים אחרי תקופה (שנה - חמש שנים וכו') משלל סיבות - בכל אופן מדובר בכדורים חזקים, ויש כאילו שעצם זה שהייתה להם תקופה יציבה מכל הבחינות, מאפשרת להם לתפקד סביר,
אבל יש כאילו שלא..
ולא לנצל את התקופה הזו לאימון ותרגול ולעשות סדר עם עצמו - ולנסות אחרי תקופה ארוכה להפחית קצת ובשילוב עם אימון ואיזשהוא תהליך לעבוד על תפקוד שאינו תלוי כדורים. לדעתי היא טעות חמורה.
חלק נוסף מהעניין הוא שלא תמיד הקש"ר הוא כל הבעיה, וברגע שנותנים כדור וכביכול הכל טוב, לא מטפלים בשאר וחבל. לדוג' - לפעמים לחץ וכדו' משפיע מאוד על הריכוז ומחמיר עוד את הבעיה, אבל לא שמים לב לזה, ולפעמים הכדור עלול להחמיר את זה, ואז אחרי כמה שנים זה עלול להתפוצץ.
לפעמי מראש עדיף לתת כדור שקצת מרגיע ולא ממשפחת הריטלין, וזה יעזור 50% ועם קצת עבודה עצמית והדרכה יהיה ניתן להעלות את האחוזים עוד קצת וזה יפה. ועדיף בהרבה מקרים על ריטלין ודומיו.
ועדיין,
בגדול אני בעד כדורים כאלו כי אין ברירה בהרבה מקרים, רק אני חושב שחייבים לפתוח עיניים ולא רק לתת לילד או לעצמך את הכדור ולשבת בשקט, וגם מבחינת הכדורים - לראות בצורה מושכלת מה מתאים ואולי לנסות דברים אחרים.
(צריך לשים לב, שגם לרופאים נוח לתת ריטלין ולהמשיך הלאה, ומכאן הפער בין הדיבור גבוהה גבוהה לבין המציאות בשטח)
נ.ב. לא התנסיתי בסטרטרה (אטומיק) - זה משהו אחר ממשפחה אחרת לחלוטין שעובד בצורה שונה לגמרי, בשונה מכל הכדורים האחרים שהם אותה משפחה. אולי היה שווה לנסות, עכשיו כבר לא רלוונטי...
ועוד משהו - מישהו התנסה בקוגפאן? (של האוניברסיטה העברית) מסקרן אותי אם הם חידשו משהו או שזה סתם עוד סוג של אימון בצורה כזו או אחרת.
מסכימה מאה אחוזקודם כל
חייבת לציין שאני מסכימה מאוד אם מה שנכתב...
אני חושבת שבמצב מתוקן רופא צריך להתנות נתינת מרשם לכדורים בכך שבמקביל המטופל יילך לאימון אישי .
אני לצערי עד היום לא מצאתי משהו מספיק מקצועי ומדויק לצערי.
מניחה שבגלל שכל עניין בטיפול בהפרעת קשב למבוגרים הוא יחסית חדש בטח במגזר החרדי
אז אין כך כך מענה בתחום.
רוב המאמנות בהפרעות קשב הניסיון שלהם הוא עם ילדים ונוער פחות עם מבוגרים...
ואני באמת חושבת שזה פיספוס, וזה הכרחי בדיוק כמו שהכדור הכרחי.
כי בסוף אם אין אימון חזק של המוח, ושינוי דפוסים ארגוניים - לא יעזור הכדור עד אין קץ
גם בגלל שמתרגלים להכול, והאפקט פשוט יורד, וגם בגלל שלעיתים הכדור פשוט יוצר גרורות של בעיות אחרות .
לכן מאוד מאוד מסכימה עם זה , רק מקווה שהתחום הזה יפתח יותר.
לגבי קוגפאן זאת שיטה שבדקתי עליה לא מעט, ונשמע שיש לזה עתיד מזהיר ...
אבל רק תשימו לב שזה רק לילדים ולא למבוגרים.
זה מה שאני הבנתי בעל אופן.
למבוגרים יש יותר את ה cbt וכאלה .
אבל אם מדובר על ילד , אז כן הבנתי שזה ממש מוצלח ודי יעיל במיוחד בתקופות של בית הספר
הריטלין הוא לא פיתרון, הוא רק קביים בדרך לפתרון
המטרה שלו היא להוריד קצת את הווליום לעומס הרגשי ולבלגן,
ולתת זמן לעבוד על מה שצריך שיפוץ...
ואם לא מנצלים את חלון ההזדמנויות הזה, אז לא עשינו כלום וחבל!!!