שיתוף קצת הרבה על פונטים-מאת יצחק למפרט ואיתיאל אטלו

[הוראה תומכת פרוג]

*כתב יד. אבל במחשב.*

מאז הפצת הפונט 'גוטמן-יד', אנחנו רוצים שהמחשב ידע לדמות את הכתב האנושי, הטבעי והפשוט. בסוגי הקובץ הישנים של הפונטים היה ניתן להכניס רק צורת אות אחת. לא' יש צורה אחת, לב', לכ' וכו'.

בכתבים בדפוס, האותיות הן קבועות בצורתן, אבל בכתב יד, באופן טבעי, אנחנו לפעמים משנים את צורת האות שלנו בהתאם לאות שלפני ואחרי האות שאנחנו כותבים, מטעמי חסכון בזמן (תבדקו את עצמכם, האות ש' שלכם נראת שונה אם מגיעה אחריה ל'). אבל... איך עושים את זה במחשב?

בפונטים מתקדמים, OTF, ניתן לקבוע שהא' והת' ייראו אחרת כשהן יושבות אחד ליד השניה, מאשר שא' וב' יושבות אחת ליד השניה. התוים הייוחדיים האלו נקראים 'ליגטורות'.

בפונט (החינמי!) שלנו היום, "פיל כחול" של אלרון בוקאי, המבוסס על כתב היד של לירון אטיה, שעבר תאונת סקי בעקבותיה כבר לא יכול לכתוב בידיו, יש לא פחות מ-80 ליגטרות המדמות כתב יד אמיתי. כמובן, שכמו מרבית כתבי היד, הפונט אינו נגיש לקריאה ממושכת.

להורדת הפונט חינם:
https://hafonton.co.il/product/פיל-כחול/

#עומר_טיפוגרפי #בעומר_תשפא #מעצבים_עומר

 

[הוראה תומכת פרוג]

אלחנן בן אורי מגיע לתחום הטיפוגרפיה דרך התחום הקריקטורה. אין זה חדש שלקריקטוריסטם יש כתב המאפיין אותם, מה שחדש הוא שאלחנן בן אורי הלך על כל הקופה והחליט גם למכור את הפונטים שלו בפני עצמם. אחד מהפונטים הללו הוא הפונט שלנו להיום - "מולדת".

המיוחד ב'מולדת' הוא שהיא מצד אחד אות מקורות, ומצד שני - היא מחוספסת בסגנון גארנג', האות היא אות ראווה (אל תנסו לכתוב בה טקסטים ארוכים, היא לא נועדה להיות נגישה במיוחד), וזאת בגלל טכניקת היצירה שלה: אלחנן השתמש במכחול על נייר בכדי ליצור את צורת האות הבסיסית - ובכך למעשה חיבר בפועל בין עולם הטיפוגרפיה לעולם האיור.

למרות שהפונט עשוי במכחול, אלחנן השקיע כך שהפונט גם מנוקד, ולא השתמש בזריקה של אפקט לתוך תוכנה, מה שניכר מאוד בעבודות שכבר בוצועו בפונט הטרי.

אלחנן העלה לאתר שלו 4 משפחות פונטים, והוא מבטיח להעלות עוד שלוש בהמשך, יהיה מעניין. שבוע טוב!

 

[הוראה תומכת פרוג]

פונט 'פלשתינה'
לפני שהיו פלסטינים, הייתה פלשתינה. פלשתינה הייתה הכינוי של ארץ ישראל תחת שלטון המנדט, וזה גם כינויו של הפונט הזה - שעיצבו מיכל סהר ועודד עזר, בהשראת שלטי רחוב בתל אביב ובפרט בנווה צדק, שלטים שנוצרו לפני כ-70 שנה בהשראת אותיות אחרות שיצאו באותה תקופה: 'הצבי' (1954), והאות של יוסף בודקו.

האות עשויה מקווים ישרים ש"נשברים" כדי לייצר סריפים בגג האות, ובמקומות נוספים כדי לייצר מלכודות דיו (מלכודת דיו היא הצרת האות בחיבור בין קווים, על מנת למנוע נזילה של דיו מהאות למסביב, ולפגוע בקריאות של האות ובצבע הטקסט). התוצאה היא פונט מאוד חזק מצד אחד, אבל מאוד עדין מהצד השני, שנותן תחושה עתיקה ומסתורית של פעם-פעם.

לפונט שלושה משקלים: משקל חלול (במרכז התמונה), משקל רגיל ומשקל מודגש. הפונט כמובן אינו נגיש בחלק מהאותיות שלו, ובוודאי לא במשקל החלול.
הפונט זמין לרכישה באתר של עודד עזר.
#עומר_טיפוגרפי #מעצבים_עומר #בעומר_תשפא

 

[הוראה תומכת פרוג]

תתחדשו! לא כל יום מועלה פונט עברי חדש לגוגל פונטס, בטח לא בשלושה משקלים.

הגופן 'קרנטינה' (בתרגום לעברית - בידוד), הוא פונט שיצרה רוני קוך בתקופת הסגר של הקורונה. כמו הסגר - הפונט הוא צר ובעל קווים עבים, אבל בעל פורפורציות צרות (האות יותר צרה מאשר גבוהה, בניגוד לרוב האותיות העבריות, בהן האותיות בד''כ ביחס של 1:1) - מה שמוביל לבולטות בסביבה, אך פוגע בנגישות האות.

בולטות נוספת מושגת על ידי החיתוכים האלכסוניים של גגות האותיות, ופינות עגולות בצידן הימני של האותית, מה שיוצר חללים שהם מצד אחד משולשים ומצד אחר עגולים - הוספת צורות גיאומטריה ונקודות עניין בפונט.

סביר להניח שנראה את הפונט יותר במודעות, כותרות אווירה באתרים ובמיתוגים יותר מאשר בעיצוב אתרי אינטרנט - להם נולד גוגל פונטס - וזה משום שהאות אינה אות מתאימה לטקסט רץ אלא לכותרות ולטקסטים קצרים.

הפונט אינו הפונט הראשון של רוני, ופונט נוסף שלה - אבג - משווק בפונטימונים. סביר שעוד נשמע על הפונטים שלה בהמשך.
71
[8:19:37 PM]Typomer:
*אהבתם את הפונט?*
אתם יכולים להוריד אותו, הוא חינמי לגמרי!

https://fonts.google.com/specimen/Karantina?subset=hebrew

 

[הוראה תומכת פרוג]

סטנסיל

קרוב למחצית הספירה, זה הזמן לדבר על אותיות שהן חצויות מלכתחילה: אותיות סטנסיל.
כשרוצים לצבוע משהו באמצעות תבנית או לכתוב באמצעות חריטה על מתכת, צריך להשאיר חיבורים למתכת על מנת להחזיק את החללים הפנימיים של האותיות - אחרת הם יפלו. ככה נוצרות הם' והס' עם הקווים שמחזיקים אותן באותיות הסטנסיל.

כמו הרבה דברים בעיצוב, מה שמתחיל כאילוץ הופך לסגנון, ורבים מיוצרי הפונטים מייצרים משקל סטנסיל מיוחד, שמשמש גם לדפוס ואינטרנט ולא רק לחריטה או הטבעה. הפונט בתמונה - דנידין סטנסיל מבית "הפונטיה" של בן נתן הוא פונט עם שלוש משפחות - רגילה, צרה ומשפחת סטנסיל, המכילה לא פחות מ5 (!) משקלי סטנסיל.
יש לפונטי הסטנסיל מספר חסרונות - ראשית, ככל שהסטנסיל יותר בולט ככה הוא יותר פוגע בנגישות האות, שנית - הסטנסיל פוגע בצורת האות, בעיקר באותיות עם חללים גדולים בתוך האות (כמו ם, ס, ש). לבחירת המעצב יש את האפשרות אם ליצור את החיתוכים של הסטנסיל לגובה או לרוחב האות.

לסטנסיל יש גם הקשר צבאי, בוודאי בישראל.

#בעומר_תשפא #מעצבים_עומר #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

איך עושים פונט הייטק?

יש פונטים שמבוססים ממש על צורה גיאומטרית, אן על תנועת מכחול או קולמוס, או על שלד פשוט או מורכב או קישוטי. יש כאלה שהם שילוב של השניים: תנועה קולמסית על צורה גיאומטרית, שלד פשוט שנוספים לו סריפים או אלמנט קישוטי אחר, ויש פונטים כמו "קומפלט" שקשה לקבוע האם העיצוב מגיע משלד האות וזה ורק הגימור שלה, או שזה שלד בפני עצמו של אות עברית.

האות "קומפלט" לוקחת ברצינות את היותה טכנולוגית, על ידי חיתוכים עגולים על בסיס אות מרובעת במשקלים הכבדים היא מחצינה את ההיטקיות שלה יותר, ולמרבה ההפתעה היא קריאה גם בגודל יחסית קטן - בעיקר בגלל שהצורות המיוחדות שלה פחות בולטות במשקלים הקלים (קל ורגיל). על מנת לשמור על אופי האות היא הרוחבה משמעותית במשקל המודגש והכבד שלה.

חלק מהמשתמשים באות משתמשים בה רק ללוגואים ושלטי חוצות, וחלק חושבים שעל מנת להחצין את צורתה כדאי להשתמש בה גם בטקסטים קצרים ובינוניים.

כך או כך האות מצליחה גן להתבדל וגם להיות מספיק קריאה בעבור משתמשיה, שזה בתכל'ס מה שאות כזו צריכה לעשות.

האות משווקת בפונטביט, ועוצבה על ידי נדב עזרא.

#בעומר_תשפא #מעצבים_עומר #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

אוהבים כתבי יד? גם אנחנו. בימים החמים האלה, כל מעצב חולם למתג גלידה קייצית, ארטיק או משקה צונן. ואין כמו פונט כתב יד בניחוח של פעם בשביל זה.
כמו ב'פיל כחול', גם לפונט שלוק יש ליגטרות - גרסאות שונות לאותה אות ולצמדי אותיות, רק ששלוק הוא גם דו לשוני (לטינית, עברית). לפונט אמנם רק משקל אחד, ומה שנדיר בכתבי היד זה שהוא די עבה (מרבית כתבי היד באים במשקל אחד, לרוב רגיל או קל).
הפונט עוצב בידי שביט יעקב ואנה חורש, ומשווק ב אאא - בית לטיפוגרפיה עברית
#בעומרתשפא #עומרטיפוגרפי #מעצבים_עומר

 

[הוראה תומכת פרוג]

*סליחה רגע, אפשר חשבון?*

אין כמו יום שישי קיצי ארוך בשביל לצבור בכיס את כל הקבלות הקטנות: מבית קפה בבוקר, מהשוק - בדוכן אחד דגים ובדוכן אחד ירקות, מהצרכנייה וכמובן קבלה על האוטובוס - הרבה קבלות קטנות בנייר לבן שמתקפל אלינו, בתקווה שנזכור להוציא אותו מהמכנס לפני הכביסה.

הפונטים בקבלות לרוב נקבעים בידי אנשי מערכות המידע, ובעיקר המגבלות איכות הדפסה של המדפסות בסופר - שיודעות להדפיס בעיקר נקודות בגודל הנראה לעין, וגם אותן הן מלוות במראה מתסכל של מריחת דיו (כיום המצב הולך ומשתפר, תודה לאל).

הפונט "חשבון" עוצב בידי אלעד משען, והוא מדמה את הפונט של הקופות הרשומות (או, אם תרצו, של מדפסות הסיכות), והוא מגיע בשני משקלים - רגיל ובולד, והוא ניתן להורדה חינם מהאתר של אאא.

*הספירה החל מצאת הכוכבים, באזור 19:40. שבת שלום!*

*אהבתם את הפונט?*
אתם יכולים להוריד אותו, הוא חינמי לגמרי!

alefalefalef.co.il/פונט-חשבון


****
להצטרפות לקבוצה השקטה:
בווצאפ: https://bit.ly/3sEbkDi
בטלגרם: t.me/Typomer

#בעומרתשפא #עומרטיפוגרפי #מעצבים_עומר

״חשבון בבקשה!״ – פונט גראנג׳ חינמי בסגנון קבלות של קופה רושמת — אות־אות־אות

בשנת 2001 אלעד משען יצר פונט בהשראת קבלות של בית קפה ירושלמי. היום, 17 שנה אחרי, הוא משיק אותו כאן כפונט חינמי להורדה לשימוש...

alefalefalef.co.il

 

[הוראה תומכת פרוג]

שבוע טוב, אדון לאון!

מה שיפה באופנה זה שכל הזמן היא מתמחזרת: מה שהיום מיושן מחר יהיה חדש, ולהפך - מה שהיום חדש, למחרת יהיה ישן. לפעמים גם מה שאנחנו מחשיבים כ"רטרו" הוא חדש שרק מרפרר (בעברית: מפנה) לישן, אבל בעצם כשהיה ישן - הוא לא היה בכלל כזה.

כזה הוא, קצת, הפונט "לאון" - נותן תחושה של נוסטלגיה, למרות שהוא פונט חדש לחלוטין - יצא לאור בחודשים האחרונים. הפונט הוא סנס-סריף (כלומר, אות ללא תגים) עברי רחב, עם אופי של פעם, והמון ישראליות. הקווים האופקיים והאנכיים של האות כמעט באותו גובה (בדומה לפונטים מודרניים-לועזיים אחרים), מה שאומר ש"לאון" הוא גם אות מסך מצוינת, והיא גם נייטרלית בעיצוב (יחסית), כי המאפיין הבולט שלה הוא רוחב האות. הישראליות שבה היא בעצם משילוב רוחב האות הרחב - שמדגיש צד מסורתי באות העברית - היותה רחבה יותר מאשר גבוהה, במקביל ל"שאילת" הפרופורציות מגופנים לועזיים.

נגישות: הפונט לא נחשב נגיש בגלל דומות גבוהה בין המספרים, ובגלל הרוחב שלו שאינו סטנדרטי.

שבוע טוב!
#בעומר_תשפא #מעצבים_עומר #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

בואו נהיה פרקטיים!

אות צרה היא אות שמדגישה מסרים כמו שכבר אמרו חכמינו: 'דבר צפוף אחי'. לא פלא שהפונט 'פרקטיקה' מככב בפוליטיקה, בפייסבוק, באינסטגרם ובהופעות - היא פשוט מאפשרת לדבר דוגרי על ה'כאן ועכשיו'.

מעבר לעובדה שהגופן צר - הצורה העיקרית במבנה הפונט היא מלבן. בנוסף, עובי הקווים האופקיים והאנכיים של הפונט זהה, מה שמייצר פונט שעובד גם במסך וגם בהדפסה בגדלים קטנים יחסית.

יש עיגולים קלים בפינת הר' , הע' והש', על מנת שהפונט לא "יתקע" (בדומה לפונט "חיים" ועוד מסוגו). הסגנון הזה הופך אותו מצד אחד לצעקה וירטואלית, אבל מצד שני - לא למאוד מתונה ואלגנטית.

מגוון המשקלים בפונט (ארבעה) מאפשרת מנעד רחב, גם לדבר רגוע וגם להפסיק ולנשום.

אח לפונט זה הוא 'פרקטיקה' הרגיל, אף לו 4 משקלים, וגם הוא בפורפרצית אות צרה (אם כי לא צרה כמו פרקטיקה צר).

#עומר_טיפוגרפי #מעצבים_עומר #בעומר_תשפא

 

[הוראה תומכת פרוג]

*מן, ולא המן הזה*

האות 'מן' היא עוד אות שמבוססת על לוגו - לוגו חברת הוופלים והעוגיות המיטולוגית 'מן'. הגאונות שבו היא בין השאר כי הוא מצליח לייצר ייחודיות ואקיוניות בשימוש מזערי של אפרילו רק 2 אותיות.

דבר זה היה חשוב בפרט בשנים בהם הלוגו היה המזהה היחידי שעל המוצר (היום על המוצר ישנם סימני זיהוי נוספים: הדפסת אריזה בצבע מלא, כתובת מפעל הייצור וכד').
האות עוצבה על ידי דני מירב בשנת 2003, ומשווקת בהגילדה.

מה שיפה, שלא רק שיש שיחזור של הפונט - אלא שהחברה גם משתמשת בו בפרסומים שלה בדף הפייסבוק שלה, וגם כותבת בו את שמות המוצרים שלה, שזה יפה מאוד (או - טו מאץ', תלוי כמה ארוך שם המוצר).
האותיות כמובן לא נגישות. המטרה שלהם היא להחצין צורה, וכששם המוצר ארוך מדי זה ניכר ומכביד על הקריאה בהן.

*נראה אתכם- מה הקשר של הפונט להיום?*

#בעומר_תשפא #עומר_טיפוגרפי #מעצבים_עומר

 

[הוראה תומכת פרוג]

*על אבולוציית האותיות*

כל שינוי טכנולוגי פותח פתח ליצרתיות בצורת האות ולשינויים בה. המעבר מכתיבה ביד להטבעה בדפוס באותיות עופרת, דפוס הצילום, גילוף אותיות מאבן או מעץ, הגרפיטי ועוד - כל אחת מהטכניקות הללו השאירה לנו שינויים וסגנונות באות העברית.

הפונט 'נע' של עודד עזר הוא פונט לקריאה ממושכת במסך - הכלי הנפוץ ביותר (והדי חדש) להצגת אותיות כיום.

במסכים, בפרט בכאלו שהם באיכות נמוכה, יש יתרון לאותיות שעובי הקווים האופקיים והאנכיים בהם זהה, ויש יתרונות לאותיות פשוטות יחסית. 'נע' עונה לשתי ההגדרות הללו.
כרגיל אצל עודד עזר, הפונט שלו מנסה גם לתת כבוד לאות העברית ולטכניקות כתיבה וותיקות יותר: הוא מנסה לשמר גם את התנועה של היד הכותבת וגם את הסריפים של העברית - על ידי עליה קלה בקצה הקו של חלק מהאותיות (ב', ד', ה'), וזרימה באמצעות עיגול באותיות אחרות (ט' א', ס', צ').

הפונט נגיש, דו לשוני ובא ב-5 משקלים.
עיצוב אורח: ינון שפירא

האות ניתנת לרכישה אצל עודד עזר

#בעומר_תשפא
#עומר_טיפוגרפי
#מעצבים_עומר

 

[הוראה תומכת פרוג]

*לבבות עפים באוויר!*

_"קצת קיטש לא הרג אף אחד, אז בואו נקווה שזה לא יקרה הפעם"_ (עממי)

הגופן "אפרסק" של ר' משה נחמן רביבו הוא גופן כתב יד חופשי, מהסוג שאיתו מאחלים ברכת יומלדת או ברכת בת מצווש. המקור של כתב זה הוא כתב יד במשיכת מכחול - והוא חמוד, קיטשי ומתוק - ממש לבבי.

הגופן כמובן אינו נגיש (כתב יד בהגדרה איננו נחשב נגיש) והוא מיועד לטקסטים קצרים ביותר כמו כותרות או באנרים, אבל כל עוד אין לקורא בעיית נגישות, ניתן יהיה גם לכתוב בו שיר קצר או ברכה ליום הולדת.

הפונט עוצב פורסם והחל את דרכו בעולם הגדול באדר תשע''ג, לפני מעל 9 שנים, והוא נראה טוב ולא "עוד כתב יד" גם היום. הגופן משווק בפונטייפ.

#בעומר_תשפא #מעצבים_עומר #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

חלק ניכר מהעוקבים של 'בעומר' הם חב"דניקים' ונשמח שיראו 'בעומר' זה כאישי :wink:
למרות, ואולי בזכות, הכמויות הבלתי-נגמרות של פרסומי חב"ד - יש להם זיהוי עיצובי מובהק - ההוצאה של כל עלוני צעירי אגודת חב"ד - בפונט 'החלוצים', או שלטי 'משיח' בכל פונט אפשרי ובלבד שיהיה עם רקע צהוב, או גרסאות שונות לפרנק ריהל צר שמשמשות בעיקר בפרסומי חב"ד.
אחד הפונטים שמשמשים את ספרי חב"ד - או ליתר דיוק: את הכריכות והפתיחות שלהם, הוא הפונט שלנו היום.
הפונט עבר דיגטציה במה בינונית תחת השם 'הולץ', שלא ברור מי המשחזר ומה הזכויות עליה, אולם אבל לבקשתי איתמר נתן מ'בית אלף' סיים שחזור שלו במשקל אחד איכותי בעבור פרויקט 'בעומר'. הפונט ימכר באתר 'בית אלף' תחת השם 'תניא'.
הפונט מושקע מאוד ויש לו 3 סוגים של ל' (רגילה, עם דגל מקופל ורחבה), וכן הרחבה של אותיות נוספות (ד', ה' ם'ועוד).
לפונט אין גם מקור מוכר: ככל שידוע לנו, אפשר להניח שנתבע במטבעת אותיות אי שם במזרח אירופה של לפני מאה שנים או יותר, ולא ברור באיזה שיטה היא נעשתה במקור - אם בגילופי עץ או במתכת, ומי היוצר שלה. ייחודיות האות היא בכך שהקולמוס מעט לא יציב - כאילו הוא בוכה - וכן 'קוצים' קטנים במרכז האות (באותיות ה', ש', ד', פ' ס', ועוד), מה שיוצר אות מאוד בולטת ומתאימה לכריכות ופתיחות ספרים.
#בעומר_תשפא #מעצבים_עומר #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

הפך לאבל מחולנו

תכננו לעשות משהו שמח לרגל סיום ימי האבלות בספירה. באזור חצות סיימתי לעצב, ושלחתי כבר לאיתיאל. ככל שהתקדם הלילה התבררו ממדי האסון, החלטתי לכתוב על האות שנראה הרבה השבוע - "חיים".

את האות "חיים" עיצב פסח-עיר שי, מתוך מטרה להציג את האות בקוויה הבסייסים - ללא עיטורים, ורק מצורות גיאומטריות וקווים ישרים. עובי הקווים האופקיים והקווים האנכיים ברוב האותיות זהה, דבר המעניק מראה מודרני ושונה מאוד ממה שידעה הטיפוגרפיה העברית עד אז - אותיות בסגנון כתב סת"ם ובעלות מראה סריפי.

האות היתה חדשנית בשנות העשרים, והיא על שמו של חיים נחמן ביאליק. הגופן עוצב בהשפעת סוגי הכתב החדשים של אותה התקופה, שאופיינו באותיות פשוטות וחסרות תגים (סן-סריף).

היום, שהתרגלנו לגיאומטריה וקווים ישרים - הריבועיות של חיים יושבת כמו בטון על הלב - בפרט עם ההקשרים שלו, שככל שעוברות השנים נעשים יותר ויותר למודעות אבל, פשקווילים וכותרות בעיתונים.

בעיצוב, מהדורה מחודשת של האות שעוצבה על ידי נדב עזרא, פונטביט.

מן השמים ננוחם.
#בעומר_תשפא #מעצבים_עומר #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

סעידה

את האות הזו הכרתי עוד לפני שנהפכה לפונט. בבית הכנסת של ילדותי היו בה הקדשות וכן משנה מפרקי אבות וקישוטים נוספים. בין התפילות לשיעורים אפילו השתעשעתי ברעיון לשלוח אותה למישהו שיעשה ממנה פונט. כשלמדתי לזהות אותיות, זיהיתי אותה על הרבה מצבות בבית העלמין סגולה ובבית עלמין קריית שאול.

בתשס"ט, נדב עזרא שיחיזר את האות ועשה לה דיגיטציה, בעקבות ביקור בבית עלמין שם ראה אותה על מצבה של אישה בשם סעידה, וזה גם שם הפונט.

האות מאופיינת בהיותה רחבה יותר מאשר גבוהה (אם כי בדיגטציה נדב עזרא הצר אותה מעט, ביחס למקור), וכן יצר לה שלושה משקלים במקום אחד או שניים שנתקלתי בהם במקור. במרבית הופעות האות היא היתה ביציקת מתכת ובהדבקה על שיש.

לאות מאפיין מודרני - קווים אופקיים אנכיים זהים, אבל גם מאפיינים של אות שנכתבה בקולמוס בצורת העיבוד שלה, שאינה גיאומטרית, מה שנותן לה שילוב של ישן וחדש. האות נגישה לקריאה לכולם.

#בעומר_תשפא #מעצבים_עומר #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

אות 'מרים'

מרים הוא אחת ההפשטות הראשונות שנעשו לאות העברית, במקביל ל'חיים', לפני כ-100 שנים. האות עוצבה על ידי רפאל פרנק - המעצב של פרנק ריהל, וחזן בית הכנסת בלייפציג (וגם - מורה וכנר). הוא נתבקש לעצב אות עברית חדשה, והוא עיצב שתיים. בעוד פרנק ריהל היא אות סריפית, מרים (על שם בתו, לפי חלק מהמקורות. לפי מקורות אחרים לא היתה לו בכלל בת) היא אות סן-סריפית, ששימשה להערות שוליים, כותרות, מודעות ועוד. יש טענה שהמטרה היתה שישתמשו בו על מנת להדגיש את פרנק ריהל, אם כי שימוש זה היה נפוץ רק לאחר שרפאל פרנק נפטר, כך שיותר סביר שמרים יועד להיות ניגודי לו.

מרים אמנם קיבל תנופה במקומות תעשייתים בגלל שקל יחסית לחרוט אותו (בזכות המבנה המעולה שלו), וכן הוא שימש במכונות כתיבה וכבבסיס לרבים מפנוטי הסנס־סריפ למסך, אבל בשנים האחרונות נדחק מפני מחליפים מעוצבים יותר ממנו העונים על אותם צרכים.

בהיותו אות בפורפרוציה צרה, ניתן להכניס בה יחסית הרבה אותיות במעט מקום.

לא בטוח אם בכוונה או בטעות, אבל חלק מהתחליפים ל'מרים' מתחילים במ' על מנת לצוד את ליבו של המעצב בעת שהוא מחפש פונט ברשימה.

האות נגישה, ויש לה גרסאות רבות - החל מהנפוצה של שמואל גוטמן, מרים ליברה של הגילדה, מרים חדש בפונטביט ובמסטרפונט ועוד. לאות בין משקל אחד ל-4 משקלים, תלוי באיזה דיגטציה. בעיצוב -גרסא שנעשתה על ידי 'כיוון' למיקרוסופט ונפוצה ב-WIN.

#בעומרתשפא #מעצביםעומר #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

אמרנו כבר שאנחנו אוהבים פונטים צרים, ואמרנו כבר שגראנג' מוסיף נוכחות לאות. מה קורה כשמשלבים אותם על שלד אות צר דמוי טרפז?

אלחנן בן אורי אוהב את הפונטים שלו ייחודים, וכמחצית מהפונטים שלו הם גראנג' במידה זו או אחרת. מה שיפה בעיבוד לצורת אות הוא שאותו עיבוד על שלדי אות שונים ייתן תוצאות שונות לחלוטין. בעוד של אותיות מרובעות או מלבניות גראנג' ייתן חוזק וצרימה, הרי שעל אותיות רכות יותר גראנג' ייתן נחמדות ומגניביות - תכונות רחוקות מאוד עם אותו עיבוד.
אלחנן בן אורי בעצמו משתמש בפונט בשביל ספר ילדים, אבל אפשר יהיה להשתמש בו גם לפרוייקטים שצריכים להכיל מורכבות בתוכם ואפילו סתירה או פרדוקס מסוים במסרים שלהם, ממש כמו שם האות "דרקונית" - מצד אחד דרקון, מצד שני - דרקון בת. אנחנו אהבנו.

אגב, זהירות צבע טרי: הפונט הושק היום.

#בעומר_תשפא #עומר_טיפוגרפי #מעצבים_עומר

 

[הוראה תומכת פרוג]

הליכוד. זה נכון?
הדגל בל' הליכוד מוכר עוד מהכנסת התשיעית - הקמפיין שהכניס את "הליכוד" לראשות הממשלה לראשונה. הדגל התחיל כדגל ממש (הוא היה חלול ב-ל') והפך על ידי ראובן אדלר לדגל המתנפנף שהוא חלק מהלמד. השאר היסטוריה, או לפעמים גם היסטריה אם אתם מחובבי או מתגנדי ה"לך" השחור.
בליכוד, כמו בכל מפלגה עם פריימריז, המועמדים רוצים להוכיח למצביעים על נאמנותם למפלגה. נאמנות זו הופגנה על ידי שימוש בל' האייקונית בקמפיניים, גם כאלו פנימיים וקטנים. אלא שלא היה פונט מסודר שכלל בתוכו את הדגל, דבר שהוביל להשתלת הל' בצורה לא אסטטית בכלל.
באחד מסבבי הבחירות הלא נגמרים, אוריה בן דוד הוציא גרסא חינמית, וידוע על גרסאות נוספות של אבנר עדן ושביט יעקב של אות "הליכוד". האות המקורית מבוססת פונט שהוא משהו בין אהרוני וחיים לפונטים אחרים של שנות ה-70 וה-80.

להורדת הגרסא של אוריה בן דוד חינם:
https://uriyabd.wixsite.com/mysite-1
#בעומרתשפא #עומרטיפוגרפי #מעצבים_עומר

 

[הוראה תומכת פרוג]

*פונט נוט*

מה שיפה בטיפוגרפיה זה שיש לבעלי מקצוע רבים מתחום העיצוב איך לתרום לה. כזה הוא פונט 'נוט', שעוצב בידי עמוס ג'רבי לצורך פרויקט גמר שלו באנימציה, ושיחרר אותו תחת רישיון חופשי (OFL).

באנימציה כמו באנימציה, רוצים שהכל יזוז. הפונט זז: אין אף קו - אופקי או אנכי - שהוא באותו עובי, והמטרה היא "לשגע" את הקורא - כמו המדרגות בש', וכמובן שהחללים באותיות לא מתחילים ונגמרים באותו גובה.

הפונט אינו נגיש כמובן, הוא דו לשוני (!) במשקל אחד. יצא לאור לפני קצת יותר מעשור.

זה אינו הפונט היחיד של ג'רבי, ויש לו גם אות סנס סריפית חינמית אחרת לאתרי אינטרנט - כרמלית.
קישור להורדה: http://www.fontsproject.co.il/font/use/Noot

#בעומר_תשפא #מעצבים_עומר #עומר_טיפוגרפי