שיתוף קצת הרבה על פונטים-מאת יצחק למפרט ואיתיאל אטלו

[הוראה תומכת פרוג]

יצחק למפרט ואיתיאל אטלו
משתף ברחבי הרשת בכל יום בימי הספירה.
עם פונט ליום וקצת הסבר על הפונט ותחושותיו.
נכון עוד פחות משבוע כבר עוברים ימי ספירת העומר,
אבל ראיתי את זה ולא יכולתי שלא לשתף אתכם.
מוכנים???

 

[הוראה תומכת פרוג]

השנה, כל יום אכתוב על אות אחרת מספריית האותיות שרכשתי בשנים האחרונות.
הפוסט היום בפונט המעולה "קורן", שעיצב אליהו קורן בעבור תנ"ך קורן. אישית, אני אוהב אותו מאוד: הוא משלב מסורות כתיבה אשכנזיות וספרדיות, והוא ציוני וישראלי, אבל יש ערב אחד בשנה שהוא פשוט בלתי נסבל: ליל הסדר. יותר מדי מעצבי הגדות חושבים שלהשתמש באות שהיא דומה אבל העתקה עלובה של קורן עם רקע של מצה (או סתם חום בהיר), והבהרה מאולצת של הרקע במרכז העמוד כדי שההגדה תהיה קריאה זה סבבה להגדה של פסח. זה לא.
מצד שני, למרבית ההגדות האלה יש יתרון: הם מעט עמודים (מה שמאפשר להן להישאר באותו עמוד בו השארת אותן לפני שהסבת לאכילת מצה), אם נשפך עליהן יין זה ממש לא נורא, גם שנה הבאה נקבל כאלה לרוכשים ממוצרי החנות ב-19.90 ומעלה, ושהן בגודל נורמלי לשולחן הסדר. מרבית ההגדות המהודרות לרוב לא נכנסות בצורה נורמלית על השולחן (אלא אם אתה עורך הסדר), וגם לא תמיד זוכרות להישאר באותו עמוד כשאתם אוכלים את הכרפס או שותים כוס שלישית כי הן מלאות בעשרות עמודים של תוכן.
חג שמח.
#עומר_טיפוגרפי
#בעומר_תשפא
#מעצבים_עומר

 

[הוראה תומכת פרוג]

היום זה החול המועד הראשון שאנחנו באמת יוצאים החוצה מהבית. הפונט הראשון שרואים - הן נוסעי התחבורה הציבורית בתמרור 505 והן שאר משתמשי הדרך - הוא "תמרורים". לתמרורים מספר גרסאות (עליהם הרחבתי בעבר ב"פרוג").
הפונט עוצב בידי מהנדסים על ידי צורות גיאומטריות, ובהמשך עבר דיגטציה במסטפרונט. הפונט נחשב קריא מאוד ונגיש מאוד. כיוון שיש לו פורפרוציות צרות - האות שלו מאפשרת לכתוב הרבה תוכן ביחס לשטח השלטים.
עיצוב: איתיאל אטלו
#בעומר_תשפא
#עומר_טיפוגרפי
#מעצבים_עומר

 

[הוראה תומכת פרוג]

לפני כ-15 שנה, ערוץ 2 (אנחנו יודעים שהיום 3 בעומר, יודעים. רגע) מיתגאת חברות החדשות שלו. כיוון שהגופן "נרקיס בלוק" היה תפוס על ידי רשות השידור (ערוץ 1 דאז), החליטו בחברת "פרימוס", הממתגת של החדשות 2 (היום: N12), לייצר כלאיים בין הפונטים 'נרקיס חדש' ל'נרקיס תם' - שביחד ייצרו פונט שישרת את מהדורת החדשות המסחרית הראשונה בישראל.

בהמשך, עוצב הגופן 'יונית סנס' (דני, אל תעלב) על ידי יאנק יונטף. הפונט מתאים למסכים כיוון שהוא סנס־סריפי, ובעל צורת אות צרה ומתונה - המאפשרת נוחות קריאה תוך שמירה על יעילות הפונט.

למה היום? מסתבר שהיום היומלדת של עמית סגל, מזל טוב!
#בעומר_תשפא
#מעצבים_עומר
#עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

_"חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו. כיצד משמחן? הקטנים נותן להם קליות ואגוזים והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין..."_

פונט "ארט" לוקח את אחד הרעיונות הטיפוגרפיים הפשוטים - ליצור אות מקווים - ומבצע אותו בצורה אלגנטית מאוד, על ידי הדגשת החיבורים בין הקווים, כמו בא', ע', מ' ו-ם'. לכן הוא משמש מיתוגים בתחומי התכשיטים, האירועים ואפילו בכריכת של מחזורים שונים.

נגישות: הפונט נגיש בצורתו, וניכר שהשקיעו מחשבה בליצור שינויים בין האותיות השונות, אבל בגלל שהוא גבוה מדי ביחס לרוחב שלו, ייתכן ויהיה פחות קריא (למשל השינוי בצורות האות א' ביחס לצורת האות המקורית עלול ליצור חוסר קריאות).

לפונט משקל אחד, והוא ניתן לקניה דרך 'פונטביט'. עיצוב: נדב עזרא

#מעצבים_עומר #בעומר_תשפא #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

הפונט "עתיקות" נוצר על ידי איתמר נתן על בסיס פונט השילוט בישיבת "בית שמעיה" בבני ברק. לימים, התברר על ידיד ירונימוס שהפונט עוצב במקור על ידי ראובן ליף, בהשראת אותיות חרט על חרסים. הפונט משלב השפעות מחריטה על חרס, ומאופיין בצורות אלכסוניות מאוד בולטות. זמין לרכישה בספריה של איתמר נתן.
#עומר_טיפוגרפי
#בעומר_תשפא
#מעצבים_עומר

 

[הוראה תומכת פרוג]

ששת ימים תאכלו שוקלד.... מה!?
כמי שמקפיד על קטניות (אם כי לא כולל ליפתית), פסח מבחינתי זה חג של שוקלד. לכן, בחרתי לדבר על הפונט "עוגיות" של אשר קלדרון. לטעמי, היא אחד הפונטים החמודים בעברית, והיא משמשת את סדרת "עד חצות" (מישהו מזהה קשר לליל הסדר?) וסדרות שוקולדים נוספות של עלית.

הפונט משלב תנועת יד זורמת יחסית, צורת טרפז (החביבה על נדב עזרא וחוזרת על עצמה רבות בקטלוג פונטביט).
במשקלים הקלים (אלא שמשמשים את עלית) האות קריאה מאוד, למעט בהבדלים בין ב' לכ'. במשקלים הכבדים היא חמודה ושמנה, אבל קצת פחות קריאה. ניתנת לרכישה בפונטביט, שלושה משקלים.

ספירה החל מצאת הכוכבים (סביבות 19:23)

#מעצבים_עומר
#בעומר_תשפא
#עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

היום שבעה ימים שהם שבוע אחד בעומר.

הפונט המצורף פה אינו 'וילנא' המוכר לנו מהגמרא ומספרי לימוד נוספים, אלא 'קזבלנקה' של איתמר נתן.

הגופן הוא דיגטציה שעשה איתמר נתן לפונט של בית דפוס שהיה בקזבלנקה, שם הגופן היה קיים במספר גדלים - משלטים בבית הכנסת, סידורי התפילה ועד חומשים. הפונט שומש בדפוס דוד עמאר, והוא מעין גרסא מקומית בקזבלנקה לאות וילנא.

תרבחו ותסעדו, או לחלופין רומפלנעכט מוצלח...

שבוע טוב!

 

[הוראה תומכת פרוג]

בשנה האחרונה נכנסו לחיינו בסערה מושגים חדשים רבים; נגיף, וריאנט, קורונה וגם דרייב אין, אבל הפונט הזה יצא הרבה לפני שדרייב אין היה קשור לבדיקת קורונה.
'דרייב אין' הוא גופן שעוצב כדי להיות חמוד וזורם, אבל גם בולט. רוב הכתבים שמבוססים על צורות עגולות ינסו לא לבלוט יותר מדי, אלא להיות יפים וזורמים. 'דרייב אין' רוצה להיות קצת יותר מזה: הוא רוצה להיות בתנועה, ולכן הוא נטוי אחורנית, דבר שכמעט ולא קיים בעברית.
עוד דבר מעניין הוא שהעיגול מופיע בכמה הזדמנויות. הן בגימור הקווים של גג האות, בקו התחתון של ה-ש' וה-ט', וכן באותיות י, ו, ם, ב, כ, ט - כלומר, לא סתם עיגול גנרי שחוזר על עצמו - אלא כמה סוגים של עיגול שמחדשים בכל פעם.
הפונט משמש בלוגו של בנק המזרחי, כיוון שהוא מתכתב עם הסמל שלו, האינסוף, אבל הוא קצת צעיר לאווירה של בנק. לכן בבנק המזרחי מאזנים אותו עם פונט נוסף בעיצובים שלהם, עליו (אולי) נדבר ביום אחר.
נגישות: בגלל קווים אופקיים דקים ביחס לגובה האות, לא בטוח שהוא יעבוד טוב כפונט נגיש, והוא כנראה לא עומד בתקן הנגישות לפונטים. בשביל זה יש לנוי נוימן עוד פונטים.
עיצוב האות: Noy Naiman, והיא זמינה לרכישה ב Fontbit - פונטביט
#בעומר_תשפא / #עומר_טיפוגרפי / #מעצבים_עומר

 

[הוראה תומכת פרוג]

הכירו את הגופן 'סתם', המוכר לנו היום מאינספור כריכות של ספרי קודש.
הגופן נוצר על ידי פרנציסקה ברוך בעבור הגדה של פסח בעברית ובגרמנית של האמן יעקב שטיינהרדט.
האותיות העבריות של ההגדה ההיסטורית הזו, מבוססות על כתב ספרי התורה האשכנזיים.

הפונט זכה לאייקוניות רבה, והוא משמש את לוגו העיתון הארץ, שמציין השבוע 103 שנים להיווסדו.

האות ניתנת לרכישה דרך 'מסטרפונט'.
#מעצבים_עומר #עומר_טיפוגרפי #בעומר_תשפא

 

[הוראה תומכת פרוג]

יום השבעת הכנסת הוא יום מאוד מתאים לאות "דרום מערב". כנראה שאם היו כותבים את המילים 'מתחייב אני' - הן היו בפונט שלנו היום.

הטיפוגרפית והמעצבת מיכל סהר פרצה לחיינו אי אז בתקופה שהעיתונים היו חזקים מאוד מותגית. ב-30 השנים האחרונות הפונטים שלה - בפרט הוותיקים שבהם - הם סוג של מדד ה"מה ישראלי בעיניך?". הם בעיתונות, בשילוט חוצות, בקמפיינים פוליטיים ובכנסת עצמה, ובהמשך גם במיתוגי מפלגות שמגדירות את עצמן מרכז (קדימה, יש עתיד, כחול-לבן, יהדות התורה, הכלכלית של זליכה ועוד).

אם אני זוכר נכון, הגוף הפוליטי הראשון שהשתמש בדרום (גרסא של דרום מערב עם חיתוך טיפה שונה של קצה האות העליון) של הגילדה הוא המכון הישראלי לדמוקרטיה, בהבנתו את היופי שבאיזון בין המשולש והריבוע שבצורת האות; הישן והחדש, הנטיה העדינה של חלק מהקווים והיותן אותיות שבהן הקווים האופקיים והאנכיים באותו רוחב.
אחריו הלכו הכנסת עצמה, המפלגות, וגם ארגוני ימין, ובבחירות האחרונות אפילו את מפלגת יהדות התורה. אני חושב אפשר לומר שהפונטים של מיכל סהר במרכז המפה הפוליטית.

הפונט ניתן לרכישה באתר 'הגילדה'.

#מעצבים_עומר
#בעומר_תשפא
#עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

הנרי פרידלנדר עבד בבית דפוס ובהוראת הדפוס, העיצוב והטיפוגרפיה בהולנד. בעת הכיבוש הנאצי, הסתתר במשך מעל 1,000 יום אצל מריה פרידלנדר (שלימים הוכרה כחסידת אתומות עולם), ושם החל בעיצוב הגופן שלנו להיום - 'הדסה'.

כמעט ארבעה עשורים מאוחר יותר השלים הנרי את עיצוב הגופן, אחרי שהוא כבר שרד את השואה וזכה להיות תושב במדינת ישראל ומרצה באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל בירושלים. הגופן נחשב למפעל חייו של הנרי.

בשנת 1971 הוענק להנרי פרידלנדר פרס גוטנברג – פרס הטיפוגרפיה החשוב ביותר, על עבודתו הטיפוגרפית.

האות 'הדסה' משמשת את מוזיאון יד ושם. לפונט דיגטציות שונות. המפורסמת בהם היא של יאנק יונטף, בה הותאמו להדסה גם אותיות אנגלית וערבית (על ידי דניאל ברומר), והיא מגיעה עם תוכנות אופיס בעברית. בפונטביט קיימת דיגטציה המבוססת על גרסאות עתיקות יותר של הדסה מאשר זו המוכרת. האות נגישה לפי הכללים ומשמשת מערכות שילוט.

בהמשך, יעלה מאמר מורחב ב'פרוג' על האות הדסה והנרי פרידלנדר.

#מעצבים_עומר #בעומר_תשפא #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

אסיסטנט הוא הפונט שלנו היום, והוא זמין לכולם - ובחינם. בעבר, ל Ben Nathan היתה ספריית פונטים חינמיים גדולה במיוחד, ומתישהו היא נעלמה מהרשת כמעט לחלוטין, וגם לא שמענו מבן נתן עצמו. לאחר שבן סיים ללמוד עיצוב, הוא הוציא את "ימים ולילות" (ואפילו קיבל עליו פרס) אבל לא באמת היה על הרדאר של משתמשי הפונטים בישראל. עד שהגיע גוגל פונטס

גוגל, בניגוד לפייסבוק שרוצה שכל האינטרנט יהיה מאוחסן אצלה, מתפרנסת מזה שהאינטרנט יהיה מהיר יותר ויפה יותר, ויגיעו ממקום למקום דרך מנוע החיפוש של גוגל. לכן הרימה את הפרויקט שמטרתו לייפות את הרשת (זה אגב אינו הפרויקט היחיד של גוגל בנושא) - וביקשה מטיפוגרפים בכירים לעצב פונטים ולשחרר אותם לרשת, בהשקעה של (להערכתי) מעל מליון שקלים.

אסיסטנט, בקצרה, הוא גופן גיאומטרי ללא סריפים, רב משימתי, המבוסס על איזון בין משולש ועיגול (בעיקר) למלבן וריבוע. למרות שהוא אינו פונט צר, הוא נראה צר יחסית למה שהוא בגלל המשולשיות שבו. המשולש בפונט גם גורם לו להיראות שונה מפונטי-מסך אחרים שיותר קרובים לריבוע ולעיגול.
הפונט הוא רב לשוני (עברית, אותיות לטיניות וכד'), ועובד גם עם ערבית בתאימות עם Cairo.
פונט "אח" של אסיסטנט הוא פונט המותג של קשת 12, שגם אותו עיצב בן נתן.

הפונט נגיש יחסית (על אף דמיון מרובה מדי בין ס' לט', ו-6 ו-9 סגורים מדי) והוא מיועד למסכים בעקרון (אבל קריא מצוין גם בדברים מודפסים, וגם בגדלים קטנים).

#מעצבים_עומר
#בעומר_תשפא
#עומר_טיפוגרפי



לקשר בין אסיסטנט לכתר ארם צובא, באתר של בן נתן:
https://hafontia.com/2019/05/05/assistant/

למאמר המלא בפרוג לפני אי אלו שנים
https://www.prog.co.il/articles/614/

להורדת הפונט מגוגל:
https://fonts.google.com/specimen/Assistant

דרוש אסיסטנט, ולא למרפאת שיניים

דרוש אסיסטנט, ולא למרפאת שיניים

שם: Assistant איתנו מאז: סוף תשע"ה. דו לשוני: כן. נבנה מראש כגרסה אנגלית של Source Sans Pro. ניקוד מורחב: כן. משקלים: 6 משקלים: קל מאוד ('ExtraLight'), קל, רגיל, דמי-מודגש (SemiBold), מודגש ומודגש מאוד (ExtraBold),. אחים למשפחה: הפונט שממתג...

www.prog.co.il

 

[הוראה תומכת פרוג]

מה היא אות משולשת, אות מרובעת, אות עגולה? ובכן, כשהטיפוגרף מצייר את האות - הוא יכול לצייר אותה בכל מיני צורות. נניח שמציירים ש', אפשר להחליט שהבסיס שלה יהיה צמוד לקו התחתון של השורה (כמו באוסקר, הפונט שלנו להיום), ואפשר להחליט שהוא יגע רק בנקודה אחת בקו התחתון של השורה (כמו אתמול, באסיסטנט). כך גם בצורות נוספות באותיות ובתוך האותיות - האם הדגל של הלמ"ד יעמוד יציב וזקוף או יהיה מעוגל במעט? כל זה קובע את האיזון העדין בין הצורות הבסיסיות השונות הנמצאות באות ובגופן בכללותו.
בקטלוג פונטביט אוסקר מופיעה תחת הקטגוריה "אות מקורות" - אותיות השואבות את העיצוב שלהם מאותיות ותיקות, בעיקר של ספרי קודש, ובאופן טבעי בירושלים. אוסקר מבוסס על צורות עגולות (יחסית). יחס האות קרוב ליחס של 1:1 בין הגובה לרוחב, לכן האות נחשבת ללא יעילה במיוחד לקריאה, אבל עדיין נראית ברורה מאוד.
הדגל של הל', כמקובל באחד מאבות ההשראה של הגופן הזה- דרוגלין - מקופלת כדגל, על מנת לחסוך במרווח בין שורות אבל יותר מכך: כאלמנט קישוטי. היופי הצורני של הש' מודגש בידי קווים אופקיים עבים וקווים אנכים דקים -כמו בספרי תורה אשכנזיים.
בתמונה: דגל ישראל מתנופף לו בשלושה בניינים חדשים שנגאלו הלילה בין כפר השילוח למעלה הזיתים.
#מעצבים_עומר
#בעומר_תשפא
#עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

יש זכויות יוצרים לפונטים. יש פונטים חינמיים (אסיסטנט למשל, שגוגל שיחררה לציבור, או פונטים אחרים ששוחררו לשימוש חופשי) ויש פונטים רבים שמוצעים למכירה בתשלום. הבעיה שכמה שנים אחרי שפונט יוצא הוא מסתובב בין מחשבים - ואנשים לא מודעים בכלל שיש מי שיצר אותו רק כי איזה טכנאי התקין אותו עם המחשב.

אחד הפונטים האלה הוא קליגרף, אולי הפונט הנגנב ביותר בלי ידיעה. האות מדמה קצת תנועה קליגרפית, אבל שומרת על צורה משולשת חזקה. לאות יש משקל פתיח (כזה עם קישוטים), המשמש לעיטור הטקסט בלי לעבוד קשה מדי.

מלכודות הדיו במפגש בין שני קווי הע', המ', הא' וכן גגות האותיות המסתיימות בצורה אלכסונית נותנות לאות נראות זורמת מצד אחד, אבל הקווים האופקיים העבים נותנים לו יציבות וממלכתיות מצד שני.

בניגוד לפונטי מקורות אחרים, נדב עזרא מצליח לשמור על קווים אופקיים של האות וקווים אנכיים בעובי דומה, מה שנותן לו קריאות ונגישות גבוהה (כמובן לא במשקל פתיח - שהוא משקל מעוטר באותיות א' ור' בתמונה).

הפונט ניתן להשגה דרך פונטביט.

#עומר_טיפוגרפי #בעומר_תשפא #מעצבים_עומר

 

[הוראה תומכת פרוג]

אליהו פריד הוא יוצר פונטים מבית שמש, המשווק את הפונטים שלו באמצעות חברת פונטייפ. לפונטים הראשונים שלו נחשפתי בראשית ימי במרשתת - בעיקרן אותיות המותאמות לקריאה ארוכה (אות ספר). כשהכרתי אותו באופן אישי, הוא סיפר לי שמראשית ימי המחשב הביתי הוא מעצב פונטים, ויש לו גם ידע בתכנות (דבר נצרך מאוד בפונטים עם תכונות מתקדמות).

הניסיון של אליהו בפונטים, בתכנות ובעימוד ניכר מאוד באחד הפונטים המוצלחים ביותר שלו - "פנינה". אליהו הביא כמה וכמה פונטים מותאמים היטב לניקוד וטעמים (לא דבר מובן מאליו גם היום בשוק הפונטים) וגם מקושטים (כמו המשקל שכתוב בו "חמישה עשר יום" - פנינה דקור), וכן ליגטרות רבות (כמו של שם הוי"ה עם כוונות ה' בסידורים הספרדיים, ליגטרות "אל" ועוד). כל הליגטרות הם בעצם צורה חלופית - יכולה להיות ל' קצרה ול' ארוכה. הארוכה היא "ליגטורה". ככה יש גם למ' סופית, ב' ואותיות נוספות.

בחלק מהתוכנות ניתן שהתוכנה "תלמד" איך למרוח את הפונט בצורה שבה הוא יראה אומנותי, והתכנות שבפנוט מאפשר לסדר גם טעמים וגם ניקוד ביחד מסביב לאות מבלי שיעלו אחד על השני.

לפונט "פנינה" יש לא פחות משמונה (!) משקלים. הוא נחשב יחסית נגיש (למעט במשקל המעוטר שלו..),. ומשמש גם כאות ספר (בעיקר בספרים חרדיים).

#בעומר_תשפא
#מעצבים_עומר
#עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

לפעמים לוגו ישן הופך לפונט. הפונט "קרטיב" הוא פונט המבוסס (בין השאר) על הלוגו של בית חרושת "קרטיב" לייצור ארטיקים (כן כן, אני יודע שזה מילים לא לגמריי מקבילות), שהיה פעם-פעם בישראל. הפונט הוא של המעצב דני מירב, והוא שובב וקייצי.
הפונט משלב גם עיגול וגם אלכסון, מה שגורם לו להיות הכי בולט בסביבה, כל עוד אין לכם לקות כלשהי. למה? כי הוא ממש לא פונט נגיש - הוא גם נטוי וגם האותיות לא תמיד הכי ברורות, בטח שלא במשקלים הכבדים.
למרות שהפונט מיועד בעיקר לכותרות (נסו לקרוא בו יותר ממשפט) - הוא מגיע עם ניקוד וגם עם משקל מגניב של סמלים (מהם יצרנו את הכוכב למעלה, הקו התחתון של "היום!" ואת התגיות למטה). יש גם משקל אאוטליין.
בקיצור, אחלה פונט לפתוח איתו את הקיץ שמבושש להגיע.
#בעומר_תשפא
#מעצבים_עומר
#עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

_"וכמו הגלים אנחנו מתנפצים_
_אל המזח אל החיים"_
(לבכות לך / אריק אינשטיין)

מה אנחנו מחפשים לזכור ביום הזה? את התשובה לשאלה הזו אני הולך ומחדד עם עצמי בכל שנה קצת יותר. עם עצמי אני מחפש לזכור דווקא את המשמעות של האובדן הכואב, את הסיבה - דבר שיכול, אולי, לתת קצת מקום לנחמה ולהבנה שמותו של אחד למעשה הוסיף חיים לרבים אחרים. אני מחפש לזכור - הנופלים הם עוד שלב אחד בדרך. עוד צעד בַּגאולה.

אחד הפונטים הפחות מוכרים של פונטביט ונדב עזרא הוא פונט 'גאולה', שמגיע בשלוש גרסאות -גאולה סנס, גאול תג, וסתם 'גאולה' - אותה אתם רואים. הפונט מבוסס על צורת אות מרובעת, אבל משלבת גימור עדין שיוצר מעין צורת 'גל' בקריאת מילה או שורה שלמה. הגל הוא עדין מאוד, כמעט בלתי נראה, אבל יוצר מעין נעימות בקריאה רציפה.

לזכרם.

#בעומר_תשפא
#מעצבים_עומר
#עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

הפונט "ישראל" הפך להיות כמעט הבחירה הראשונה של מעצבים רבים ביום העצמאות. למה? קודם כל משום שהוא בולט מאוד. אחד המאפיינים הבולטים של פונטביט ונדב עזרא הוא היכולת ליצור כתבים עבריים שבהם הקווים האופקיים של האות זהים בעוביים לקווים האנכיים, הפוך מכתב הסת"ם האשכנזי, מה שגורם להם להיות מאוד נגישים וגם מאוד בולטים בשלטים ולוגואים.

למרות שהאות עם עובי קווים אופקיים ואנכיים זהה - בהשפעת פונטים משפות לטיניות - האות שומרת על המאפיין הישראלי והחגיגי שלה - הסריף - שנראה קצת כדגל בקצה כל אות. הסריף הוא השפיץ הקטן בראשה השמאלי של כל אות, וגופנים בעלי סריף נקראים סריפיים, וגופנים בלעדיה - סנס סריפים. "ישראל" כמובן, סריפי. יש שאומרים שהסריף מסייע בקריאות האות, ובחיתוך של העין בין אותיות ומילים.

בנוסף לסריפים, לעובי הקווים - האות היא גם נטויה מעט, מה שגורם לה להרגיש תזזיתית ואולי גם קצת חצופה, כמו מה שמיוחס לאופי הישראלי. יחד עם זה שהיא באה בשלושה משקלים (קל, רגיל, מודגש -כל אחד מהם זה משקל של הפונט), היא שימושית מאוד בימים שבין פסח לשבועות.

חג שמח!
#בעומר_תשפא
#מעצבים_עומר
#עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

הבעיה מתחילה כמובן בשלב היישום. בעצם, כמה בעיות:
האחת, הפונט צריך להיות דומה במעט לצורת האות המקורית - שיהיה מזוהה איתה. השני - הפונט צריך להתאים לכלל המדיות האפשריות (אינטרנט, שלטי חוצות, מזכרות....), ושלישית - שיהיה נגיש לכולם.
כך, לרוב, פונט מותג "ייחודי" יוצא לפעמים דומה מאוד לפונטים אחרים, בפרט לפונטים תאגידיים. יש מעט מאוד חברות שהפונט התאגידי שהם הוציאו לא דומה לפונטים אחרים.

האם זה גרוע? ממש לא. טמבור, מפרסמת גדולה בשלטי חוצות ומגזינים, מצליחה מאוד לייצר דברים טובים בשלוש מילים בפונט של הלוגו, מה שמאפשר לה ליצור עיצובים יותר נקיים: לא צריך את הלוגו בשביל לעצב משהו, כי הפונט דומה ללוגו. בחברות אחרות אמנם הפונט דומה לפונטים אחרים, אבל שונה מהם במספיק דברים על מנת להיות ייחודי מספיק. חלק מהפונטים משוחררים לציבור לאחר מספר שנים בשימוש בלעדי של החברה שביקשה לייצר אותם.

בעיצוב: הגופן 'Segoe UI', שהשפה העברית בו עוצבה על ידי צביקה רוזנברג ממסטרפונט. זמין בכל מחשב עם Windows או Office, בהתאם לרישיון השימוש בו.
#בעומר_תשפא #מעצבים_עומר #עומר_טיפוגרפי