הכנת התביעה מתחילה הרבה לפני שהמקרה קורה, ואסביר:
היות וכאחד לארבעה פעמים שהנך מחכה בתחנה קורה עוול (התנהגות נהג, איחור, אי עצירה,...). והרבה פעמים לוקח זמן עד שמבינים שמה שקרה לפנינו הינו עוול, ואז מנסים להיזכר מתי הגענו לתחנה וכמה זמן ממתינים...
לכן מומלץ שמיד בהגיעך לתחנה להתחיל לתעד פרטים. להתקשר לחברה המפעילה - וכמובן להקליט - ולברר מתי האוטובוס אמור להגיע. כך יש לנו כבר הוכחה כלשהיא שהמתנו בתחנה ושאמור היה להגיע אוטובוס.
כל שיחה לחברה או למשרד התחבורה שיהיה מוקלט!
לרשום לעצמנו את מספר התחנה, (והאוטובוס במקרה של אי עצירה)!
לקחת פרטים מאנשים בתחנה לתביעה משותפת או להעיד.
אחרי המתנה ממושכת (ניתן לבדוק ב'כל זכות') מותר לנו לקחת מונית, רצוי שנבקש מונה (כן גם בנסיעה בינעירונית) וכמובן קבלה.
אחרי קרות המקרה:
ניתן לשלוח מייל עם סיפור המקרה לחברה המפעילה (לא למשרד התחבורה). להמתין לתגובתם, לעתים לא נקבל מענה בהרבה מהמקרים יהיה אפ' הכחשה. לא לקחת אישי ולא לענות להם חזרה - הכחשת החברה רק יכול לשרת אותנו.
עכשיו פותחים תיק ב50 שח ב'נט המשפט' עם סיפור המקרה בלבד (עדיות, הקלטות, שאר מסמכי ראיות - השאירו לשלב המשפט).
עכשיו תור החברה - הם בד"כ יכתבו כתב הגנה (הכחשה)
ניתן לענות להם - לטעמי מומלץ לחכות.
במשפט להביא את כל המסמכים וההתכתבויות, להקלטות ניתן להביא רמקול בלוטוס... קאפיטל תהלים, ולקוות לטוב.
בנוגע לחשש מהוצאות משפט החשש קצת מוצדק - אך באם ישנם הוכחות מוצקות (כגון תגובות סותרות של נציגי החברה) גם אם השופט יחליט שהפיצוי לא במקומו (תקלת חירום בחברה, וכו') - הרי את ההחזר של המונית מותר לנו לדרוש.
ישנם מקרים שאינם חזקים מספיק בכדי להגיע לתביעה - באופנים אלו מומלץ לפנות למשרד התחבורה ולתעד... לעתים יהיה ניתן אח"כ לאוספם לתביעה אחת.
לאלו שאינם רוצים לתבוע אך רוצים להועיל לכלל הציבור
אחרי כל מקרה של עוול אפי הקטן ביותר להתלונן! להתלונן הכוונה למשרד התחבורה (התלונות לחברה המפעילה - שווה להתלוננות לנהג)
להתלונן ולשכוח - אין טעם לחכות לתגובה (משרד התחבורה לא מחלק פיצויים) - אך ככל שכמות התלונות יתרבה נראה בעז"ה שינוי
כמובן שלא תמיד העניינים מתנהלים כפי שהובא כאן. כתבתי לתועלת הציבור ואשמח גם אני להתייעל...