דרוש מידע קדושי מירון או הרוגי מירון?

מצב
הנושא נעול.

גרפיקאית מתנסה

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
לצורך חיבור בנושא אסון מירון, הסתפקתי רבות האם להזכיר את נשמותיהם ז"ל כקדושים או הרוגים

אסביר את הדילמה, מצד אחד מדובר על אסון בקנה מידה עצום ובלתי נתפס, כזה שזעזע את כל העולם היהודי.
מצד שני, קדושים, הם אנשים שמתו על קדושת שמו של הבורא יתברך, אנשים שנרצחו מכיוון שהם יהודים.
ניצולי שואה, נפגעי טרור וכדומה. והרוגי מירון, נפטרו כתוצאה מתאונה מצערת, ולא שמישהו רצח אותם בשל היותם יהודים. אז למה הם קדושים? כי הם נפטרו במקום קדוש?

נשארתי בהתלבטות, מה אומרים?
הם קדושים כי נהרגו על קידוש ה' שהם באו להתפלל ולשמוח עם הצדיק ונהרגו במקום קדוש:cry:
 

מה שאני

משתמש מקצוען
בדיוק השבוע כתב על זה הרב שמואל ברוך גנוט מאלעד כתבה ארוכה בעתון המקומי קוראים אלעד על הרוגי פיגועים אם נקראים קדושים אולי מישהו יכול להעלות כאן.
 

קנגה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב ואדריכלות פנים
גם אני התקשתי בזה אבל נזכרתי שבפרשת שמיני אומר משה לאהרון על נדב ואביהוא
"הוא אשר ... בקרובי אקדש" והביאור הוא שהיה זה זמן שמחה של חנוכת המשכן
ופתאום נדב ואביהוא מתו, וזה גרם ליראת שמים גדולה לכולם.
והרש"י כותב שם "נורא ..ממקדשך" אל תיקרי מקדשך אלא מקודשך.
ועל כל פנים קדושי מירון לכאורה נקראים קדושים בגלל דבר די דומה.
 
נערך לאחרונה ב:

רגע של ניצחון

משתמש מקצוען
הם קדושים כי נהרגו על קידוש ה' שהם באו להתפלל ולשמוח עם הצדיק ונהרגו במקום קדוש:cry:
נהרגו על קידוש ה'?
מאיפה הבאת את זה?
אלה שנהרגים על קידוש ה' הם אנשים שבחרו למות במקום להמיר את דתם
אולי הם קידשו שם שמים לאחר מותם
אבל הם ממש לא נהרגו על קידוש ה'
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
אני חושבת שהבעיה העיקרית של הדור שלנו היא שנשים (ש ימנית) נכנסו למערכת הגברית והן מכניסות מושגים מעולם הרגש הנשי לתוך השיח הגברי השכלתני הקר,
בהלכה אין שום מקום לרגש גם אם נשמע לך נורא ואיום להגדיר בצורה מסוימת אירוע מסוים יש כללים מאוד ברורים לכל דבר,
ובעיה נוספת ויותר חמורה בעיני שאנשים שהציבור תופס אותם כגדולים והם מקור לציטוטים (בדור שלנו) נוקטים גם הם בשיטה הזאת ומגדירים דברים עפ"י "הרגיישים" - בד"כ מגיע גם מהרגש הנשי,
בעבר "הרגיישים" היו רגישויות שנובעות מי"ש וידיעת ההלכה על בוריה שזה מעניק לבנ"א הסתכלות שונה על החיים,
כיום הכוונה במילה הזאת בד"כ היא לרגש הפשוט שמרגיש כל אדם ולזה אין שום משמעות הילכתית וזה לא נותן לא"א אפשרות להגדיר דברים לפי הבנתו.
 

sem

משתמש פעיל
בדיוק השבוע כתב על זה הרב שמואל ברוך גנוט מאלעד כתבה ארוכה בעתון המקומי קוראים אלעד על הרוגי פיגועים אם נקראים קדושים אולי מישהו יכול להעלות כאן.
 

קבצים מצורפים

  • 6.pdf
    KB 196.7 · צפיות: 52
  • 5.pdf
    KB 196.5 · צפיות: 45
  • 4.pdf
    KB 164.4 · צפיות: 34
  • 3.pdf
    KB 191.5 · צפיות: 38
  • 2.pdf
    KB 158.9 · צפיות: 50
  • 1.pdf
    KB 175.8 · צפיות: 38

חיים שיש בהם

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
עריכה תורנית
החזו"א יצא נגד נגד הכינוי 'רבנו חיים עויזר'
תיקון
נגד השם של הספר רבינו חיים הלוי



מישהו פה כתב שלגרח"ק לא קראו קדוש
אז בהספד של הגר"ע אויערבך על גיסו הגרח"ק הוא דיבר על הנפטר הקדוש
אבל כאן לדעתי עיקר הנושא הוא
שאצל אנשים מתחבר הקדוש לא עם חייהם אלא עם מותם
אם הם חיו חיי קדושים אני מאמין שנכון לדון כל אחד לגופו
אם הם מתו מות קדושים
קשה לי לקבל
 

יוסלה גולם

משתמש מקצוען
יש אחד מבעלי התוספות שנקרא 'הקדוש מראדוש' הוא נהרג על קידוש ה'.
כשהייתי ילד אמר לי המלמד שיש 4 'קדוש' בישראל:
רבי הקדוש, רש"י הקדוש, הבעש"ט הקדוש, והיהודי הקדוש מפשיסחא.
כיום אני יודע שיש גם בנם של קדושים שלא ידעו צורת מטבע.
אני מכיר ארבעה אחרים, האר"י הק', השל"ה הק', האוה"ח הק', ורבינו הק' מ... [תכניס לפה את החסידות שלך...]

ואגב, בנש"ק לא מסתכל על צורת מטבע, הכוונה שמשתמש רק בכרטיס אשראי?....
 

liv

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
אני חושבת שהבעיה העיקרית של הדור שלנו היא שנשים (ש ימנית) נכנסו למערכת הגברית והן מכניסות מושגים מעולם הרגש הנשי לתוך השיח הגברי השכלתני הקר,
בהלכה אין שום מקום לרגש גם אם נשמע לך נורא ואיום להגדיר בצורה מסוימת אירוע מסוים יש כללים מאוד ברורים לכל דבר,
ובעיה נוספת ויותר חמורה בעיני שאנשים שהציבור תופס אותם כגדולים והם מקור לציטוטים (בדור שלנו) נוקטים גם הם בשיטה הזאת ומגדירים דברים עפ"י "הרגיישים" - בד"כ מגיע גם מהרגש הנשי,
בעבר "הרגיישים" היו רגישויות שנובעות מי"ש וידיעת ההלכה על בוריה שזה מעניק לבנ"א הסתכלות שונה על החיים,
כיום הכוונה במילה הזאת בד"כ היא לרגש הפשוט שמרגיש כל אדם ולזה אין שום משמעות הילכתית וזה לא נותן לא"א אפשרות להגדיר דברים לפי הבנתו.
בעיה חמורה אחרת בדורינו
שמתחילים להתפלסף ולבדוק ולחפור ולחטט במילה שכבר רבנים רבים לפינונו נתנו, ולבדוק שוב ושוב אם זה מותר או אסור, ומאיזה מגזר אותו רב שנהג כך,

ולשכוח שיש הרבה נשים שקוראות את במילים הנ"ל וככל הנראה נפגעות, והרבה קרובי משפחה של אותם אנשים שנפטרו וזה כנראה פותח להם פצעים שעוד לא החלימו.
 

מזמור לתודה!!!

משתמש פעיל
תיקון
נגד השם של הספר רבינו חיים הלוי




מישהו פה כתב שלגרח"ק לא קראו קדוש
אז בהספד של הגר"ע אויערבך על גיסו הגרח"ק הוא דיבר על הנפטר הקדוש
אבל כאן לדעתי עיקר הנושא הוא
שאצל אנשים מתחבר הקדוש לא עם חייהם אלא עם מותם
אם הם חיו חיי קדושים אני מאמין שנכון לדון כל אחד לגופו
אם הם מתו מות קדושים
קשה לי לקבל
תודה על ההערה הנכונה! (אחרי הכל זיכרון של בת, והוא דיבר על זה בשנה שעברה...)

וההמשך שנכתב לעיל כנראה מסביר את השימוש בכינוי 'קדוש'
לליטאים או לבעלי לב חזק ;)11
החילוק:
או שימוש למי שחי חיי קדושה וטהרה (גדולי כל הדורות)
או שימוש לאלו שעזבו את העולם מתוך בחירה לקדש שם שמים ולא לחטוא (קהילות שו"ם וכד')
אלו ואלו לא כוללים את הנספים באסון הנורא.
בכל מקרה,
הרי לא ישנו עכשיו את 'קדושי מירון' לכינוי אחר.
האשכול הזה יותר פותח עיניים לשים לב שהמילים שלנו משמעותיות, ולא כל מילה מתאימה לכל ענין.
חכמים - הזהרו בדבריכם...
 

Sara Rivka

משתמש מקצוען
בלת"ק
בדיוק אתמול התווכחתי עם חברה לא הגענו להסכמות על הדבר הזה.
לדעתי הם "הרוגי מירון" ולא "קדושי מירון", מאחר והם נהרגו במירון, אבל הם לא נהרגו על קידוש ה'.
חברה שלי חשבה שאני לא קוראת להם "קדושים" בגלל שהם נהרגו במירון אני ליטאית ולכן אמרה לי שאם היו נהרגים בפיגוע בכותל לא היו קוראים להם "קדושי הכותל"?
אז הסברתי להם שאם הם היו נהרגים בפיגוע, שזה על קידוש ה', הם אכן היו נקראים "קדושים", אבל בגלל שהם לא נהרגו בפיגוע הם "הרוגי מירון".
 

דוד קץ

משתמש רשום
לכאו' נראה שאין סיבה אמיתית לזה שהם נקראים קדושים, (יש כל מיני אסמכתאות כמו מי שכתב "בקרובי אקדש")
אך אין מקור שאסור לקרוא ליהודים צדיקים קדושים, אז למי זה איכפת?
מישהוא אמר לי שזה יראה כמו התוארים המופלגים שנכנס כיום, עד שנראה שהתואר הרה"ג הוא רק לדעת שמדובר בגבר... אך היות שזה משמש רק להרוגים זה לא יכנס.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה