סיפור בהמשכים ציידי היַתּוּנַשִׁים

מוריופ · 1/9/21

התלבטתי אם לחכות עד שיהיה לי פרק ארוך יותר, אבל נראה לי שעדיף קצת ביד מאשר הרבה על העץ...
פרק 16
ניל קוהנס. מלבד היותו העתק של ביל, הוא היה קצה חוט נהדר. אדם ששרד את הכלא הרפואי הזה, והצליח יצא ממנו.
עשרים ושלוש שעות אחרי שהבין את זה, היה אפריל שוב בחצר. בלי איומי אח-סוהר. הפעם בחן הסוכן לשעבר את החצר בריכוז, חורט בזכרונו את פרטיה. בין גדרות הבטון לדשא הסינטטי, בפינת החצר, הונחו סלעי נוי מלאכותיים. על אחד מהם ישב ניל קוהנס. עטוף בסוודר עבה, משוחח בתנועות ידיים עם יתואיש כפוף גב.
לאט, בזהירות שהוטמעה בו, הצעיד אפריל עצמו סביב. התקרב בסבלנות. כפוף הגב עזב את השטח כעבור חמש דקות. קוהנס הצעיר נותר לבד. עיניו, דבש רך ועצוב, נעו סביב. נתקלו בנוכחותו השקטה של אפריל. במבט פלדה אפור ונוקב. ארוך וממוקד כל כך, עד שניל זע במבוכה והתרומם. "אהמ... הכל בסדר?"
בתשובה סובב הסוכן לשעבר ראש לכל הצדדים. הם בטווח נקי מהאזנות. אבל ליתר ביטחון הוא ייצמד עוד קצת לבחור. "נראה לך שאפשר לשחזר את זה?" הפטיר בקול מושקט.
"אהמ..." ניל נרתע אוטומטית ונסוג אחור, יוצר מרחב מפורז הגיוני ביניהם. "את מה?"
את הידיעה שיש סיכוי להישאר בחיים בכלא הזה. את התקווה לצאת מכאן לחופשי. אפריל עפעף, חתום פנים עד כאב.. "את הבריחה."

מצב רוחו של אפריל השתנה בחדת מאז שנלקח למאסר בלי משפט. נראה לי שאפשר לשים לב לזה. עכשיו שוב חל שינוי ברמת המוטיבציה שלו, והשאלה היא אליכם קוראים חשובים: האם השינויים במצבי רוחו של אפריל מורגשים? ואם כן האם הם נראים לכם סבירים? הגיוניים? מובנים?
תודה מראש!

ה. רז · 1/9/21

השינויים במצבי רוחו בהחלט מורגשים.
ו...כן הם גם מובנים.
תודה על הסיפור, מחכה להמשך.

Talya kadosh · 1/9/21

טוב, ממש.
כן, הם מאוד מורגשים. אני יכולה לומר לך, על פי דעתי. שזה קצת מטעה.
הוא סוכן, נכון? סוכן אמור להיות קר רגש. ולכן זה מעולה איך שגרמת לו עכשיו לקום, ולנצח את הכאב. גם הנפילה הגדולה שעשית לו מאוד טובה. אבל נפילות קטנות במצב הרוח, כדאי לא לעשות יותר מדי. אלא אם כן, הוא מיד משתלט על זה. או, שאת רוצה שהוא יהפוך להיות בן אדם רגיל, שמרגיש, ומגלה רגשות. ואז, מדובר במשהו אחר...

מוריופ · 1/9/21

נכתב ע"י Talya kadosh:
אבל נפילות קטנות במצב הרוח, כדאי לא לעשות יותר מדי.

היו לו נפילות קטנות במצב הרוח? את יכולה למקד אותי יותר?

Talya kadosh · 1/9/21

האמת שדיברתי בכללי.
מה שקצת לא היה ברור לי, זה איך, פתאום, הכל אצלו התהפך. והוא הפך להיות נגד? יש סיכוי שהסברת, וזה התפספס לי?

מוריופ · 1/9/21

נכתב ע"י Talya kadosh:
האמת שדיברתי בכללי.

אוקיי, תודה. לוקחת לשומת ליבי.

נכתב ע"י Talya kadosh:
מה שקצת לא היה ברור לי, זה איך, פתאום, הכל אצלו התהפך. והוא הפך להיות נגד? יש סיכוי שהסברת, וזה התפספס לי?

אהמ... ובכן.. לא חושבת שממש הסברתי. רק ברפרוף מלמעלה...

נ. גל · 2/9/21

דעתי האישית - השינויים הגיוניים וטבעיים לחלוטין.
אצל אדם נורמטיבי אולי זה היה לוקח קצת יותר זמן, אבל אפריל הוא אדם קצת מעל הממוצע, ולאורך כל הסיפור הוא די דרסטי ברגע שהוא מחליט את דעתו על המצב. ככה שזה נראה לי תקין לחלוטין.
ו-תודה רבה על הפרק! כתוב נהדר.

מוריופ · 2/9/21

נכתב ע"י נ. גל:
דעתי האישית - השינויים הגיוניים וטבעיים לחלוטין.
אצל אדם נורמטיבי אולי זה היה לוקח קצת יותר זמן, אבל אפריל הוא אדם קצת מעל הממוצע, ולאורך כל הסיפור הוא די דרסטי ברגע שהוא מחליט את דעתו על המצב. ככה שזה נראה לי תקין לחלוטין.

תודה על החוו"ד - חשוב לי מאוד

נכתב ע"י נ. גל:
ו-תודה רבה על הפרק! כתוב נהדר.

ברוך ה'. תודה

א-ירושלמית · 2/9/21

לבינתיים, התגובות שלו אמינות. אם הוא יקבל מנת דחף כלשהיא - הנחישות עשויה לחזור אליו, לא? הוא צריך להזכר מי הוא ומה ההכשרה שלו, ולהטען ממקור הכוח הפנימי שלו.
הוא עדיין במצב הלם, לבינתיים.

מוריופ · 2/9/21

נכתב ע"י א-ירושלמית:
לבינתיים, התגובות שלו אמינות. אם הוא יקבל מנת דחף כלשהיא - הנחישות עשויה לחזור אליו, לא? הוא צריך להזכר מי הוא ומה ההכשרה שלו, ולהטען ממקור הכוח הפנימי שלו.
הוא עדיין במצב הלם, לבינתיים.

לשמחתי צדקת בכל מילה (מה שאומר שהצלחתי...)

Talya kadosh · 2/9/21

@מוריופ, זה יוסבר בהמשך. או שזה בכוונה?

מוריופ · 2/9/21

נכתב ע"י Talya kadosh:
@מוריופ, זה יוסבר בהמשך. או שזה בכוונה?

הכוונה ל'למה אפריל החליט לצאת נגד כל העולם'? אודה וקצת אבוש - אין סיבה מיוחדת. חוש צדק מפותח, גאוות 'רימו אותי' ורצון להיות בצד של הנרדפים. זה פחות או יותר מה שהוביל אותו. ובעיקר ובעיקר: הצורך של סופרת חובבנית מסוימת בסיפור מעניין...

Talya kadosh · 2/9/21

זה דווקא סיבה מאוד מיוחדת. רק אולי כדאי לפרט אותה קצת יותר

ואם זה חובבנית? עדיף שאני לא אדבר...

CN · 4/9/21

נכתב ע"י מוריופ:
הכוונה ל'למה אפריל החליט לצאת נגד כל העולם'? אודה וקצת אבוש - אין סיבה מיוחדת. חוש צדק מפותח, גאוות 'רימו אותי' ורצון להיות בצד של הנרדפים. זה פחות או יותר מה שהוביל אותו. ובעיקר ובעיקר: הצורך של סופרת חובבנית מסוימת בסיפור מעניין...

ב"ה

זו סיבה אמינה מאוד.
מכירה באופן אישי מאוד לוחמי צדק שכאלו
זה אופי שחזק ממך לפעמים.
וסוחב אותך לעשות דברים למרות שתשלם עליהם מחירים כבדים.
אבל הרצון הבוער להגיע לאמת
והכעס המקומם והתסכול שמציף את כל הישות
כשנתקלים בחוסר צדק
בעשיקת חלשים
בכח שרומס אחרים
פשוט מכריח לעשות משהו
למרות שזה לא כדאי משום בחינה שהיא.
ולכן זה פשוט הגיוני לי מאוד.
אולי צריך באמת לחדד את זה יותר בפרקים הראשונים.
יותר את ההרגשה הזו שכתבתי... זה רגש חזק מאוד
זה לא מהשכל בכלל..

מוריופ · 8/9/21

נכתב ע"י מוריופ:
הכוונה ל'למה אפריל החליט לצאת נגד כל העולם'? אודה וקצת אבוש - אין סיבה מיוחדת. חוש צדק מפותח, גאוות 'רימו אותי' ורצון להיות בצד של הנרדפים. זה פחות או יותר מה שהוביל אותו. ובעיקר ובעיקר: הצורך של סופרת חובבנית מסוימת בסיפור מעניין...

אדייק עוד:
אפריל לא תכנן לצאת נגד המטה בקולות וברקים. הוא בסך הכל בירר קצת יותר ממה שהותר לו. כשנחשף למידע - הזדעזע ואיבד אמון במטה, אבל עדיין לא יצא בגלוי. רק אסף מידע שהצליח לשלוח אחריו חוליית מעצר, ובסוף התהליך מצא עצמו באשפוז רפואי כפוי בלי משפט...

אז אולי נגדיר אותו כסוכן מוכשר, אמיץ, וקצת מרדן ופזיז. נוסיף חוש צדק עם טיפת התלהמות ואכפתיות חבויה. נעמיד ממול מטה ממשלתי עם פרנויה וסודות, וקיבלנו סיפור.
זה בכל אופן מה שבס"ד ניסיתי לבנות... ומקווה שגם הצלחתי...

מוריופ · 8/9/21

פרק 17
הצעיר הפנה מבט מהיר לעבר פארקר. שתיקה מוזרה חלפה ביניהם לחלקיק רגע. "אני שואל כאן שאלות." ירה לבסוף הצעיר, סורק את התחקירן, שחיוך רחב נמרח על פניו.
"בהחלט." פארקר הרצין למחצה, מרים מבט נוקב לפולש הצעיר. "פשוט הוקל לי. צייד ישרוד שם יותר טוב מאשר יתואיש."
"ומלשין," החזיר לו הלה חיוך דק, מאיים. "ישרוד עוד יותר טוב. כמה אנשים כבר מסרת למטה, פארקר?"
חיוכו האינסופי של הגיבן התרחב אפילו עוד. "אני לא עובד עבור האנשים שייצרו לי את זה." נגע באגודל זקור בגבעה על גבו. "אבל בוא, נשאיר את המלחמות לאחר כך." עיניו ניקבו בנחמדות את הצעיר הגבוה. "לא היית מתאמץ להגיע, רק כדי להאשים אותי בהשערות. מה אתה רוצה?"
הצעיר הרים גבה מול חריפותו של האיש, וירה במהירות מרשימה. "לגרום לך לשלם על הכליאה של אפריל." אגרופו זע במכוון. שקית הקרח היבש רשרשה בקול. "אני אתן לך לבחור. לחזור למרפאות המלמ"י כיתואיש שברח, או להוציא משם את אפריל."
"חה!..." רעד קל נמסך בצחוקו של התחקירן. "בוא, תסביר לי, אני קוסם ולא ידעתי?"
הגבוה משך כתף. "אתה ברחת פעם אחת. שחזר את הפעולה."
התחקירן פרץ בצחוק מתגלגל. היסטרי. "אי אפשר." התנשף. "הכל השתנה מאז לרעת המאושפזים. והוא בטח במחלקה המאובטחת. בוא, תבין, ילד. אני רק תחקירן. לא קוסם."
הילד הביט בו בשתי עיני תכלת קפואות. "גם אותך יכניסו למחלקה המאובטחת. ככה תוכל לבדק איך יוצאים משם."
"בסדר." פארקר אסף נשמה ארוכה, חיוור קמעא. "תראה, אני לא יכול לשחזר את הבריחה עבור אפריל. אבל אני אעזור לך במה שאוכל." ונוכח שתיקתו המתמשכת של הפולש, חייך קלושות. "מוסכם, ילד?"
הילד עפעף, תוהה כמה אמון ייתן בחייכן הממולח מולו. בתום ארבע שניות דמומות, דחף את שקית הקרח חזרה לכיסו. "השם הוא מאי."

CN · 11/9/21

נכתב ע"י מוריופ:
פרק 17
הצעיר הפנה מבט מהיר לעבר פארקר. שתיקה מוזרה חלפה ביניהם לחלקיק רגע. "אני שואל כאן שאלות." ירה לבסוף הצעיר, סורק את התחקירן, שחיוך רחב נמרח על פניו.
"בהחלט." פארקר הרצין למחצה, מרים מבט נוקב לפולש הצעיר. "פשוט הוקל לי. צייד ישרוד שם יותר טוב מאשר יתואיש."
"ומלשין," החזיר לו הלה חיוך דק, מאיים. "ישרוד עוד יותר טוב. כמה אנשים כבר מסרת למטה, פארקר?"
חיוכו האינסופי של הגיבן התרחב אפילו עוד. "אני לא עובד עבור האנשים שייצרו לי את זה." נגע באגודל זקור בגבעה על גבו. "אבל בוא, נשאיר את המלחמות לאחר כך." עיניו ניקבו בנחמדות את הצעיר הגבוה. "לא היית מתאמץ להגיע, רק כדי להאשים אותי בהשערות. מה אתה רוצה?"
הצעיר הרים גבה מול חריפותו של האיש, וירה במהירות מרשימה. "לגרום לך לשלם על הכליאה של אפריל." אגרופו זע במכוון. שקית הקרח היבש רשרשה בקול. "אני אתן לך לבחור. לחזור למרפאות המלמ"י כיתואיש שברח, או להוציא משם את אפריל."
"חה!..." רעד קל נמסך בצחוקו של התחקירן. "בוא, תסביר לי, אני קוסם ולא ידעתי?"
הגבוה משך כתף. "אתה ברחת פעם אחת. שחזר את הפעולה."
התחקירן פרץ בצחוק מתגלגל. היסטרי. "אי אפשר." התנשף. "הכל השתנה מאז לרעת המאושפזים. והוא בטח במחלקה המאובטחת. בוא, תבין, ילד. אני רק תחקירן. לא קוסם."
הילד הביט בו בשתי עיני תכלת קפואות. "גם אותך יכניסו למחלקה המאובטחת. ככה תוכל לבדק איך יוצאים משם."
"בסדר." פארקר אסף נשמה ארוכה, חיוור קמעא. "תראה, אני לא יכול לשחזר את הבריחה עבור אפריל. אבל אני אעזור לך במה שאוכל." ונוכח שתיקתו המתמשכת של הפולש, חייך קלושות. "מוסכם, ילד?"
הילד עפעף, תוהה כמה אמון ייתן בחייכן הממולח מולו. בתום ארבע שניות דמומות, דחף את שקית הקרח חזרה לכיסו. "השם הוא מאי."

ב"ה

תודה על זה. עושה טוב על הלב..

מוריופ · 24/9/21

פרק 18
"לא." מילה אחת בפרצוף הלום ומפוחד, וניל מיהר לתפוס ממנו מרחק בטוח.
אפריל זינק בעקבותיו, חוסם את דרכו במבע אטום להדהים. קוהנס הצעיר נרתע בהדגשה. "אני צריך לחזור לתא שלי."
'צייד טוב,' הבזיק המפעיל בזכרונו. 'משתמש ברובה. צייד מוצלח, משתמש בפתיונות.' אפריל תמיד היה צייד מצוין.
"בסדר." חיוך אבסורדי נמתח על פניו הקרות. "רק שני משפטים. בסדר?"
ניל שתק בהסתייגות.
"אני לא יתונש." אפריל אסף נשימה, מרצין בכל ישותו. מצריד את קולו. "זרקו אותי לכאן כי דאגתי לאדם בשם ביל קוהנס." כי היה בלתי אפשרי להסגיר את קוהנס הטוב לידי המטה, מבלי לוודא קודם מה קורה שם. אפריל עפעף נוכח ניל, שנמתח באחת עד קצהו. אחר נפנה משם בשתיקה.
"אבל אי אפשר." ניל נשמע כמי שעלה מהאוב. סדוק ומיואש.
הסוכן לשעבר לכסן עיני תם אחורנית. "למה?"
בן שיחו עטה חמלה אמיתית. מצמררת. "שבוע ההתפרצות המבוקר מתחיל בעוד יומיים. אם המלמ"י זרק אותך לכאן," כפור לפת את חזהו של הסוכן האסור. "אתה כנראה... תמות בעוד יומיים."