סיפור בהמשכים ציידי היַתּוּנַשִׁים

נ. גל · 1/8/21

נכתב ע"י מוריופ:
מדע היטב

זה אמור להיות מודע, במקרה?

התפתחות מעניינת... מי הוא באמת מר פארקר?

CN · 1/8/21

ב"ה

הסיפור הזה יפיפיה. אוהבת מאוד את העלילה והשילוב המדהים, בעיניי, של פטנזיה עם מתח שקורית ממש עכשיו.
לגבי העתק הספר, לא מספיק ברור לי מה הוא אוחז ביד - עותק מודפס של צילום של הספר?
אם זה צילום של הספר המקורי, כמו שנראה שהוא מתקשה לצרף ולזהות מילים ואותיות,
מי ייצר כזה עותק ולשם מה?
ואיך מר פארקר השיג אותו?
נשמע מרתק.

עריכה:
מכיוון שהדברים קורים בדורינו, אפשר לפתור את העניין שהוא מוצא את הדברים בעמקי הרשת הוירטואלית, באיזושהי צורה,
ומה שהוא מחזיק זה טאבלט או מחשב נייד שבתוכו מוצגים הצילומים. אולי מהאתר של רשות העתיקות או משהו.. אבל שהיה קשה להשיג

מוריופ · 1/8/21

נכתב ע"י נ. גל:
זה אמור להיות מודע, במקרה?

תודה, תוקן

נכתב ע"י נ. גל:
התפתחות מעניינת... מי הוא באמת מר פארקר?

שאלה טובה... בינתיים אנחנו יודעים שהוא יתואיש, שהוא הצליח לברוח מהמרפאות, שהוא תחקירן שמתמקד בכנפנאים...

נכתב ע"י CN:
הסיפור הזה יפיפיה. אוהבת מאוד את העלילה והשילוב המדהים, בעיניי, של פטנזיה עם מתח שקורית ממש עכשיו.

תודה! איזה כיף לשמוע מילים טובות

נכתב ע"י CN:
לגבי העתק הספר, לא מספיק ברור לי מה הוא אוחז ביד - עותק מודפס של צילום של הספר?
אם זה צילום של הספר המקורי, כמו שנראה שהוא מתקשה לצרף ולזהות מילים ואותיות,
מי ייצר כזה עותק ולשם מה?
ואיך מר פארקר השיג אותו?
נשמע מרתק.

נכתב ע"י CN:
מכיוון שהדברים קורים בדורינו, אפשר לפתור את העניין שהוא מוצא את הדברים בעמקי הרשת הוירטואלית, באיזושהי צורה,
ומה שהוא מחזיק זה טאבלט או מחשב נייד שבתוכו מוצגים הצילומים. אולי מהאתר של רשות העתיקות או משהו.. אבל שהיה קשה להשיג

אי"ה נתייחס לזה שוב, בצורה ברורה יותר...

א-ירושלמית · 1/8/21

קודם כל, הסיפור מרתק ומסקרן ממש. אני נהנית כל שבוע מחדש, כל הזמן יש התקדמויות בעלילה, וחבל לי שזה נגמר כל כך מהר.

נכתב ע"י מוריופ:
אי"ה נתייחס לזה שוב, בצורה ברורה יותר...

הבנתי שהעלילה מתרחשת ביקום מקביל? ואם אין טכנולוגיה חדשנית כמו סמארטפונים לאורך כל הסיפור, יהיה קצת מוזר להכניס אותה באמצע. זה ירגיש מאולץ מאד עד בלתי אמין.
מה שכן אפשר, זה להמציא טכנולוגיות בלתי קיימות. הן עשויות להשתלב טוב גם באמצע סיפור, וגם לצרכים נקודתיים.

נ. גל · 1/8/21

נכתב ע"י מוריופ:
שאלה טובה... בינתיים אנחנו יודעים שהוא יתואיש, שהוא הצליח לברוח מהמרפאות, שהוא תחקירן שמתמקד בכנפנאים...

מחכה בקוצר רוח להמשך...
ומודה שהכנפנאים הציתו את דמיוני.
סיפור מרתק, עם מינון מדויק מאוד של אמת ובדיון.

CN · 1/8/21

נכתב ע"י א-ירושלמית:
הבנתי שהעלילה מתרחשת ביקום מקביל? ואם אין טכנולוגיה חדשנית כמו סמארטפונים לאורך כל הסיפור, יהיה קצת מוזר להכניס אותה באמצע. זה ירגיש מאולץ מאד עד בלתי אמין.
מה שכן אפשר, זה להמציא טכנולוגיות בלתי קיימות. הן עשויות להשתלב טוב גם באמצע סיפור, וגם לצרכים נקודתיים.

ב"ה

בפרק 1,2 מוזכר הלפטופ
ובפרק 3,4 כשהם מגיעים להתפרצות, הם מכוונים ע"י פלאפון - מן הסתם סמארטפון ולא פלאפון מקשים..
וזה מרפרוף קל

מוריופ · 1/8/21

תודה על כל המחמאות...

ולגבי:

נכתב ע"י א-ירושלמית:
הבנתי שהעלילה מתרחשת ביקום מקביל? ואם אין טכנולוגיה חדשנית כמו סמארטפונים לאורך כל הסיפור, יהיה קצת מוזר להכניס אותה באמצע. זה ירגיש מאולץ מאד עד בלתי אמין.
מה שכן אפשר, זה להמציא טכנולוגיות בלתי קיימות. הן עשויות להשתלב טוב גם באמצע סיפור, וגם לצרכים נקודתיים.

אכן התשובה היא:

נכתב ע"י CN:
בפרק 1,2 מוזכר הלפטופ
ובפרק 3,4 כשהם מגיעים להתפרצות, הם מכוונים ע"י פלאפון - מן הסתם סמארטפון ולא פלאפון מקשים..
וזה מרפרוף קל

Talya kadosh · 2/8/21

וואו, קראתי עכשיו כמה פרקים ברצף.
פשוט... נגמרו לי המילים. הסיפור הזה כתוב טוב, מאוד. העלילה מתחילה לקבל צורה משמעותית. ואני כבר על קוצים מחכה להמשך

אפשר לבקש שהוא יעלה מהר?

מוריופ · 2/8/21

תודה רבה @Talya kadosh
המחמאו שלך בהחלט משכנעות אותי לשבת ולכתוב במרץ...
אני גם מקווה מאוד להספיק ולהעלות מהר את הפרק הבא...

Violinist · 4/8/21

@מוריופ אפשר הארה/ הערה באישי? תודה
לי אין מנוי אינני יכול

מוריופ · 16/8/21

פרק 15
הקיר השמאלי היה לבן יותר משאר החדר. הוא נצבע במברשת יד חפוזה ובאפס מקצועיות. בחלק מהמקומות אפשר היה לזהות כתמי נתז דהויים. יבשים.
לאורך שבוע הבהיה שלו, בנה אפריל שלושה-עשר פתרונות אפשריים לכתמים החומים. בשניים מהם קיבל היתונש הפצוע טיפול רפואי מהיר וניצל. בארבעה נוספים הקרבן המזדמן נחלץ בעור שיניו מההתנפלות. בכל השאר היה הסוף עצוב.
הדלת נפתחה, פולשת לתוך השקט שמילא את חלל החדר. "שעת טיול." עדכן אח לבן מדים. צעדי רגליים ספורות דשדשו במסדרון. אפריל נותר ישוב על המיטה, ריק מבע. יד גדולה נחתה על כתפו, תולשת אותו מהבהיה הארוכה נכחו. "לעזור לך?" בדיוק כמו הגדרתו המעורבבת, היה האח-הסוהר אדיב ומאיים בו זמנית. מאושפזי המחלקה הבטחונית לא יכולים להישאר בחדר יותר משלושה ימים רצופים.
הסוכן לשעבר נאלץ לאסוף איברים ולצאת לחצר המגודרת. שם נשתל על עומדו, הלום לרגע.
בין קרעי אדמה ודשא סינטטי, לבין שמיים אפורים שנתחמו בתיל, הסתובבו גווים. כפופים, מעוקמים. עטופים שכבות הגנה חמות. בינות להם, היו פנים כבויות. תשושות.
בטח גם הוא נראה כזה. ריק מתקווה. אפילו קצת שפוף כתפיים.
ניחוח טבק שרוף חדר לאפו. "חדש?" חרק הקול ליד מרפקו הימני, ואפריל הסב עיניים אפורות. האיש סבב אליו בחצי גופו. עקמת איומה בשכמותיו מנעה ממנו שימוש בצוואר. "ברוך הבא." הפריח עשן סיגריות לאוויר הקר. אחר מדד אותו בחצי מבט אדיש. "אתה נראה חזק, בחור. עם מספיק שמיכות וחימום עצמי, אולי תצליח לשרוד אפילו שנתיים."
קור עבר בגוו. כמה זמן שורדים כאן החלשים? שתק לעומת המעשן עקום הגב. אנחה קטנה נמלטה מגרונו.
"אז מה?" השתעל האיש עמוקות. "מי הביא אותך לכאן? הציידים? השוטרים? או שסתם הבאת את עצמך?"
בתרגולת שנספגה בעצמותיו, שלף חצי חיוך יבש. "מי הביא, אותך, לכאן?"
עיניו של המעשן נאטמו. הוא עישן בשקט רגעים ארוכים, מניח לאפריל לסקור את החצר העצובה סביבו.
"השוטרים." חרק לפתע. בקצה נעלו כיבה את בדל הסיגריה. הפנה חצי גוף לפניו הריקות של אפריל. "אחרי שפצעתי שלושה עוברי אורח."
דריכות לא רצונית נתפסה באיבריו של אפריל. "פצעת?" סקר את האיש, שהשתעל מעומק לבבו.
"בהתפרצות... אהחע... אהחע..." הלה נפנף בידו. התנשם. "היתה לי תאונה חזיתית עם נהג משוגע. נפצעתי מהחלון, דיממתי מהיד. זהו."
ואז כנראה התחוללה ההתפרצות.
המעשן ליטף את כתפו הימנית, הבולטת קדימה. "אחר כך התעוררתי במחלקה הבטחונית כאן. הם טענו שפצעתי שלושה אנשים. אחד מהם קשה."
גל של קרח התנחשל באיבריו של אפריל. הוא העמיק לצדודית פניו של האיש. טוב לב נגלה מתוך אדישותו למראה. איך, בשם הכנפנאים כולם, מכילים היתונשים קוטביות רחבה כל כך? "הם, טענו?" הגיב לאיטו.
רגע ארוך שתק האיש. אחר קיבע מבטו באדמה. "היו להם תיעודים." ריסס במאמץ. שלף קופסת סיגריות. "אתה יודע. אחרי שאתה רואה תיעוד, אתה מבין למה אף אחד לא נלחם עלינו בתקשורת." שאף לתוכו עשן מחניק. "אולי באמת עדיף לעולם שנישאר כאן. אהחע..."
צלצול קצר עלה ממערכת הכריזה. מאושפזי המחלקה הבטחונית החלו שבים לחדריהם. המעשן ניתק מנקודתו, זורק לעברו מבט פרידה חפוז. אפריל צעד לאיטו. בתרגולת אינסטינקטיבית סרק את החצר אחריו. דמות שרירית, רזה ומוכרת להפליא, קרבה מפינת החצר. ליבו של אפריל קפא בקרבו לשבריר רגע. במשנהו הבין.
זה לא ביל. זה, ניל, קוהנס.

CN · 16/8/21

ב"ה.

אוי.
זה כל כך, כל כך עצוב.
אני לא יצליח לחכות שבועיים לפרק הבא...

נ. גל · 16/8/21

אין מילים... פרק נהדר.

נכתב ע"י מוריופ:
בשם הכנפנאים כולם

זה ביטוי מקובל שם? או שזה רמז הלאה?

נכתב ע"י מוריופ:
זה לא ביל. זה, ניל, קוהנס.

אוי וי.
הם יצאו בחיים בסוף, נכון?!...
בקושי בהמתנה לפרק הבא אנחנו עומדים... רחמים.

CN · 25/8/21

ב"ה

ממש חייבת כבר את ההמשך.
בינתיים מנתחת לעצמי,
ניל קוהנס נמצא שם כבר חצי שנה
וגם בפעם הקודמת הם היו שם הרבה זמן עד שהצליחו לברוח,
אז יש איזשהו סיכוי לאפריל..
אבל חייב לקרות שם משהו!
שלא יהיה מידיי קיטשי
שלא יהיה לא הגיוני
אבל שגם לא יגמור שם את אפריל...
לא נצליח לסלוח על מותו. אפילו שהוא לא יקוואל..

נ. גל · 25/8/21

נכתב ע"י CN:
וגם בפעם הקודמת הם היו שם הרבה זמן עד שהצליחו לברוח,
אז יש איזשהו סיכוי לאפריל..
אבל חייב לקרות שם משהו!
שלא יהיה מידיי קיטשי
שלא יהיה לא הגיוני

אפריל סוכן, ככה שיש לו אחלה סיכוי.
השאלה היא רק איפה הוא על הסקאלה מסוכן זוטר עד סוכן על...

נכתב ע"י CN:
אבל שגם לא יגמור שם את אפריל...
לא נצליח לסלוח על מותו. אפילו שהוא לא יקוואל..

זה יהיה גרוע יותר מיקוואל. עבורי, לפחות...
הייתה פה בניה גאונית של חיבור לדמות (מעניין אותי כמה מתוכה מודע.)
בשלב הראשון התחברנו אליו כשומר החוק. הסוכן המוצלח שעושה את הדבר הנכון.
אחר כך גילינו שיש לו רגשות חמים כלפי השכן הנחמד שלו, וחוץ מזה הוא בנאדם מעניין, והסימפטיה התחזקה.
כאן כבר הסופר אפשר לנו לפגוש התנגשות אינטרסים, כאשר אפריל מפסיק להיות שומר חוק.
אבל הסימפטיה לא עובדת לפי היגיון, ולכן היא רק מתחזקת כאשר יש סיבות שהיא תעלם.
השלב הבא: אפריל נלחם נגד הממסד הכי חזק באיזור. וואו, אנחנו איתו לגמרי. אחד נגד כל הרעים.
עכשיו הוא הופך לקרבן. זהו, הזדהות מוחלטת. אם יקרה לו משהו - הקורא גמור.
ככה בונים חיבור מדהים בין קורא לדמות, תוך בסך הכל 15 פרקים.
גאונות.

מוריופ · 25/8/21

@CN ו @נ. גל תודה רבה...
לא ידעתי שככה נראה הסיפור מבחוץ וזה ממש מפתיע ונחמד לגלות את זה...
מקווה אי"ה להעלות בקרוב את ההמשך

Talya kadosh · 25/8/21

אסור, אסור, אסור שאפריל ימות שם. אחרת אין ספר, ואני לא מסכימה לסיפור יפה כזה להסתיים קיצ'י מדי, ולא מעצבן מדי.
צריכה להיות נפילה, ברור. אפילו שהוא סוכן, וקר רוח. אין סיכוי שהוא רובוט. שיפול, שיתרסק, אבל שיקום. ופליז, באופן מציאותי.
התחברתי מדי לדמות שלו, אני מבקשת.