דרוש מידע "פדהאל". זהירות מספוילרים! אם לא קראתם ועדיין מתכננים לקרוא - אל תיכנסו!

חיה רוז · 15/10/22

נכתב ע"י חזקי ☆:
יהי מעניין, רק שלא יהיה בפורום הסגור של כתיבה מקצועית. כדי שנוכל להגיב...

גם אני לא בפורום סגור. תפתח אשכול?

פלמינגו 67 · 15/10/22

נכתב ע"י חזקי ☆:
יהי מעניין, רק שלא יהיה בפורום הסגור של כתיבה מקצועית. כדי שנוכל להגיב...

נכתב ע"י חיה רוז:
גם אני לא בפורום סגור. תפתח אשכול?

יש מצב שימחקו לכם אותו...

חיה רוז · 15/10/22

נכתב ע"י פלמינגו 67:
יש מצב שימחקו לכם אותו...

לא מתמצאת בחוקים כאן... אוקי. נוותר

דנמרק · 15/10/22

נכתב ע"י חיה רוז:
גם על ממלכה במבחן זה כבר קיים. פעם השתתפתי באיזה פורום אחר וכתבנו שם כל מיני קטעים. אגב, בתסריט שכתבתי שם ליוזבד לפני שיצא, הספר מסתיים במפגש פנים אל פנים של שני המלכים עם תינוק חטוף בידיים .

מיה קינן בנתה עולם. לא ספר.
יש הרבה דמויות מרכזיות. הרבה דמויות שהקורא מחובר אליהם. ולכל דמות יש אופי, רגשות, דילמות, שאיפות, משפחה, היסטוריה ועוד.
ומטבע הדברים, כיוון שלא נכתבו ספרים על כל דמות ודמות, יש הרבה סצנות חסרות.

ולכן, למכורים שבינינו, ממליצה לנסות כתיבה בעקבות הסדרה. מי פותח אשכול כזה?

רק חייבת לסייג. מהפך שלטוני זו לא סצנה. יוסף דיאלידן מת ואז.. 1..2..3.. והגיע שלום לעולם? זה היה מוגזם. השיח בין פאר לאיסתרק, תגובת המערכת השלטונית הקרובה, יש דברים שאי אפשר להשאיר להריץ ככה.
תשאירי לנו לדמיין את הבלאגן שנשאר ברחובות כשכל נאמני דיאלידן לא יודעים מה לעשות עם עצמם. זה וודאי שדורש ספר בפני עצמו.
תשאירי לנו לדמיין ולנסות לכתוב אם אילו נסיונות נקמה פדהאל צריך להתמודד ועל שומרי הראש איתם הוא חייב להסתובב.

אבל ככה? לא לספר לנו איך תכלס קרה המהפך בארמון אלקן ? מוגזם.

פעם כתבתי שני קטעים כאלו, לפני שפדהאל יצא. אולי אעלה פעם, אבל נראה לי שלפורום כתיבה, כי אני לא רוצה שימחקו לי...

משולש ברמודה · 15/10/22

נכתב ע"י (חיה):
כבר ביוזבד דיאלידאן חשב להרוג אותו בגלל שפחד בדיוק מזה

נכון.
אבל אם פאר עובד לפי החוקים ברגע שאביו מת הוא המלך החוקי.
כל המניעים שהביאו לאביו את המלוכה עדיין צודקים בעיניו ולכן הוא מוותר על המלוכה בסצינה הזאת ולא מביא לאיסתרק כי זה המהלך הנכון לבצע.
הייתה לו דמות מעניינת שהייתי שמחה לקרוא עליה קצת יותר, אולי מכיוון שרוב הספר מתמקד בפדהאל ופאר ופולס מופעים לרגעים קצרים ובפיזור גדול בין הספר היה לי קשה לקבל את הוויתור הזה.
יכול להיות שבקריאה נוספת זה יהיה ברור יותר.

-חיה- · 15/10/22

נכתב ע"י אושר המאושרת:
נכון המהפך באלקן באמתהתרחש במהירות רבה מידי....
בהתחלה חשבתי הוא מתואר בקצרה אבל מתרחש על פני מלא זמן אבל פדהאל שקם למחרת כבר ראה את דגלי כוזר האמיתית....
ועוד משהו מישהו אולי מבין המכורים ממש של ממלכה במבחן יכול לתאר לי את מראהו של אלרון? מתחשק לי ממשלצייר אותו אבל עם כל הפרטים...

התיאור שלו נמצא בעיקר ביוזבד כשדוד שלו- סיגוראד המחפש מתאר אותו לאנשי הארמון.
משהו כמו עיניים שקופות כמים ועל זרועו קעקוע של נשר.
בנוסף בגלל המוצא הנורדי שלו מן הסתם השיער שלו בלונדיני בהיר מאוד, וזכור לי שכתוב עליו בפדהאל שיש לו פאות מסולסלות או משהו כזה.
בהצלחה!

עדיה שיר · 15/10/22

בלת"ק חלקי

עוד לא סיימתי את הספר, אבל מרגישה צורך פתאומי לדבר עליו רגע...

אין לי ביקורת.
כלומר, יש לי,
אבל מסוגה של חוות דעת בריאה ולא משהו אחר...

תוך כדי הקריאה אני מבינה כמה דברים.
דבר ראשון, שלא פייר לומר "זה לא דומה לזה... זה השתנה...בלה בלה בלה..." כל מיני תגובות מהסוג הזה....
למה לא?
-איסתרק נכתב לפני 14 שנים.
אני לפני ארבע עשרה שנים חשבתי אחרת. נראתי אפילו קצת אחרת. הדעות שלי היו קצת אחרות. סגנון הדיבור שלי היה אחר אולי, הדברים בהם האמנתי בלהט (הגשמיים כן... הגשמיים.) כל מיני דברים שעוצבו אחרת במהלך השנים שחלפו.
פדהאל, כמה מפתיע- לא יהיה דומה לעולם לאיסתרק או למהללאל. הסופרת דאז עברה תהליך דומה לאלה שעברנו גם אנחנו. מוזר, לא?
עניין של טוב-או רע.
לא כיוונתי לזה.
דיברתי עובדות.

אז מה כן?
מה שמיוחד בסדרה הזו בעייני- הוא לאו דווקא העלילה או הסיפור, שהוא גאוני בפני עצמו.
אבל בוא נאמר שתחת עטו של סופר אחר יכל גם להפוך להסטוריוני, משמים ומרוח. אבל זה לא הנושא עכשיו...
מה שמיוחד בספרים האלו מבחינתי- זה העומק.
כתיבה משובחת מלאת רבדים ועמוקה.
אפילו תיאור כמו "מהללאל חזר הביתה..."- יכול לקבל משמעות ונופך אחרים שהוא נכתב תחת פרי עטה של מיה קינן.

הכתיבה בספר הנוכחי טיפ טיפה התגלתה כשטחית. אולי הייתי אומרת- כ"שפת העם."
לא זוכרת במדויק, אבל היו פעמים כאילו הרגשתי איזו שהיא נימה סלנגית משתחלת למילים. משהו טכני ורגיל כזה.
לא הרגשתי את העומק של הדברים, את התיאורים המלאים...

דבר נוסף והבולט ביותר ממבחינתי:
אני לא יכולה להיות פה של סופרת או לתאר את מה שאני לא יודעת. אבל בכתיבה אפשר מהר מאוד להרגיש באיזו תנוחה כתב אותה הסופר.
הרגשתי כאילו מיה קינן כתבה אותו בישיבה מכווצת. מצח קמוט. יד שרצה על הדפים. גליונות נייר ארוכים שמישהו השחיל לידה בנימת זרוז ש"יאלה.. רק תכתבי תכתבי."
ואלף קולות שמסובבים אותה בכל מקום. מימין, משמאל, מבחוץ, בפנים. אלף קולות ותגובות ורצונות וחלומות והכי חשוב: "נו כבר, מתי כבר יצא פדהאל?"

התיאור הכי מתאים שעלה לי לראש זה תיאור פשוט מאוד- מורה ממלאת מקום שנכנסת לכיתה לשעה זמנית ומתחילה לספר להם סיפור. סיפור מרתק, נינוח, קסום. שתי דקות אחרונות של השיעור- מגלה המורה שמאוחר לה וכשהבנות מבקשות- רק תסיימי לנו המורה, בבקשה תסיימי. היא מכווצת הכל ברגע אחד ובנימה אופטימית זו מסיימת: "הזקן קיבל חזרה את הכסף שנגנב לו ולכולם היה טוב."

היה שימוש עקבי אפילו במונח "ו..."
כאילו רק לסיים לי את הסיפור שלא אשאר במתח וזה הכל. כאילו הוקצבו לה 800 עמודים בלבד והיתה צריך להספיק להכניס בהם את הכל הכל.
שנות מלחמה ארוכות. שלושה ספרים ארוכים שמתארים אותה. מגלמים לנו את הכאב עד כמה המציאות הזו עצובה ולא נגמרת.
וב100 עמודים אחרונים היא מסתיימת לרווחת כולם בצד הנכון של המפה.
זה הזוי, לא?
אולי היה מתבקש שהמלחמה לא תגמר אבל הסדרה תסגר באופן קצת פחות דרסטי.
לא אכפת לי שיהיה ניצחון, זה אהוב עלי אפילו. אבל שהוא יהיה הגיוני, איטי יותר. מחושב...

מיה קינן, אם את קוראת את התגובה העממית שלי- קחי לך המלצה אישית.
הסדרה הסתיימה, נכון?
כולם יודעים את זה וחוזרים לשגרה. ואת כצפוי, תזכי בכמה רגעים של רוגע, שלווה ושקט.
שבי לך מעל הדף או המקלדת ותכתבי לנו ספר המשך.
כתבי אותו 5 שנים, שמונה אפילו.
אף אחד לא ילחיץ. לא ידחק. לא יבקש. לא ידרוש.
רק את והדמויות בסדרה הזו.
רק את והכתיבה נטולת הדעות והדרישות והקולות של המון העם הזועק.
וכשתכתבי אותו תחת אפלולית של מנורת לילה רכה. באין מפריע או דוחק. בהשראה נינוחה ופרטית רק שלך- יכתב לו מן הסתם- הספר הטוב ביותר.
בהצלחה רבה!

משולש ברמודה · 15/10/22

נכתב ע"י עדיה שיר:
התיאור הכי מתאים שעלה לי לראש זה תיאור פשוט מאוד- מורה ממלאת מקום שנכנסת לכיתה לשעה זמנית ומתחילה לספר להם סיפור. סיפור מרתק, נינוח, קסום. שתי דקות אחרונות של השיעור- מגלה המורה שמאוחר לה וכשהבנות מבקשות- רק תסיימי לנו המורה, בבקשה תסיימי. היא מכווצת הכל ברגע אחד ובנימה אופטימית זו מסיימת: "הזקן קיבל חזרה את הכסף שנגנב לו ולכולם היה טוב."

היה שימוש עקבי אפילו במונח "ו..."
כאילו רק לסיים לי את הסיפור שלא אשאר במתח וזה הכל. כאילו הוקצבו לה 800 עמודים בלבד והיתה צריך להספיק להכניס בהם את הכל הכל.

תיאור מדויק.
כתבתי לפני, לא זוכרת באיזה תגובה שזה לא אמור להיות דו"ח מצב מכוזר - ולפעמים זה היה קצת ככה...

נכתב ע"י עדיה שיר:
מיה קינן, אם את קוראת את התגובה העממית שלי- קחי לך המלצה אישית.
הסדרה הסתיימה, נכון?
כולם יודעים את זה וחוזרים לשגרה. ואת כצפוי, תזכי בכמה רגעים של רוגע, שלווה ושקט.
שבי לך מעל הדף או המקלדת ותכתבי לנו ספר המשך.
כתבי אותו 5 שנים, שמונה אפילו.
אף אחד לא ילחיץ. לא ידחק. לא יבקש. לא ידרוש.
רק את והדמויות בסדרה הזה.
רק את והכתיבה נטולת הדעות והדרישות והקולות של המון העם הזועק.
וכשתכתבי אותו תחת אפלולית של מנורת לילה רכה. באין מפריע או דוחק. בהשראה נינוחה ופרטית רק שלך- יכתב לו מן הסתם- הספר הטוב ביותר.
בהצלחה רבה!

מצטרפת למשאלה הזאת.

(חיה) · 15/10/22

נכתב ע"י עדיה שיר:
כתבי אותו 5 שנים, שמונה אפילו.

לא...
לא כזה הרבה זמן

עדיה שיר · 15/10/22

נכתב ע"י (חיה):
לא...
לא כזה הרבה זמן

זה הענין,
את לא תדעי על זה אפילו.

כוכבה ה. · 16/10/22

הרגע גמרתי את בספר...
אבל לא יצאתי עם הרגשה טובה אולי בגלל הסוף שהיה צפוי מדי( שבסוף איסתרק ימלוך, אפילו ששתי עמודים קודם היה נראה שלא כך אבל לרגע לא חשבתי שהוא/ רעואל יהרגו...)
אולי בגלל שהפרקים האחרונים היו מדי מכירת חיסול... רק לגמור, לנסות לסגור קצוות (שלא כולם נסגרו)
אולי בגלל שהיה חסר סתם פרקים יפים כתובים טוב עם תאורים מלאי חיים וצבע על כוזר עצמה, האנשים, כוזר השניה וכו'...
אבל היו בו המון מסרים עמוקים ויפים שאקח הלאה,ברור שספר כזה קוראים כמה פעמים...

קלסר · 16/10/22

נכתב ע"י עדיה שיר:
אף אחד לא ילחיץ. לא ידחק. לא יבקש. לא ידרוש.

לא!
זה יקרה אולי כשנהיה כולנו בבית אבות
פתאום יצוץ המשכה של ממלכה במבחן
מי מבין הנכדים או הנינים יהיה כזה שקרא את הסדרה?
באו אחריה כ"כ הרבה חיקויים דומים ושונים
הם יראות את הסבתות לוקחות את הספר קוראות בשקיקה ולא יבינו מה, באמת לזה ציפיתן? לזה חיכיתן?
נו, שוין
יחפשו לנו במחסן לראות אולי נותר עותק כלשהו כדי להבין על מה סבתא כ"כ התרגשה...
............................................................................................................................

לוטם · 16/10/22

נכתב ע"י כוכבה היפה:
הרגע גמרתי את בספר...
אבל לא יצאתי עם הרגשה טובה אולי בגלל הסוף שהיה צפוי מדי( שבסוף איסתרק ימלוך, אפילו ששתי עמודים קודם היה נראה שלא כך אבל לרגע לא חשבתי שהוא/ רעואל יהרגו...)

לכל אלו שהעלו את ההערה הזו,
הרי אם מיה היתה הורגת את אחד מהם, ומסיימת כשיוסף מולך על כוזר, אני רק מדמיינת איזה זעם היה על זה...
היא גמרה את הסיפור בדיוק כמו שהייתם רוצים, לא?!

נכתב ע"י כוכבה היפה:
אולי בגלל שהפרקים האחרונים היו מדי מכירת חיסול... רק לגמור, לנסות לסגור קצוות (שלא כולם נסגרו)

היא לא רצתה להאריך יותר ממה שהיא כתבה, אז מה?! שתשאיר הכול פתוח?!
אני מבינה את הביקורת, אבל צריך להבין גם את הצד השני של הספר...
מכל הביקורות פה אני מבינה דבר אחד, היא ניסתה לסיים את הסידרה, לפי הציפיות של הקוראים...

נכתב ע"י כוכבה היפה:
אולי בגלל שהיה חסר סתם פרקים יפים כתובים טוב עם תאורים מלאי חיים וצבע על כוזר עצמה, האנשים, כוזר השניה וכו'...
אבל היו בו המון מסרים עמוקים ויפים שאקח הלאה,ברור שספר כזה קוראים כמה פעמים...

זו נראה לי העצה הכי טובה...
אחרי שקוראים ספר כמה פעמים מבינים אותו יותר ומתחברים אליו יותר.

לוטם · 16/10/22

נכתב ע"י קלסר:
לא!
זה יקרה אולי כשנהיה כולנו בבית אבות
פתאום יצוץ המשכה של ממלכה במבחן
מי מבין הנכדים או הנינים יהיה כזה שקרא את הסדרה?
באו אחריה כ"כ הרבה חיקויים דומים ושונים
הם יראות את הסבתות לוקחות את הספר קוראות בשקיקה ולא יבינו מה, באמת לזה ציפיתן? לזה חיכיתן?
נו, שוין
יחפשו לנו במחסן לראות אולי נותר עותק כלשהו כדי להבין על מה סבתא כ"כ התרגשה...
............................................................................................................................

אם אני לא טועה, @עדיה שיר סה"כ אמרה שבספר הזה הלחיצו אותה, רצו שהיא תוציא-כבר-את-הספר!
אז אם היא תשב עכשיו על ספר המשך, כשאף אחד לא אמור לדעת שהוא עתיד לצאת, בלי לחץ, הוא ייצא מושלם...

עדיה שיר · 16/10/22

נכתב ע"י קלסר:
לא!
זה יקרה אולי כשנהיה כולנו בבית אבות
פתאום יצוץ המשכה של ממלכה במבחן
מי מבין הנכדים או הנינים יהיה כזה שקרא את הסדרה?
באו אחריה כ"כ הרבה חיקויים דומים ושונים
הם יראות את הסבתות לוקחות את הספר קוראות בשקיקה ולא יבינו מה, באמת לזה ציפיתן? לזה חיכיתן?
נו, שוין
יחפשו לנו במחסן לראות אולי נותר עותק כלשהו כדי להבין על מה סבתא כ"כ התרגשה...
............................................................................................................................

העיקרון הובן, לא?
ספר שנכתב בצורה נינוחה יכול גם לרוץ תוך שנה... הלחץ לפעמים מונע מהבן אדם המוכשר ביותר- להוציא ממנו את המירב אליו הוא רגיל.
אפרופו תינוק שמבקשים ממנו : "נו תראה לסבתא איך אתה יודע ללכת..."

אושר המאושרת · 16/10/22

נכתב ע"י עדיה שיר:
העיקרון הובן, לא?
ספר שנכתב בצורה נינוחה יכול גם לרוץ תוך שנה... הלחץ לפעמים מונע מהבן אדם המוכשר ביותר- להוציא ממנו את המירב אליו הוא רגיל.
אפרופו תינוק שמבקשים ממנו : "נו תראה לסבתא איך אתה יודע ללכת..."

נכון... כולנו חיכינו כבר לרגע שבו יצא הספר ובל נשכח שיצאו כבר למיה במשך השנים האלו בערך 4 ספרים אחרי אל תתפסן אותי על המספר.... ובאמת הסוף היה נראה כאילו נדחס לכמה עמודים...
אם יוסף היה מולך זה לא היה נקרא סוף.. אלא אבדון לספרים כולם....
וגם שלום או להשאיר את זה פתוח לא היה נקרא סוף....