סיפור בהמשכים עתניאל- המשך ממלכה במבחן

[מירי11111]

אכן, ביוזבד.
וכעת אחרי שקראתי שוב את הספר פדהאל, מרומז שם די בבירור שהמלכה סבלה ונענשה אחרי בריחתו של שלוואן (משהו שדי מרמז על מוות 'הוא לא יוכל לנקום במלכה אחרי שפאר יברח כפי שעשה אחרי בריחתו של שלוואן')
שימו לב שהיא כלל לא מוזכרת בפדהאל...

זה היה נראה שהרמז הפוך
פאר לא יכול לברוח שמה המלכה תפגע...

 

[רוח פרצים]

באמת שלא הצלחתי להבין מה הבעיה. גם לפני המלחמה עם יוסף כלכלת כוזר התבססה בחלקה על תוצר חוץ.
לפטר אדם מפמליית המלך במעמד ציבורי זה צעד דרסטי מאד. חייבת להיות הצדקה רצינית מאד לדבר כזה.

סליחה. רק עכשיו שמתי לב שלא הדגשתי בכלל את הבעייתיות.
העניין הוא שיוסף התיר כניסת עובדי עבודה זרה לארצו, ואת זה- גם רעואל לא התיר.
(יש לזה איזכור בספר איסתרק.)
לכן, אולי, איסתרק כל כך התפלץ כשאחד מעוזריו הנאמנים הציע זאת בשלוות נפש.

אבל היא כן מרגישה קצת מוגזמת יחסית לדבריו של איש הפמליה.

כנ"ל.
וכן. הוא היה קצת עצבני כשהתבשר על מלחמה באופק... תבינו אותו...
אבל אולי אתם צודקים וזה אכן תגובה קצת מוגזמת... אני אשתדל לשנות.
מישהו פה יודע איך אפשר לערוך קטע אחרי הרבה זמן?

 

[משולש ברמודה]

העניין הוא שיוסף התיר כניסת עובדי עבודה זרה לארצו, ואת זה- גם רעואל לא התיר.

סולטנות סלג'ואר הם מוסלמים לא? אז הם לא עובדי ע"ז.
את האמת אני חושבת שהוזכר בספר פדהאל, על ניהול יחסי מסחר בין כוזר האמתית לסולטנות אבל אני לא זוכרת איפה...

מישהו פה יודע איך אפשר לערוך קטע אחרי הרבה זמן?

אין אפשרות...
זה חלק מהכיף, לנסות לתכנן כמה שאפשר ולספוג את הטעויות אם ישנן.

 

[רוח פרצים]

סולטנות סלג'ואר הם מוסלמים לא? אז הם לא עובדי ע"ז.
את האמת אני חושבת שהוזכר בספר פדהאל, על ניהול יחסי מסחר בין כוזר האמתית לסולטנות אבל אני לא זוכרת איפה.

בתקופה הזו ספציפית רק החל האיסלם לרקום עור וגידים במכה עם קבוצה קטנה של כמה מאות מאמינים בודדים ומוזרים.
באותה תקופה כל המדינות הערביות עבדו ע"ז.
במיוחד שהסולטנות המדוברת הייתה באסיה. (קרוב לכוזר, לא?)
בטח על בסיס סולטנות רום או משהו כזה...

 

[הודיה בן חיים]

במיוחד שהסולטנות המדוברת הייתה באסיה. (קרוב לכוזר, לא?)

[לכאורה לא]

 

[משולש ברמודה]

בתקופה הזו ספציפית רק החל האיסלם לרקום עור וגידים במכה עם קבוצה קטנה של כמה מאות מאמינים בודדים ומוזרים.

הבסיס של האסלאם הוא האמונה באל אחד. אפשר לראות גם בהרבה פסיקות שונות אצל הרמב"ם התייחסות שונה להתאסלמות ותפילה במסגד לדוג'.
אני לא יודעת בדיוק לומר באיזה מאה כוזר שמיה תיארה חופפת לסולטנות. אבל לפי האזכורים של מיכאל על גאוני בבל מסוימים, אפשר יהיה לומר שהתקופה היא סוף האלף הראשון - תחילת האלף השני לספירה הנוצרית.
דת האסלאם התפתחה במאה השביעית.

 

[הודיה בן חיים]

דת האסלאם התפתחה במאה השביעית.

אם אני זוכרת נכון, כוזר אם הייתה קיימת, זה היה במאות 7 - 11.

 

[רוח פרצים]

הבסיס של האסלאם הוא האמונה באל אחד. אפשר לראות גם בהרבה פסיקות שונות אצל הרמב"ם התייחסות שונה להתאסלמות ותפילה במסגד לדוג'.
אני לא יודעת בדיוק לומר באיזה מאה כוזר שמיה תיארה חופפת לסולטנות. אבל לפי האזכורים של מיכאל על גאוני בבל מסוימים, אפשר יהיה לומר שהתקופה היא סוף האלף הראשון - תחילת האלף השני לספירה הנוצרית.
דת האסלאם התפתחה במאה השביעית.

ברור וכמובן שדת האיסלאם מושתתת על אמונה בק-ל אחד. על כך אין ספק.
אבל בהתחשב בכך שאף אחד מאיתנו
לא יודע בדיוק מתי בכל זמן כינונה של כוזר נכתב הסיפור- תאפשרו לי להתפרע בדמיוני בדיוק כמו שמיה קינן עושה, ולציין שישנם עובדיי עבודה זרה בסולטנות (על אף שבדרך כלל סולטנות מצטלצלת לנו יפה עם איסלאם.)
אני אכן מאמינה שהאיסלאם לא התפשט עד כדי כך בעולם בתקופה זו עד כדי כך שזו הדת הלאומית בסולטנות סלג'ואר, ואיסתרק מאפשר כניסה חופשית לארצו על סמך אמונה חדשה שחופפת בדברים מסוימים עם היהדות.

 

[רוח פרצים]

אופס. פדיחות. עכשיו בדקתי ואכן הם היו מוסלמים...
הרסתי לעצמי את כל הסיפור...

 

[הודיה בן חיים]

אין שום דרך להציל אותו?

 

[משולש ברמודה]

אופס. פדיחות. עכשיו בדקתי ואכן הם היו מוסלמים...
הרסתי לעצמי את כל הסיפור...

היי, לא כל כך מהר.
זה מבאס נכון, אבל לפעמים דווקא דברים כאלו מעירים את היצירתיות שלנו.
עכשיו בדקתי, ולא הזכרת בקטע את הסיבה לתגובה החריפה של איסתרק במילים מפורשות - כלומר ע"ז, אז יש פה מקום לשינוי.

 

[שמואל י]

היי, לא כל כך מהר.
זה מבאס נכון, אבל לפעמים דווקא דברים כאלו מעירים את היצירתיות שלנו.
עכשיו בדקתי, ולא הזכרת בקטע את הסיבה לתגובה החריפה של איסתרק במילים מפורשות - כלומר ע"ז, אז יש פה מקום לשינוי.

בטוח יש סיבה אחרת שאפשר למצוא, אני חושב שהסולטנות הזו לא מפורסמת במעשיה הטובים.

ואין בעיה שאי אפשר לערוך, הקטע הקודם היה בסדר גמור ואפשר גם בהמשך להוסיף משפט או שניים שמסבירים יותר את סיבת התנהגותו של איסתק.

אגב, גם ביוזבד איסתרק פעל ממניעים רגשיים בצורה שהרבה חשבו שהיא מוגזמת אז בסופו של דבר הכתיבה כן נאמנת לדמות

ושוב תודה על הסיפור!

 

[רוח פרצים]

אין שום דרך להציל אותו?

אני אנסה איך שהוא. יש לכם רעיון?
(אני אוהבת כתיבה משותפת... ומה שהולך פה מבחינת העצות אכן נחשב כזה)
תודה!

 

[הודיה בן חיים]

@רוח פרצים יש לי רעיון לדיוק, תגידו מה דעתכם.

בעצם, בימיו של יוסף, הכלכלה הייתה חפשית והייתה תנועה ערה של סוחרים כי לא הייתה בדיקה מי עובד אלילים ומי לא, ולא היו חיפושים בגבול. אז סוחרים הגיעו לכזור כי זה היה קל ונוח.

בכוזר של איסתרק הקפידו על האיסור על עובדי כוכבים להיכנס לכוזר, ועשו בדיקות וחיפושים בגבול. במילא סוחרים פחות הגיעו לשם, והעדיפו את כוזר החדשה.

כשכוזר התאחדה, איסתרק אכף את החוק גם בתחומי כוזר החדשה, וסוחרים הפסיקו להגיע כי זה כבר לא משתלם עם כל הבאלגן בגבול.
[ולכן גם הפסיק כמעט לגמרי המסחר עם סלג'ואר].

 

[רוח פרצים]

אחלה רעיון.
אני אוהבת טיעונים עם הרבה מידע ופרטים.
אבל לכאורה השאלה בעינה עומדת. למה סולטן תמך במחתרת, ומסתכן במלחמה אם היה מותר להיכנס גם לכוזר המאוחדת ולסחור בה. רק בגלל יותר נוחות בבדיקות בגבול?
ולמה איסתרק התעצבן כשבן לווייתו הציע לאפשר כניסה מורחבת יותר של סוחרים לכוזר?
אולי לא הבנתי אותך...

 

[הודיה בן חיים]

אבל לכאורה השאלה בעינה עומדת. למה סולטן תמך במחתרת, ומסתכן במלחמה אם היה מותר להיכנס גם לכוזר המאוחדת ולסחור בה. רק בגלל יותר נוחות בבדיקות בגבול?

כי המחתרת מבטיחה לו מסחר חופשי, עם תשלומי מכס נמוכים מאוד, [ואולי גם הסכם שלום]. ומסחר חופשי ישפר מאוד את המצב הכלכלי הרעוע שלו.

ולמה איסתרק התעצבן כשבן לווייתו הציע לאפשר כניסה מורחבת יותר של סוחרים לכוזר?

כי אפשור של כניסה מורחבת לכוזר, אומר לבטל חלק מהחוק שאוסר על עובדי כוכבים להיכנס לכוזר.

 

[משולש ברמודה]

אבל לכאורה השאלה בעינה עומדת. למה סולטן תמך במחתרת, ומסתכן במלחמה אם היה מותר להיכנס גם לכוזר המאוחדת ולסחור בה. רק בגלל יותר נוחות בבדיקות בגבול?

אולי כי לסוחרים עובדי אלילים אין אפשרות להיכנס לכוזר אז הם מעדיפים לא להגיע בכלל לאזור ולעבור דרך הסולטנות, וכך המסחר נפגע גם שם?
אני חושבת שהוזכר שכוזר נמצאת על נתיב המשי, אבל לא בטוחה, תעשי על זה תחקיר קטן אולי.

ולמה איסתרק התעצבן כשבן לווייתו הציע לאפשר כניסה מורחבת יותר של סוחרים לכוזר?

אולי כי בן הלוויה אהד בסתר את יוסף דיאלידאן? אפשר גם לכתוב קטע שמישהו מעיר ברמז על כך שזה היה מוגזם ואז מתגלה שכבר הרבה זמן היו חדשות נגד אותו אדם שהוא לא מתאים לפמליית המלך.

 

[הודיה בן חיים]

אולי כי לסוחרים עובדי אלילים אין אפשרות להיכנס לכוזר אז הם מעדיפים לא להגיע בכלל לאזור ולעבור דרך הסולטנות וכך המסחר נפגע גם שם?

בדיוק מה שהתכוונתי, בהרבה יותר ברור!

אולי כי בן הלוויה אהד בסתר את יוסף דיאלידאן? אפשר גם לכתוב קטע שמישהו מעיר ברמז על כך שזה היה מוגזם ואז מתגלה שכבר הרבה זמן היו חדשות נגד אותו אדם שהוא לא מתאים לפמליית המלך.

רעיון טוב!

 

[שמואל י]

אולי כי בן הלוויה אהד בסתר את יוסף דיאלידאן? אפשר גם לכתוב קטע שמישהו מעיר ברמז על כך שזה היה מוגזם ואז מתגלה שכבר הרבה זמן היו חדשות נגד אותו אדם שהוא לא מתאים לפמליית המלך.

מתאים מאוד לסגנון של ממלכה במבחן וקורה בספרים המקוריים לא מעט.

 

[רוח פרצים]

כי המחתרת מבטיחה לו מסחר חופשי, עם תשלומי מכס נמוכים מאוד, [ואולי גם הסכם שלום]. ומסחר חופשי ישפר מאוד את המצב הכלכלי הרעוע שלו.

ומלחמה לא תגרום לכלכלה בארצו לשגשג יותר מידי...

אולי כי בן הלוויה אהד בסתר את יוסף דיאלידאן? אפשר גם לכתוב קטע שמישהו מעיר ברמז על כך שזה היה מוגזם ואז מתגלה שכבר הרבה זמן היו חדשות נגד אותו אדם שהוא לא מתאים לפמליית המלך.

מצחיק שגם אני חשבתי על זה מייד.
לכתוב פרק הבהרה?
תודה, בכל אופן על שיתוף הפעולה. זה משמח.