עזרה-יולדות! שערי צדק או ביקור חולים?

[אות ומופת]

יש משהו במה שאת אומרת, לא חשבתי על זה כך.
אני בכל אופן אחרי הלידה הייתי כל כך כאובה ומרוטה שלא הייתי מסוגלת להיות עם התינוק, אחרי מספר שעות התאוששתי יכולתי לחשוב על ללכת להביא אותו, להכיר.
על לטפל בו בכלל לא יכולתי לחלום....

בעלך לא היה איתך בשעות הראשונות?
בכל מקרה, בע"ה כשזו לא לידה ראשונה ההתאוששות בד"כ קלה יותר, וגם הטיפול כבר מוכר וידוע.


אני לגמרי מבינה את מי שאין לה אפשרות להיות עם התינוק, מסיבה זו או אחרת. אבל עצוב שזו נהייתה כזו נורמה עד שאפילו לא מעלים על הדעת משהו אחר. הדבר הטבעי ביותר לאמא הוא להיות צמודה לתינוקה, כמובן כמו שציינתי בהודעות הקודמות ואני מדגישה שוב - עם עזרה צמודה.

 

[מלפפון]

תינוק בימיו הראשונים לא אוכל כל שעתיים..
כל שלוש שעות זה סביר, וממילא בבית חולים יש כאלו שמתקשות לישון רצוף.
מה גם, שאפשר תמיד להשלים שינה בבוקר, וכמה כבר אפשר לישון ולנוח?

ובלידה ראשונה הבאתי את התינוקת להחלפת טיטול אצל האחיות, אמרתי תודה, וחזרתי אחרי חצי שעה לקחת אותה..
ועקבתי אחרי המקלחת שלה. לא רחצתי לבד.

 

[מיצוג]

אני עשיתי כך בלי ביות, אז מה ההבדל? הלילה??

 

[בראש מילה]

בכל תינוקיה לא מתייחסים כיאות לתינוקות.
יש צרחות של בכי, והנשמות האומללות שזה עתה נולדו מתוודעות לעולם האמיתי.
אני לא שמה ילד בתינוקיה.
רק לביקור רופאים.

ראית פעם איך רוחצים תינוקות?
עדיף לי ב"ה לטפל בתינוק בעצמי גם אחרי לידה. (במידת האפשר).

אני מתנגדת לאמירה הזו! ומתכבדת לציין את התינוקיה בביה"ח היחיד שלא דברו עליו באשכול הזה (בירושלים כמובן) - הדסה הר הצופים.
ילדתי שם לפני חודש בדיוק. התינוקיה שקטה בצורה מדהימה. מידי פעם שומעים בכי של תינוק ומיד ניגשת אחות ומטפלת בו. בתי היתה בחדר העמוס ביותר בתינוקיה, של התינוקות ה"בעייתיים", אלו שמחוברים לאינפוזיה/זונדה/אינקובטור, או שסתם כך קטנים ודורשים השגחה צמודה יותר. גם שם כמעט שלא שמעתי בכיות - והייתי מאושפזת 5.5 ימים (אחרי ניתוח).
הרחצה של התינוקות נעשית שם כמעט כמו בבית - בכיור ענק עם "דפני", התינוקות שוכבים בנוחות והאחיות רוחצות אותם בשתי ידיים עם כל הפינוקים.
והגדילה לעשות אחות אחת שסיפרה לי שכשלא הייתי היא נתנה לבת שלי המון חיבוקים ונשיקות

(כל זה לא בא לסתור את זה שהרבה אמהות מעדיפות לטפל בתינוקות שלהן בעצמן... אבל תדעו שלא בכל מקום היחס לתינוקות כ"כ נוראי)

 

[מלפפון]

אני מתנגדת לאמירה הזו! ומתכבדת לציין את התינוקיה בביה"ח היחיד שלא דברו עליו באשכול הזה (בירושלים כמובן) - הדסה הר הצופים.
ילדתי שם לפני חודש בדיוק. התינוקיה שקטה בצורה מדהימה. מידי פעם שומעים בכי של תינוק ומיד ניגשת אחות ומטפלת בו. בתי היתה בחדר העמוס ביותר בתינוקיה, של התינוקות ה"בעייתיים", אלו שמחוברים לאינפוזיה/זונדה/אינקובטור, או שסתם כך קטנים ודורשים השגחה צמודה יותר. גם שם כמעט שלא שמעתי בכיות - והייתי מאושפזת 5.5 ימים (אחרי ניתוח).
הרחצה של התינוקות נעשית שם כמעט כמו בבית - בכיור ענק עם "דפני", התינוקות שוכבים בנוחות והאחיות רוחצות אותם בשתי ידיים עם כל הפינוקים.
והגדילה לעשות אחות אחת שסיפרה לי שכשלא הייתי היא נתנה לבת שלי המון חיבוקים ונשיקות

(כל זה לא בא לסתור את זה שהרבה אמהות מעדיפות לטפל בתינוקות שלהן בעצמן... אבל תדעו שלא בכל מקום היחס לתינוקות כ"כ נוראי)

מעניין, כל הלידות שלי ילדתי בהר הצופים..
אבל תאמת, הספיקה לי הפעם הראשונה שראיתי אחות רוחצת את התינוקות.
מאז כמעט לא התקרבתי לשם.
יכול להיות שזה באמת לא ברמה ההסטרית שתיארתי, מספיק לי תינוק בוכה אחד ואחות שלא מתייחסת כדי לא להפקיד כזה אוצר בידי ידיים זרות.

יש אחיות רכות יותר, אבל יש כאלו שפחות.

אני לא מסוגלת לשמוע תינוק בוכה. במיוחד לא בכי חסר אונים.

 

[GRN]

אני מתנגדת לאמירה הזו! ומתכבדת לציין את התינוקיה בביה"ח היחיד שלא דברו עליו באשכול הזה (בירושלים כמובן) - הדסה הר הצופים.
ילדתי שם לפני חודש בדיוק. התינוקיה שקטה בצורה מדהימה. מידי פעם שומעים בכי של תינוק ומיד ניגשת אחות ומטפלת בו. בתי היתה בחדר העמוס ביותר בתינוקיה, של התינוקות ה"בעייתיים", אלו שמחוברים לאינפוזיה/זונדה/אינקובטור, או שסתם כך קטנים ודורשים השגחה צמודה יותר. גם שם כמעט שלא שמעתי בכיות - והייתי מאושפזת 5.5 ימים (אחרי ניתוח).
הרחצה של התינוקות נעשית שם כמעט כמו בבית - בכיור ענק עם "דפני", התינוקות שוכבים בנוחות והאחיות רוחצות אותם בשתי ידיים עם כל הפינוקים.
והגדילה לעשות אחות אחת שסיפרה לי שכשלא הייתי היא נתנה לבת שלי המון חיבוקים ונשיקות

(כל זה לא בא לסתור את זה שהרבה אמהות מעדיפות לטפל בתינוקות שלהן בעצמן... אבל תדעו שלא בכל מקום היחס לתינוקות כ"כ נוראי)

כל מילה!
זו אחת הסיבות העיקריות שאני בוחרת בהר הצופים!
כבר סיפרתי כאן שאמא שלי באה לבקר אותי וסיפרתי לה על התינוקיה המדהימה. היא שמעה ולא יצאה מכליה. ומיד אחר כך באה השאלה: "אז איפה בעצם התינוקיה", והראתי לה את הדלת - מטר וחצי ליד המקום בו היינו. באותו רגע היא יצאה לגמרי מכליה ולא גמרה להתפעל מהשקט והשלווה בתינוקיה.
אני בד"כ שמה את התינוקת בתינוקיה רק בשעות שחייבים (נראה לי מ1:00 עד 6:00, ומבקשת לקרוא לי אם היא בוכה - והם אכן באים לקרוא). ממש קשה לי הרעיון לנטוש את הרך הנולד. השניה הוא הגיע לעולם!!!

 

[מלפפון]

אז אי אפשר לדון אף אחד.. אני מבינה כל מי ששמה בתינוקיה, ומצדיעה למי שהתינוק ישן לידה.

לא צריך להצדיע.
אין כאן נכון ולא נכון.

כל אמא עושה לפי התזה שלה ולפי מה שנח לה.
יכול להיות שאני אוהבת שהתינוק לידי גם מהסיבה שאין לי כח כל פעם להתחיל ללכת לתינוקיה.
כך הוא לידי, והכי נח.
וחוץ מזה שאני לא מסוגלת לשמוע תינוק בוכה בלי לדעת שהוא מטופל טוב. כך שזה נח לי שהוא לידי. אני לא נרדמת כמעט כשהוא בתינוקיה.

אבל מי יודע אם זה יהיה כל פעם כך. לעולם אי אפשר לדעת. אולי פעם הבאה אגיע עייפה ואירדם למרות הכל... כשהילד בתינוקיה..

 

[אילוש]

לא הייתי בשניהם, אבל אני ממליצה בחום על הר הצופים.
רגוע שם מאוד, המיילדות מאוד מאוד נחמדות וחביבות עם מלא סבלנות.
אני ומשפחתי יולדות רק שם!
מומלץ

 

[sh12]

גם אני ממרוצות הר הצופים,
חדרי הקבלה והלידה הרגועים והנעימים, הצוות הנהדר, מחלקת יולדות מקסימה עם אחיות מסורות אחת אחת! ותינוקיה רגועה ונהדרת.

אני לא רציתי ביות, כי רציתי לנוח - יהיו לי מספיק ימים לחתל ולרחוץ את התינוק,
ועדיף שלא אבזבז את הכוחות המועטים של אחרי הלידה על חיתולים מלוכלכים או על החלפת בגדים...
האחיות צחקו עלי שהבאתי את התינוק להחלפת חיתול, אבל ביצעו הכל עם חיוך והבנה.
ואחרי לידה ראשונה רשמו לי בטופס השחרור "האמא מתנגדת לקבל הדרכה לרחצה..." (נונו... אני אחות לעשיריה ויצאתי מבית החולים ישר לאמא...)

מעבר לזה, התינוק היה המון איתי, וכשנתקלתי בקושי לאחר הלידה, תמיד היתה אחות במחלקה זמינה לכל עזרה... כן, גם כשהייתי ממש עייפה עם עיניים כמעט עצומות, ופשוט ביקשתי - תחזירי אותו לתינוקיה... קיבלתי שרות עם חיוך

העיקר שיהיה במזל טוב, נחת ושמחה

ועוד נקודה לחיסרון בביות: את צריכה כל הזמן לשמוע את הבכי וההתעסקות עם התינוקות של היולדות לידך... בלי הפסקה ובלי מנוחה...

 

[תרצה]

לשאלת פותחת האשכול -
זכיתי ללדת בשע"צ כמה וכמה לידות, נהנתי מאוד! לפעמים בתינוקיה היה מעצבן... אבל כשידעתי מראש שזה הסוג, לא התרגזתי וראיתי שכשאני מחמיאה לאחיות (על משהו אמיתי) זה מעודד אותן להמשיך להיות נעימות יותר. היתה פעם אחת מיילדת עצבנית, אבל בשאר הלידות היו מילדות מדהימות אחת אחת! יש לך הרגשה שאת בידיים טובות ומקצועיות שם.

זכיתי גם ללדת בביקור חולים. לידה אחת היתה כשהוא עדיין לא סונף לשע"צ - אז הרגשתי שהצוות לא מספיק מקצועי, וקצת הציק לי המבנה המיושן והחדרים הקטנים והצפופים. אבל כשנודע לי שהוא סונף לשע"צ באתי לשם שוב. הרגשתי שיש בו את המעלות של שני בתי החולים גם יחד, עם חסרונות של ביקור חולים. כלומר, מבחינה מקצועית - כיום, מרגישים שם את המקצועיות של שע"צ (אוכל לתת לך דוגמא באישי) והיחס כמו של ביקור חולים - חם ואישי, אווירה חרדית.
המינוס של ביקור חולים - ציוד לא הכי... (את המיטה צריך היה להרים או להוריד ידנית, ולא ע"י לחצן), חדרים צפופים והמבנה עתיק.
פעם חשבתי שלעולם לא אסכים ללדת בביקור חולים. רק להסתכל על המבנה מבחוץ - עשה לי בחילה...
היום היחס שלי השתנה לגמרי ואני מקוה ומתפללת לזכות ללדת שם עוד כמה לידות.

 

[לאה סוכו]

ילדתי לפני כששה שבועות בשערי צדק - אז ככה עד שנכנסתי לחדר לידה כמעט ברחתי ( חיכיתי יומיים לזרוז ואם לא שהתפתחה לידה יכול להיות שההיתי מחכה עד היום...)
אבל משנכנסתי ממש נהנתי מהמיילדות ומהמחלקה ( ד' כמובן - אחרי כזה מחלקה מי צריך בית החלמה?)
וגם במחלקה היו אחיות נחמדות ביותר ונעימות וכן התינוקיה היתה מעולה ללא ביות כמעט.
בשמחות אצל כולן בקלות ובלב שמח!

 

[inspiration]

אחרי ניתוח אין ביות (בחדרים של מנותחות). אבל אפילו אחרי ניתוח יותר קל שהתינוק בחדר מאשר לרוץ כל כמה זמן לבדוק אם הוא לא צורח (ואין מי שיעדכן או יגש אליו).
לא ראיתי שמטפלים בחוסר רגישות בתינוקות. (כן ראיתי שלא מטפלים בהם)

אחרי ניתוח אין ביות? אולי בשערי צדק. בהדסה עין כרם יש ועוד איך !!!

 

[Ayalam]

ממליצה בחום על ביקור חולים.
צוות מדהים בלידה, שזה היה לי הכי חשוב אחרי טראומה מבי"ח אחר.
ביקרתי אח"כ בשע"צ וראיתי את אותו צוות שם.

מחלקה יפה ומשופצת,
היחס של האחיות במחלקה לא היה מי יודע מה
(אולי כי זה היה ליל הסדר וזה מעצבן לעבוד בכזה לילה...)

לידה קלה!
ותינוק בריא ושלם!

 

[efrat1]

גם במעיני בבני ברק ככה זה

קשקוש מקושקש!
אני בלידה האחרונה הייתי בחדר שצמוד לתינוקיה, ויש שם דממה!!!
תינוקות מטופלים ורגועים!!
כשתינוק בוכה - קוראים לאמא, או מביאים לה אותו למיטה...
וזה עוד בקומה 7

בקומה 5 בכלל יש צוות גדול, אחות על כל כמה תינוקות. ודממה...

 

[efrat1]

לא מפחיד אותך להרדם ולהשאיר אותו לישון לידך? או שאני סתם פחדנית בקטע הזה..

יש רק חרדיות בכל המחלקה שם בבני ברק? שווה לי ללדת שם בשביל זה!

בני ברק או לא בני ברק...
אני לא יכולה להבין איך אתם ישנות בחדר עם עוד 3 תינוקות? מספיק שכל אחד התעורר פעם אחת, וכבר כמה שעות מהשינה הלכו...
מילא בבית יש לי עוד תינוק אחד לצידי, אבל בביות אני לא אישן בכלל אם 3 תינוקות יבכו לידי בחדר...

 

[שיר76]

----

לכל המחוות דעתן-
עזרתן לי מאוד!!
רציתי לברר דבר אחד לגבי שע"צ-
שמעתי ממישהי שהם מדהימים אם מדובר בלידה ראשונה שאז ישר מכניסים לחדר לידה ונותנים את מחלקה ד' ושבלידות מתקדמות אפשר לשכוח מיחס כזה-----
זה נכון???

ועוד משהו-
אולי תעזרו לי בעוד שאלה קטנה ??
לכל היולדות שילדו השנה -
האם קיבלתם חיסון שעלת בהריון? יש המלצות \ התנגדויות? תופעות לוואי?
אודה למי שתענה.........

 

[לו יצוייר]

לכל המחוות דעתן-
עזרתן לי מאוד!!
רציתי לברר דבר אחד לגבי שע"צ-
שמעתי ממישהי שהם מדהימים אם מדובר בלידה ראשונה שאז ישר מכניסים לחדר לידה ונותנים את מחלקה ד' ושבלידות מתקדמות אפשר לשכוח מיחס כזה-----
זה נכון???

לא יודעת לגבי מחלקה ד', כי הוא עוד לא הוקמה כשילדתי את הקטנה שלי,
אבל לגבי הנתונים האחרים - בכל הלידות קבלתי שם יחס מצויין בחדר הלידה, המיילדות היו ב"ה תמיד מקסימות פלוס, וכך גם כל הצוות הרפואי.
ולא ילדתי שם בלידה ראשונה.

 

[mig]

אני מתקשה להבין את השאלה...
כלומר, מה הקטע לפגוש סוף סוף את מי שכל כך ציפית לו, ו---להיפרד ממנו לרוב שעות היום?
ומה הקטע שאמא לא תישן עם התינוק שלה באותו חדר? אני לא מכירה אף אחת שנוהגת כך בביתה בחודשים הראשונים.


למי שחוששת שיהיה לה קשה - אז באמת אם יש קרובת משפחה שיכולה לישון במחלקה ולעזור, זה מצויין. ובכל מקרה האחיות בביות עוזרות למי שרוצה שיעזרו לה להחליף ולקלח וכו', זה התפקיד שלהן.

בעי"כ הרך הנולד היה לידי,
ופשוט כל כמה שעות האחות באה להחליף לו טיטול...

וכשרוצים לישון ללא עול,
תמיד אפשר להכניס לתינוקיה - שמתפקדת נהדר!!

 

[מלפפון]

בני ברק או לא בני ברק...
אני לא יכולה להבין איך אתם ישנות בחדר עם עוד 3 תינוקות? מספיק שכל אחד התעורר פעם אחת, וכבר כמה שעות מהשינה הלכו...
מילא בבית יש לי עוד תינוק אחד לצידי, אבל בביות אני לא אישן בכלל אם 3 תינוקות יבכו לידי בחדר...

לביות מביאים בד"כ חדר פרטי, מקסימום עם עוד יולדת.
כך שזה האם הותינוק, מקסימום תינוק נוסף.

 

[אות ומופת]

בני ברק או לא בני ברק...
אני לא יכולה להבין איך אתם ישנות בחדר עם עוד 3 תינוקות? מספיק שכל אחד התעורר פעם אחת, וכבר כמה שעות מהשינה הלכו...
מילא בבית יש לי עוד תינוק אחד לצידי, אבל בביות אני לא אישן בכלל אם 3 תינוקות יבכו לידי בחדר...

זה באמת מבאס, אין מה לומר. למרות שזה בד"כ מקסימום 2 יולדות. לילה אחד התינוקות שלנו עשו ממש תורנות - איך שזו נרדמה, השניה התחילה, וכן הלאה כל הלילה

בכל מקרה כך או כך אני לא עוצמת עין במהלך האשפוז. בורחת כמה שיותר מהר הביתה, לישון.
כשבעין כרם אילצו אותי לשים את התינוקת בתינוקיה לשעתיים אחרי הלידה, כי בביות היה מלא - פשוט לא יכולתי לשכב בשקט, קמתי והלכתי אליה.
ועם כל הערבים שמסתובבים - דווקא הרבה יותר מפחיד אותי להשאיר בתינוקיה...