ואו, אני קוראת את ההודעות ופשוט נחרדת מכמות הנשים/ אנשים שחווים חוויות קשות עם הבוסים שלהם.
כמה מילים שחשוב לזכור בעמידה מול בוסית קשוחה או מנצלת:
הזן ממנו קרוצים חלק מהבוסים (וממש לא כולם!) הם מהזן שרואה את טובת עצמם, ונהנים מחווית שליטה על העובד. ואם יש מקום לניצול, הם מבוססים את ידיהם עמוק בניצול, ומנצלים ומנצלים עד תום.
חברות,
אנחנו, נשים חרדיות שרגילות לתת מעצמינו, חושבות הרבה פעמים שאם נעלים עין וניתן שעה נוספת בחינם / נסכים עם דרישה מוגזמת / נעשה משהו שמעבר להגדרת התפקיד באופן קבוע, אז יחשבו שאנחנו טובות לב, ובאמת אנחנו כאלה!
אבל הבעיה היא, שאתן נותנות פתח שינצלו אתכן!
במעט טוב שלכן, הן ינצלו וירחיבו את מעגל הטוב לב למעגל שלם של ניצול. אל תתנה לזה לקרות מלכתחילה!
לצערי, התנסיתי בבוס שדרש ממני שעות מטורפות וארוכות בלי טיפת התחשבות בהיותי בהריון מתקדם, הייתי יושבת מול המחשב ובוכה. (אבל עובדת... כי מסכן הבוס מחר יש *** והוא חייב את החומר! וחוזרת הביתה מפורקת אחרי 9-10 שעות עבודה רצופות. וזה התחיל מטוב לב של -למה לא? וזה סבבה לי. אבל היום אני יודעת להגיד לא מלכתחילה. אני עובדת מספר שעות. וזהו!)
והתנסיתי בבוסית שתרמתי לה מרצוני החופשי ידע שלי, וניצלה אותו, ודרשה שאעבוד בשבילה על הידע ואלמד אותו לעומק לצורך העסק... כמובן, מכספי. עד שאמרתי 'ביי ביי'.
והיום. אני יודעת להעמיד דברים על המקום. לדעת, שבפרט כשיש בוסים עם אופי שתלטן, יש כללים. יש חוזה. יש חוקים. לא עוברים על מילה אחת בחוזה, אפילו לא כגמ"ח.
סליחה שאני אומרת את זה, אבל פשוט תפסיקו להיות טובות לב בעבודה על חשבון עצמכן/ הבעל / הילדים שסופגים אח"כ את התסכול והכעסים.
(תאמינו לי, ובעיניים עצומות אני אומרת, אם יש מקום עבודה שרע לכן, וגורם לכן להוציא כעסים על המשפחה. אל תעשו שיקולים כלכלים, פשוט תעזבו. וכשבנ"א פותח בראש שלו לקבל משהו טוב יותר, הוא יקבל. כמאמר ' תחשוב טוב יהיה טוב')
לסיכום: טוב לב הוא מקום גם לנצל אתכן. ומניצול תתרחקו.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
