קצת עברתי על הנתיבו"ש, צדו את עיני הנקודות דלהלן:
- לגבי 'אין יוקר וזול במטבע' אפשר להבין ב' הבנות, א' כל פעם שאנו רואים שינוי שער אנחנו תולין שזה נובע מהפירי ולא מהמטבע, וכן הבנת המהרשד"ם. ב' מכיון שהמטבע הוא הדרך לכל אדם לשום בו ולמכור ולקנות בו, ניתנת היציבות למטבע ולא לפירות אפי' שהמטבע גורם שינוי בערך. , כך הוא פשטות הסוגיא והבנת רוב הראשונים. ומציין שאינו שונה בזמן הזה, כל עוד אנו מתייחסים לזה כאל אותו מטבע.
- דין נוסף - מטבע שנפסל ע"י המלך, לדעת הרא"ש וכ"פ הרמ"א יכול להחזיר במטבע זו, ואם הלוהו על המטבע צריך מטבע שיוצא, ולדעת הרמב"ם אין לחלק.
החזון איש מחלק דבזה"ז שלמטבע אין ערך עצמי וכל ערך המטבע נגזר אך ורק ממה שנמדד ע"י המדד, י"ל שהרא"ש יודה שאף אם הלווהו סתם, הכוונה לערך של המלכות, ואם המלכות יפסול המטבע יתחייב אף להרא"ש במטבע החדש.
- מטבע שנפחת ע"י המלך רצה לדון בו כנפסל לדעת הרא"ש, שאם הלווהו על המטבע יצטרך להחזיר לו ממטבע היוצא.
- מטבע אינפלציוני, אם הוא נחשב אותו מטבע, אז כאמור אין יוקר וזול בפירות, לפי הפשטות ולא כהמהרשד"ם. אך רצה לדון בו כמו מטבע שהמלך פיחת צורתו, וייחשב כמטבע שנפסל, וראינו דעת החזו"א שבמטבעות שלנו אף הרא"ש יודה שאין מחזירים במטבע הישן.
אך הוא מסייג שאם דין המלכות הוא לא להצמיד חובות למדד, לא מצמידים.
וגם הסברא שבגללה הוא שוקל להחמיר - שהאינפלציה נובעת מחולשת הכלכלה - יש לי ספק גדול אם כלכלנים יסכימו איתו
כוונתך להקל בדיני פרעון חוב.
בדיני ריבית הוא לא רוצה להקל, ואדרבה מביא מהגרי"ש שמקל רק בדוחק וסומך על שיטת המהרשד"ם שאינה קשורה לאינפלציה.
לגופו של עניין ניכר מסוף דבריו שמה ששולל שם שלא יקרא כפיחות מטבע כמו שבאמת מסיק שם בסוף, אבל לגוף השאלה אם יש יוקר וזול בכסף של היום, הוא סובר שאין, רק אם המלך עשה זאת ישירות יש לדון מדין נפסל ע"י המלכות.