שוק ההון ספר *הלכה* על שוק ההון?

השקעות R הון

מנהל פורום השקעות
מנהל
מנוי פרימיום
אני מחלק את ההסבר ל3 חלקים
שנוכל להבין על מה הויכוח.
1. בעבר המטבע היה מגובה בסחורה (זהב וכדומה) והיה צמוד למחיר של המוצר שממנו הוא היה עשוי.
היום המטבע מגובה באמון והוא צמוד לאמון שממנו הוא עשוי.

2. באמון הזה שולטות הממשלות המכריזות באופן רשמי על כוונתם לשחוק את ערך המטבע.
@s976 לא מבקש לעקור מהמטבע של היום שם מטבע.
אלא להחליט שההגדרה למטבע תוגדר לפי ההגדרה שמגדירה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את ערך המטבע.
ליתר ביאור, מטבע של היום הפך להיות מספרים במחשב.
אם רשום במחשב 100 והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תקרא לזה 90
הרישום 90 יהיה הרישום האמיתי להגדרת מטבע.

3. גם היום למטבע אין יוקר וזול. אבל למטבע היום מחלישים את הערך כל העת.

לסיכום לא לשנות ממטבע שטבעו חכמים רק להחליט שהגדרת ערך המטבע המדויקת היא ההגדרה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

נ. ב. הבעייה היא שהמדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מדוייק לבדיקת ערך המטבע.
כי הם בודקים את המדד על ידי סל מוצרים שלא תמיד סיבת ההתייקרות היא ירידה בערך המטבע. יש סיבות נוספות ומגוונות שמשפיעות בעיקר בטווח הקצר.

מצב זה לא השתנה היום אפי' שכסף פיאט זה אינפלציוני.
המצב השתנה.
אם ראובן יבין את הדבר הבסיסי הזה שעתיד הכסף שלו להתאדות, הוא יצמיד אותו למדד.
הנגיד ישב עם הממשלה והחליטו בעיצה אחת לאדות את חסכונות הציבור ב1% עד 3% בשנה
הם מוציאים הודעה לתקשורת.
ראובן שמע את ההודעה אבל היא היתה נשמעת לו לא רלוונטית אליו ולא הבין את פשרה.
ולכן ראובן ממשיך לחסוך במזומן.
ראובנים שיודעים את זה הפסיקו לחסוך במזומן. (לפחות את חלק מהכסף שלהם)
 

כסא נח

משתמש מקצוען
הנגיד ישב עם הממשלה והחליטו בעיצה אחת לאדות את חסכונות הציבור ב1% עד 3% בשנה
הם מוציאים הודעה לתקשורת.
ראובן שמע את ההודעה אבל היא היתה נשמעת לו לא רלוונטית אליו ולא הבין את פשרה.
ולכן ראובן ממשיך לחסוך במזומן.
ראובנים שיודעים את זה הפסיקו לחסוך במזומן. (לפחות את חלק מהכסף שלהם)
כזאת הגדרה נכונה, יפה ותמציתית
לא קראתי כבר המון זמן!

זה מיירדיק!
 

ynigun

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
אסור לקחת שכר המתנת מעות
אבל אנחנו מדברים על פיצוי של שחיקת המעות
מישהו היה חייב כסף והחזיר אחרי 40 שנה את אותו הסכום. שעכשיו כבר אי אפשר לקנות איתו כלום.
זה מה שהתורה רצתה, לדעתך?
כלומר, יוצא משהו לא הגיוני אבל אנחנו נגיד שזה חוק. כמו פרה אדומה.
למעשה זה מה שפוסקים
אם היה סנהדרין בימנו יכלו לשנות את ההלכה.

אבל בימינו אין מי שיקח על עצמו את ההיתר הזה
ואכן לכאורה מי שלווה ב1960 100,000 ל"י שילם ב1985 10 ש"ח.
אפשר לחדש שכסף היום זה רק כח קניה ולא כסף של חז"ל אבל צריך מישהו שיעיז להתיר ע"פ זה

עריכה: עכשיו פתחתי ספר בנושא ונראה שיש מחלוקת בנושא
צריך לשבת וללמוד את זה
 
נערך לאחרונה ב:

ה. שלמה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
1. בעבר המטבע היה מגובה בסחורה (זהב וכדומה) והיה צמוד למחיר של המוצר שממנו הוא היה עשוי.
היום המטבע מגובה באמון והוא צמוד לאמון שממנו הוא עשוי.
לזהב אין שום משמעות ע"ע מתכות אחרות נדירות יותר. אילולי הערך שאנשים 'מחזיקים' ממנו
2. באמון הזה שולטות הממשלות המכריזות באופן רשמי על כוונתם לשחוק את ערך המטבע.
גם בעבר המלכות היתה מטביעה את חותמה על כל מטבע והיתה משנה את שוויה לפי אמון הציבור.
למעשה זה מה שפוסקים
אם היה סנהדרין בימנו יכלו לשנות את ההלכה.
את זה אתה כותב מלמידת פרק הזהב ואיזהו נשך עם ראשונים ואחרונים עד לפוסקי זמנינו... (איני מכירך אישית...)
לדעתי כאמור לא השתנה כלום בנסיבות שהביאו את הגמ' להסיק שאין יוקר וזול למטבע.
המצב השתנה.
אם ראובן יבין את הדבר הבסיסי הזה שעתיד הכסף שלו להתאדות, הוא יצמיד אותו למדד.
המצב אומנם השתנה, אך גם בעבר אם לראובן היתה אוריינות פיננסית היה משקיע את כספו שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תח"י והיה יוצא עם יותר ממה שיצא כשהלוה, ואעפ"כ אסרה תורה.
הנגיד ישב עם הממשלה והחליטו בעיצה אחת לאדות את חסכונות הציבור ב1% עד 3% בשנה
הם מוציאים הודעה לתקשורת.
הנגיד ישב עם הממשלה והבין שהציבור מעריך פחות את חסכונותיו ב1% עד 3%, זה קרה בגלל שאותו נגיד יעודד צמיחה.
ראובן שמע את ההודעה אבל היא היתה נשמעת לו לא רלוונטית אליו ולא הבין את פשרה.
ולכן ראובן ממשיך לחסוך במזומן.
ראובנים שיודעים את זה הפסיקו לחסוך במזומן. (לפחות את חלק מהכסף שלהם)
אין לזה משמעות הלכתית לגבי ריבית ומעשר כספים.
לסיום אני רוצה לאתגר אתכם:
ראובן ושמעון עשו עיסקה וסיכמו שהתשלום יהיה 1000 ש"ח בעוד שנה, הקניין נעשה כדת וכדין ולא סיכמו על הצמדה, כיום המדד עלה ב5%, האם הוא חייב 1000? או 1050?
אפי' אם כן סיכמו על הצמדה, והמדד היה -5% האם הוא חייב 1000? או950?
 

ynigun

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
את זה אתה כותב מלמידת פרק הזהב ואיזהו נשך עם ראשונים ואחרונים עד לפוסקי זמנינו... (איני מכירך אישית...)
למדתי רק את פוסקי זמנינו שדנו בדברי הגמ' וכו'
ויש חילוקים בין מטבע של אז לשל היום.

מ"מ שמצאתי לבנתיים בנתיבות שלום סי' קס"ה
אג"מ יו"ד ח"ב סי' קי"ד דן לגבי מעשר כספים וגם נוגע בעניין ריבית ודן בחילוק אם זה מטבע שיש לו שווי
לגבי מעשר כספים כותב שזה לא משנה והולכים לפי הרווח הריאלי ולא לפי דין מטבע.
חזו"א סי' ע"ד ס"ק ה וס"ק ח סי' ע"ו ס"ק ו
שו"ת מהרשד"ם בכמה מקומות (סי' ע"ה סי' רכ"ב) סובר שיש יוקר וזול במטבע

למעשה הנתיבות שלום כותב ששמע מהרב אלישיב להקל בריבית דרבנן ולסמוך על המרשד"ם
ודן האם המדד יחשב דין מטבע שפיחתו המלך כי המדינה מחליטה דברים ע"פ המדד.
וגם דן האם מותר ללוה להחמיר ולשלם את ההפרש כדאי לצאת ידי שמיים (כי ע"פ דין יכול לומר למלוה קים לי)

כל זה הקריאה מלמעלה לא למדתי את הסוגיה לעומק
 

קבצים מצורפים

  • אגמ יוד ב קיד.pdf
    1.5 MB · צפיות: 33

סלום

משתמש פעיל
חזון איש בעניין
סליחה על האיכות
ראיתי עוד חזון איש (מובא בשחור על תחילת הזהב) שכ' שענין מטבע הוא שלפיו שמים כל דבר בשוק ולכאו' לא איכפת לנו שאת המטבע שמים לפי מדד כיון שהמדד לא שם את כל הדברים בשוק וודאי שאינו מטבע
 

קבצים מצורפים

  • חזון איש מטושטש.PNG
    חזון איש מטושטש.PNG
    KB 159 · צפיות: 20

ה. שלמה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
שמעתי מת"ח שבריבית דרך מקח שהוא דרבנן, דעת הגרי"ש להתיר הצמדה, לא בדקתי את העניין.
מ"מ שמצאתי לבנתיים בנתיבות שלום סי' קס"ה
אג"מ יו"ד ח"ב סי' קי"ד דן לגבי מעשר כספים וגם נוגע בעניין ריבית ודן בחילוק אם זה מטבע שיש לו שווי
לגבי מעשר כספים כותב שזה לא משנה והולכים לפי הרווח הריאלי ולא לפי דין מטבע.
חזו"א סי' ע"ד ס"ק ה וס"ק ח סי' ע"ו ס"ק ו
שו"ת מהרשד"ם בכמה מקומות (סי' ע"ה סי' רכ"ב) סובר שיש יוקר וזול במטבע

למעשה הנתיבות שלום כותב ששמע מהרב אלישיב להקל בריבית דרבנן ולסמוך על המרשד"ם
ודן האם המדד יחשב דין מטבע שפיחתו המלך כי המדינה מחליטה דברים ע"פ המדד.
וגם דן האם מותר ללוה להחמיר ולשלם את ההפרש כדאי לצאת ידי שמיים (כי ע"פ דין יכול לומר למלוה קים לי)
תודה על ההרחבה..
 

טוב מאוד

משתמש מקצוען
לא מכיר ספר כזה אבל ארשום מה שאני מורה לתלמידיי
חישוב המעשרות - כמו שמחשבים מס רווחי הון.
מסחר ( השקעה) בחול המועד אפשר להקל כדין דבר האבד. בפסח יש להחמיר בקנייה מפני שמכירת החמץ שנעשתה לפני החג אינה מועילה לחמץ שאתה קונה באמצע החג.

אם בארה"ב יש חג (לגבי שבת לא בטוח שזה שייך בכלל) - מותר. אם הקונה בצד השני הוא גוי פשוט שמותר. ולא צריך לחשוש שזה יהודי (כי גם אם כן, זה לא תרי עברי דנהרא)

קשה לי עם ההגדרה.
הרב עמרם פריד אמר לי שמותר רק אם זה דבר האבד.
(לדעתי הוא התכוון לומר שאסור כי זה רק מניעת רווח)
 

ה. שלמה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
אפשר להבין מה הקשר בין שוק ההון לדבר האבד? כניסה לפוזיציה היא כמו כל מלאכה אחרת שפשוט לא עובדים בחוה"מ ולא מרויחים, יציאה מפוזיציה היתה אפשרית לפני המועד, אולי גילוי מידע של הפסד במקרה שזה לא מתומחר כראוי ייחשב דבר האבד.
 

s976

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
הרב עמרם פריד אמר לי שמותר רק אם זה דבר האבד.
(לדעתי הוא התכוון לומר שאסור כי זה רק מניעת רווח)

אפשר להבין מה הקשר בין שוק ההון לדבר האבד? כניסה לפוזיציה היא כמו כל מלאכה אחרת שפשוט לא עובדים בחוה"מ ולא מרויחים, יציאה מפוזיציה היתה אפשרית לפני המועד, אולי גילוי מידע של הפסד במקרה שזה לא מתומחר כראוי ייחשב דבר האבד.
מניעת רווח נחשב כדבר אבד.
ספק דבר אבד, דינו כדבר אבד.
 

s976

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
אז למה אסור לעשות מלאכה?
שאלה טובה
עולים לי לראש כעת שני כיוונים
א. הרווח של המלאכה הוא לא רווח שבא בחינם. נתת מלאכה, בתמורה קיבלת שכר. לכן זה לא קשור לדבר האבד. נכון שלא קיבלת שכר, אבל גם לא עבדת.
ב. מה שנאמר בפוסקים שמניעת רווח נחשב כדבר האבד, נאמר לגבי מסחר. המקרה שעליו מדובר, שיירה שבאה לעיר. הפוסקים התירו לקנות, משום שאחר כך יצטרך לשלם יותר. יתכן שמסחר זה יותר קל ממלאכה ממש.
 

שנים

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
שאלה טובה
עולים לי לראש כעת שני כיוונים
א. הרווח של המלאכה הוא לא רווח שבא בחינם. נתת מלאכה, בתמורה קיבלת שכר. לכן זה לא קשור לדבר האבד. נכון שלא קיבלת שכר, אבל גם לא עבדת.
ב. מה שנאמר בפוסקים שמניעת רווח נחשב כדבר האבד, נאמר לגבי מסחר. המקרה שעליו מדובר, שיירה שבאה לעיר. הפוסקים התירו לקנות, משום שאחר כך יצטרך לשלם יותר. יתכן שמסחר זה יותר קל ממלאכה ממש.
פרקמטיא אסור אפילו כל שהוא. גמרא.

ההיתר של שיירא זה היתר של מניעת ריווח מרובה - שבזה דווקא התירו. (ויש עוד תנאי לזה שיהיה גם לצורך המועד)
לדעתי אין ללמוד מזה היתר גורף לכל מניעת ריווח. הרי כל איסור פרקמטיא הוא מניעת ריווח.
 

s976

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
פרקמטיא אסור אפילו כל שהוא. גמרא.

ההיתר של שיירא זה היתר של מניעת ריווח מרובה - שבזה דווקא התירו. (ויש עוד תנאי לזה שיהיה גם לצורך המועד)
לדעתי אין ללמוד מזה היתר גורף לכל מניעת ריווח. הרי כל איסור פרקמטיא הוא מניעת ריווח.
הפוסקים למדו מכאן שמותר לקנות דברים במבצע גם כאשר זה לא לצורך המועד. זה היתר ידוע. והוא לא מסתדר לי עם מה שאתה כותב
 

שנים

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
הפוסקים למדו מכאן שמותר לקנות דברים במבצע גם כאשר זה לא לצורך המועד. זה היתר ידוע. והוא לא מסתדר לי עם מה שאתה כותב
שו''ע ורמ''א תקל''ט ס''א

כל סחורה אסורה אפילו כל שהוא בין לקנות בין למכור ואפילו אם הלוה מעות על מנת שיתנו לו אחר כך יין או סחורה אחרת בפרעון חובו כדי להשתכר אינו יכול לילך ולתובעם אלא אם כן אינם מצויים אחר המועד דהוה ליה דבר האבד אם לא ילך בחול המועד למקומם ויתבעם:

הגה: מיהו אם נזדמן לו ריוח מרובה במועד יכול למכור בצנעה ויוציא לשמחת יום טוב יותר ממה שהיה דעתו להוציא:


אנחנו מדברים על שני נושאים,

שוק ההון דומה לפרקמטיא, והרמ''א אומר שיש להשתמש בחלק מהריווח 'גם' לצורך המועד

לקנות מבצעים וכו' אפי' שלא לצורך נדמה לי דין שונה
 

s976

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
שו''ע ורמ''א תקל''ט ס''א

כל סחורה אסורה אפילו כל שהוא בין לקנות בין למכור ואפילו אם הלוה מעות על מנת שיתנו לו אחר כך יין או סחורה אחרת בפרעון חובו כדי להשתכר אינו יכול לילך ולתובעם אלא אם כן אינם מצויים אחר המועד דהוה ליה דבר האבד אם לא ילך בחול המועד למקומם ויתבעם:

הגה: מיהו אם נזדמן לו ריוח מרובה במועד יכול למכור בצנעה ויוציא לשמחת יום טוב יותר ממה שהיה דעתו להוציא:


אנחנו מדברים על שני נושאים,

שוק ההון דומה לפרקמטיא, והרמ''א אומר שיש להשתמש בחלק מהריווח 'גם' לצורך המועד

לקנות מבצעים וכו' אפי' שלא לצורך נדמה לי דין שונה
צריך לבדוק בפנים. אולי בשבת.
יש בקובץ החדש "היכלא" בסוף חבורה של מישהו בנושא קרוב. נראה לי קוראים לו קראוס. יש בכל בתי כנסיות עכשיו
 

אמת מארץ תצמח

משתמש מקצוען
הסבר מציאותי
טיבעא ופירא שם מתייחס לסוגי המטבעות אחד מול השני
אם בנק ישראל ינפיק שקל דיגטלי - אולי זה יי מעין דמעין של דוגמא
מטבעות עם ערכים נקובים די שווים ביחס, אבל שימוש מתרכז במבטע מסויים.
(אגורה>שקל פחות תואם, אבל אולי)
סתם ליהודים טובים
צריך לקחת בחשבון שהתקציבים הגדולים אאל"ט זה ביטחון וחינוך, בפער ענק.
 

s976

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
צריך לקחת בחשבון שהתקציבים הגדולים אאל"ט זה ביטחון וחינוך, בפער ענק.
באיזה אופן אתה מציע לקחת את זה בחשבון? להחשיב את הביטחון וחינוך במעשרות או להיפך?
לגבי צורת החלוקה לפי המשרדים - תוכל לגגל ולראות ערכים מדויקים.
 

אמת מארץ תצמח

משתמש מקצוען
באיזה אופן אתה מציע לקחת את זה בחשבון? להחשיב את הביטחון וחינוך במעשרות או להיפך?
לגבי צורת החלוקה לפי המשרדים - תוכל לגגל ולראות ערכים מדויקים.
אני אישית לא מחשב זאת כצדקה, אלא כהוצאות.
לדוג' רווח של 1000 ש"ח - מס 250 = 750 נטו. = מעשר 75 ש"ח.
לא מספיק מכיר את הסוגיא, אולי אני טועה.
 
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  100  פעמים

אתגר AI

קוביסט • אתגר 144

לוח מודעות

למעלה