דרוש מידע ספרים של ליבי קליין

מצב
הנושא נעול.

ליבי קליין

משתמש סופר מקצוען
אני רק מוסיפה כאן עוד נקודה- אין חובת קריאה על הספרים שלי.
מי שלא אוהבת,
מי שהטרגדיות מכבידות עליה,
מרגישה שעצוב לה מדי,
מעצבן אותה לפגוש דמויות מספרים קודמים,
ועוד כהנה וכהנה,
מוזמנת, בשמחה וברצון, לסגור את הספר ולעבור לספרים של סופרות אחרות.
אני יודעת לקבל ביקורת עניינית שמגיעה ממקום בונה,
אבל אל תנסו לשנות את הסופרת לטעמכם האישי, כי מתחשק לכם גם לקרוא אותה, וגם לקרוא על מה שאתם אוהבים ונחמד לכם.
 

בננית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
הדמיות בתלת מימד
כל שנה בערב פסח ביום שהספר שלך מגיע לחנויות בירושלים באותו יום זה כבר נמצא אצלנו בבית!
אם עד עכשיו הערצתי אותך ואת הספרים שלך...עכשיו אחרי ששמעתי אותך לפני שבועיים בנס הרים אז פי כמה....
תודה לך!
@ליבי קליין
אני גם רוצה לשמוע אותך
איפה אפשרי?
 

אמא של אפרתוש

משתמש פעיל
אני התחלתי לקרוא את הספרים בגיל העשרה המאוחרות 18,19, היה לי קשה בהתחלה בספר הראשון, מאד, אבל לא יכלתי לעזוב את הספר הכתיבה של ליבי כ"כ מושכת, ואמיתית. את שאר הספרים קראתי לאורך השנים, וכיום קוראת בצורה אחרת ומעומק אחר.. היום בנות בגילאים נמוכים יותר קוראות הכל..
ולא תמיד עם בקרה של ההורים.. מה לעשות?
אבל כמובן שהספרים מיועדים לגילאים הבוגרים יותר, בהחלט.
אבל לפני איזה חודש בעלי הביא לי מהספריה בטעות את "שמיים וארץ"
ונכנעתי. וקראתי. ונהניתי. (ונרגעתי שלייבי נשאר בחיים ;) ושעוד כמה דברים הסתדרו)
עדין לא קראתי את שמים וארץ..וזה היה ממש גילוי עכשיו..:(;) נראלי צריך לציין שהאשכול מיועד לכל מי שקראה את כל הסדרה..:)
 

efshar

משתמש פעיל
מעניין אם אלו שמרגישות 'אובר צרות'- קראו את הספרים ברצף.
אני קראתי כל שנה ספר, בפסח זה קצב הוצאת הספרים, לצערי...
והרגשתי שזה סביר. עצוב מאד, אבל סביר (וקיים).
אני חושבת שכמה שבת/אשה יותר עברה בחיים יותר קשה לה לקרוא ספרים עם הרבה טרגדיות קשיים וצרות
שמפורטות לפרטי פרטים.
ואם זה משנה-אז התמודדתי ואני מתמודדת עם דברים בחיים. (יש מישו שלא?)
 

ש.ב.ש

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
אני רק מוסיפה כאן עוד נקודה- אין חובת קריאה על הספרים שלי.
מי שלא אוהבת,
מי שהטרגדיות מכבידות עליה,
מרגישה שעצוב לה מדי,
מעצבן אותה לפגוש דמויות מספרים קודמים,
ועוד כהנה וכהנה,
מוזמנת, בשמחה וברצון, לסגור את הספר ולעבור לספרים של סופרות אחרות.
אני יודעת לקבל ביקורת עניינית שמגיעה ממקום בונה,
אבל אל תנסו לשנות את הסופרת לטעמכם האישי, כי מתחשק לכם גם לקרוא אותה, וגם לקרוא על מה שאתם אוהבים ונחמד לכם.
צודקת...
כל מילה נכונה!

אבל אני יכולה להבטיח לך של- 99% מהקוראות שלך:
הספר הזיז משהו בלב, הפיל אסימון שצריך ניסים כדי לחיות!
דווקא כל הטרגדיות שבספרים שלך מחזקות את האמונה ברבש"ע!! והן נותנות פרופורציות לחיים...
ואני יצאתי מחוזקת ברמות מהספרים!!!

@ליבי קליין יקרה!
הספרים שלך הוציאו כל כך הרבה נשים מחוזקות ומלאות אמונה!
תמשיכי לכתוב!
את הסדרה הזו- א"א להפסיק...

קוראת מעריצה...!
 

ליבי קליין

משתמש סופר מקצוען
צודקת...
כל מילה נכונה!

אבל אני יכולה להבטיח לך של- 99% מהקוראות שלך:
הספר הזיז משהו בלב, הפיל אסימון שצריך ניסים כדי לחיות!
דווקא כל הטרגדיות שבספרים שלך מחזקות את האמונה ברבש"ע!! והן נותנות פרופורציות לחיים...
ואני יצאתי מחוזקת ברמות מהספרים!!!

@ליבי קליין יקרה!
הספרים שלך הוציאו כל כך הרבה נשים מחוזקות ומלאות אמונה!
תמשיכי לכתוב!
את הסדרה הזו- א"א להפסיק...

קוראת מעריצה...!
תודה רבה יקרה!
מחממת את הלב!!
 

Harmonyapro

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
לא מצליחה להבין את העמדה שלך בעניין, ממה שכתבת.
בכל אופן אצלינו בבית יש באמת פתיחות מאד גדולה בדיבור. משהוא שלא ראיתי בהרבה בתים אצל חברות. (היו כמה שהיה) ואני נהננת מזה עד היום! הידיעה שמשום שאלה ההורים שלי לא הזדעזו ולכל דבר יהיה להם תשובה מאד מרגיעה.
הייתי שואלת שאלות בשביל חברות שלי... והיתה לי חברה שהיתה באה לפעמים סעודות שבת אלינו....
העמדה שלי בקצרה.
לא כל נושא מתאים לפתוח בפני כל גיל.
ופתיחות בנושאים שאינם מתאימים אינה מראה על חוכמה מיוחדת או בגרות.
אני מסכימה חלקית עם @Tamarit , למרות שאני קוראת בשקיקה את ספרייך, @ליבי קליין .
בספרים הראשונים יש המון התמקדות בכאב ככאב. אולי זה מסביר גם את הצמאון ה"צהוב" של הצעירות לקרוא אותם. (תראי את האינפלציה כאן באשכול...)
יש משהו בכאבים: חולים, גירושין, אסונות, משברים- שמסעיר את הנפש ומושך אותה.
מצד שני, זאת תנועה לא בריאה- לחיות תמיד בתוך הסבל, בתוך הכאילו חיפוש אחר הקושי הבא שתכף יצוץ ומתוכו יתגלה אור האמונה.
בחיים האמתיים, שאגב- הם לפעמים קשים יותר מהחיים המתוארים בספרים, יש הרבה קושי, נסיונות, משוכות, אבל יש גם ימים רגילים, פשוטים, שיש בהם צחוק, שמחה, ילדים על נדנדה בגינה ובעל לשוחח איתו בנחת.
את הימים הרגילים האלו לא תקראו בספרים. כי הם משעממים, כי הם לא נותנים לקורא שום חוויה של ריגוש.
אבל ספר ש"מציג את החיים", הוא בעצם חוטא לאמת בכך שהוא מציג רק את הקושי, ומתעלם מהאור.
שוב- "אור"- אין הכוונה לברית מרגשת של יתום או ניצול פיגוע שהבריא. אפילו לא לתפילה מסעירה או אמונה מטלטלת.
"אור" הם החיים הכי פשוטים, הרגעים הקטנים שהנפש שלנו צריכה ללמוד להתעסק בהם, לשאוב מהם כוח.

חושבת שעם הזמן זה קצת השתפר, בספרי ההמשך.
ואישית, אשמח לראות עוד מהמגמה הזאת, של חיים אמתיים שהקושי הוא לא הנושא בהם, החיים הם הנושא, ויש בהם מהכול: מהשמחה, מההתמודדות, מהרגילות.
בגדול מסכימה עם מה שכתבת, רק אחדד 2 נקודות שהעלת כאן.
1. העניין הרגשי שצוין כאן ביחס לגיל הוא נכון, בגילאי הבגרות הרבה פעמים הרגש פחות מפותח בכיוון הזה, הוא הרבה יותר מחוספס, ילדה בת 5 יכולה לבכות שעות על חברות שנפרדו וצקצק 2 שניות על אדם מעיר שחלה אנושות.
זה חלק מההתבגרות שהיא חצי ילדה חצי אישה, והכל עדיין מעורבב מדיי ולא מסודר.
מה שכן חשוב לציין שקהות רגשית יכולה להגיע בכל גיל, תלוי בדפוס החיים, אדם שלא טעם קושי מהותי בחייו, לא יבין מהו, ולכן ילדה/בחורה/אישה כזו, כשתקרא את הספרים האלו, או שהיא תחטוף טראומה שיש כאלו דברים-די נדיר.
או שהיא פשוט תסתכל על זה כעוד סיפור מרתק ומלא אקשן, לעומתה מישהי אחרת, שקצת יודעת קושי מהו, תקרא גם את מה שכתוב בין השורות, וזה לפעמים כתוב שם יותר מידיי!
2. @ליבי קליין יקרה!
אין לי ספק שהספרים שלך אכן מרתקים ומיוחדים במינם!
מה שכן, 2 נקודות שהפריעו לי מתחילת הספר הראשון.. אחת מהן זה מה שציינה @דדד אחוז הקושי בספרים הוא גדול פי כמה וכמה לעומת אחוז השמחה והטוב,
אני לא מצפה שתתחילי לכתוב מה קרה בכל יום, ואיך פתאום הם גילו את השמש שזורחת בכל בוקר,
אבל ציפיתי שלפחות אחרי שעברנו את כל הקושי של מאיר וגיטי נשמח איתה קצת יותר כשהיא התחתנה,
ולא עמוד וחצי בסוף הספר..
כנ''ל עם נטע וחנוך, גיטי ויותם, לייבי ואסתי..
ג.נאות לא קראתי את כ---ל הסדרה, אבל מספיק ספרים כדי לחכות ולהבין שהסתפקת בחצאי העמודים האלו.
אני חושבת שזה לא היה כ''כ נורא אם היינו מחייכים קצת יותר אחרי סיפר מורכב שכזה.
ואם שאלת מה הנקודה השניה...
את זה אני מסייגת כי לא קראתי את כל הספרים, אז אולי השתנו דברים מאז,
אבל זה די פשוט שהכל נשאר בתוך המשפוחה...יותר מידיי בפנים. גם האדם הכי רחוק שיש בסוף הופך לחסיד נלהב.
וזה קצת קיצ'י, אולי תתני קצת מקום לעוד..

אני רק מוסיפה כאן עוד נקודה- אין חובת קריאה על הספרים שלי.
מי שלא אוהבת,
מי שהטרגדיות מכבידות עליה,
מרגישה שעצוב לה מדי,
מעצבן אותה לפגוש דמויות מספרים קודמים,
ועוד כהנה וכהנה,
מוזמנת, בשמחה וברצון, לסגור את הספר ולעבור לספרים של סופרות אחרות.
אני יודעת לקבל ביקורת עניינית שמגיעה ממקום בונה,
אבל אל תנסו לשנות את הסופרת לטעמכם האישי, כי מתחשק לכם גם לקרוא אותה, וגם לקרוא על מה שאתם אוהבים ונחמד לכם.
אני דווקא רציתי לשאול מכיוון אחר, אם זה אפשרי...
איך את מגיעה לכל זה? האם יש לך מטרה כלשהי בהעצמת הקושי בספרים?
בתור בנ''א שכותב את הספר, מסתמא את חיה את זה הרבה יותר מאתנו.. זה לא קשה?

יצא לי להכיר מישהי אחרת, שכתבה לפני יותר מ20 שנה ספר בסגנון הזה, לאחר הספר השני שהיה האחרון בסדרה, היא לא הצליחה להמשיך ואנשים לא קראו..

היום לצערנו המצב שונה ממה שהיה אז,
מסקרן אותי לדעת האם זה מה שפתח את הקהל לקרוא יורת בסגנון הזה?
מלבד זה שזה כשרון נדיר, היכולת שלך להיכנס לכל התמודדות לפרטי פרטים, כאילו את זו שעוברת הכל יחד ח''ו..

סורי על התגובה הארוכה...
 

ליבי קליין

משתמש סופר מקצוען
אבל מספיק ספרים כדי לחכות ולהבין שהסתפקת בחצאי העמודים האלו.
אני חושבת שזה לא היה כ''כ נורא אם היינו מחייכים קצת יותר אחרי סיפר מורכב שכזה.
כנראה שלא.
כי החל מ'לולא האמנתי' והלאה, גם בזכות ביקורת בונה ומכבדת, התעמקתי והתאמצתי מאוד לתת הרבה יותר מקום לשמחה שבתוך הכאב, לרגעים שמחים ונעימים בין לבין.
שוב, אני יכולה לצטט לך הרבה מהם, אבל מזמינה אותך לקרוא ולהיווכח בעצמך.

האם יש לך מטרה כלשהי בהעצמת הקושי בספרים?
אין לי מטרה בהעצמת הקושי ואני גם לא מעצימה אותו.
כתבתי כאן, ובעוד מקומות כמה וכמה פעמים,
שאחת המטרות שלי בכתיבה היא לתת כוח לאלה שבאמת מתמודדים עם קשיים כאלה שמשברים את הנפש.
והתגובות מאותם קהלים הן כל כך מפרגנות, כל כך נותנות כוח להמשיך.
לשמוע מאנשים שמתמודדים באמת, שהספרים חיזקו אותם באמונה ונתנו להם כוח לניסיון שהם עוברים- שווה לי הכל.
גם ביקורת נוקבת על עומס טרגדיות, גם אנשים שנמאס להם. זו השליחות שלי. לחזק בס"ד את מי שצריך, להעצים את אלה שתומכים בבן משפחה או קרוב שמתמודד, ולהצליח לקרב אותם אל ה' יתברך גם בתוך הקושי והכאב.
כאילו את זו שעוברת הכל יחד ח''ו..
אלפי תודות להשם, שום דבר מאלה.
 

efshar

משתמש פעיל
קניתי את כל הספרים (חוץ מ'כי אבי ואמי')
ויוצא לי המון לקרוא סתם, לפתוח ספר 'איפה שיוצא' ולקרוא פרק-שניים-שלושה לפי הזמן שיש...
אני לא קוראת רק כדי להתחזק, (גם, והמון) זה פשוט כיף! הכתיבה הזורמת, החיים למרות ועל אף ויחד עם...
תודה!
 

משתמש אנונימי

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
כתבה על טיפול פסיכולוגי
אגב זה, @ליבי קליין - שקללת רווח מול הפסד? משערת שכמה וכמה שקראו על שולמית נרתעו מללכת לטיפול, דבר שגם ככה מאוד מרתיע. ומה האחוזים של מטפלות משוגעות, מה הסיכויים שנפגש ח"ו באחת כזאת- אל מול התועלת העצומה שיש בטיפול, כשרוב המטפלות בעצם נורמליות?
כמה ניצלו מטיפול הרסני בזכות הקריאה, לעומת הכמות שנרתעה מללכת ונמנעה מטיפול בריא?

אומרת מנסיון של מישהי קרובה אליי. שבאמת הייתה צריכה לטפל, ונרתעה מזה גם ככה- ובעקבות הספר נרתעה עוד יותר ולא הסכימה.
 

ליבי קליין

משתמש סופר מקצוען
זה עניין שלהן, סליחה.
אולי גם בחורות לא יתחתנו, כי יש בעלים סכיזופרניים, או בעלי הפרעת אישיות כמו יואל, או שבכלל הבעל עלול לחלות ח"ו במשהו סופני אחרי החתונה?
הצפתי נושא חשוב מאוד, ופרוץ מאוד בציבור שלנו, לצערי.
כל מי שלמדה איזה קורס מזורז הופכת למטפלת רגשית. בלי סינון בסיסי אם היא בכלל מתאימה רגשית או שכלית להיות מטפלת, בלי שום כלים אמיתיים, בלי ידע או הבנה מינימלית של אתיקה טיפולית, ועוד ועוד.
כנראה שאין לך מושג כמה הרסני יכול להיות טיפול כזה ומה הוא יכול לעולל לנפשות שנפגעות ממנו.
יש מטפלות מדהימות, אתיות, מוסמכות, אחראיות ויראות שמיים- וצריך לבדוק ולברר היטב.
ולכן גם כתבתי מנגד איך כן אמור להיראות טיפול נכון ומקצועי.
 

משתמש אנונימי

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
ופרוץ מאוד בציבור שלנו, לצערי
אוקי, את זה לא ידעתי. חשבתי שזה מזערי עד בלתי קיים. לא חשבתי בכלל להשוות את האחוזים של המטפלות ה-^$%&@$^% האלו, לאלו של החולים במחלה. כנראה שאני תמימה מדי.

כנראה שאין לך מושג כמה הרסני יכול להיות טיפול כזה
לא, דווקא כן. יש לי מושג. רק שלא חשבתי שזה אכן כל כך קיים, כמו שכתבתי.
 

efshar

משתמש פעיל
אומרת מנסיון של מישהי קרובה אליי. שבאמת הייתה צריכה לטפל, ונרתעה מזה גם ככה- ובעקבות הספר נרתעה עוד יותר ולא הסכימה.
ממליצה כ'חוויה מתקנת' לקרוא על נטע (המדהימה!)...
אגב, זה ספרים קודמים, קודם הביאה את הנכון והטוב ואח"כ את הבעייתי...
 

Harmonyapro

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
כנראה שלא.
כי החל מ'לולא האמנתי' והלאה, גם בזכות ביקורת בונה ומכבדת, התעמקתי והתאמצתי מאוד לתת הרבה יותר מקום לשמחה שבתוך הכאב, לרגעים שמחים ונעימים בין לבין.
שוב, אני יכולה לצטט לך הרבה מהם, אבל מזמינה אותך לקרוא ולהיווכח בעצמך.
האמת שאני לא ממש חזקה בכל השמות של הספרים ומיקומם.
מבחינתי הסדרה הזו היא ספר אחד ארוך...
קראתי את חמשת הראשונים הראשונים, לשישי כבר לא הגעתי, לא זוכרת אם הספר הנ''ל ביניהם, מה שכן שמחה לראות שיש שינוי.
נותן חשק לחזור ולהמשיך לקרוא את השאר..
אין לי מטרה בהעצמת הקושי ואני גם לא מעצימה אותו.
כתבתי כאן, ובעוד מקומות כמה וכמה פעמים,
שאחת המטרות שלי בכתיבה היא לתת כוח לאלה שבאמת מתמודדים עם קשיים כאלה שמשברים את הנפש.
והתגובות מאותם קהלים הן כל כך מפרגנות, כל כך נותנות כוח להמשיך.
לשמוע מאנשים שמתמודדים באמת, שהספרים חיזקו אותם באמונה ונתנו להם כוח לניסיון שהם עוברים- שווה לי הכל.
גם ביקורת נוקבת על עומס טרגדיות, גם אנשים שנמאס להם. זו השליחות שלי. לחזק בס"ד את מי שצריך, להעצים את אלה שתומכים בבן משפחה או קרוב שמתמודד, ולהצליח לקרב אותם אל ה' יתברך גם בתוך הקושי והכאב.
אם היה נשמע מדבריי את ההפך, אני מתנצלת.
קראתי את הספרים לפני כמה שנים, ומאז לא העזתי לכתוב לך את רשמיי, (למרות שגם נפגשנו בעבר,) ולו רק שמא יובן מדבריי שבאתי רק על מנת להעיר, וזה ממש לא נכון,
קראתי, ועדיין המון ספרים, מעולם לא היה לי אכפת כ''כ מהספר והעלילה שבו כמו מהסדרה הזו.
ודווקא בשל כך כתבתי את הנ''ל.
תיאור ההתמודדות בספרים הוא מדהים כפי שציינתי אבל דווקא בשל כך חיכיתי כ''כ לתיאור המרתק של הרגעים הטובים והשמחים יותר.
אגב-
עצם העובדה שאת כאן בזיהוי כמעט מלא, ומקבלת כל תגובה בכבוד, ראויה להערכה.
 

לא כמו כולם

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מחילה, אבל את בטוחה שאת מדברת על ספר שאני כתבתי??
כי אם יש משהו שאני עושה בספרים שלי זה להביא כמה שיותר אמונה וכוח.
וזו פעם ראשונה (!!) מתוך אלפי תגובות ב"ה, שאני שומעת תגובה מהסוג הזה.
מבינה שיש כאלה שלא מתחברים, שלא אוהבים, זה בסדר.
אבל אמונה יש שם, והרבה.
נכון.
בהחלט!!
כשסיימתי את הספר הרביעי בסדרה, בעלי שאל אותי
"מה המוסר השכל? מה יוצא לך מכל השעות של הקריאה?"
וזה היה פשוט קל לענות-
"הנאה מהכתיבה והמון המון אמונה וביטחון!!"

ו @ליבי קליין - עם כל הקושי הראשוני שלי מקריאת הטרגדיות
וההפסקה שלקחתי לעצמי וחוות הדעת שכתבתי כאן,
שתדעי לך שאת כותבת מדהים!!! אני קוראת ביקורתית מאד מאד,
בודדים הספרים שאני סוגרת ואומרת "וואוו. זה היה ספר טווב!! גם כתיבה ברמה, גם עלילה הגיונית וגם יצאתי עם ידע ותובנות"
אין הרבה ספרים כאלה...ואין היום הרבה סופרות כאלה.
אז עם ולמרות כל הביקורות (שאגב, גם דיון על ספרים שלך זה מחמאה רצינית, כי יש ספרים שאפילו משפט אי אפשר להגיד עליהם. מסכמים ב"ספר חמוד" ועוברים הלאה) המשיכי בכוחך זה ועשי חייל!!
וחבל שלא היית אצלנו בשבת, עד 3 לפנות בוקר נשארנו ערות בגלל דיונים סוערים בנושא

לי אישית מפריע מאד העירוב של דמויות מסדרות אחרות. כשאני קוראת על אסתי ולייבי לא בא לי לפגוש את גיטי ויותם! יש כאלו שאוהבות כי זה מרגיש מן כפר גלובלי בזעיר אנפין, לי זה מאד קיטש ודביק. קצת כמו ספרי ילדות מסוימים בהם הגיבורים היו מזכירים ספרים אחרים של אותו סופר...
למה קיטשי?? זה כל הרעיון של סדרת ספרים, יש דמויות מוכרות ויש דמויות חדשות
והעלילות נכרכות אלו באלו.
עדין לא קראתי את שמים וארץ..וזה היה ממש גילוי עכשיו..:(;) נראלי צריך לציין שהאשכול מיועד לכל מי שקראה את כל הסדרה..:)
אופססס סליחה. לא התכוונתי.
 

אש קודש!

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עדין לא קראתי את שמים וארץ..וזה היה ממש גילוי עכשיו..:(;) נראלי צריך לציין שהאשכול מיועד לכל מי שקראה את כל הסדרה..:)
אל תדאגי, היא הנחיתה עליהם בעיות אחרות...
יהיה לך מה לקרוא.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  105  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה