אתגר נספח לאתגר "חוסן והומור"

Rut_a

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
UX UI
D I G I T A L
יוצרי ai
@מלכי פריד חזק, חזק. נהניתי מכל רגע.
אגב, רחלי צוקרמן בכבודה ובעצמה היא בת דודה (מצד בעלה) של מחותנים של השכנים של סבא שלי!! איזה עולם קטן!
איזה מחותנים? האלו מהבן הגדול או מההוא שאחריו? כי אם זה השני, אז גיסו למד בחיידר של בעלה של בת דודה שניה שלי. מה, יכול להיות שאנחנו קרובות משפחה? :LOL:
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
נהיה כבר מוגזם, כל פתק שני כתוב בשגיאות, זה לא באמת מצחיק, בטח שלא בכזו הגזמה.
התוכן וצורת הכתיבה (קטיבה?) צריכים להצחיק. זו האומנות
סתם לכתוב בשגיאות זו לא כזו חוכמה
מתנצלת...

(באופן כללי להצחיק זה לא הקטע החזק שלי. אבל כשאני מנסה להיכנס לנעליים של הילדים שלי - ושל השגיאות שלהם - אני לפעמים מצליחה... ;))
 

שיבת ציון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
@סבתא חביבה ו @מלכי פריד - קטעים מדהימים!
אהבתי ממש.
הקטעים מעולים, והפאנצ'ים בכלל... (גמר חתימה טובה גם לך, @סבתא חביבה , ו- @מלכי פריד , הזוג הנשוי (השכנים של מנדלסון) עברו דירה לצפון בתחילת המלחמה, אני מכירה אותם באופן אישי (כמעט...) ככה שבטח התכוונת לאחותה של האישה, שגרה בבניין ממול. סתם מעירה את תשומת לבך)
 

אפרוח מבושל

משתמש מקצוען
מסכים...
שיניתי.
עכשיו הקטע לא אמין, וממילא לא מצחיק בשקל! מה עשינו?
זה כל הרעיון, לכתוב בדיחות, לא לכתוב סתם בשגיאות. אני עוד לא העליתי קטע כי לא היה לי רעיון מצחיק באמת. אז להעלות שגיאות זה לא פתרון
 

אפרוח מבושל

משתמש מקצוען
לכבוד הרב / המפקח החינוכי / המנהל / הקב"ס ____________ שליט"א (מחק את המיותר ומלא את החסר)

שלומות!
מתנצלת מראש על אורכו של הפתק. נא קבלו זאת בהבנה. מכיוון שבשלוש השנים האחרונות לא התקיימו אסיפות הורים כסדרן, זאת ההזדמנות היחידה שלי למסור מסר מהבית לבית הספר ואנצל אותה עד תומה!
אינני יודעת אם אמתלאי מאחר לשיעור, או שמא מקדים. אם איחר, החשב פתק זה כאילו נכתב בו "אמתלאי מאחר בידיעתי", למרות שאין אני יודעת אם איחר ואין אני יודעת אנה אני באה.
מאז שנכנס אמתלאי בשערי בית הספר (שאיני זוכרת כבר את שמו) השתנו סדרי הלימודים שוב ושוב ואין יום לימודים אחד דומה לחברו.
אתמול סיפרה לי השכנה שבגן של הבת שלה כבר יש צהרונים, ובאשקלון שוקלים לחזור ללימודים בהדרגה בשעה טובה.
שיערתי שאם כך הוא הדבר, כנראה שגם בית הספר בעירנו כבר פעיל, ואמתלאי יכול להתנסות שוב בחזרה ללימודים בהדרגה בשעה טובה.
דא עקא, שאמתלאי אינו זוכר את הדרך לבית הספר, וכן אינו בטוח באיזו כיתה הוא לומד בשנה זו.
הוא שכח מהו מספר הקו שמגיע לבית הספר (קו האוטובוס, לא קו הטלפון ללמידה מרחוק, אותו הוא מעולם לא זכר).
הוא לא ידע אם מתחילים היום ב 8 או ב 9 או במשמרת שניה החל מ 12. אמנם, נכון שבדיוק לשם כך נועדו חברים, ועליו להתקשר אליהם ולברר את שעות הלימודים, אך אמתלאי לא יכול היה לשאול את חבריו באיזו שעה מתחילים הלימודים מכיוון שהוא אינו יודע מיהם חברי כיתתו הקבועים ומיהם הזמניים שהצטרפו לכיתתו מכל קצווי הארץ. בנוסף מקפיד אמתלאי שלא להתקשר לחבריו כלל כדי שלא ייבהלו מקול צלצול הטלפון אם יחשיבוהו לאזעקה.
כאמור, אם אמתלאי מאחר, יהא איחור זה כאיחור בידיעתי.
אנצל את התזמון ואת השורות הנותרות עד סוף הפתק לספר לצוות בית הספר שאמתלאי החרוץ ניצל היטב את זמנו החופשי בשלוש השנים האחרונות לפיתוח אישי חלומי במיוחד, ופיתוח כושר הסבל של כל סובביו.
את רוב שעותיו בילה בשינה, משחקי מחשב, ניסויים מדעיים-חברתיים מעצבנים על אחותו הקטנה, ובזמנו החופשי כתב ספר בשם "101 אמתלות לילדי ישראל"
פתק זה מתוך הספר. עמוד 34.

יום טוב, פורים שמח, חופשה נעימה וגמר חתימה טובה,
(מאחלת הכל עכשיו, מה שבטוח בטוח)
אמא
אמתלאי זה שם של בת... (אמתלאי בת כרנבו היתה אמו של אברהם אבינו)
 

שועל ספרות.

רודיום לשעבר. מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
זה כל הרעיון, לכתוב בדיחות, לא לכתוב סתם בשגיאות. אני עוד לא העליתי קטע כי לא היה לי רעיון מצחיק באמת. אז להעלות שגיאות זה לא פתרון
תגובה די מאוחרת...
השגיאות לא היו המטרה אלא האמצעי.
הקטע כן היה מצחיק לכשעצמו. טענתי הייתה שהוא לא אמין בלי שגיאות.
מאז כבר הרגיעוני שהוא בסדר גמור גם כך (עיין/ני לעיל).
גם הדירוג מראה שהוא הובן.
אז סוף טוב, הכל טוב.
 

סבתא חביבה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אמתלאי זה שם של בת... (אמתלאי בת כרנבו היתה אמו של אברהם אבינו)
אכן
יתכן שהייתי צריכה להתייחס לנשוא הפתק כנקבה
אבל בכל זאת השתמשתי בשם הזה לבן כי זה התנגן לי כמו השמות ניתאי, אמיתי, חגי, אשמדאי (להבדיל) וכל השמות בסיומת פתח ו י' שהם בדרך כלל גבריים
 

חנש

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
בינתיים, כתבתם טוב מאוד, הקפתם קשת גדולה של נושאים שעלו
בעקבות המלחמה, ומשקפים מאוד את ההתמודדויות.
וכל אחד כתב מכיוון שונה לחלוטין.
עד היום הייתי ניקית אנונימית, ופתאום הפכתי מניקית אנונימית
למנהלת אתגר בפורום כתיבה!
מה דעתכם? מה הכללים?
אפשר לשתף אתכם ב"פתק" ממני כאן בנספח?
סוג של תרפיה.
 

סבתא חביבה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בינתיים, כתבתם טוב מאוד, הקפתם קשת גדולה של נושאים שעלו
בעקבות המלחמה, ומשקפים מאוד את ההתמודדויות.
וכל אחד כתב מכיוון שונה לחלוטין.
עד היום הייתי ניקית אנונימית, ופתאום הפכתי מניקית אנונימית
למנהלת אתגר בפורום כתיבה!
מה דעתכם? מה הכללים?
אפשר לשתף אתכם ב"פתק" ממני כאן בנספח?
סוג של תרפיה.
אני בעד!
למה לא?
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
בינתיים, כתבתם טוב מאוד, הקפתם קשת גדולה של נושאים שעלו
בעקבות המלחמה, ומשקפים מאוד את ההתמודדויות.
וכל אחד כתב מכיוון שונה לחלוטין.
עד היום הייתי ניקית אנונימית, ופתאום הפכתי מניקית אנונימית
למנהלת אתגר בפורום כתיבה!
מה דעתכם? מה הכללים?
אפשר לשתף אתכם ב"פתק" ממני כאן בנספח?
סוג של תרפיה.
בטח שכן.
 

חנש

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
ב"ה

למורה חני הקשוחה והיקרה

(סליחה על התואר, אבל זאת האמת, איך אומרים? אמעס!

טוב, נראה לי שסטיתי מהנושא, האמת שעדיין לא התחלתי אותו, אז ככה)

סליחה שאני מתנצלת אבל הרי זאת המטרה של ה"פתק" שלי להתנצל, לא?

בבקשה המורה, אל תתייחסי לכתב הלא ברור שלי, פשוט, או לא כל כך פשוט, אני בקושי רואה, לא נעים, אבל אני אהיה כנה איתך, בעלי פשוט התבלבל ולקח את המשקפיים שלי.

זאת לא פעם ראשונה שזה קורה, זה קורה לו כל בוקר.

למה אי אפשר להגיד לו כלום? את שואלת, האמת היא שגם אני שואלת.

את יודעת המורה שיש מלחמה, ויש מתיחות גבוהה, ולכן בעלי החליט להתבודד במרפסת של הבית.

למרות שהוא רגיל להתבודד ביער סמוך לעיר שלנו, אבל עכשיו הוא חושב שזה לא כל כך בטיחותי.

למה אני מספרת לך את כל ההקדמה הזאת?

סבלנות, המורה, בלי קשיחות, תקשיבי, ולאט לאט תביני.

במרפסת של הבית אני כמובן שומעת אותו, ושמעתי אותו אומר בבקשה ה' שאשתי תפסיק להעיר לי, כל בוקר היא מתחילה להעיר לי, אני מתעורר מההערות שלה.

מאז הפסקתי להעיר לו על המשקפיים.

תחשבי המורה, איך זה להתחיל את היום בלי המשקפיים, עד שהוא שם לב שהוא לקח את שלי בטעות, ואז אני יכולה להתחיל לעבוד.

אני נכנסת למטבח, ושם מול הכלים זה המקום של ההתבודדות שלי, אתמול עמדתי וקיטרתי, בקול רם כמובן, למה אף אחד לא מתחשב בי, ולמה אני עושה הכל לבד בלי עזרה.

ואחרי הכל אני אמורה לשלוח את הילדים בזמן לבית הספר.

את יודעת, בכלל, איזה לילה עברתי?

יהודית דמיינה שהיא שומעת אזעקה, היא כבר מדמיינת את זה כל לילה, היא צעקה, והעירה את נפתלי, יצחק, חיים, יהושוע, רותי ותמי, כולם התחילו לבכות במקהלה, עכשיו אני צריכה למצוא את המוצץ שנעלם, את שתי הבקבוקים של התאומים, ואת השמיכה השחורה של יהושוע.

בסוף פתרתי את הבעיה, הבאתי את כולם למיטה שלי, ואני בהתחלה הצטופפתי עד שהרגשתי כמו סרדין ואז התחלפנו, עברתי לחדר שלהם.

המורה, אל תיבהלי מהכתמים של השוקו על החולצה של יעלי, זה מאתמול, פשוט לא הספקתי לכבס לה את החולצה, והחולצה השנייה נעלמה, כאילו בלעה אותה האדמה.

עשינו ניקוי יבש, זו צורת ניקוי שמרטיבים בה את הכתם והוא קצת מתעמעם.

ובנוסף אל תשאלי אותה למה היא לא הביאה לחם, חיימק'ה גמר את כל הלחם, אתמול הוא הכין לחם מטוגן ונשרפו לו כמה פרוסות.

נראה לי שהארכתי דיי.

אופס, שכחתי את הסיבה בגינה כתבתי את הפתק:

יעלי מאחרת ומגיעה מוקדם דיה.

ואם כבר אני כותבת לך רציתי לבקש ממך בקשה, את יודעת שיעלי מגיעה ממשפחה מכובדת מאוד, תדאגי לתת לה יחס בהתאם.

וכל מה שעדכנתי אותך לגביו, את יודעת, זה קורה במשפחות הכי טובות,

וחוץ מזה אם חמותי היתה מלמדת את הבן שלה להסתכל איזה משקפיים הוא לוקח, זה לא היה קורה.

המצפה לגאולה,
שרה כהן.
 

סבתא חביבה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
ב"ה

למורה חני הקשוחה והיקרה

(סליחה על התואר, אבל זאת האמת, איך אומרים? אמעס!

טוב, נראה לי שסטיתי מהנושא, האמת שעדיין לא התחלתי אותו, אז ככה)

סליחה שאני מתנצלת אבל הרי זאת המטרה של ה"פתק" שלי להתנצל, לא?

בבקשה המורה, אל תתייחסי לכתב הלא ברור שלי, פשוט, או לא כל כך פשוט, אני בקושי רואה, לא נעים, אבל אני אהיה כנה איתך, בעלי פשוט התבלבל ולקח את המשקפיים שלי.

זאת לא פעם ראשונה שזה קורה, זה קורה לו כל בוקר.

למה אי אפשר להגיד לו כלום? את שואלת, האמת היא שגם אני שואלת.

את יודעת המורה שיש מלחמה, ויש מתיחות גבוהה, ולכן בעלי החליט להתבודד במרפסת של הבית.

למרות שהוא רגיל להתבודד ביער סמוך לעיר שלנו, אבל עכשיו הוא חושב שזה לא כל כך בטיחותי.

למה אני מספרת לך את כל ההקדמה הזאת?

סבלנות, המורה, בלי קשיחות, תקשיבי, ולאט לאט תביני.

במרפסת של הבית אני כמובן שומעת אותו, ושמעתי אותו אומר בבקשה ה' שאשתי תפסיק להעיר לי, כל בוקר היא מתחילה להעיר לי, אני מתעורר מההערות שלה.

מאז הפסקתי להעיר לו על המשקפיים.

תחשבי המורה, איך זה להתחיל את היום בלי המשקפיים, עד שהוא שם לב שהוא לקח את שלי בטעות, ואז אני יכולה להתחיל לעבוד.

אני נכנסת למטבח, ושם מול הכלים זה המקום של ההתבודדות שלי, אתמול עמדתי וקיטרתי, בקול רם כמובן, למה אף אחד לא מתחשב בי, ולמה אני עושה הכל לבד בלי עזרה.

ואחרי הכל אני אמורה לשלוח את הילדים בזמן לבית הספר.

את יודעת, בכלל, איזה לילה עברתי?

יהודית דמיינה שהיא שומעת אזעקה, היא כבר מדמיינת את זה כל לילה, היא צעקה, והעירה את נפתלי, יצחק, חיים, יהושוע, רותי ותמי, כולם התחילו לבכות במקהלה, עכשיו אני צריכה למצוא את המוצץ שנעלם, את שתי הבקבוקים של התאומים, ואת השמיכה השחורה של יהושוע.

בסוף פתרתי את הבעיה, הבאתי את כולם למיטה שלי, ואני בהתחלה הצטופפתי עד שהרגשתי כמו סרדין ואז התחלפנו, עברתי לחדר שלהם.

המורה, אל תיבהלי מהכתמים של השוקו על החולצה של יעלי, זה מאתמול, פשוט לא הספקתי לכבס לה את החולצה, והחולצה השנייה נעלמה, כאילו בלעה אותה האדמה.

עשינו ניקוי יבש, זו צורת ניקוי שמרטיבים בה את הכתם והוא קצת מתעמעם.

ובנוסף אל תשאלי אותה למה היא לא הביאה לחם, חיימק'ה גמר את כל הלחם, אתמול הוא הכין לחם מטוגן ונשרפו לו כמה פרוסות.

נראה לי שהארכתי דיי.

אופס, שכחתי את הסיבה בגינה כתבתי את הפתק:

יעלי מאחרת ומגיעה מוקדם דיה.

ואם כבר אני כותבת לך רציתי לבקש ממך בקשה, את יודעת שיעלי מגיעה ממשפחה מכובדת מאוד, תדאגי לתת לה יחס בהתאם.

וכל מה שעדכנתי אותך לגביו, את יודעת, זה קורה במשפחות הכי טובות,

וחוץ מזה אם חמותי היתה מלמדת את הבן שלה להסתכל איזה משקפיים הוא לוקח, זה לא היה קורה.

המצפה לגאולה,
שרה כהן.
חחחחחחחחח
צחקתי בקול וכמובן הקראתי לבעלי את הקטע שאיתו האמנתי שהוא יזדהה... וכמובן שהוא הזדהה
אז אכן זה קורה במשפחות הכי טובות! מי כמוני יכולה להעיד על כך!
חחח גדול
 

.B.B

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי

חנש

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
ב"ה

ובכן, חבשתי את כובע המורה אותו זנחתי לפני כשני עשורים, העליתי ארשת פנים רצינית וקראתי את הפתקים שלכם בעיון.

יש לציין שהקפתם את נושא המלחמה ואת ההיבטים הנוגעים לנו הלכה למעשה, הפתקים שלכם לא היו נדושים, לא חזרו על עצמם ולא הועתקו, אם כי בהתעמקות נוספת נמצאו קלישאות למכביר, כדוגמת ביתי איחרה שלא באשמתה, ובני איחר בידיעתי.

הצלחתם להעלות חיוך על פני חמורות הסבר, למרות ואל אף הכללים החמורים והנוקשים של בית ספרנו.

אולם אני מצטערת לאכזב אתכם, חלק מהסיבות שלכם היו לא מוצדקות בעליל.

@כותב השורות , לא מובן לי איך בנך שלוימי הגיע ללא נעליים, גם בזמן מלחמה צריך לדאוג לצרכים הבסיסים של הילדים, למה לא חשבת על כך קצת קודם? כשיצאתם בחיפזון מן הבית?

אגב, לא הייתי צריכה לומר לבנך שלוימי דבר ברגע שהתבוננתי על רגליו ולחילופין על פניו, הוא מיד הבין את המסר ורץ לנעול, כן לנעול, את נעליו, אנחנו לא משמיטים מילה בגלל שהיא מזכירה לנו חששות, זו אינה דרכינו, אני חייבת להעיר.

@הקה , את בכלל הגזמת אין בי טיפה רחמים על המצב אותו הבאת על עצמך.

@כ. פ. ה"תרוציאדה" שלך קצת מחשידה.

@סבתא חביבה , נגעת בנקודה כואבת לכולנו, הממסדיות שלנו נשחקה עם הזמן, במקום אמתלאי הייתי מכנה את בנך צדקיהו, יען כי צודק הוא בדבריו, חוסר הסדר וחוסר המסגרת צועק מדבריך, עכשיו סבתא חביבה תוכלי להבין אותנו המורים המתמודדים יום יום עם נקרא לזה, אתגר הלמידה לילדים מאותגרים. גמר חתימה טובה גם לך.

@7שבע7 כמורה אני מאוד רגישה לביקורת שמושמעת על ידי צעירי הצאן, ובפרט שהיא מערערת על הסמכות הבלעדית שלנו כאנשי חינוך מדופלמים.

@רוצה טוב , החתימה המרשימה של שלמה אפיק - רופא ראשי מד"א אשקלון, לא הצליחה לשנות את דעתי על ההתנהלות הלא קבילה בביתכם לפני צאתכם ליום לימודים.

@שועל ספרות. כשהגעת לכיתה והבאת לי את הפתק קודם כל נעצתי בך עיניים במשך שלוש דקות, אבל אתה היית אמיץ ולא הורדת את עיניך על כן נאלצתי להשתמש בטקטיקה המוכרת אצל מורים הנקראת חקירה צולבת, שאלתי אותך איך רק הפתק ניזוק, וענית לי שהיה רסיס ממש קטן כזה, שמרת אותו? לא, כאן נזעקתי איך לא שמרת רסיס של טיל, אבל כל הטיעון שלך היה על בסיס הפתק שנכחד, לצערי אני מכירה מקרים כאלו שילדים האמינו לשקר אותו המציאו, מחוסר ברירה. אאלץ להמליץ על טיפול פסיכולוגי.

@אין פאנץ' תרשה לי לחלוק עליך מבחינתי הסיפור הוא חינוכי ביותר, אני תקווה כי לא תבדוק אותי פעם נוספת.

@מלכי פריד אהיה כנה איתך, ברגע שעירבת "משפחולוגיה" למען האמת התחלתי לחשוש.

@רואים שקוף אכן לצערנו אנחנו חווים מלחמה פסיכולוגית קשה המשפיעה על התודעה שלנו, לכן אני משננת ואומרת אל תחשפו לתכנים לא רצויים.

@-חיה- התירוץ שלך היה התרוץ הכי לא משכנע שקיבלתי כמחנכת, אי לכך ובהתאם לכך אני מאמינה שיש עקבות ברורים של מישהו שהשפיע על מערכת שיקול הדעת המוטעה שהעברת.

@שיבת ציון נגעת בנקודה כואבת המציגה את חוסר הידיעה על מצב הילד, הנושא צריך להיות מטופל לעומק, איו ברירה נאלץ לזמן את ההורים לשיחת בירור לעומק.

@Yitty Kahana אני חייבת לצייר שהחריזה המשובחת שיחדה אותי כמורה, אולם הסחת דעת היא אחד הדברים המשמעותיים עליהם עלינו לתת את הדעת.

@לוטם איחור של שעתיים ועשרים ושבע דקות הוא קצת יותר מידי חמור ומאתגר את יכולת ההכלה שלי קשות, ובקשר לארוחה ולוויכוח בעקבותיה אני רק רוצה לציין שבעלי אפילו לא מתווכח הוא לוקח מה ששמים לו בתיק, בעל של מורה או לא? ואם הוא התעכב לא בהכרח שהוא חיפש מחבלים סביר יותר להניח שהוא פגש את בעלי והם מנייעסים.

@R.E.Y לא יאומן אילו כוחות אנו מגלים בשעת מצוקה, והחרוזים יאמר לשבחם התקבלו בברכה.

@שוקולד עילית בפעם הבאה שאת מכינה עם שפרינצה אוכל מוטב שתשלחי טעימה, אני רואה בחומרה רבה את העובדה שטרחת לשלוח את מתכון ואת שפרינצה ללא כל הוכחה טעימה ככל שתהיה.

@יוסף יצחק פ. חתמת לנו את האתגר בקשקוש.

תודה גדולה על השתתפותכם, שיהיה לכולם חיתום טוב.

1702234621434.png
 
נערך לאחרונה ב:

אין פאנץ'

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
@אין פאנץ' תרשי לי לחלוק עליך מבחינתי הסיפור הוא חינוכי ביותר, אני תקווה כי לא תבדקי אותי פעם נוספת.
אני לא יכולה להרשות גם אם אני רוצה, מקסימום אני יכול להרשות, (מה, מורות גדולות לא יודעות שחיים זה בדרך כלל שם של בן? :unsure:).

נ. ב. לא קיבלתי התראה על כך שתוייגתי, לתשומת לב @הכלבויניק (או שגם אתה לא תקבל התראה על זה שאני מתייג אותך?!...).
 

חנש

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
@חנש

אמרתי לכם!
גמר חתימה טובה לכולם.
התכוונתי לציין "פתקא טבא"
שזהו גמר החתימה,
למי שעוד לא ירד לשורש העניין.
"אני מצפה מכם לגלות קצת יותר יצירתיות וחשיבה" (בקול מורתי)
היתה לי מורה שאמרה:
"לעולם אל תזלזלו באינטליגנציה של התלמידים שלכם"
היא כמובן לימדה ברמה גבוהה ביותר, והקפיצה לנו את הרמה. (אנגלית, למי ששאל)
זה היה פעם אבל היום, יש בינה מלאכותית. (מי צריך להבין?)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמב

א מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה:ב קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן:ג אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד:ד בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי:ה הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי:ו זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים:ז הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי:ח הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי:
נקרא  41  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה