דיון נספח לאתגר דו שבועי - לשחרר את יצורי הדמיון

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
איזה משפט תקין יותר:
זה: "זעה, זרזפה מפניו, בניגוד למזג הקריר."?
או: "זעה, בניגוד למזג הקריר, זרזפה מפניו"?
תודה
ברור שהפסיק באופציה הראשונה מיותר.
אפשר גם כך: 'בניגוד למזג האויר הקריר, זרזפה זעה מפניו'.
(זה לגבי הפיסוק. מבחינת בחירת המילים, הייתי מציע את 'למרות' במקום 'בניגוד ל'. וגם המילה זרזפה לא לגמרי מתאימה).
 

מוצג

משתמש מקצוען
עריכה והפקת סרטים
ברור שהפסיק באופציה הראשונה מיותר.
גם אני חשבתי כך. אבל כשקראתי שוב ושוב, קצת התבלבלתי.
אפשר גם כך: 'בניגוד למזג האויר הקריר, זרזפה זעה מפניו'.
באמת מסתדר לי הרבה יותר טוב...
תודה.
עדיין מעניין אותי אם המשפט שכתבתי תקין.
וגם המילה זרזפה לא לגמרי מתאימה).
למה לא מתאימה?
פרוש המילה זרזף זה: זרם דק, טפטוף.
 

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
עדיין מעניין אותי אם המשפט שכתבתי תקין.
תקין. זה נקרא 'הסגר', ולפעמים משתמשים בקוים מפרידים - כאלה - במקום בפסיקים.
אבל זה קצת מסורבל ולא קריא, ועדיף להימנע מזה אם אפשר.

פרוש המילה זרזף זה: זרם דק, טפטוף.
זעה על פי רוב לא מטפטפת אלא 'ניגרת'.
 

מוצג

משתמש מקצוען
עריכה והפקת סרטים
תקין. זה נקרא 'הסגר', ולפעמים משתמשים בקוים מפרידים - כאלה - במקום בפסיקים.
אבל זה קצת מסורבל ולא קריא, ועדיף להימנע מזה אם אפשר.
תודה
החכמתי.
זעה על פי רוב לא מטפטפת אלא 'ניגרת'.
נכון.
אני יודעת שהשילוב עם זעה זה ניגרת... רציתי לגוון. אבל עכשיו כשאני חושבת על זה, זה באמת לא מתאים.
אשנה אצלי.
 
נערך לאחרונה ב:

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אשמח לשמוע מהמבינים\ות בתחום, איזה משפט תקין יותר:
זה: "זעה, זרזפה מפניו, בניגוד למזג הקריר."?
או: "זעה, בניגוד למזג הקריר, זרזפה מפניו"?
בעיקרון התקין ביותר הוא לכתוב: "בניגוד למזג האוויר הקריר, זרזפה זעה מפניו."
אם רוצים בכל-זאת להקדים את הזעה למזג האוויר, אז: "זעה זרזפה מפניו, בניגוד למזג האוויר הקריר."
 

סיפור8

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בס"ד

אני חדשה כאן, אז אני מרשה לעצמי לפרגן לכל מי שמגיע בלי היסוסים ;) ובלי עין הרע יש כאן המון כישרון והמון מה לפרגן.

@מוצג איזה משפט סיום מדהים. מעורר השראה!

@MORIYAT בעיניי זו עבודה לא קלה לכתוב קטע תיאורי... ועשית את זה באומנות. ממש הכנסת לתוך האווירה.

ו @הני ר. מסר מיוחד, קלטתי אותו יותר לעומק רק אחרי שתיים שלוש קריאות.
 

הני ר.

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
הפקות ואירועים
בס"ד

אני חדשה כאן, אז אני מרשה לעצמי לפרגן לכל מי שמגיע בלי היסוסים ;) ובלי עין הרע יש כאן המון כישרון והמון מה לפרגן.

@מוצג איזה משפט סיום מדהים. מעורר השראה!

@MORIYAT בעיניי זו עבודה לא קלה לכתוב קטע תיאורי... ועשית את זה באומנות. ממש הכנסת לתוך האווירה.

ו @הני ר. מסר מיוחד, קלטתי אותו יותר לעומק רק אחרי שתיים שלוש קריאות.
תודה. באמת עניין אותי עם זה מספיק ברור.
סוג של הבנה שקיבלתי בעקבות מאמר מדהים שקראתי.
 

MORIYAT

משתמש פעיל
@MORIYAT בעיניי זו עבודה לא קלה לכתוב קטע תיאורי... ועשית את זה באומנות. ממש הכנסת לתוך האווירה
ממש שמחה לשמוע. פעם ראשונה שכתבתי כזה קטע, בדרך כלל כותבת דיאלוגים והתרחשויות, מדלגת על תיאורים:)

לפתע קלט שהוא רוצה את זה.
הוא רוצה לעוף.
נתת המון השראה...
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
@אי פה אי שם - אני יודעת שיש כאלה שראו בסיפור שלך פואנטה מצחיקה, אבל אני בוחרת לראות בו דווקא את הנקודה העצובה, של ילדה שמפחדת מיצור/אדם ממשי, והוריה לא יודעים להאמין לה... (אולי אפשר להכניס פה את העניין של מוגנות...)
 

אפילו

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
גם אני חשבתי כך. אבל כשקראתי שוב ושוב, קצת התבלבלתי.
גם אני חושבת שזה יותר נכון בלי פסיק.
לא התעמקתי, כנראה שמתי כי העתקתי את המשפט והחלפתי קצת אז לא שמתי לב שאני אמורה להוריד פסיק.
חוץ מזה שאצלי תמיד יהיו כמה פסיקים מיותרים, נראה לי.
@אי פה אי שם - אני יודעת שיש כאלה שראו בסיפור שלך פואנטה מצחיקה, אבל אני בוחרת לראות בו דווקא את הנקודה העצובה, של ילדה שמפחדת מיצור/אדם ממשי, והוריה לא יודעים להאמין לה... (אולי אפשר להכניס פה את העניין של מוגנות...)
@אי פה אי שם זה כל כך מותק, שאי אפשר לא לצחוק.
אבל @7שבע7 זה עצוב כי אם מעמיקים בזה אז מסכנה ילדה שכ"כ מפחדת ולא יודעת ממה וממי,
אבל אני לא קראתי שם חוסר אמון, ההורים בכלל לא יודעים ממה היא מפחדת.
היא סיפרה להם? היא רק אמרה שלא נתנו לא ממתק...
נשאל את המשורר למה הוא התכוון, אני כן הבנתי שזה רק ה"צל של עצמה".
ולא שום דבר אחר.
נכון שיכול להיות פה משהו הרבה יותר עמוק (ועצוב), אבל בתיאור הספציפי לא הבנתי שזה הכוונה...
 

מוצג

משתמש מקצוען
עריכה והפקת סרטים
@Doe ואוו ואוו ואוו
איזו שפה יפייפיה.
כמה משפטים שאהבתי במיוחד:
לילד בעל עיני הלילה וראש גדול מביצת יענה
"היעד הוא רק אתה והכוח שלך סוד השונות שלנו זה סוד העקשנות"
גילון אוהב שררה ואין לו שום פחד להודות בכך הוא נהנה מלחוש את אנרגית הדוביס המנשבת ממבטי הערצה
פרצוני הבקעות שמלבבים בחורף מתוך הביצות, שלחו את אימתם על אויר הדיבל וחרחרו בקולות חייתיים של צפרדע ושור גם יחד.
ואחר כך, כשישבו זקני העיר וילעסו קליפות תפודים צלויים ויחד יחשבו ממה ניזונו השדולים ומה היה כוחם
טוב, יש עוד הרבה... אבל אין עניין שאני אצטט את כל הקטע ;)
 

MORIYAT

משתמש פעיל
@Doe , איזה קטע מדהים! שפה יפה כמו שכבר אמרו פה, ורעיון חדשני ומדומין היטב היטב, עד לפרטים הקטנים. פנטזיה אמיתית שממש נהניתי ממנה.

רק כדאי לבזוק פה ושם פסיקים ונקודות וזה יהיה מושלם. (קצת קשה לקרוא בלעדיהם)
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
הבדלי מגדר בעקבות האתגר.

נראה שהסופרות ניגשו לאתגר בגישה מסתורית.
הכתיבה המעורפלת, עולם מדומיין מתחילה ועד סוף.
(פלוס מינוס, כל אחת במינון שלה)

הסופרים היו יותר מחוברים למציאות הקיימת.
בתוך הקיים דחפו איזה יצור מפונטז, ובזה יצאו ידי חובתם.

האם זה נובע מחיקוי לסגנון שפופלארי בקרב הקוראות.

או שגברים יותר רציונאלים.
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
נ
בס"ד

בכלל כל הפורום הזה יכול להוות מצע למחקר מגדרי...
כמה סיפורי נישואין יש כאן... וכמה מהן של סופרות...
כמה פארודיות יש כאן... וכמה מהן של סופרים... וכו' וכו';)

נכון. אבל כאן זה בולט.

האם אין לסופרות רצון שיהיה איזה יצור דמיוני, שיטפל בבעיות שלהם שינפץ עבורם קירות?
או סתם מסוגלות לדמיין בתוך הקיים איזה גולם מפראג חביב?
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
האם אין לסופרות רצון שיהיה איזה יצור דמיוני
הסופרות לא זקוקות ליצור דמיוני כזה.
הן זקוקות ליצור אמיתי בתכלית - שישטוף כלים, שינדנד את עגלת התינוק, שיזרוק את הזבל, שיושיט יד בהכנת האוכל, שייקח את הילדים לגן וגם יחזיר אותם, שיתלה כביסה לפעמים.

[קוראים ליצור הזה בעל.]
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
הסופרות לא זקוקות ליצור דמיוני כזה.
הן זקוקות ליצור אמיתי בתכלית - שישטוף כלים, שינדנד את עגלת התינוק, שיזרוק את הזבל, שיושיט יד בהכנת האוכל, שייקח את הילדים לגן וגם יחזיר אותם, שיתלה כביסה לפעמים.

קוראים ליצור הזה בעל.

בקיצור יצור דמיוני. אכן צריך לשחרר את יצורי הדמיון.
 

MORIYAT

משתמש פעיל
בעולם הספרות הכללי, היצירות הכי מצליחות הן אלו שמשלבות יצורים דמיוניים מעולם הפנטזיה.
היפוגריפים, דרקונים, קיקלופים, טרולים, גמדים, אלפים, אורקים, זומבים, פיות ועוד...
הסיפורת על יצורים דמיוניים היא מרתקת ביותר, ועשויה להוביל את הסיפור למחוזות רחוקים ומסעירים.
.... פיתוח יכולת הדמיון לשיא.
משום מה, הספרות החרדית דלה עד מאד בסיפורי פנטזיה, ובמיוחד באלו המכילים יצורים מיתולוגיים.
הגיע הזמן ליצור את ז'אנר הפנטזיה החרדי!
אם כן, ניגש עתה לאתגר:
יש לכתוב סיפור שבו משולב לפחות יצור חי דמיוני אחד, וכל המרבה הרי זה משובח.

נראה לי סופרות פשוט הלכו על הקטע של פנטזיה עד הסוף, הכל דמיון, בלי אחיזה במציאות.
ביקשו פנטזיה, מחוזות דמיון רחוקים וקסומים - קבלו. הן גם יותר ממושמעות באתגרים ;)

סופרים התקשו במעט להתמודד עם דמיון בלי אחיזה במציאות, ריאליזם מוצק, אחרי הכל, קצת שולל את זה.
אז פארודיות על יצורים כלשהם שנחתו לחיינו הן פתרון נהדר. (באמת נהדר! היו כמה מעולות ממש)

הן עומדות היטב בכללי האתגר שדרש סיפור מקורי עם שילוב של יצור דמיוני אחד,
אבל מנגד הן לא בדיוק עונות להגדרה פנטזיה, וגם לא מרחיקות לכת למחוזות רחוקים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמט

א הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים:ב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם:ג יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ:ד כִּי רוֹצֶה יְהוָה בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה:ה יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם:ו רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם:ז לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים:ח לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל:ט לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו הַלְלוּיָהּ:
נקרא  6  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה