בתכל'ס אין ליחיד מה לעשות. כמורה עלי לחפש עבודה ולקחת איפה שמציעים. ברור שכדאי לפנות גם לממ"חים (לממ"דים פחות ממליצה, התרבות שם שונה מדי, אבל מי שיש לה עור של פיל, בבקשה) ויש גם בתי ספר של חב"ד שגם הם כמו ממ"ד רק עם תלמידים בעלי יותר דרך ארץ מאשר בממ"דים הרגילים.
כחברה עלינו להוקיע את התנהלות החינוך העצמאי, אפשר לפנות לעיתונות, אפשר לכתוב על זה כאן בפרוג ואפשר להתאגד כהורים ולדרוש שקיפות מבית הספר.
רק צריך לקחת בחשבון שפרט לחינוך העצמאי באמת אין לנו כהורים אלטרנטיבה! הממ"חים בוודאי אינם אלטרנטיבה ולצערינו אם המורות יבחרו ללמד שם, הפסדנו. אבל ההפסד הזה טומן ברכה בחובו, כי אולי אם המורות יצביעו ברגליים (מתוך חוסר ברירה, כי שוב, מורה עובדת איפה שמקבלים אותה) אז החינוך העצמאי יעשה חושבים ורק אז דברים ישתנו לטובה.
אבל אז אני גם שואלת את עצמי, נניח שהמורות הטובות ילמדו בממ"ח ואז בחינוך העצמאי ישארו מורות מבוגרות ובנות סמינר עם פרוטקציה, מה יהיה איכפת לחינוך העצמאי שישאר כך? הרי לנו כהורים אין אלטרנטיבה וזה שהחינוך יפגם לא מזיז להם במיוחד ונשארנו באותו מקום. האומנם אין מה לעשות? אנחנו סוג של שבויים אפשר לומר. לצערי.