אכן הגיוני יותר לאפשר למורה לבצע את שעות השהייה מהבית, במיוחד בהתחשב בעובדה שברוב בתי הספר אין תנאים סבירים לעבודה. ובכל זאת- מנהלת שלא מאפשרת את זה עדיין לא עושקת את המורות. זאת זכותה לדרוש שהן יעשו את שעות השהייה בבי"ס. (אלא אם מדובר על בי"ס שלא לומדים בו בימי שישי- שאז יש סיכום של ארגון המורים מול משרד החינוך שאפשר לעשות חלק משעות השהייה בבית)חלילה!!
אבל יש מנהלות שיודעות להעריך את העבודה הרבה שהמורות עושות גם בבית-בדיקת מבחנים, טלפונים, הכנת מערכים.
ןלא תמיד זה נח לעשות את זה בתוך ביה"ס-פניות, ספרים, ואוזניים שמקשיבות.
אז הן משחררות את המורות..
ויש שלא.
אבל יש גם מקומות שדורשים מהמורות לעשות בשעות האלו דברים שלא אמורים להיות כלולים בהן- כמו שמירה על תפילה (אמורה להיחשב כשעה פרונטלית/פרטנית), או מילוי מקום (אמנם זה בתשלום נוסף, אבל המורה לא חייבת להסכים אם היא לא רוצה).
שלא לדבר על מקומות עבודה שאת השעות הפרטניות הופכים לשעות הוראה לכל דבר (זאת הקבצה עם רק חמש עשרה בנות ולא כיתה שלמה, אז זה כמו פרטני, לא? אז מבחינה חוקית, וגם מבחינה מעשית- התשובה היא לא...)
נערך לאחרונה ב: