מידע שימושי מנהגים מעניינים באוכל של פסח

אוהב ספר

משתמש פעיל
גם אם זה נכון. איפה פה הקשר לדיון על החומרה?
אולי המכונה הגיעה במקור כדי לפתור בעיות ממוניות.
ברוך ה', לפי חלק מהשיטות, היא גם פתרה בעיות רבות אחרות. ונתנה לנו את היכולת - וממילא, אם כך, אנחנו צריכים להשתמש בזה, להגיע למצב יותר נקי מחמץ. לפי שיטות אחרות, זה יוצר בעיות.
כשהתורה ציוותה לאכול מצות היא לא דברה דווקא על מצב שיש בו מכונות.
וא"כ התורה נתנה לכתחילה את האפשרות לאפות מצות ביד.
וא"כ לא שייך לומר שברגע שהומצאה המכונה ויש לנו אפשרות לאפות עם פחות חשש חימוץ [בהנחה שאכן זה כך] שיש חיוב להשתמש בזה.
 

יאנקאלע

משתמש מקצוען
דברי מוהר"ן מברסלב על החומרות בפסח שיחות הר"ן רל"ה

וְגַם בְּעִנְיַן הַחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת בְּפֶסַח לֹא הָיָה מַסְכִּים כְּלָל עַל הַמַּרְבִּים לְדַקְדֵּק יוֹתֵר מִדַּאי וְנִכְנָסִים בְּמָרָה שְׁחוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת. וְהֶאֶרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ אָז, כִּי אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשֵׁינוּ שָׁאַל לוֹ ז"ל שְׁאֵלָה אַחַת בְּעִנְיַן אֵיזֶה חֻמְרָה בְּפֶסַח 'אֵיךְ לְהִתְנַהֵג?'. וְאָז הִתְלוֹצֵץ מִמֶּנּוּ מְאֹד. וְהִרְבָּה לְדַבֵּר מֵעִנְיַן זֶה – שֶׁאֵין צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחַר חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת וְשִׁגָּעוֹן וּבִלְבּוּלִים.
וְאָמַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן כְּבָר הָיָה שָׁקוּעַ בְּעִנְיָן זֶה מְאֹד שֶׁהָיוּ עוֹלִים עַל דַּעְתּוֹ חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת מְאֹד מְאֹד. וּפַעַם אֶחָד הָיָה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּעִנְיַן הַמַּיִם עַל פֶּסַח שֶׁחָשַׁשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ בַּמַּיִם שֶׁשּׁוֹאֲבִין. וְאִם יָכִין לוֹ מַיִם עַל כָּל יְמֵי הַפֶּסַח כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין קְצָת, גַּם זֶה לֹא הוּטַב בְּעֵינָיו, כִּי קָשֶׁה לִשְׁמֹר הֵיטֵב הַמַּיִם מֵעֶרֶב פֶּסַח עַל כָּל יְמֵי הַפֶּסַח. וְלֹא הוּטַב בְּעֵינָיו שׁוּם מַיִם, רַק מֵי מַעְיָן הַנּוֹבְעִים וְיוֹצְאִים וְהוֹלְכִים וּבָאִים מַיִם חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא ז"ל הָיָה יוֹשֵׁב לֹא הָיָה שׁוּם מַעְיָן כָּזֶה, וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ עַל פֶּסַח לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם מֵי מַעְיָן כָּזֶה, כָּל כָּךְ נִכְנַס בְּחֻמְרוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרוֹת וְדִקְדּוּקִים יְתֵרִים. אֲבָל עַכְשָׁו הוּא מִתְלוֹצֵץ מִזֶּה, כִּי אֵין צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחַר חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת, אֲפִלּוּ בְּפֶסַח.
וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ הַרְבֵּה אָז, כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה בֶּאֱמֶת הוּא: תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְהַרְבּוֹת בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, בְּלִי לְחַפֵּשׂ לְחַדֵּשׁ דַּוְקָא חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת. רַק לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ הַקַּדְמוֹנִים. וְלֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.


אפשר לדקדק הרבה בכל מילה שכתובה שם
דבר ראשון מדובר על חומרות יתרות ושגעון ובלבולים אבל דבר המוזכר בהלכה כמובן שראוי להקפיד
וכן כל מי שאבותיו נהגו מנהג מסוים ראוי מאוד להמשיך עמו
למשל האם לא הכין בכלל מים או שרק לא נסע למקום שיש שם מעין
הוא הקפיד שלא לאכול שרויה אבל לדוגמה אמרו בברסלב שהתורה אסרה משהו חמץ ולא משהו מצה
 

בייסי

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
כשהתורה ציוותה לאכול מצות היא לא דברה דווקא על מצב שיש בו מכונות.
וא"כ התורה נתנה לכתחילה את האפשרות לאפות מצות ביד.
וא"כ לא שייך לומר שברגע שהומצאה המכונה ויש לנו אפשרות לאפות עם פחות חשש חימוץ [בהנחה שאכן זה כך] שיש חיוב להשתמש בזה.
משהו כעין זה אומרים בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל לא רצה להשתמש עם רצועות ששחורות משני הצדדים.
במצות זה יותר חמור, שזה יכול להביא למכשול שיגידו שכל מה שכתוב בשו"ע שאין לעשות, ובדיעבד 'תיאפה מיד', יגידו שבמכונה בגלל שזה כבר מתוכנת ככה וכו', יגידו שזה בסדר לכתחילה.
ואני שוב מתנצל להרב @מישהו12.
 

בייסי

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
איך זה שעדיין לא כתבו את הווארט
בפרשת הקרבנות כתוב על כל קרבן איך הוא נאכל
ועל הפסח כל משפט מתחיל בשלילה
הפסח אינו נאכל...
זו המהות של פסח :)
מוירא'דיק.
[למען הדיוק, זה במשנת איזהו מקומן שאומרים כל יום בתפילה].
 

אש קודש!

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
זה לא קשור לגועל נפש, זה פשוט מביא מחלות,
מביא מחלות.
מזה נובע - לא סטרילי.
מזה נובע - פחות נקי.
מזה נובע - גועל נפש.
הגענו לאותה נקודה...
זה המנהג שלא לאכול אברים פנימיים בכלל
אז זה לא קשור לפסח!
או שיש כאלו שנוהגים רק בפסח לא לאכול?
מה זאת אומרת?
נראה לי שהיא התכוונה שטוחנים אותו לבד.
אצל ההורים שלי אחרי "קדש" מביאים לשולחן שתיה, קפה, שוקולדים ועוגות.
כך שיקראו את ההגדה בסבלנות ובלי הלחץ של להגיע כבר ל"שולחן עורך"
אהבתי!
אבל בטוח שמותר?
כל דבר חריף, לא אוכלים, ובכלל זה שום יבש.
למה?
עריכה : אופס לא שמתי לב שמדברים כאן דווקא על מנהגים באוכל סליחה צריך למחוק ?
תכתבו גם דברים שאינם קשורים לאוכל.
זה מעניין...
בעבר ראיתי בחנות כלי בית ואפילו בסופר רגיל
אבל לא חיפשתי לאחרונה
אולי אתם מתכוונים למקלף לכרוב?
(בגלל שכתבו לעיל שזה משונן)
 

אוראורית

משתמש מקצוען
כל שנה מחדש כשאני נחשפת לעוד חומרות,
אני אומרת לעצמי כמה מדהים זה היה אם היינו מדקדקים בכזאת הקפדה ומחמירים יתר על הנדרש בדברים שהם בין אדם לחברו .
ולא רק מחמירים, אלא משוויצים בחומרות הללו...
שזה משום מה ,לעיתים קשה יותר כשההחמרה היא לא פופולרית .....
 

SUS 11

משתמש פעיל
כל שנה מחדש כשאני נחשפת לעוד חומרות,
אני אומרת לעצמי כמה מדהים זה היה אם היינו מדקדקים בכזאת הקפדה ומחמירים יתר על הנדרש בדברים שהם בין אדם לחברו .
ולא רק מחמירים, אלא משוויצים בחומרות הללו...
שזה משום מה ,לעיתים קשה יותר כשההחמרה היא לא פופולרית .....
זה בהחלט נכון,
אך עדיין בכל זאת,
צריך להשגיח לא לטשטש מושגים אמת,
ישראל אם אינם נביאים בני נביאים,
ואם כל כך הרבה יהודים מחמירים בצורה מיוחדת בפסח,
זאת אומרת שיש בזה משהו מיוחד,
וזה לא קשור למצבם בתחומים אחרים,
בפרט שעניין החומרות הקיצוניים, [והנראים לא הגיוניים]
לא הומצאו לא בדורנו ולא בדור קודם,
הם מובאים כבר בפוסקים ובראשוני הראשונים,
וכן בספרי חסידות מובא שאפי' שבכל השנה לא מחמירים כ"כ בפסח מחמירים יותר,
לא שהנקודה לא נכונה וודאי שהלוואי שילמדו מפסח לכל שאר העניינים, אך עדיין לפעמים מרוב אמת המושגים יכולים להיטשטש,
ואז נשארים קרח מכאן ומכאן,
נ. ב. לעצם העניין מדוע אכן בפסח מחמירים יותר ראיתי פעם מובא שפסח זה כמו תחילת היהדות שלנו בכל שנה מחדש ובהתחלה צריך להתחיל בצורה חזקה, וכשמתחילים חזק ונכון אז קל יותר אח"כ לשאר לעמוד ולהמשיך ללכת כמו שצריך,
או שפסח זה כמו הגבול בינינו ובין החוץ ובגבולות משגיחים הרבה יותר מהנדרש, ובפרט כשגובלים עם אויבים, כי זה מה שנדרש, ואף שזהירות צריך בכל מקום,
אך עדיין לא דורשים בכל מקום את אותה מדת הזהירות הנוהגים בגבולות,
 

אוראורית

משתמש מקצוען
זה בהחלט נכון,
אך עדיין בכל זאת,
צריך להשגיח לא לטשטש מושגים אמת,
זהו בדיוק,
שהמושגים הללו לא הטשטשו ברוך השם,
לעומת זאת אפשר בקלות לשים לב שמושגים בסיסים לא פחות ויסודיים לא פחות כמו לשון הרע לדוגמא, בהחלט הטשטשו ונשחקו.
ומדייקת למען לא יבינו לא נכון ויעוטו עלי קוראי האשכול הזה .
מנהג בישראל דין הוא, ובפסח ידוע שלכל החמרה יש מקום , הרבה יותר מכל מצווה או חג אחר .

רק , שלא נהפוך את העיקר לטפל ואת הטפל לעיקר..
 

נשמת כל חי תברך

משתמש פעיל
כל שנה מחדש כשאני נחשפת לעוד חומרות,
אני אומרת לעצמי כמה מדהים זה היה אם היינו מדקדקים בכזאת הקפדה ומחמירים יתר על הנדרש בדברים שהם בין אדם לחברו .
ולא רק מחמירים, אלא משוויצים בחומרות הללו...
שזה משום מה ,לעיתים קשה יותר כשההחמרה היא לא פופולרית .....
זהו בדיוק,
שהמושגים הללו לא הטשטשו ברוך השם,
לעומת זאת אפשר בקלות לשים לב שמושגים בסיסים לא פחות ויסודיים לא פחות כמו לשון הרע לדוגמא, בהחלט הטשטשו ונשחקו.
ומדייקת למען לא יבינו לא נכון ויעוטו עלי קוראי האשכול הזה .
מנהג בישראל דין הוא, ובפסח ידוע שלכל החמרה יש מקום , הרבה יותר מכל מצווה או חג אחר .

רק , שלא נהפוך את העיקר לטפל ואת הטפל לעיקר..
נכון לגמריי שיש להכיר ולדעת ולחזק את העיקר ללא ספק
אך כמובן בד בבד לא להוריד ממה שכן עושים
תמיד יש את המצות שאדם [בדרך הטבע ] דש בעקביו וזה לא סיבה להוריד ממה שכן עושים כבר אלא ללמוד מזה כמה צריך להחמיר בדברים העיקריים גם - כפי שאמרתם !!!!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

א לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא:ב אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:ג גַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:ד דְּרָכֶיךָ יְהוָה הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ה הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:ו זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:ז חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְהוָה:ח טוֹב וְיָשָׁר יְהוָה עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:ט יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:י כָּל אָרְחוֹת יְהוָה חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יא לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יב מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְהוָה יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יג נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:יד סוֹד יְהוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טו עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טז פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יז צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יח רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יט רְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כ שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כא תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כב פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  3  פעמים

אתגר AI

פלינדרום • אתגר 52

לוח מודעות

למעלה