כל שנה מחדש כשאני נחשפת לעוד חומרות,
אני אומרת לעצמי כמה מדהים זה היה אם היינו מדקדקים בכזאת הקפדה ומחמירים יתר על הנדרש בדברים שהם בין אדם לחברו .
ולא רק מחמירים, אלא משוויצים בחומרות הללו...
שזה משום מה ,לעיתים קשה יותר כשההחמרה היא לא פופולרית .....
זה בהחלט נכון,
אך עדיין בכל זאת,
צריך להשגיח לא לטשטש מושגים אמת,
ישראל אם אינם נביאים בני נביאים,
ואם כל כך הרבה יהודים מחמירים בצורה מיוחדת בפסח,
זאת אומרת שיש בזה משהו מיוחד,
וזה לא קשור למצבם בתחומים אחרים,
בפרט שעניין החומרות הקיצוניים, [והנראים לא הגיוניים]
לא הומצאו לא בדורנו ולא בדור קודם,
הם מובאים כבר בפוסקים ובראשוני הראשונים,
וכן בספרי חסידות מובא שאפי' שבכל השנה לא מחמירים כ"כ בפסח מחמירים יותר,
לא שהנקודה לא נכונה וודאי שהלוואי שילמדו מפסח לכל שאר העניינים, אך עדיין לפעמים מרוב אמת המושגים יכולים להיטשטש,
ואז נשארים קרח מכאן ומכאן,
נ. ב. לעצם העניין מדוע אכן בפסח מחמירים יותר ראיתי פעם מובא שפסח זה כמו תחילת היהדות שלנו בכל שנה מחדש ובהתחלה צריך להתחיל בצורה חזקה, וכשמתחילים חזק ונכון אז קל יותר אח"כ לשאר לעמוד ולהמשיך ללכת כמו שצריך,
או שפסח זה כמו הגבול בינינו ובין החוץ ובגבולות משגיחים הרבה יותר מהנדרש, ובפרט כשגובלים עם אויבים, כי זה מה שנדרש, ואף שזהירות צריך בכל מקום,
אך עדיין לא דורשים בכל מקום את אותה מדת הזהירות הנוהגים בגבולות,