אותי זה מאד הרגיז,
בפרט שבמותו הוא כבר היה בחזרה טוב (אם הוא לא היה מת היו מתגלים הרבה דברים שחשבו שהוא התכוון רע, שהוא התכוון טוב.)
אני שמח שהיא הרגה אותו מכל הסיבות, כאב לי שהוא מת אבל הזדהיתי עם הצורך למות, נסיך מפונק שחושב שכולם חייבים לו הרי זה הדור שלנו היום וצריכים להבין שדרך זו מובילה לאבדון!!
ובכלל
ההבדל בין הממלכות היה הבדל תהומי של גישה אל חיי תורה ומצוות, בכבדות או בקלות ראש
האם כשמלך רשע מת, צריך לגמור את הסדרה?
בבת אחת כולם נהפכו לצדיקים?
נ.ב. למה איסתרק עצמו לא חשב על הרעיון הגאוני להפיל את יוסף ללמטה...?
וגם, היאך ייתכן שטורנאל אישר את מהימנותו של אב הבית, ואמר שאין בו מחשבות בגידה?
אם איסתרק היה מפיל את יוסף ללמטה והיה נופל יחד עימו, זה גם קשה יותר כי יוסף היה רחוק וגם כשחיילי המלך יוסף הגיעו היו הורגים אותו, לא?
טורנאל אמר מה ה(אולי) היה נכון לאותה עת, אולי אחר כך שיכנעו אותו / איימו עליו?
והאם זה קשור להורדת אביו של פדהאל מהאבירות?
ולמה בכלל אבא שלו ירד האם הוא באמת היה בעייתי או שזה היה עול למשפחה?
אבא של פדהאל באמת עשה עוול לממלכת כוזר האמיתית, זה מוזכר בסיום הספר שם איסתרק (ירום הודו, כן, אה, המלך איסתרק, אוקיי) מספר שאביו התוודה על זה בשיחת רעים כשאיסתרק היה מחופש.
אגב, רק לי זה מרגיש שכמו הספרים הכי דימיוניים בקטע האחרון כל השחקנים נעמדים להצגה גדולה ויש להם מלא זמן לדון ולדבר בקול מה התוכניות שלהם?
בחיים האמיתיים זה היה מכת חרב וזהו, לא?
אה... סליחה זה רק דמיון... שכחתי לרגע.
אבל זו הייתה סידרה טובה שליווה אותי לאורך שנות נערותי ונתנה לי כיווני מחשבה מעניינים.