נראה לי שצריך לשנות את שם האשכול
"למכתב לבתי ההייטקייסטית"
בת יקרה ואהובה שלי!!
זה אבא כותב לך - כן אני יודע שזה קצת מוזר לך..
כי אבא שלך הוא לא בעניין של מכתבים וכו...
אבל הייתי מוכרח לפרוק לפחות על דף!!
בת שלי -
זוכר איך נולדת כ"כ קטנה וזערורית
החזקתי אז את ה 3 קילו האלו בידיים שלי ובכיתי יחד עם אמא על המתנה המיוחדת שאת
אודה ולא אבוש שכבר באותו יום לא ראיתי את הפעוטה הקטנה למולי
אלא את בעלך העתידי !!
החלום הכי יפה שיכולתי לדמיין אז-
היה לראות אותך תחת חופה עם הבחור הכי הכי מיוחד!!!!
בן תורה אמיתי, בן עלייה, בחור ת"ח, יר"ש מתמיד בעל מידות טובות
וכבר מאותו יום התפללתי ודמיינתי על החלום הזה בעיניים דומעות...
את יודעת ילדה שלי אני אדם ריאלי ..
אמא הייתה מורה ואני אברך בכולל פונוביז - כמו שאומרים קלאסי...
ככה שידעתי-
שבשביל החלום שלי - שלך - שלנו אני צריך לעבוד...
כשהלכת למעון - הלכתי לפתוח קופת חיסכון
שלמדת פעם ראשונה על חולם וצירה - אני בררתי על גבעת המורה..
שהיית לחוצה מהסמינר ,מהמורה - הלכתי לברר על עוד משכנתא...
וכשהיית לפני קבלת תעודות - התחלתי כבר לברר בעולם הישיבות..
וככה עד שהיום הזה הגיע
זכיתי בת שלי!!! וזכית גם את ....
חתן כמו בעלך זה זכייה של אחת....
אני לא יודע איך להמשיך ואולי כבר כדאי לי לעצור
אבל הדמעות של אמא לא נותנות לי מנוח...
ןגם אני כבר לא האבא שהייתי פעם -
ולא רק בגלל הזקן המלבין פה ושם ולא בגלל הכח...
זכינו לחתן אותך ועוד 3 אחיותיך אחריך..
הנחת הוא הדבר שנותן לנו כח להמשיך
אבל -
שבאתם השבוע ודיברתם וסיפרתם על הדירה החופשה וכו
קצת נצבט לי -
לא-
לא על הכסף יקירה!!
אלא על איפה את נמצאת ולאיפה הלכה התמימות הטהורה?
חשבתי שגידלתי אותך למידות טובות - אבל את ראית את הכסף בגדולות..
חשבתי שגידלתי אותך על הערך להיות מענטש - החלפת את זה בהנאה בשיט בתעלת למנש..
בת שלי אין לי מה לומר
זה מכתב שלעולם לא יישלח..
אני רק ממשיך להתפלל עלייך ועל כולם
כמו שכבר 25 שנה אני עושה וימשיך לעשות לעולם ...
אוהב אותך מאוד ,אבא