אז עברת לפסים אישיים...@geekית מחשבים ניסתי לא להיכנס לפן האישי, באמת שניסיתי.
אבל עברתי כרגע על העמודים (הרבים, יש לציין) שהספיקו להתווסף לאשכול ולא יכולתי לתהות האם את לא פריוולגית שלא מודעת לעובדת שהיא כל כך פריוולגית.
ציינת שלהורים שלך יש ב"ה ונתנו לך.
ציינת שאת תורמת ונותנת ואני מניחה שיש לך ב"ה בשביל לחיות בכבוד ואולי קצת מעבר.
ואחרי כל זה כשאת מגיעה וחוזרת וכותבת שוב ושוב על חוסר המחויבות של ילדים להורים שלקחו בשבילם, כדי שיהיה להם טוב - אני מתחילה לתהות כמה נאלצת בחייך האישיים לחיות עם מחסור כלכלי. אני חושבת לעצמי האם בגילאי הסמינר לדוג' יצא לך לשלם על עצמך, לא קצת ולא חלק, אלא פשוט כמעט הכול.
האם עבדת מגיל צעיר מאד?
מגיל 16 אני עובדת,
בתור בחורה בתור עקרון מימנתי לעצמי את כל מה שהייתי צריכה,
שזה אומר בגדים, יציאות עם חברות, טיולים, שכ"ל, יישור שיינים(!) ואפילו ספר מתמטיקה.
עשיתי זאת מבחירה למרות שהורי לא דרשו זאת ממני.
אז זהו, ידעתי שיש להם מאיפה ועדיין בקשתי מהם להתחייב עלי פחות...האם היה לך ברור ופשוט לפני שהתחתנת שלהורים שלך בשום פנים ואופן אין מאיפה להתחייב?
עכשיו תאמרי לי, לפני שאת שופטת,אישית מגיעה ממקום בו זה פחות לחוץ כמו בציבור הליטאי (עדות המזרח) אבל בתוך עמי אנוכי יושבת ורואה את הלחץ הנורא שיש להורים ולילדים על התחייבות.
אני לא מכירה אותך ולכן לא רוצה לשפוט. אבל ההודעות שלך גורמות לי לחשוב שלא. את לא מכירה את צורת החיים הזאת.
וזה שהיית רוצה לקוות ולצפות שהיית נוהגת כך או אחרת במצב כזה - זה נחמד ויפה לפוסטים בפרוג, לא למציאות החיים.
ואני יודעת שיהיה לך המון מה לענות לי, וכנראה לגופו של וויכוח יש דברים בהם את צודקת ויש דברים בהם אני טועה.
ויש הרבה שיקולים ופרמטרים לכל דבר.
רק רציתי לציין נקודה קטנה למחשבה שאולי הפריעה לא רק לי, אלא לעוד כמה כאן.
כמה בנות את מכירה שעובדות מגיל 16?
שמימנו לעצמן הכל הכל כולל יישור שיניים ושכר לימוד??
וכן ההורים שלא לא אהבו את זה ולפעמים כן שילמו עלי.
אבל לא היתה אף בת בכיתה שלי שמימנה את עצמה כמוני. וההורים שלי בעלי אפשרויות יחסית...