מילא לילה עם תכניות ותעסוקה רגועה בקטנה...
אבל עכשיו אחייניות שלי היו במחנה שב-3 לפנות בוקר העירו אותן אחרי שישנו אולי שעה ואחרי יום שלם של פעילויות ובריכה וכו'
למסלול הליכה!!!!!!!!!!
ואז חזרו ונחו והיה להם פעילות בחוץ בחום אימים בלי שתיה מספקת.....בקיצור, אצל אחינית אחת שלי זה נגמר בהתייבשות
גם אני שנאתי את זה שהעירו אותי אחרי שינה של שעתיים בשביל לראות זריחה.
אבל די. רוב הבנות מתות על זה.
וזה שהיא התייבשה? וואלה, באמת לא נעים. אבל יכל לקרות גם בצהריים של יום חם כשהיא יצאה עם האחים הקטנים שלה לגינה.
חבל שהיא לא שתתה כל הזמן. (המדריכות טיולים/מורות/חובשות אוכלות את הראש על שתיה מרובה וכובע שמש!)
יש סמינרים שעושים את זה
אצל אחותי זה ככה, יש תוכניות מהקבוקר, חוזרים הביתה ב11, וחוזרים ליום של טיול. או להפך
לילה אחד, יומיים של חוויה, והן נהנות מאוד! (סמינר באיאן בירושלים)
עשו לנו את זה פעם. לי זה הרגיש כאילו גנבו לי יומיים מהחיים. כי אין את הניתוק הזה של חופשה ומצד שני- יומיים בשבוע נעלמו.
הלואי רק מסלול הליכה...
טיפוס על הג'רמק ב5 לפנות בוקר ומייד אח"כ קייאקים כשהבנות יושבות על הקיאק בעיניים טרוטות ולא באמת מצליחות לעשות משהו נוסף חוץ מלכופף את הראש בכל פעם שנתקעות בקוצים...
מעט מאוד בנות נשארות עם פרצוף כרית ועיניים טרוטות אחרי ישיבה בין החברות בנסיעה של 45 דק'.
תמיד אפשר לישון באוטובוס (ויש מלא זמן באוטובוסים. ומקובל לשמור על שקט, ובנסיעות רוב הבנות ישנות), בד"כ אחרי שמתאוששים העייפות עוברת. וכן, תמיד יש בנות שזה מעיר אותם קצת על צד שמאל והן יושבות בקדימה לזמן שקט עם עצמן. וכשמגיעים לאטרקציה, למרות שהשעה יכולה להיות 5:00. ערניות כבר.
ולא, בקייאקים לא תראו בנות שרק רוצות לרדת. הבנות האלו פשוט נשארות להשתזף בחוץ.
צודקים הסמינרים.
רק חושבת שעדיף שלא יהיה לינה וזהו יום אחד 24 שעות ולבית לישון
זה באמת לא פייר. לא רק שאין איפה לישון, אין פינה פרטית, אין איפה לנוח, א"א להוריד לדקה נעליים, שרותים ציבוריים ל24 שעות.
צודקים הסמינרים! בהחלט ושמחה לשמוע שקיבלו את השכל
אבל השאלה עד כמה זה אחראי ברור שלא מדובר בסכנה ואפשר להשלים שינה אבל בסה"כ הבנות משלמות את המחנה וזה לפעמים סוג של התעללות
(-בהגזמה כמובן)
כי הבנתי שהרבה מהבנות לא מסוגלות בכלל אח"כ להצטרף לאטרקציות ששילמו עליהן מראש רק בגלל סחרחורת וחולשה לאחר לילה נטול שינה
בנות נרדמות על הדשא, במיטות של חברות, על הערסל ועל כסא באודיטוריום באמצע הרצאות.
ומי שמרגישה ממש דרוע, תפסיד אטרקציה אחת בשביל לא להפסיד יום שלם.
חייבת להוסיף עוד רעיון בשביל הבנות העיפות,
אני זוכרת את עצמי בשעה אחד בלילה עוזבת את הסרט באמצע כי העיניים נעצמו ופשוט הולכת לחדר לישון...
החדרים לא נסגרים בלילה מי שעייפה- יכולה ללכת לישון!
זה! בדיוק!
זה הכיף של כל השנה. במחנות תמיד נוצרות חברויות חדשות. לומדים על השניה דברים חדשים. לומדים לראות את המורה בצורה אחרת, לקבל ממנה בדרכי נעם ולא מתוך שיעור מוסר. זה זמן כ"כ מאחד ומגבש.
שנה אחת לא היתה לנו מחנה, וזה היה אחד האכזבות הגדולות שלנו.
אל תקחו להן את זה!