מחיר למשתכן מחיר למשתכן בבני ברק?....!

מצב
הנושא נעול.

צבי1

משתמש פעיל
כתבה מהונדסת ולא עניינית!!!
צודק חלקית
כמה עובדות על הגשר:
1.אם הבנתי נכון הגשר אמור לחבר את השכונה לבני ברק,
לא, התוכנית שאושרה זה רק ליציאה ישירה לאם המושבות וחיבור רגלי לקריית הרצוג (אולי בעתיד בתקציב חדש)
2.לקבל 150% שכירות זו ההשקעה הטובה ביותר בנדל״ן
זה שאלה משפטית האם הוא באמת חייב, אבל ברור שייצא לנו המיץ לפני זה וזה יהיה רק דרך הליך ארוך בבית משפט
3.השכונה נמצאת על קרקעות בני ברק אך קרובה יותר לתל אביב,
לא הבנתי מה אתה רוצה לציין
אבל טכני אתה טועה 10 מטר קרובה לבני ברק יותר מאשר לתל אביב כי יש את הפארק ונחל הירקון מצפון השכונה
4.שריקי שיווק את הפרויקט גם לחילונים, וכן ישנם זוכים רבים במחיר משתכן שאינם חרדים
לא שריקי, משרד השיכון שיווק מחיר למשתכן לכלל האכלוסיה שרוצה שכונה בעלת צביון חרדי, שריקי שיווק כמעט רק לדתיים ומעלה
5.הוקמה בעבר קבוצת זוכים ששכרה עו״ד והתיימרה ליצג את התושבים
העו"ד ייצג רק את מי ששכר אותו
6.הקבוצה נוהלה בידי אנשים שאינם חרדים
קבוצה שמתנהלת בווטצאפ היא לא בדיוק חרדית מטבעה
7.אופיה של שכונה מושפע מאוד מהתושבים הראשונים ואחרי כמה שנים של תושבים בעייתיים מאוד קשה לשנות את ציביונה הרוחני
100%
8.האינטרס של הרוכשים החילונים הוא שהשכונה תתאכלס כמה שיותר זמן לפני הגשר על מנת שתושביה הראשונים לא יהיו אנשים שנוסעים לבני ברק יומיום אלא אלה המעוניינים בקירבה לתל אביב
האינטרס של כולם זה כמה שיותר מהר,
על אף שיש צדק בדברך שלמשפחות ברוכות ילדים חרדים כנראה יהיה יותר קשה לבוא לשכונה מבודדת שעדיין העירייה מעלה בתפקידה, ואין מבני ציבור חוץ מכיתות גן
לכן אני כמשקיע עדיין מתלבט האם השכונה בסוף תיהיה חרדית או מעורבת שתהפוך עם השנים ליותר חילונית
ברור לי שעדיף לי חילונית זה שווה כמעט מליון שקל יותר
9. האינטרס החרדי הוא כמובן הפוך, לאכלס את השכונה רק כשצביונה הרוחני מובטח! (וגם להרויח כסף על ההמתנה...)
רק אם במאה אחוז מקבלים דמי שכירות ובקלות
אינני יודע אם הקבוצה המצוטתת בכתבה היא אותה קבוצה ששכרה פה בזמנו עו״ד בתשלום ע״י הרוכשים בתירוץ של תיקון החוזה והתוצאות כמובן היו צפויות מראש,
ברור לי שחרדים קלאסים שאני ואתה רוצים שיהיו שכנים שלנו, לא כלכך אוהבים להתראיין לכתבות,
אבל ברור שהאינטרס החרדי הוא לזרז את הגשר ולהמתין עם האיכלוס
רק במקרה ו100% שמשלמים שכירות גבוהה
 
נערך לאחרונה ב:

ייד

משתמש מקצוען
מניסיון.
לא מכיר כמעט תקדים של קבלנים ששילמו, גם כשהעיכוב היה באשמתם. הם מביאים סוללת עו"ד מהשורה הראשונה שמתרצת בק"נ טעמים מדוע הם אינם צריכים לקחת אחריות על העיכוב (שינויי דיירים, קורונה, סגרים וכו'). וק"ו כשהם מבחינתם מסרו את הדירות בזמן, והעיכוב אירע ע"י גורם אחר, כמו במקרה שלפנינו.
כך שחבל על הזמן לחלום אפילו בחלומות ששריקי ישלם משהו. זה פשוט לא יקרה.
קניג בד׳ שילם גם שילם
כמדומני שריסדור שילם חלי אחרי שהוגשה נגדו תביעה
 

שווה

משתמש פעיל
לכן אני כמשקיע עדיין מתלבט האם השכונה בסוף תיהיה חרדית או מעורבת שתהפוך עם השנים ליותר חילונית
ברור לי שעדיף לי חילונית זה שווה כמעט מליון שקל יותר.
חלומות באספמיא!!!, לא תרויח ממכירה לחילוני כי לא תמצא חילוני שירצה לגור בה,
תחשוב שניה איזה חילוני ירצה לשלם ע"ז ברגע שזה מתוכנן תכנונית ושכונתית לציבור חרדי,
מרפסות סוכה עם גג נשלף, המון גני ילדים בקומות הקרקע, ישיבות וחיידרים ובתי ספר סביב ובין הבנינים, שכבר החלו עבודות לבנייתן, בריכה עירונית ששייכת לעיר הצפופה ביותר הלוא היא בני ברק [רק לדוגמא במרום נווה מפריע לתושבים שבמקום ההגעה של הבני ברקים לפארק], חל איסור נסיעה בשבתות במתחם, ויש עוד מה להוסיף .......
ומי מדבר כשהגשר יהיה מוכן וזה יגרום לתנועה מסיבית של תושבים מבני ברק לעבר פארק הירקון,
ובכלל לא מכיר חילונים שרוצים להיות תחת תחום שיפוטי של עיריית ב"ב, עקב הסטיגמה הרעה מצד החילונים על ב"ב מבחינת תפקוד תברואתי ועניני וכו'.
אהיה מאד מופתע לשמוע על חילוני שקנה דירה שם שלא במסגרת מחיר למשתכן על מנת לגור בה.
 

די

משתמש סופר מקצוען
קניג בד׳ שילם גם שילם
כמדומני שריסדור שילם חלי אחרי שהוגשה נגדו תביעה
אבל לא עיכבו היתרי בניה ברמה ד' בגלל "תל בית שמש" שמנע את הרחבת כביש 38 בקטע מסוים לשני נתיבים, למרות שרשמית לא היה אפשר להוציא היתרי בניה מעל 6000 יח"ד ברמה ד' ללא הרחבת הכביש. פשוט "תיקנו" את הסעיף, והוציאו היתרי בניה ואכלוס (וכמובן שום קבלן לא שילם שכירות בגלל שהכביש לא הורחב, אלא הדירות התאכלסו). כך לדעתי יעשו גם בבני ברק ויתנו טופס 4. (כמובן הכל נכתב לעניות דעתי וללא אחריות וכל אחד יעשה כהבנתו).
 

צבי1

משתמש פעיל
חלומות באספמיא!!!, לא תרויח ממכירה לחילוני כי לא תמצא חילוני שירצה לגור בה,
או שכן או שלא
תחשוב שניה איזה חילוני ירצה לשלם ע"ז ברגע שזה מתוכנן תכנונית ושכונתית לציבור חרדי,
מרפסות סוכה עם גג נשלף, המון גני ילדים בקומות הקרקע,
זה מעולה לכלל האכלוסיה וודאי המסורתית לא חרדית
ישיבות וחיידרים ובתי ספר סביב ובין הבנינים, שכבר החלו עבודות לבנייתן, בריכה עירונית ששייכת לעיר הצפופה ביותר הלוא היא בני ברק [רק לדוגמא במרום נווה מפריע לתושבים שבמקום ההגעה של הבני ברקים לפארק], חל איסור נסיעה בשבתות במתחם, ויש עוד מה להוסיף .......
ומי מדבר כשהגשר יהיה מוכן וזה יגרום לתנועה מסיבית של תושבים מבני ברק לעבר פארק הירקון,
אין גשר בין ב"ב לשכונה
היום יש יצאה למבצע קדש, והגשר הנוסף יחבר לאם המושבות
ובכלל לא מכיר חילונים שרוצים להיות תחת תחום שיפוטי של עיריית ב"ב, עקב הסטיגמה הרעה מצד החילונים על ב"ב מבחינת תפקוד תברואתי ועניני וכו'.
אם יש פער של מליון שקל זה יכול להיות, לא חילונים אפיקורסים, אבל לא בטוח בכלל שהשכונה תהיה חרדית קלאסית
אהיה מאד מופתע לשמוע על חילוני שקנה דירה שם שלא במסגרת מחיר למשתכן על מנת לגור בה.
כנראה שאתה צודק בשוק החופשי אין שמה קונים חילונים, אבל גם לא חרדים קלאסים יש כל מיני
אבל לא אותי אתה צריך לשכנע, אלא את מי שגר בשכונה לידינו בצפון ת"א שדירה עולה עוד 1.5 מליון
עדיין צריך לשאול את הלא חרדים שקנו שם 20-30% ממחיר למשתכן, אין לאף אחד נתון מדוייק כמה הם
ומה הם מתכננים לעשות
אני שאלתי לפני שלוש שנים בזמן בחירת הדירות וכמה אמרו לי שוודאי שבהתחלה הם יבאו לגור בשכונה מעורבת,
בהמשך נראה

בכל מצב אל תכעס עלי
אני רק מנסה להבין את הנתונים, יש סיכוי שזה יהיה יותר דומה לפתח תקווה מאשר ב"ב
 

ייד

משתמש מקצוען
או שכן או שלא

זה מעולה לכלל האכלוסיה וודאי המסורתית לא חרדית

אין גשר בין ב"ב לשכונה
היום יש יצאה למבצע קדש, והגשר הנוסף יחבר לאם המושבות

אם יש פער של מליון שקל זה יכול להיות, לא חילונים אפיקורסים, אבל לא בטוח בכלל שהשכונה תהיה חרדית קלאסית

כנראה שאתה צודק בשוק החופשי אין שמה קונים חילונים, אבל גם לא חרדים קלאסים יש כל מיני
אבל לא אותי אתה צריך לשכנע, אלא את מי שגר בשכונה לידינו בצפון ת"א שדירה עולה עוד 1.5 מליון
עדיין צריך לשאול את הלא חרדים שקנו שם 20-30% ממחיר למשתכן, אין לאף אחד נתון מדוייק כמה הם
ומה הם מתכננים לעשות
אני שאלתי לפני שלוש שנים בזמן בחירת הדירות וכמה אמרו לי שוודאי שבהתחלה הם יבאו לגור בשכונה מעורבת,
בהמשך נראה

בכל מצב אל תכעס עלי
אני רק מנסה להבין את הנתונים, יש סיכוי שזה יהיה יותר דומה לפתח תקווה מאשר ב"ב
לצערי אתה צודק לגמרי,
אני לא חושב שתרויח מזה מיליון,
אבל ודאי שיש ביקוש חילוני לבני ברק וגם לשמאלנים ואפיקורסים וכדו׳
אף אחד לא מתעניין מי העיריה שמפנה לו את הזבל,
ואף אחד לא ימנע מלקנות דירה רק בגלל שיש לה גם מרפסת סוכה סגורה,
אני מאוד מקוה שהתושבים יהיו מספיק חכמים וחזקים כדי להילחם על ציביון השכונה בשנים הראשונות הקריטיות,
צריך לדעת שבכל שכונה חדשה באים חילונים שאוהבים דירות חדשות,
אפי׳ ברמב״ש ד׳ הגיעו חילונים שאם לא היו מטפלים בזה בדרכים שאכמ״ל השכונה היום היתה הרבה פחות חרדית....
כל מי שנכנס לשכונה חדשה יודע שעתידה הרוחני של השכונה ויושביה תלוי אך ורק באומץ ליבו,
ֿוהחלש יאמר חזק אני!
 

didi avni

משתמש חדש
TheMarker | נדל"ן

עיריית בני ברק מעכבת אכלוס של כ-1,000 דירות — בגלל עיכוב בבניית גשר​

פרויקט של חברת ארזי הנגב בצפון העיר בני ברק לא יאוכלס עד 30 בנובמבר, בניגוד להבטחת החברה לרוכשי הדירות — אלא ככל הנראה רק בעוד כשנתיים, אז צפויה השלמת הגשר לחיבור השכונה לעיר ■ העירייה: "הגישה הנוכחית לשכונה היא דרך אזור תעשייה"

ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין. נטען כי העירייה מעכבת את בניית השכונה כי לא השלימה את הקמת מוסדות החינוך בהצילום: מגד גוזני

רנית נחום-הלוי

18:18, 31 באוגוסט 2023

עיריית בני ברק הודיעה לחברת ארזי הנגב, שבבעלות הקבלן עודד שריקי, כי לא תאשר אכלוס של פרויקט מתחם הסופרים שהוקמה על ידו ונמצאת בשלבי סיום. התנאי לאישור: סיום בניית גשר הרלינג שמקים משרד התחבורה, שאמור לחבר את שכונת איילת השחר החדשה שבצפון מזרח בני ברק — שבה נבנה המתחם — ליתר העיר.

גשר הרלינג היה אמור להיות מוכן בזמן לאכלוס הדירות. עיכוב בנייתו ידחה את כניסתן של כ-1,000 משפחות לדירות החדשות שנבנו עבורן. על פי התוכניות של קבוצת גדיש, המופקדת על בניית הגשר מטעם משרד הבינוי והשיכון, הוא יהיה מוכן רק בעוד כשנתיים. מתחם הסופרים בנוי ברובו, וכ-800 מהמשפחות שרכשו בה דירות במחיר למשתכן כבר יכולות להיכנס — אם יתקבל טופס 4 (אישור אכלוס). גם דירות נוספות בפרויקט, שמועד האכלוס שלהן נקבע לסוף 2024, כבר מוכנות.

עברו לתצוגת גלריה
שכונת איילת השחר. עתידה לכלול כ-3,000 יחידות דיור

שכונת איילת השחר. עתידה לכלול כ-3,000 יחידות דיור

לפני כשבוע יצא מלשכת ראש עיריית בני ברק אברהם רובישנטיין מכתב לחברה, ובו נכתב: "לפני מספר ימים, קיימתי פגישה בלשכתי עם מייסדי הוועד השכונתי המתגבש לקראת אכלוס השכונה. לצערי, שמעתי מהם כי אתם מוסרים לציבור רוכשי הדירות מידע שקרי ומטעה, לפיו אישור האכלוס צפוי להתקבל כביכול עד 30 בנובמבר 2023. כפי שאתם יודעים היטב, הוועדה המקומית לא תנפיק אישור אכלוס כל עוד לא תושלם בנייתו של גשר ׳הרלינג׳, אשר למרבה הצער הקמתו מתעכבת ואינה צפויה להסתיים עד סוף השנה הנוכחית".


באמצעות גשר הרלינג, שכונת איילת השחר אמורה להתחבר לשכונת קריית הרצוג הסמוכה. שכונת איילת השחר עתידה לכלול כ-3,000 יחידות דיור, שמתוכן כ-1,600 מוקמות ומשווקות על-ידי חברת ארזי הנגב. אלה כוללות כ-1,100 דירות ששווקו במהלך 2020-2019 לזכאי תוכנית מחיר למשתכן, במחירים נמוכים בכמיליון שקל ממחיר השוק כיום. חברה נוספת שבונה בשכונה היא אבסירור, המקימה פרויקט בהיקף של כ-300 דירות במחיר המשקף כ-28 אלף שקל למ"ר לדירה.

לפני שנים, כשתוכנית בניין העיר של השטח קודמה, ייעוד הקרקע שעליה מוקמת השכונה הוחלף מתעסוקה למגורים נוכח מצוקת הדיור. בתוך כך התחייבה המדינה לעבודות פיתוח תשתיות ובמרכזן דרך הגישה — גשר הרלינג, המחבר את השכונה לעיר.


בעיריית בני ברק מסבירים: "הגישה הנוכחית לשכונה היא דרך מסחר עקיפה ופקוקה באזור התעשייה. לצערנו, המדינה לא עמדה בהתחייבותה ועד כה לא החלה הקמת הגשר. הוצאת היתרי הבנייה לשכונה לחברות שזכו במכרזי הבינוי, ובכללן ארזי הנגב, הותנתה במפורש בכך שלא יאושר האכלוס בפרויקט עד להשלמת התנאים הדרושים לצורך ניהול חיים נאותים במתחם — ובכלל זה הקמת הגשר".

לאחרונה נשמעו טענות כי העירייה מעכבת את השלמת בניית השכונה, מפני שהיא עצמה לא עמדה בלוחות זמנים אחרים — להקמת מוסדות חינוך ותשתיות עירוניות בשכונה.

"חיכינו להזדמנות כזו 20 שנה, וכעת ההודעה הזו מותירה אותנו בחוסר ודאות", מסרה דיירת שרכשה דירה במחיר למשתכן ועתידה הייתה להיכנס לפרויקט בעוד כשלושה חודשים. "המצב החדש הזה מעמיד אותנו בפני מציאות בעייתית מאד. נצטרך לא רק לשלם משכנתא אלא גם לחתום על חוזה שכירות חדש. כהורים לחמישה ילדים, אנחנו נקרעים ולא יודעים איך נוכל לעמוד בהתחייבויות הללו".


מארזי הנגב נמסר בתגובה: "מזה מספר חודשים שהחברה מבצעת פרוטוקולים לקראת מסירה מול הרוכשים. ארזי הנגב לחצה ולוחצת על כל הגורמים הרלוונטיים, כדי לוודא שיאשרו לה את האכלוס של הפרויקט במועד. בכלל זה, החברה עומדת בקשר עם הנהלת רשות מקרקעי ישראל, שאחראית על שיווק המתחם. ואולם, החברה איננה אחראית להקמתו של גשר הרלינג. אם לא ניתן יהיה לקבל תעודות אכלוס לפרויקט בגלל עיכובים בביצוע הגשר, או בביצוע של איזה מהתשתיות האחרות, בוודאי שלא ניתן להטיל את האחריות עליה".
 

didi avni

משתמש חדש

בית שמשניק

משתמש סופר מקצוען

נדל"ן למגורים


גשר לשום מקום: שורת מחדלים הביאה לעיכוב של שנים באכלוס שכונה בלב גוש דן ולפגיעה במאות משפחות​

תחקיר "מרכז הנדל"ן" חושף: המכתב ששלחה נתיבי איילון בו התחייבה להשלים את הגשר החיוני עד 2021, חוות הדעת של המשרד להגנ"ס שאוסרת על מגורים בחלקים נרחבים של השכונה בשל חומרים מסוכנים, ופרויקט הקירוי שהיה אמור לפתור זאת - אך כלל לא תוקצב. התוצאה: 840 משפחות שאמורות היו לאכלס את דירותיהן ב"בני ברק צפון" בנובמבר הקרוב, ייאלצו לחכות עוד הרבה מאוד זמן​


מאת רוני ליפשיץ
07.09.23 | 06:00 עודכן לאחרונה: 07.09.23 | 09:52

בעוד שלושה חודשים, אמורים היו להתבצע האכלוסים הראשונים בשכונה החדשה "איילת השחר" הנבנית בימים אלו בצפון בני-ברק. כ-839 משפחות ראשונות היו אמורות להיכנס לדירותיהן בנובמבר 2023, ומי שיסתובב בשטח יראה כי עשרות הבניינים שבונה בשטח חברת " ארזי הנגב " של עודד שריקי, שאמורים היו לקלוט את מאות המשפחות, אכן כבר מצויים בשלבי בנייה מתקדמים.

אולם, לצערם של הרוכשים, רובם רוכשי דירה ראשונה במסגרת מבצע " מחיר למשתכן " - הם לא יזכו לקבל את המפתח המיוחל לדירתם – לא בעוד שלושה חודשים וגם לא בעוד שנה. במקרה המיטבי יקרה הדבר בעוד שנתיים. זאת, כפי שנחשף השבוע בתקשורת, בשל העובדה ש"גשר הרלינג" – גשר שאמור להיות נתיב הכניסה התחבורתי העיקרי אל השכונה וממנה ושבלעדיו אין כל אפשרות להתגורר בה - כלל לא החל להיבנות.

כעת חושף תחקיר " מרכז הנדל"ן " את השתלשלות העניינים החלמאית והכושלת שמאחורי עיכוב האכלוס ואי בניית הגשר, ובמרכזה מכתב מטעם מנכ"ל נתיבי איילון לפיו הגשר יהיה מוכן לשימוש עד שנת 2021, ואת האופן שבו כשלה המדינה לקדם הקמת תשתיות בסיסיות, וזאת 5 שנים לאחר שיווקה של הקרקע ליזמים.

שכונה חסומה מכל הכיוונים

תוכנית "בני ברק צפון", שאושרה בשנת 2018, קובעת את בנייתה של שכונת מגורים חדשה בת כ-2,100 דירות, על שטח בן 800 דונם עבור הציבור החרדי. על פניו המיקום הוא אטרקטיבי, שכן בגבולה הצפוני גובלת השכונה בפארק הירקון וברמת החייל.
נתיבי איילון במכתב לרמ"י מ-2018: "לוחות הזמנים לאכלוס השכונה המתוכננת, מכתיבים את פתיחתו לתנועה של גשר צבי הרלינג עד לחודש מאי 2021... לקראת סוף שנת 2018 תחל הקמת מערכת הביסוס של הגשר המזרחי". בפועל ניתן צו התחלת עבודה ביולי 2023

אולם נכון להיום, השכונה חסומה למעבר ב-3 מתוך 4 כיוונים. מצפון לשכונה נמצא כאמור פארק הירקון, ממנו לא תתאפשר גישת כלי רכב. במזרח תחומה השכונה על ידי כביש 4, אך ללא יציאה אליו, ומדרום תחומה השכונה על ידי מסילת רכבת, שחוצצת בינה לבין שאר העיר בני ברק. הכניסה היחידה לשכונה כיום היא מכיוון מערב, אך גם היא לא מאפשרת תנועה נוחה ובטוחה, מאחר וכדי להגיע לשכונה, צריך לעבור דרך מתחם "דן דיזיין סנטר" ומבני מסחר ותעסוקה הסמוכים לו. בכביש הצר והבודד הזה, אמורות לעבור גם המשאיות שמובילות את חומרי הבניין אל השטח, ספקי סחורות, לקוחות וגם משפחות שמבקשות לצאת מהשכונה אל עבר העיר בני ברק או סתם אל מחוצה לה.


שכונת בני ברק צפון ותחילת העבודות על הגשר. הבניינים כמעט מוכנים (בינה - מיפוי תשתיות בע''מ)
שכונת בני ברק צפון ותחילת העבודות על הגשר. הבניינים כמעט מוכנים (בינה - מיפוי תשתיות בע''מ)


לכן, קבעה התוכנית להקמת השכונה גם תשתית חיונית, שבלעדיה אין כל היתכנות למגורים בשכונה – גשר, שיאפשר מעבר מעל מסילת הרכבת, ויחבר את השכונה אל דרך אם המושבות. גשר הרלינג תוכנן ב-3 מקטעים. רמפה צפונית לאורך רחוב האצ”ל - גשר האצ”ל, באורך של כ-157 מטר. גשר הרלינג עצמו, במרכז, באורך של כ- 294 מטר. ורמפת אם המושבות, מדרום, באורך של כ- 228 מטר.

עוד קבעה התוכנית קירוי חלקי של דרך 491 העתידית ("אילון מזרח") וכן של חלקים נרחבים של מסילת הרכבת הכבדה, שבה מובלים לעתים קרובות חומרים מסוכנים בקרבה לבנייני מגורים שצפויים להתאכלס.

"פתיחת הגשר לתנועה - עד מאי 21"
החברה שהיתה אמורה לבצע את הגשר היא נתיבי איילון, כפי שמעיד מכתב ששלח ב-2018 ראש אגף פרוייקטים בחברה, גלעד שרון, לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י),ובו התחייב שעד שנת 2021 הגשר יהיה מוכן. במכתב שנשלח אל סגנית מנהל אגף בכיר הנדסה ופיתוח תשתיות ברמ"י, לבנת אוליניצקי, במרץ 2018, תחת הכותרת: "מתווה האצת תחילת ביצוע בפרויקט גשר צבי הרלינג", נכתב כי "לוחות הזמנים לאכלוס השכונה המתוכננת, מכתיבים את פתיחתו לתנועה של גשר צבי הרלינג עד לחודש מאי 2021. על מנת לעמוד ביעד זה הוחלט כי חברת נתיבי איילון תתכנן את כלל תוכנית הגשר, קרי הגשר המערבי והגשר המזרחי לרבות רמפות הגישה, הפיתוח וכל שאר רכיבי התוכנית, ולקראת סוף שנת 2018 תחל הקמת מערכת הביסוס של הגשר המזרחי. עוד סוכם כי במסגרת עבודות אלו תוקם גם מערכת הביסוס של הגשר המערבי בכדי לאפשר הקמתו בעתיד בלוחות זמנים קצרים ובהתאם לצרכי אכלוס השכונה".
ייתכן שזו הייתה טעות מצד עיריית בני ברק, שביקשה לקדם ולהוציא את הפרויקט אל הפועל, אך בחרה להתעלם מהשלב הראשון של ביצוע תוכנית תמל/ 1045 הקובע כי "תחילת ביצוע גשר הרלינג עם נתיב אחד לכל כיוון, לכל הפחות, יהווה תנאי למתן היתר ראשון"
במכתב מציינת החברה, כי קיימים סיכונים למתווה העבודות, והם "סירוב רכבת ישראל או עיכוב אישור רכבת ישראל מעבר לחודש 4/2018 למיקום נציבי הגשר בסמוך למסילות. ועיכוב קבלת אישורי חפירה מבעלי תשתית ומרשויות רלוונטיות לביצוע קידוחי קרקע מעבר לחודש 4/2018. מומלץ לקיים פגישות תקופתיות בהשתתפות נציגי רמ"י ועיריית בני ברק בכדי להתעדכן בסטטוס הפרויקט, לקבלת החלטות ולפתרון חסמים".

אישור התחלת עבודה ניתן ביולי

מכתב זה, ובו ההתחייבות להשלמת ביצוע גשר עד 2021, שימש למעשה כאסמכתה שעליה התבססו הרשויות השונות, בהן רשות מקרקעי ישראל ששיווקה את הקרקע ליזמים, ועיריית בני ברק שהנפיקה את היתרי הבנייה. אלה וגם אלה הניחו, כי גם אם הביצוע יתעכב, הרי שהקמתו של הגשר היא עובדה מוגמרת. חמש שנים מאז נשלח המכתב, המציאות שונה בתכלית.

"הבנייה של הגשר מחולקת בין 4 קבלנים ", מתאר מנכ"ל החברה הכלכלית בני ברק, שלומי פולק. "את תחילת הגשר בנו, צד שני מתחילים לבנות עכשיו, ובאמצע אין כלום. הם עדיין רבים עם הקבלן שלהם אם הוא יעשה את זה או לא. עד שיצאו למכרז - גם זה היה רק בשנה האחרונה, וזה היה צריך לקרות כבר לפני 3 שנים. בנוסף יש עוד חלק שקשור לקירוי (של מסילת הרכבת, ר"ל) שגם שם יש בעיה - ולא סגורים בכלל על התכנון. את זה נתיבי איילון אמורה לעשות מול רכבת ישראל, ורמ"י אמורים להיות מעורבים פה.

שלומי פולק, מנכ''ל החברה הכלכלית בני ברק, על רקע השכונה (דוברות עיריית בני ברק)
שלומי פולק, מנכ''ל החברה הכלכלית בני ברק, על רקע השכונה (דוברות עיריית בני ברק)


ממשרד האוצר נמסר לנו כי למעשה הזכיין קיבל אישור להתחיל עבודה רק לפני חודש וחצי. בתגובה שהעביר משרד האוצר לפניית " מרכז הנדל"ן נאמר כי "גשר הרלינג קיבל תקצוב לביצוע מלא וצו התחלת עבודה ניתן לזכיין על ידי חברת נתיבי איילון ב-11.7.2023, לאחר שהושלמו כל התיאומים הנדרשים מול חברות התשתית האחרות, רמ"י ועיריית בני ברק. ככל הידוע לנו, כרגע לא קיימים חסמים נוספים או תקציביים לביצוע הפרויקט".

הזכיין שאמור לבצע את הגשר, הוא קבוצת "גדיש". בשיחה עם גורם בכיר בחברה, נאמר ל" מרכז הנדל"ן " כי "בהתאם ללוחות הזמנים שאנחנו מכירים, סיום העבודה על הגשר צפוי במאי 2025. לפרויקט הזה יש מזמין עבודה שהם 'נתיבי איילון'. הכסף מגיע אלינו מרמ"י דרך נתיבי איילון. הפרויקט מורכב מ-3 גשרים, אחד כבר בשלבים מאוד מתקדמים, וה-2 האחרים בקרוב מאוד יתחילו. החלק שעובר מעל המסילה לא יצא לדרך".

רכבות משא עם חומרים מסוכנים

במקור יועדה חטיבת הקרקע של "בני ברק צפון" לתעסוקה. במסגרת מאמצי הממשלה להגדיל את היצע הדיור בתקופתו של שר האוצר משה כחלון, ורצונה של עיריית בני ברק להגדיל את היצע הדירות לציבור החרדי – כולל במסגרת יוזמת " מחיר למשתכן ", היא החליטה ב-2016 לשנות את ייעוד השטח הצפוני שלה, ולהסב אותו לשכונת מגורים.

המדינה מצידה - התחייבה לבצע את כל התשתיות, גם התחבורתיות, על מנת שהשכונה הזו תוכל לתפקד. על פי גורמים בעיריית בני ברק - העירייה עמדה בחלק שלה. במקביל, המדינה היא זו שגבתה את כלל ההיטלים במתחם, ואלו הועברו לקופת המדינה, על מנת שזו תבצע את כל התשתיות - לרבות הקמת הגשר – התשתית המרכזית שאמורה היתה לשרת את השכונה – ושעל ביצועו אמון משרד התחבורה.
משרד התחבורה: "עקב העובדה שבתוואי הגשר ובסמוך לאזור המגורים חולפת רכבת המובילה חומרים מסוכנים, על פי דרישת המשרד לאיכות הסביבה נדרש קירוי מיוחד שלא הוזמן מראש ולא תוקצב, בימים אלו פועלת הוועדה להסרת חסמים לפתרון שיסדיר את בניית הגשר והקירוי"

כבר בשנת 2012 פורסמה תוכנית המתאר המקומית בב/572 למתחם בני ברק-צפון, שעוד הוגדר אז למסחר ועסקים, ובין היתר נכתב שם כי "לאור העובדה כי במסילות הברזל עוברות רכבות משא הנושאות חומרים מסוכנים, 'הסיפון' (גג הקירוי) המיועד לשהות קצרת טווח ישמש בין היתר לגשרים, לדרכים, מעברים להולכי רגל ורוכבי אופניים. לא תאושר בנייה מאסיבית לשימושים עיקריים מעל המסילה כל עוד התוואי משמש להובלת חומרים מסוכנים". הנחייה זו מופיעה גם בדו"ח הסביבה שהוגש בסוף 2017, לקראת אישור התוכנית לשכונה החדשה.

"לא נבחנו המשמעויות ההנדסיות והתפעוליות הנלוות לבנייה המאסיבית"

יש לציין, כי בשלב אישור תוכנית הבנייה לשכונה החדשה (תוכנית תמל/1045) בשנת 2018, התריעו חברות התשתית אודות המורכבות ההנדסית שבהכשרת השכונה למגורים. בהתנגדות שהגישה חברת נתיבי ישראל נכתב כי "מימוש התכנון דורש הקמה של מערך תחבורתי מורכב אשר כולל חיבוריות במפלסים שונים עבור ייעודי קרקע מרובים ואמצעי תחבורה מגוונים. הצלחת השילוב בין כל הגורמים מחייבת תכנון שלם ואינטגרטיבי של כל תשתיות התחבורה המוצעות בתחום התוכנית. בשל כך, נדרשת מעורבות של כל חברות תשתית התחבורה הרלוונטיות לשלב התב"ע, התכנון המפורט והוצאת היתרי הבנייה".

ואילו בהתנגדות רכבת ישראל, נכתב כי "משבחנה רכבת ישראל את המסמך הסביבתי שהוגש טרם הפקדת התוכנית, עולה כי התוכנית המופקדת סותרת את הוראות המסמך הסביבתי, וכן כי לא נבחנו המשמעויות ההנדסיות והתפעוליות הנלוות לבנייה המאסיבית בגשר מעל מסילת הרכבת". באותו מסמך, ישנה גם התייחסות למתחם ובו מסוף מטענים שייתכן ויצטרך להיות מפונה לאתר חלופי, ואליו תועתק חלק מתחנת הנוסעים, מה שיצריך בניית רציפים, מסילות, מבנה תחנה וכניסות אפשריות מגשר הרלינג, חניה ועוד. מדובר בפרויקט הנדסי מורכב ויקר, כל זה בזמן ששכונת מגורים נבנית בסמוך.

על אף התנגדויות אלה אושרה הקמת השכונה החדשה, ובסוף 2018 כבר פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז לבניית כ-1,200 דירות בקרקע, ובמרץ 2019 זכתה בו " ארזי הנגב ". ואולם על אף שיווקן של קרקעות השכונה ליזמים לפני קרוב ל-5 שנים הגשר, כאמור, עדיין לא החל להיבנות.

במכתב ששלח רק בשבוע שעבר שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, לחברת " אשטרום ", הוא כותב כי הבעיה התקציבית הנוגעת להקמת הגשר טרם נפתרה. "אני פועל רבות ובמגוון מישורים לשם קידום מהיר של בניית הגשר האמור", כתב השר. "בניית גשר הרלינג צפויה לעלות למעלה ממיליארד שקל וממתינים כעת לקבלת אומדן עלויות מדויק ואחר כך למציאת המקור התקציבי הגבוה הנדרש לשם הקמת הגשר".

ייתכן כי מתן ההיתר היה טעות

לדברי היועץ הכלכלי של עיריית בני ברק, יענקי ראבד, "תאריך היעד המקורי (לסיום הבנייה, ר"ל) שלו היה 2021, ואחרי זה הוא עודכן ל-2023. כשהגיעה חברת ' ארזי הנגב ' וחברות נוספות לבקש היתרים באותה שכונה, למעשה העירייה הייתה יכולה לסרב לתת להם היתרים כי על פי התב"ע, עד שלא תושלם בנייתו של הגשר לא ניתן להוציא היתר".

עוד לדברי ראבד, "בשבוע שעבר התרענו כדי שהרשויות יתעשתו ויטפלו בזה. לפני כחודשיים הייתה ישיבה בשטח עם שרת התחבורה מירי רגב, עם שר השיכון גולדקנופף, עם מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, מנכ"ל רמ"י ינקי קווינט. כולם באו ודיברו וישבו שם בשטח. כמובן כל בכירי העירייה, נציגי הקבלנים, כולם היו שם על מנת שהדברים האלה יתקדמו, ושום דבר לא זז. וזה אחרי הרבה ישיבות אחרות. אם העירייה תאכלס את השכונה, מבלי שהגשר נבנה, היא תכניס אותה למצוקה קשה. אם נשחרר את הפקק הזה אף אחד לא יודע מתי יבער למישהו לטפל בדבר הזה". עוד הוסיף כי "העירייה החתימה את היזם שידוע לו שעד שלא יתקיימו התנאים הללו לא יהיה אישור אכלוס. גם אמרו לו שהוא מחויב ליידע את הדיירים שזו הסיטואציה".
דברים אלו מעלים שייתכן שזו הייתה טעות מצד עיריית בני ברק, שביקשה לקדם ולהוציא את הפרויקט אל הפועל, אך בחרה להתעלם מהשלב הראשון של ביצוע תוכנית תמל/ 1045 הקובע כי "תחילת ביצוע גשר הרלינג עם נתיב אחד לכל כיוון, לכל הפחות, יהווה תנאי למתן היתר ראשון".

ראבד מוסיף כי אם העירייה תראה שיש התקדמות בשטח, ויקבע תאריך יעד אמיתי שעומדים מאחוריו ומתחילים לעבוד בו, יכול להיות שהיא תבחן מחדש את עמדתה. "כשהגשר לא קיים, לתת טופס 4 על סמך כלום ושום דבר - ודאי שלא. אם יהיה קבלן שנראה הסכם מולו שהוא מתחייב למסור את הגשר תוך כך וכך זמן, אז אותם תושבים שיכנסו לשכונה יבינו שהמציאות היא זמנית ותוך מספר חודשים כבר יהיה פתרון של קבע. כרגע אין לנו אור בקצה המנהרה, מדובר על להכניס שכונה שלמה למצור".

בין הפטיש לסדן נמצאים היזמים, ובפרט חברת " ארזי הנגב " של שריקי, שהתחייבה בפני 839 משפחות כי יוכלו להיכנס לדירותיהן בנובמבר 2023, לפי חוזי הרכישה. מכתב שהוציאה בשבוע שעבר עיריית בני ברק, הבהיר שנכון להיום, המועד המוקדם ביותר שבו יוכלו להיכנס לדירות הוא מאי 2025, וגם הוא לא מובטח.

במכתבו של ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, לחברת " ארזי הנגב "של עודד שריקי, שזכתה במכרז בקרקע במסגרת " מחיר למשתכן " ושיווקה בה דירות גם לרוכשים מהשוק החופשי, הזהיר את החברה שלא להטעות את רוכשיה, וציין כי הפרויקט שהיא בונה בשכונה לא יקבל אישור אכלוס, עד להשלמת בנייתו של גשר "הרלינג". כיום למעלה מ-40 בניינים של חברת "ארזי הנגב" נמצאים כבר בשלבי גמר והרוכשים הראשונים אמורים היו להיכנס לדירותיהם עוד חודשיים. בשכונה בונות גם החברות אשטרום ואביסרור.

ויכוחים על מימון הקירוי

ולא מדובר כאמור רק בביצוע הגשר. "יש מסילה של רכבת כבדה שעוברת בדרום השכונה ומעבירה חומרים מסוכנים בדרגת סיכון מאוד גבוהה", מספר ראבד. "דו"ח של המשרד להגנת הסביבה קבע שלא ניתן לאכלס מבני מגורים בסמיכות אלא אם כן יקרו את המסילה של הרכבת והדבר הזה הוא חלק מהגשר. אם זה לא יעשה, אז גם לא יהיה ניתן לאכלס את השכונה, זה עניין אובייקטיבי. לא ניתן לאכלס מבני מגורים ליד מסילת הרכבת אלא אם כן היא תקורה או תוסט - מה שלא עומד על הפרק. עניין הקירוי נוגע למבנים שהם ברדיוס של עד 100 מטר מקו המסילה, וזה נוגע לחלק נכבד מאוד ממבני המגורים בשכונה".

מי שאמורה לבצע את פרויקט הקירוי היא חברת "גורדי", שזכתה במכרז שפרסמה עיריית בני ברק, והיא אחראית על הקמת "תשתית הכוללת מערכות תת קרקעיות (ניקוז, חשמל) ומערכת כבישים, גשרים וגשרי הולכי רגל" וכן על "קירוי 40,000 מ"ר מעל רכבת ישראל". לקוחות החברה, על פי הרשום באתר, הם רמ"י והחברה הכלכלית בני ברק.

מנכ"ל החברה הכלכלית פולק, אומר כי "את החלק של קירוי המסילה שקשור לנושאי איכות סביבה מנהלת חברת 'גורדי'. אבל רכבת ישראל אומרת - החלטתם לקרות אותנו - אני רוצה קירוי מלא של 2 מסילות. ובאמת התקן של איכות הסביבה החמיר בשנים האחרונות והוא דורש קירוי מלא. אבל מי יממן את זה? על זה יש ויכוח בין רמ"י למשרד התחבורה למשרד לאיכות הסביבה והרכבת. בגלל המריבה הזו כל אחד בורח ובסוף הוויכוח הוא כספי. לגבי חלק הגשר העיקרי - שעובר מעל הרכבת - אין לו בכלל הרשאה תקציבית מרמ"י וגם לא סיימו את התכנון שלו. בין היתר גם בגלל הוויכוח עם הרכבת. השכונה מוכנה, הדירות מוכנות כמעט, ואנחנו תקועים עם הצרות של המדינה. זה פשע לאכלס שכונה ככה".

רמ"י: עד כה לא הושגו הסכמות עם הרכבת

מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נמסר כי "עפ"י התוכנית המאושרת (תמ״ל 1045) היתרי בניה בחלק מהמגרשים מותנים קירוי חלקי של מסילת הרכבת. למיטב ידיעתנו, העירייה אפשרה ליזמים שביקשו היתר להתקדם תוך שהיא מעבירה את התנאי לשלב האכלוס אלא שעד כה לא הושגו הסכמות עם הרכבת. הנושא הוצג לשרי התחבורה והשיכון הבוחנים מוצא".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "הגשר תוקצב על ידי משרד התחבורה. הובהר לקבלנים עוד בטרם מתן ההיתרים כי ללא בניית הגשר לא יינתן היתר. על מנת להקל עליהם, ניתן ההיתר תוך התחייבות וחתימה שלהם שלא יינתן טופס 4 בטרם ייבנה הגשר. עקב העובדה שבתוואי הגשר ובסמוך לאזור המגורים חולפת רכבת המובילה חומרים מסוכנים, על פי דרישת המשרד לאיכות הסביבה נדרש קירוי מיוחד שלא הוזמן מראש ולא תוקצב, בימים אלו פועלת הוועדה להסרת חסמים לפתרון שיסדיר את בניית הגשר והקירוי".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר, "ראשית, נציין כי חוזה המכר הינו בין הקבלן לבין הרוכשים, לרבות התאריך המוגדר למסירת הדירות. במקרה של איחור במסירת הדירות, מוגנים הרוכשים בהתאם להוראות חוק המכר ועליהם לפעול לפי הצורך בהתאם לו. לא מוכרת לנו התניית ראש העיר המצוינת והמשרד עושה כל שביכולתו על מנת לקדם את הנושא".
מנתיבי איילון נמסר: ״הקמת מקטע הגשר מעל פסי הרכבת, שנמצא באחריות החברה המנהלת של בני ברק מכתיב את הלו״ז של הפרויקט כולו. בתוך כך, סיום הגשרים על ידי כלל הגורמים עתיד להסתיים ביוני 2025, כבר ב-2/2024 צפוי להיפתח גשר האצ״ל, כחלק מגשרי הרלינג, במתכונת חלקית ויאפשר כניסה מרחוב הלח״י״.
 

צבי1

משתמש פעיל
ייתכן כי מתן ההיתר היה טעות

לדברי היועץ הכלכלי של עיריית בני ברק, יענקי ראבד, "תאריך היעד המקורי (לסיום הבנייה, ר"ל) שלו היה 2021, ואחרי זה הוא עודכן ל-2023. כשהגיעה חברת ' ארזי הנגב ' וחברות נוספות לבקש היתרים באותה שכונה, למעשה העירייה הייתה יכולה לסרב לתת להם היתרים כי על פי התב"ע, עד שלא תושלם בנייתו של הגשר לא ניתן להוציא היתר".

עוד לדברי ראבד, "בשבוע שעבר התרענו כדי שהרשויות יתעשתו ויטפלו בזה. לפני כחודשיים הייתה ישיבה בשטח עם שרת התחבורה מירי רגב, עם שר השיכון גולדקנופף, עם מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, מנכ"ל רמ"י ינקי קווינט. כולם באו ודיברו וישבו שם בשטח. כמובן כל בכירי העירייה, נציגי הקבלנים, כולם היו שם על מנת שהדברים האלה יתקדמו, ושום דבר לא זז. וזה אחרי הרבה ישיבות אחרות. אם העירייה תאכלס את השכונה, מבלי שהגשר נבנה, היא תכניס אותה למצוקה קשה. אם נשחרר את הפקק הזה אף אחד לא יודע מתי יבער למישהו לטפל בדבר הזה". עוד הוסיף כי "העירייה החתימה את היזם שידוע לו שעד שלא יתקיימו התנאים הללו לא יהיה אישור אכלוס. גם אמרו לו שהוא מחויב ליידע את הדיירים שזו הסיטואציה".
דברים אלו מעלים שייתכן שזו הייתה טעות מצד עיריית בני ברק, שביקשה לקדם ולהוציא את הפרויקט אל הפועל, אך בחרה להתעלם מהשלב הראשון של ביצוע תוכנית תמל/ 1045 הקובע כי "תחילת ביצוע גשר הרלינג עם נתיב אחד לכל כיוון, לכל הפחות, יהווה תנאי למתן היתר ראשון".

ראבד מוסיף כי אם העירייה תראה שיש התקדמות בשטח, ויקבע תאריך יעד אמיתי שעומדים מאחוריו ומתחילים לעבוד בו, יכול להיות שהיא תבחן מחדש את עמדתה. "כשהגשר לא קיים, לתת טופס 4 על סמך כלום ושום דבר - ודאי שלא. אם יהיה קבלן שנראה הסכם מולו שהוא מתחייב למסור את הגשר תוך כך וכך זמן, אז אותם תושבים שיכנסו לשכונה יבינו שהמציאות היא זמנית ותוך מספר חודשים כבר יהיה פתרון של קבע. כרגע אין לנו אור בקצה המנהרה, מדובר על להכניס שכונה שלמה למצור"
ויכוחים על מימון הקירוי

ולא מדובר כאמור רק בביצוע הגשר. "יש מסילה של רכבת כבדה שעוברת בדרום השכונה ומעבירה חומרים מסוכנים בדרגת סיכון מאוד גבוהה", מספר ראבד. "דו"ח של המשרד להגנת הסביבה קבע שלא ניתן לאכלס מבני מגורים בסמיכות אלא אם כן יקרו את המסילה של הרכבת והדבר הזה הוא חלק מהגשר. אם זה לא יעשה, אז גם לא יהיה ניתן לאכלס את השכונה, זה עניין אובייקטיבי. לא ניתן לאכלס מבני מגורים ליד מסילת הרכבת אלא אם כן היא תקורה או תוסט - מה שלא עומד על הפרק. עניין הקירוי נוגע למבנים שהם ברדיוס של עד 100 מטר מקו המסילה, וזה נוגע לחלק נכבד מאוד ממבני המגורים בשכונה".

מי שאמורה לבצע את פרויקט הקירוי היא חברת "גורדי", שזכתה במכרז שפרסמה עיריית בני ברק, והיא אחראית על הקמת "תשתית הכוללת מערכות תת קרקעיות (ניקוז, חשמל) ומערכת כבישים, גשרים וגשרי הולכי רגל" וכן על "קירוי 40,000 מ"ר מעל רכבת ישראל". לקוחות החברה, על פי הרשום באתר, הם רמ"י והחברה הכלכלית בני ברק.

מנכ"ל החברה הכלכלית פולק, אומר כי "את החלק של קירוי המסילה שקשור לנושאי איכות סביבה מנהלת חברת 'גורדי'. אבל רכבת ישראל אומרת - החלטתם לקרות אותנו - אני רוצה קירוי מלא של 2 מסילות. ובאמת התקן של איכות הסביבה החמיר בשנים האחרונות והוא דורש קירוי מלא. אבל מי יממן את זה? על זה יש ויכוח בין רמ"י למשרד התחבורה למשרד לאיכות הסביבה והרכבת. בגלל המריבה הזו כל אחד בורח ובסוף הוויכוח הוא כספי. לגבי חלק הגשר העיקרי - שעובר מעל הרכבת - אין לו בכלל הרשאה תקציבית מרמ"י וגם לא סיימו את התכנון שלו. בין היתר גם בגלל הוויכוח עם הרכבת. השכונה מוכנה, הדירות מוכנות כמעט, ואנחנו תקועים עם הצרות של המדינה. זה פשע לאכלס שכונה ככה".

רמ"י: עד כה לא הושגו הסכמות עם הרכבת

מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נמסר כי "עפ"י התוכנית המאושרת (תמ״ל 1045) היתרי בניה בחלק מהמגרשים מותנים קירוי חלקי של מסילת הרכבת. למיטב ידיעתנו, העירייה אפשרה ליזמים שביקשו היתר להתקדם תוך שהיא מעבירה את התנאי לשלב האכלוס אלא שעד כה לא הושגו הסכמות עם הרכבת. הנושא הוצג לשרי התחבורה והשיכון הבוחנים מוצא".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "הגשר תוקצב על ידי משרד התחבורה. הובהר לקבלנים עוד בטרם מתן ההיתרים כי ללא בניית הגשר לא יינתן היתר. על מנת להקל עליהם, ניתן ההיתר תוך התחייבות וחתימה שלהם שלא יינתן טופס 4 בטרם ייבנה הגשר. עקב העובדה שבתוואי הגשר ובסמוך לאזור המגורים חולפת רכבת המובילה חומרים מסוכנים, על פי דרישת המשרד לאיכות הסביבה נדרש קירוי מיוחד שלא הוזמן מראש ולא תוקצב, בימים אלו פועלת הוועדה להסרת חסמים לפתרון שיסדיר את בניית הגשר והקירוי".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר, "ראשית, נציין כי חוזה המכר הינו בין הקבלן לבין הרוכשים, לרבות התאריך המוגדר למסירת הדירות. במקרה של איחור במסירת הדירות, מוגנים הרוכשים בהתאם להוראות חוק המכר ועליהם לפעול לפי הצורך בהתאם לו. לא מוכרת לנו התניית ראש העיר המצוינת והמשרד עושה כל שביכולתו על מנת לקדם את הנושא".
מנתיבי איילון נמסר: ״הקמת מקטע הגשר מעל פסי הרכבת, שנמצא באחריות החברה המנהלת של בני ברק מכתיב את הלו״ז של הפרויקט כולו. בתוך כך, סיום הגשרים על ידי כלל הגורמים עתיד להסתיים ביוני 2025, כבר ב-2/2024 צפוי להיפתח גשר האצ״ל, כחלק מגשרי הרלינג, במתכונת חלקית ויאפשר כניסה מרחוב הלח״י״.
השאלה האם באמת הקבלן חתום שהוא לא יאכלס לפני הגשר
וממילא הוא ישלם שכירות (כמובן רק דרך בית משפט)
או שזה בע"פ והוא יגלגל על העירייה?
 

צבי1

משתמש פעיל
הזכיין שאמור לבצע את הגשר, הוא קבוצת "גדיש". בשיחה עם גורם בכיר בחברה, נאמר ל" מרכז הנדל"ן " כי "בהתאם ללוחות הזמנים שאנחנו מכירים, סיום העבודה על הגשר צפוי במאי 2025. לפרויקט הזה יש מזמין עבודה שהם 'נתיבי איילון'. הכסף מגיע אלינו מרמ"י דרך נתיבי איילון. הפרויקט מורכב מ-3 גשרים, אחד כבר בשלבים מאוד מתקדמים, וה-2 האחרים בקרוב מאוד יתחילו. החלק שעובר מעל המסילה לא יצא לדרך".
בנוסף לא הבנתי את הנאמר
החלק הצפוני האצל בוצע
החלק המרכזי הרלינג בקרוב יתחיל
החלק הדרומי רמפות לאם המושבות בקרוב יתחיל
והחלק מעל המסילה? כלומר שהרלינג זה רק חצי עבודה ועדיין אין מעבר לאם המושבות?
"פתיחת הגשר לתנועה - עד מאי 21"
החברה שהיתה אמורה לבצע את הגשר היא נתיבי איילון, כפי שמעיד מכתב ששלח ב-2018 ראש אגף פרוייקטים בחברה, גלעד שרון, לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י),ובו התחייב שעד שנת 2021 הגשר יהיה מוכן. במכתב שנשלח אל סגנית מנהל אגף בכיר הנדסה ופיתוח תשתיות ברמ"י, לבנת אוליניצקי, במרץ 2018, תחת הכותרת: "מתווה האצת תחילת ביצוע בפרויקט גשר צבי הרלינג", נכתב כי "לוחות הזמנים לאכלוס השכונה המתוכננת, מכתיבים את פתיחתו לתנועה של גשר צבי הרלינג עד לחודש מאי 2021. על מנת לעמוד ביעד זה הוחלט כי חברת נתיבי איילון תתכנן את כלל תוכנית הגשר, קרי הגשר המערבי והגשר המזרחי לרבות רמפות הגישה, הפיתוח וכל שאר רכיבי התוכנית, ולקראת סוף שנת 2018 תחל הקמת מערכת הביסוס של הגשר המזרחי. עוד סוכם כי במסגרת עבודות אלו תוקם גם מערכת הביסוס של הגשר המערבי בכדי לאפשר הקמתו בעתיד בלוחות זמנים קצרים ובהתאם לצרכי אכלוס השכונה".
ממה שידוע לי יש רמפת אם המושבות מדרום, רמפת אצ"ל מצפון והרלינג המרכזי
מה זה אומר מזרח ומערב הם מתייחסים לגשר המרכזי הרלינג כשתי חלקים?
או שיש עוד תוכנית שלא הבנתי
 

די

משתמש סופר מקצוען
ראבד מוסיף כי אם העירייה תראה שיש התקדמות בשטח, ויקבע תאריך יעד אמיתי שעומדים מאחוריו ומתחילים לעבוד בו, יכול להיות שהיא תבחן מחדש את עמדתה. "כשהגשר לא קיים, לתת טופס 4 על סמך כלום ושום דבר - ודאי שלא. אם יהיה קבלן שנראה הסכם מולו שהוא מתחייב למסור את הגשר תוך כך וכך זמן, אז אותם תושבים שיכנסו לשכונה יבינו שהמציאות היא זמנית ותוך מספר חודשים כבר יהיה פתרון של קבע. כרגע אין לנו אור בקצה המנהרה, מדובר על להכניס שכונה שלמה למצור"
לכאורה זו הנקודה העיקרית. אם זה יתקיים יקבלו טופס 4.
 

פיפציק

משתמש צעיר
אין צורך בלחץ מיותר !!!!!!!!!!

על התוכנית כרגע, זה:
לגבש קבוצת רכישה לגנרטורים לדירות
מנעולן במחיר קבוצתי,
הקמת קארוון זמני שישמש לבית כנסת על מגרש 202 (מול הבריכה )
או אפי' כמה בתי כנסיות לכל מגזר ומגזר...(זה יוסיף הרבה לחץ)
ופתרנו את נושא האכלוס.

ראש העיר אמר במפורש שהוא לא מפנה בתי כנסת
וזה אחת הסיבות שלו לעכב את האכלוס.

מה לגבי תשתיות ?
זה כבר יבוא מאליו אחרי הפקקים שנגרום באיזור.
אכלוס = לחץ
 

צבי1

משתמש פעיל
אין צורך בלחץ מיותר !!!!!!!!!!

על התוכנית כרגע, זה:
לגבש קבוצת רכישה לגנרטורים לדירות
מנעולן במחיר קבוצתי,
הקמת קארוון זמני שישמש לבית כנסת על מגרש 202 (מול הבריכה )
או אפי' כמה בתי כנסיות לכל מגזר ומגזר...(זה יוסיף הרבה לחץ)
ופתרנו את נושא האכלוס.
נראה לי הקבלן מאוד מאוד רוצה שתעשה את זה
זה פוטר אותו כמעט מכל אחריות והפולשים נושאים בכל אחריות גם לקושי שיהיה לו להוציא מול ח"ח וכבאות, טופס 4 כנגד פיתוח סביבתי שהוא מחוייב, וגם אחריות עתידית על תשתיות
מה לגבי תשתיות ?
זה כבר יבוא מאליו אחרי הפקקים שנגרום באיזור.
אכלוס = לחץ
זה לא יזרז, בעברית אומרים דבר לפלפל
נראה לי בראש העין ועוד מקומות סובלים תחבורתי וזה מעניין רק את התושבים
שנייה אחרי האיכלוס אין מי שיקדם שום דבר, (לא שלפני האיכלוס יש מי שמטפל)
 
נערך לאחרונה ב:

חסיד של רבנו

משתמש רשום
לסיכום הדברים שנכתבו כאן:
המציאות הכואבת שעשרות ומאות משפחות זוכים יקרות נאנקות זה זמן בתשלום חודשי של 11,000 ש"ח -רק עבור דיור !!!!!!!, -
[משכנתא ממוצעת של 5500 ש"ח + שכירות דירה רגילה ממוצעת ב- 5500 ש"ח].
מספר חברים שאני מכיר אברכי משי שזכו ב"ה, חיים תחת הלוואות שלקחו לשרוד את המחיה המינימלית שעלתה ועלתה בשנה האחרונה, אין שום אפשרות בדרך הטבע שרבים מהזוכים ישרדו כך עוד לפחות שנתיים.
איך אמר לי אברך משי יקר שזכה "בעוד שנתיים לא יהיה מי שיכנס לדירה"!
[מכיר באופן אישי זוכים שכבר חושבים איך אפשר למכור את הזכיה].
בכלל לא ברור שגשר שבכלל אין לו נתיב תחבורה לתוך ב"ב אלא רק לאם המושבות מוסיף לאופי החרדי של השכונה.
ככלל: אף אחד שלא ינסה לחשוב ולהסביר מה טוב עבור אחרים, שהם לא מבקשים את הטובה הזאת, שנתיים של תשלומי שכירות הוא כ 130,000, סכום גבוה ביותר !!!!!!!!
עובדה רוב האנשים לא משלמים סכום כזה עבור נוחות, הנה רוב האנשים בקומה 3-4 בבנינים ישנים לא מתקינים מעלית בסכום של 120,000 ש"ח למרות שזה ישפר לאין ערוך את האיכות חיים.
יש זוגות שנאנקים ביחידות דיות פיצפוניות עם 3-4 פיצ'קלך והתשלום הוא נפשית ופיזית קשה ביותר.
ה"דוברים" שכתבו בשמם שמעדיפים לחכות כנראה לא גרים בשכירות וד"ל.
הדרך העכשווית שיש כבר למתחם הוא רחב וזורם לאין ערוך מרחובות עזרא ורבי עקיבא, גם אחרי האכלוס המצב יהיה יחסית סביל.
הגשר המדובר הוא סוג של לוקסוס נחמד ורצוי, אבל לא בשביל זה מעכבים אכלוס למשך לפחות שנתיים !!!!!!!
כמו שכתבו כאן, הסיכוי לקבל שכירות מהקבלן במצב הנוכחי, נמוך,
לכן אנחנו צריכים בימים האלו להרבות בתחנונים ולהתחזק באמונה שהכל מאיתו ית' ובזכות התפילות וצדיקי האמת ניוושע בחסד וברחמים,
בעניין מידת ההשתדלות, המבינים עמם דיברתי טוענים שאת עיקר הלחצים צריך להפנות לגורמים האחראים על מתן התרי טופס 4, לא להרפות ולהציף כמה שיותר את העניין הכואב, שכן לא יעשה במקומינו לאמלל ולהכניס לסיחרור כלכלי ונפשי עשרות משפחות חרדיות על טפיהם שלא חטאו ושלא פשעו.
 

די

משתמש סופר מקצוען
אתה מתעלם מהרכבת והמשרד להגנת הסביבה, לא בטוח שעירייה תרצה לקחת אחריות וסיכון לאכלס בניגוד לדעתם
כתוב בכתבה שזו תקנה חדשה של המשרד לאיכות הסביבה (כלומר בעבר זה לא היה מסוכן ורק היום זה נהיה מסוכן?) בכל אופן ייתכן ואם יהיה קבלן עם חוזה חתום לקירוי המסילה תוך זמן קצוב, זה יספיק.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה