TheMarker |
נדל"ן
המדינה רצה להגרלות על דירות מוזלות — והשאירה רוכשים במלכוד
זכאי "מחיר למשתכן" בשכונת איילת השחר בבני ברק ציפו לאכלוס בנובמבר, אך גילו שהעירייה מונעת אותו עד הקמת גשר שיחבר את השכונה לעיר ■ הם מצטרפים לאלפים מזוכי ההגרלות הממשלתיות בפרויקטים שעוכבו, שנאנקים תחת עול השכירות והמשכנתא
רנית נחום-הלוי
06:00, 03 בספטמבר 2023
אם אתם מתכוונים להשתתף במכרזי הדיור של המדינה במסגרת תוכנית מחיר מטרה, יש לכם סיכוי לזכות בדירה במחיר נמוך ביחס לתנאי השוק. אבל יש גם סיכוי סביר ביותר שתפסידו חלק ניכר מההון העצמי המועט שהשקעתם, ותישארו ללא כסף וללא דירה משלכם במשך תקופה ארוכה.
אלפים מזוכי תוכנית ההגרלות הממשלתיות כבר נמצאים במצב זה. בימים אלה מצטרפים אליהם עוד אלפי זכאים של משרד השיכון ורוכשים נוספים של דירות בשכונה גדולה שנבנית בבני ברק. כמו ברבים מהמקרים, המחדל הגדול של משרד השיכון, שיזם את הפרויקט ושיווק אותו לזכאים, התגלה לרוכשים ההמומים בדרך מקרה.
לראשונה בבני ברק, נחנכה בקיץ האחרון בריכת שחייה בקאנטרי בשכונת איילת השחר החדשה שבצפון העיר. לקראת הפתיחה החגיגית הסבה עיריית בני ברק שטח ציבורי לחניון ארעי. ההחלטה לא מצאה חן בעיני תושבי השכונה החדשה, ונציגים מטעמה הגיעו לפגישה דחופה אצל ראש העירייה אברהם רובינשטיין.
"כשהגענו לפגישה עם ראש העירייה לפני כמה שבועות הוא התחייב שיפנה את השטח", מספר מיכאל, נשוי ואב לחמישה ילדים, שרכש דירה בשכונה. "בפגישה הוא אמר לנו שהחניון זה הדבר האחרון שצריך לעניין אותנו, כי כרגע יש בעיה עם האכלוס שלנו בשכונה לקראת נובמבר, ולא בטוח שזה יתממש. זו הייתה הפעם הראשונה ששמענו על דחיית האכלוס".
עברו לתצוגת גלריה
שכונת איילת השחר בבני ברק. בנויה על עתודת הקרקע האחרונה בעירצילום: ועד שכונת איילת השחר
לפני כשבועיים שלח ראש העירייה מכתב אזהרה לחברת ארזי הנגב, שבבעלות הקבלן עודד שריקי, שבונָה את מתחם הסופרים — אחד המתחמים בשכונה. הוא כתב בו: "לצערי אתם מוסרים לציבור רוכשי הדירות מידע שקרי ומטעה, שלפיו אישור האכלוס (טופס 4) צפוי להתקבל כביכול ל–30 בנובמבר 2023.
"כפי שהנכם יודעים היטב, הוועדה המקומית לא תנפיק אישור אכלוס כל עוד לא תושלם בנייתו של גשר הרלינג (שצפוי לחבר את השכונה לבני ברק; רנ"ה). אל תוליכו את התושבים שולל".
"התחושה היא שהמכתב המאיים של עיריית בני ברק בא לכסות על המחדלים שלה", מסר
משווק דירות בשכונה. "העירייה התחילה את הפיתוח של הקמת בתי הספר רק לפני שלושה שבועות. כרגע היא צועקת געוואלד נגד קבלן הבנייה, שהוא היחיד שעמד בלו"ז, והיא מלינה על נושא הגשר. מדובר בעיכוב משמעותי גם מצד העירייה — שכלל לא הכינה את השטח לאכלוס", הוסיף. מתחם הסופרים עתיד למנות כ–1,600 יחידות דיור. כ–1,100 מהן שווקו ב–2019 לזכאי תוכנית מחיר למשתכן.
"רוצים רמת חיים"
שכונת איילת השחר עתידה לכלול כ–3,000 דירות. היא אינה רק פתרון דיור לתושבי בני ברק, אלא מהפכה של ממש, בהתחשב ברחובות הישנים והצפופים של העיר. היא בנויה על עתודת הקרקע האחרונה בעיר — שסובלת ממחסור בהיצע דיור.
השכונה תכלול בינוי מרקמי של שש קומות, צפיפות מינימלית בהיקף של כ–22 דירות לדונם, כבישים רחבים, שבילי מעבר נוחים ונעימים, מרחבים משותפים בין הבניינים, כיכרות, רחובות הולנדים מוקפים בשבילי אופניים, גשרים להולכי רגל ופארק ירוק בשטח של כ–2 ק"מ, שיתחבר לגני יהושע.
מלבד חברת ארזי הנגב, שבונה את עיקר יחידות הדיור בשכונה, גם חברת אביסרור בונה בה כ–300 יחידות דיור, ומועד האכלוס שלהן צפוי להיות בעוד כשנתיים. חברת אשטרום, שזכתה ב–2021 במכרז לבניית דיור להשכרה בשכונה, עתידה להקים בה פרויקט בהיקף של 178 דירות. החברה עדיין לא קיבלה היתר בנייה, בגלל מחלוקות.
הודעת העירייה כי לא תוציא את טופסי האכלוס היא מכה אנושה לרוכשי הדירות, שקיוו להיכנס לדירותיהם בנובמבר, ועודכנו כי ייכנסו רק לאחר שתסתיים בניית הגשר בעוד שנה עד שנתיים. לדברי ש"ט (34), נשוי ואב לחמישה ילדים, "אני מפתח תוכנה, ואשתי מנהלת חשבונות בחברת ביוטק. חשבנו שנוכל לעמוד בהחזרים למשכנתא ובשכירות, אך עם העליות של הריבית זה נהפך לנטל קשה יותר.
"בכל חודש אנחנו במינוס של 1,000 שקל בממוצע, וזה עוד כשאנחנו בגרייס על המשכנתא (תשלום של הריבית בלבד על ההלוואה; רנ"ה). אנחנו מגלגלים חובות כדי לשרוד עד האכלוס, אז נוכל להתחיל להחזיר את ההלוואות של החודשים האחרונים. אם האכלוס יידחה לא יהיה לנו מאיפה לשלם שכירות, משכנתא, מעונות ואוכל. המצב עכשיו קשה, ואנחנו עוד מרוויחים יפה. אני לא יכול לדמיין מה קורה לאנשים אחרים, כבר שמעתי על כאלה שצריכים היו לוותר על הדירה כי לא עמדו בתשלומים".
לדברי ר"ג (39), נשוי ואב לשישה ילדים, "אנחנו משלמים שכירות ומשכנתא שגדלה לנו ביותר מ–1,000 שקל בחודש בשנה האחרונה. השכירות שלנו כרגע היא 4,500 שקל לדירת שלושה חדרים קטנה, ומשכנתא של 5,800 שקל לכמעט 30 שנה. אנחנו נחנקים. חודש של תשלום כזה קורע אותנו. לפני שעשינו אפצ'י מגלחים לנו 10,000 שקל על דיור, יותר ממשכורת, כך שכל חודש כזה מדרדר אותנו לעוד ועוד חובות".
עברו לתצוגת גלריה
הדמיית השכונה. האכלוס, שהיה צפוי לנובמבר השנה, יתעכב עד להשלמת גשר הרלינג - בין שנה לשנתיים
"קולות של ייאוש"
על פי תוכנית השכונה, תחילת ביצוע גשר הרלינג יהיה התנאי למתן ההיתר הראשון. כמו כן, נקבע בתב"ע כי המגורים ייבנו בד בבד עם ביצוע מערכות התשתית הנדרשת, לרבות מוסדות ציבור והשטחים הציבוריים והפתוחים הנדרשים בשכונה.
בניית הגשר החלה לפני כשנתיים, ועל בסיסה הוצאו לחברות הנדל"ן היתרי בנייה, אם כי הבנייה הופסקה. "בניית גשר הרלינג צפויה לעלות למעלה ממיליארד שקל, ואנו ממתינים כעת לקבלת אומדן עלויות מדויק, ואחר כך למציאת המקור התקציבי הגבוה הנדרש לשם הקמת הגשר", כתב שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף לחברת אשטרום. "אעשה כמיטב יכולתי למען פתרון מהיר לכלל תושבי השכונה החדשה, אשר סבלם ומצוקתם אינם נותנים לי מנוח".
"אם חברת ארזי הנגב ידעה על המתרחש היא צריכה הייתה ליידע את הרוכשים", אומר עו"ד ליאור לוי, המייצג את התושבים. "שוב אנחנו נתקלים במאבקים של הגורמים השונים על גבם של זוכי תוכנית מחיר למשתכן, כאשר ברור לכולם כי האחרונים הם אלה שיינזקו באופן מהותי ביותר. מדובר במשפחות צעירות שגם כך נאנקות תחת עול השכירות והמשכנתא, בתקופה שבה הריביות גבוהות. על כן אנחנו קוראים לכל הגורמים לטכס עצה במהירות, ולמצוא פתרון ראוי שיאפשר אכלוס מהיר של השכונה".
"רוכשי מחיר למשתכן שעתידים היו להיכנס בעוד כחודשיים יעדיפו להיכנס עכשיו ומהר ולגור באתר בנייה מאובק ופקוק" מסר גורם בוועד השכונה המתגבש. "רוכש דירה אחד אמר לנו שהמצב הכלכלי שלו לא יאפשר לו לשכור דירה ולשלם משכנתא במקביל במשך שנתיים, ואם יצטרך הוא ייכנס לדירה ללא טופס 4.
"אלו קולות של ייאוש, אנשים פוחדים מהמצב. כבר קרה בעבר שקבלנים עשו פדיחות בפרויקטים בבני ברק, והרוכשים פלשו לדירות. הם הביאו גנרטור ונכנסו לדירות בלי חיבור של מים ושל חשמל. זה מעשה קיצוני וגם טיפשי, כי הרוכש מאבד את אחריות בדק הקבלן. אני לא מאמין שתהיה תופעה כזו בשכונה החדשה, אבל ייתכן שאנשים נואשים יעשו צעדים כאלה לאור העבר ולאור המצב הכלכלי", הוסיף.
שוב חוזר הניגון
זו לא הפעם הראשונה שפרויקט בנייה ששווק לזכאי מחיר למשתכן מתעכב בשל חילוקי דעות בין הרשויות המקומיות לממשלה, ואת המחיר משלמים רוכשי הדירות, שנאנקים תחת עול השכירות והמשכנתא כאחד.
זה המצב גם בפרויקט "המבואות הדרומיים" בנאות פרס בחיפה, שתקוע כמה שנים ומותיר כ–1,000 זכאי תוכניות מחיר למשתכן ומחיר מטרה בהמתנה לדירות. העיכוב נובע ממחלוקת בין עיירת חיפה לרמ"י על קידום תשתיות התחבורה וטיהור השפכים. היתר הבנייה לפרויקט לא התקבל עד היום, שלוש שנים לאחר ההגרלה.
לדברי רון דמבו, נציג הדיירים שזכו בדירה במסגרת מחיר למשתכן בשכונת מבואות הדרומיים בחיפה: "התסכול הכי גדול הוא שמדינת ישראל, בחסות תוכנית מחיר למשתכן, הכניסה עשרות אלפי משפחות צעירות למלכוד.
"הן ממתינות זמן רב לעלות בהגרלה של דירה במחיר מופחת. כשזה קורה לבסוף, אותן משפחות נדרשות להמתין עוד שנים רבות ללא שום ודאות לגבי מועד מתן ההיתר ותחילת הבנייה, לא על כמות החדרים, לא על המחיר הסופי למטר, ובטח שלא על מועד האכלוס. ניתן היה למנוע את המצב הזה אילו המדינה הייתה משכילה לפתוח להגרלות אך ורק פרויקטים בשלים עם היתר בנייה ביד, שכן תקופת האי־ודאות המשמעותית ביותר היא עד מועד קבלת ההיתר".
עיכוב נוסף מתרחש בנשר. בנובמבר 2016, זכתה חברת הבנייה "חצר ברושים" במכרז של רמ"י לבנייה של 32 דירות במסגרת מחיר למשתכן. שבע שנים חלפו ממועד הזכייה, אך הבנייה עדיין לא התחילה — בשל חילוקי דעות בין היזם, רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון.
מקרה נוסף התרחש בראש העין, כאשר כ–3,500 משפחות, בהם כ–600 זוכי מחיר למשתכן, עוכבו מלהיכנס לדירתם בשכונות החדשות בעיר בשל מחלקות בין עיריית ראש העין למשרד החינוך. העיריה טענה כי לא קיבלה את התקציב מהמשרד כדי להקים את בתי הספר והגנים הדרושים לקליטת התושבים החדשים.
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "העבודות על הגשר לא התחילו עד היום, ועדיין לא אושרו. ההיתרים יצאו כדי שלא לגרום לעיכוב, ותחת התחייבות מפורשת של היזם שלא לאכלס אם התנאי לא יושלם עד אז. אם לא די בכך אז דו״ח סביבתי קובע שבשל העברת חומרים מסוכנים במסילת הרכבת הסמוכה לא ניתן לאכלס את הבניינים הסמוכים אלא אם כן המסילה תקורה (הגשר הוא חלק מן הקירוי; רנ"ה) או שתוסט דרומה. מוסדות החינוך החלו להיבנות מיד עם קבלת המימון ממשרד החינוך, עניין שנגרר זמן רב חרף הפעלתנות האינטנסיבית של העירייה גם בעניין זה".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "חוזה המכר הוא בין הקבלן לבין הרוכשים, לרבות התאריך המוגדר למסירת הדירות. במקרה של איחור במסירת הדירות, מוגנים הרוכשים בהתאם להוראות חוק המכר, ועליהם לפעול, לפי הצורך, בהתאם לו. לא מוכרת לנו התניית ראש העירייה המצוינת, והמשרד עושה כל שביכולתו כדי לקדם את הנושא".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "על פי התוכנית המאושרת (תמ״ל 1045) היתרי בנייה בחלק מהמגרשים מותנים בקירוי חלקי של מסילת הרכבת. למיטב ידיעתנו, העירייה איפשרה ליזמים שביקשו היתר להתקדם תוך שהיא מעבירה את התנאי לשלב האכלוס, אלא שעד כה לא הושגו הסכמות עם הרכבת. הנושא הוצג לשרי התחבורה והשיכון הבוחנים מוצא".
ארזי הנגב: "החברה רכשה את הקרקעות בשכונת איילת השחר במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. החברה ביצעה והשלימה את התכנון, את הרישוי ואת הבנייה של הפרויקט, במהירות ובאיכות יוצאות דופן, בהתאם להתחייבויותיה כלפי כל הרשויות וכלפי כל רוכשי הדירות. כבר כמה חודשים שהחברה מבצעת פרוטוקולים לקראת מסירה לרוכשים זכאי משרד השיכון, והיא תהיה ערוכה למסירת כל הדירות במועדים שהתחייבה אליהם.
"החברה בדעה שעל פי הוראות הדין והתב"ע היא זכאית לקבל את אישור האכלוס לפרויקט גם לפני השלמת הביצוע של גשר הרלינג, והיא מאמינה שהאישור אכן יינתן, באופן שיאפשר את מסירת הדירות בזמן. עם זאת, החברה אינה אחראית להקמתו של הגשר, ואם לא ניתן יהיה לקבל תעודות אכלוס לפרויקט בגלל עיכובים בביצוע הגשר או בביצוע של אחת התשתיות האחרות, בוודאי שלא ניתן להטיל את האחריות עליה".
ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.