הנושאים החמים
הנושאים החמים
בית שמשניק
משתמש סופר מקצוען
"החרדים ינהלו את מדינת ישראל - ואתם תתענגו על זה", הבטיח גולדקנופף. כך נראית עכשיו מהפכת הנדל"ן שלו
יצחק גולדקנופף אמנם מכריז שהוא "שר השיכון של כולם", אך בפועל כמעט כל התוכניות שמקדם כיום משרדו הן למען הציבור החרדי — יישובים חדשים, שכונות חדשות, קבורת שדה ומרפסות סוכה. "החרדים מתנהגים כאילו יש כאן הזדמנות בלתי חוזרת, קובעים עובדות בשטח — ועם כל החלטה אנחנו עשויים להיתקע שנים קדימה"עדי כהן
31 באוגוסט 2023
כמה שבועות לפני הבחירות האחרונות, בטרם יצחק גולדקנופף נכנס לתפקידו כשר הבינוי והשיכון והצטייד בדפי המסרים של דוברות המשרד, שיתף גולדקנופף — המשמש גם יו"ר יהדות התורה — את חזונו ומשנתו: "בעוד 30 שנה הציבור החרדי ינהל את מדינת ישראל — ואתם תתענגו על כל רגע", אמר בריאיון שפורסם באוקטובר 2022 ב"ישראל היום", שמשום מה נשאר די מתחת לרדאר. בריאיון סיפר גולדקנופף על היום שבו התדפק על דלתו של האדמו"ר מגור, "בראש חודש סיוון", וכך נודע כי יממה לאחר מכן, כפי שהחליט האדמו"ר, כבר ייכנס בנעלי קודמו לראשות המפלגה, יעקב ליצמן. "יהיה פרגון של הציבור החרדי לעם ישראל, זה משהו־משהו", אמר בריאיון, והבטיח כי החרדים ינהלו את המדינה "כמו בימי דוד ושלמה המלך".
מאז שנכנס לתפקיד, חודש לאחר אותו ריאיון, נראה כי גולדקנופף נזהר יותר מאמירות מסוג אלה — אך יחד עם שותפיו לקואלציית הימין־חרדים, לא מתפשר על יישומן. "עשינו מהפכה במשרד השיכון", הוא אומר ל–TheMarker, "כמו שאומרים מנהלי המחוזות, העובדים — משרד השיכון מעולם לא היה שוקק חיים כמו עכשיו. מאז שבאנו למשרד, למדנו טוב־טוב מה יש במחסניות: במשרד השיכון, ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בהתחדשות העירונית. גילינו פער עצום בדיור ביחס לגודל של הציבור החרדי באוכלוסייה. כשהייתי שר חדש, גם מבקר המדינה הזמין אותי אליו ללשכה, ודיבר על הפער הזה. הוא אמר לי: 'אתם החרדים בערך 13% מכלל הציבור במדינת ישראל, ובשנים האחרונות, מ–2017 עד 2022, אתם מהווים בסך הכל 4% מכלל תוכניות הדיור בישראל'. אחרי הפגישה איתו ישבתי עם אריה דרעי, שהיה שר הפנים, והבנו יחד שצריך לעשות פה משהו מיוחד", מוסיף גולדקנופף, בעוד יועץ התקשורת שלו ממהר לתקן את הרושם: "קבענו גם יעד לציבור הכללי — תוספת של 100 אלף יחידות דיור".
מאז הוקמה הממשלה, קצב התכנון והבנייה לציבור החרדי שובר שיאים. "עשינו תוכנית ל–150 אלף יחידות דיור לציבור החרדי לעשור הקרוב", אומר גולדקנופף, ומונה את ההחלטות הראשונות שהתקבלו לטובת המשימה במחוז דרום: הקמת העיר החרדית כסיף בסמוך לתל ערד, הקמת היישוב תילה מצפון לבאר שבע, ובניית רובע חרדי ענק במערב קריית גת, שעשוי בעתיד לצמוח כעיר חרדית נפרדת. "כבר המשולש הזה נותן לנו 85 אלף יחידות דיור — וגם זה לא מספיק לפי דו"ח המבקר", טוען השר.
עברו לתצוגת גלריה
בנוסף, מספר גולדקנופף שהסכם גג חדש נרקם בימים אלה בין משרד השיכון לעיריית אשדוד, שם מתוכננת תוספת בנייה משמעותית שתיועד לציבור החרדי; ומתייחס גם להקמת היישוב הכפרי יתיר בנגב, שאושר באחרונה, המיועד לחסידי חב"ד. תוכניות נוספות לבנייה לחרדים, לפי גולדקנופף, מקודמות כיום על ידי המשרד שבראשותו גם בצפון: בחצור הגלילית, צפת, נוף הגליל ועכו, וכן תוכנית להקמת יישוב חרדי חדש ברמת הגולן.
במהלך השיחה מסנן גולדקנופף כמה פעמים כי "אינו שר השיכון של החרדים בלבד, כמו שאוהבים לומר", אלא של כולם. את תשומת הלב הייחודית לציבור בוחריו הוא מתאר במעטה של העדפה מתקנת, וטוען כי "שנים שלא היה שר בממשלה שהתייחס בכלל למגזר החרדי".
"הרחוב החרדי העביר מסרים — והפוליטיקאים נלחמו על זה"
"להקמה הסיטונאית של הערים החרדיות תהיה השפעה דרמטית על אותם מרחבים בפריפריה", מסביר ד"ר שי שטרן, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן וראש תחום דיור במכון החרדי למחקרי מדיניות. "ההיגיון אומר שאם כסיף הייתה נבנית לבדה — החרדים פחות היו רוצים ללכת לשם, כי זה מרחב לא חרדי בעליל. לכן בונים בפריפריה רצף של ערים חרדיות — מסדרון של התיישבות חרדית שיגיע עד מרכז הארץ, ולכך יהיו השפעות מרחביות."ניקח, למשל, את באר שבע. היום חרדים לא באים לשם כי אין להם מה לחפש שם. אבל ברגע שתהיה נוכחות חרדית במרחב הזה, אין לי ספק שבאר שבע גם כן תזכה לביקוש מצד החרדים, ואותו הדבר בצפון. למעשה, לראשונה אנחנו רואים את הנכונות החרדית לעבור לפריפריה. זה דבר חיובי, אלא שהמדינה לא יודעת להפוך את זה ליתרון, עם בניית תשתיות ואזורי תעשייה שיחזקו את אותם המרחבים, בפרופרוציות הנדרשות להם".
לדברי שטרן, מצוקת הדיור בחברה החרדית חריפה מהמחסור בחברה הכללית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כ–1.2 מיליון נפש — 13% מכלל האוכלוסייה. לפי תוכנית הדיור הממשלתית למגזר החרדי מ–2016, כדי לפגוש את צורכי הדיור של הציבור החרדי, נדרשת בנייה של כ–200 אלף יחידות דיור לחרדים עד 2035 (נתוני המועצה הלאומית לכלכלה) — אז צפויים החרדים להוות כ–19% מהאוכלוסייה בישראל.
לפי הדו"ח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ממאי האחרון, בשנים שחלפו מפרסום התוכנית המדינה לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה בבחינת מספר הדירות שאושרו בתוכניות או שווקו לציבור החרדי — ואלה אף רשמו ירידה. לפי שטרן, "בדיונים להרכבת הממשלה זה אחד הדברים הכי משמעותיים שהחרדים דיברו עליהם. הרחוב החרדי העביר מסרים ברורים למנהיגים הפוליטיים שלו, שאגב הרבה יותר קרובים ומחוברים לשטח מהפוליטיקאים החילונים — והם נלחמו על זה".
ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות, טוען שבשנה האחרונה קיבלה מצוקת הדיור החרדית דחיפות גדולה יותר נוכח עליית הריבית. "אנחנו נמצאים בפני אירוע טקטוני בציבור החרדי בגלל הסיפור הזה, כשפחות ופחות חרדים מצליחים לקנות דירה. לפי הנתונים שלנו, ל–44% מהמשפחות החרדיות יש היום משכנתא, והן קנו את הדירות שלהן עם אפס הון עצמי. עושים את זה בעזרת הלוואות, גמ"חים, משפחה וחברים — ועם זה לוקחים גם משכנתא, שבציבור החרדי עומדת על ממוצע של 600 אלף שקל למשפחה. במשך שנים, זה היה בסביבת ריבית אפסית — ומאז עליית הריבית, תשלומי המשכנתא החודשיים של החרדים עלו ב–1,000–2,000 שקל למשפחה. אנשים לא גומרים את החודש. ההנהגה החרדית רואה ופועלת לסייע לציבור שלהם להגיע לדיור במחירים שפויים".
גם שטרן עומד על חשיבות הדאגה של הפוליטיקאים למצוקת הציבור החרדי, אך סבור כי זו צריכה להיות במקביל לחובתם לשרת את כלל הציבור. "אי אפשר להתעלם או לתת משקל נמוך לאוכלוסייה הכללית כחלק מפתרון המצוקה החרדית — ופה יש בעיה".
לא חרדים, לא מעניין
מבעד לתוכניות והמכרזים, בכירים במשרדי הממשלה מספרים על רוח מפקד ברורה שנושבת מלשכת השר: "זה לא שלגולדקנופף יש מדיניות דיור. אין לו. אבל לכולם ברור מה מעניין אותו — והולכים על פי האג'נדות שלו. גם הפקידים וגם הרגולטורים מספקים את הסחורה", אומר בכיר במשרד השיכון. "כמעט כל תוכנית שמקודמת היום, חושבים איך לייעד אותה לחרדים. גם לאנשי המקצוע ברמ"י ובמוסדות התכנון ברור מי נמצא היום בלשכת השר. מה שמיועד לאוכלוסייה החרדית וישרת אותה — יתקדם יותר בקלות".כדוגמה מביא המקור את תוכנית תילה, להקמת עיר חרדית בצפון הנגב, שאושרה במועצה הארצית לתכנון ובנייה ביולי האחרון. התוכנית כוללת כ–15 אלף יחידות דיור, וצפויה לאכלס כ–80 אלף תושבים. "כששר השיכון הקודם זאב אלקין ניסה להעביר את התוכנית הזו לאוכלוסייה הכללית, הייתה התנגדות רבה. גולדקנופף העביר את זה לחרדים — וזה עבר בקלות. אותו הדבר עם התוכנית להקמת שכונה חרדית בנוף הגליל, שאושרה באחרונה במהירות שיא של חצי שנה בלבד. זה לא מקרי".
בכירים במשרדי השיכון והאוצר טוענים כי בשעה זו התכנון האינטנסיבי לחרדים לא בהכרח בא על חשבון הציבור הכללי, אך מדגישים כי המשאבים הפוליטיים והתקציביים מצד הממשלה — כמו גם תשומת הלב שלה — בהחלט מתועדפים לטובת ציבור זה. כמה מהם מצביעים כדוגמה על ועדת השרים לענייני דיור בראשות גולדקנופף, שבעשרת חודשי פעולתה בממשלה הנוכחית התכנסה רק פעם אחת. יתרה מכך, בישיבתה היחידה התעלמו השרים מהמשבר בשוק הדיור, ובמקום זאת — הבשורה היחידה שהשיקו שם הייתה תוכנית מענקים לרכישת דירות זולות מיד שנייה. התוכנית, שיזם המשרד בתקופה שבה יעקב ליצמן היה שר השיכון, נחשדה כמותאמת לציבור החרדי.
תשומת הלב המוגברת כיום של גולדקנופף לענייני חרדים בכלל וחסידות גור — עמה הוא נמנה — בפרט, משתקפת גם ביומן הפגישות שלו. היומן, שנחשף באחרונה בעקבות פנייה של עמותת הצלחה והתנועה לחופש המידע, מעלה כי את רוב זמנו מקדיש השר למפגשים ולאירועים עם פוליטיקאים, רבנים, עסקנים ויזמי נדל"ן חרדים. ביומן מתועדות פגישות בבני ברק, אשדוד, ערד, חצור הגלילית, מודיעין עילית וביתר עילית; ופגישות לקידום תוכניות לציבור החרדי, כמו כסיף והרובע החרדי בקריית גת. רק שליש עד רבע מפגישותיו של גולדקנופף בינואר־יוני השנה נגעו לציבור הכללי.
בשיחה עמו, מנסה גולדקנופף לתקן את הרושם, וטוען: "על כל דבר אומרים לי שזה בצד של גור. קשור לחסידות. נפגשתי עם משה כחלון ואומרים לי — 'זה גור'".
"הממשלה הולכת בקו הפוך — שהמחיר עליו יהיה אדיר"
את הקשר ההדוק שבין תכנון לפוליטיקה קשה לנתק. "תכנון אומר שהמדינה מתערבת בסידור המרחב ומכוונת אוכלוסיות ואנשים לפי כללים שהיא קובעת — ולדבר הזה יש אספקטים פוליטיים מובנים", אומר שטרן. "אין ספק שהיום, כשמי שחולש על מינהל התכנון, משרד הפנים ומשרד השיכון הם גורמים חרדיים — נוצר אקלים נוח מאוד להתמודדות עם דרישות הדיור של החברה החרדית".אלא שתחת הממשלה הנוכחית, נראה שלא רק הפוליטיקה זולגת לזירת התכנון — אם כי גם ההלכה והעדפותיה המסורתיות והתרבותיות של החברה החרדית. כך למשל, בדיון שנערך ביולי האחרון בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, ביחד עם שר הדתות מיכאל מלכיאלי מש"ס ובעידוד ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), הודיע גולדקנופף על גניזת תוכנית המתאר הארצית לבתי עלמין. התוכנית, שגובשה במינהל התכנון, נועדה לייעל את השימוש בקרקע לקבורה ולשחרר שטחים לשכונות מגורים ובנייה, באמצעות קבורה במגדלים — במקום קבורת השדה העושה שימוש בזבזני בקרקע, אבל מועדפת על רוב המשפחות, ובעיקר בציבור החרדי.
"יש מקום לכל יהודי להיקבר בישראל איך שהוא רוצה", אמר גולדקנופף בדיון, והנחה את רמ"י למפות ולאתר אלפי דונמים פנויים להרחבת והקמת בתי קברות. במינהל התכנון מניחים שאם המדינה תיתן לציבור בחירה חופשית, מעטים, אם בכלל, ירצו להיקבר בקומות וקבורת השדה תמשיך לצרוך קרקעות שיכולות לשמש לבניית מגורים ולהגדלת היצע הדיור.
גם היום לגולדקנופף אין מחשבה שנייה על ההחלטה. "אנחנו במצב שאין לנו מקום בישראל לקבורה? זה כמו להגיד שבשוויץ יש להם מקום רק לכבישים צרים. לא כל העולם רוצה קבורת שדה. יש שמעדיפים להיקבר בכוכים או בקומות במחיר נמוך יותר".
באוצר רואים לאן מוליך גולדקנופף את משרדו ומזהירים מאסון. "ב–50–70 השנים הקרובות אמורים למות פה, לפי ההערכות, 8–10 מיליון איש, ומבחינת הקבורה זה אירוע מאתגר", מסביר בכיר במשרד, "בטח כשאת השטחים אנחנו צריכים בשביל דירות שיתנו קורת גג לאוכלוסייה שהולכת וגדלה. גובשה תוכנית אסטרטגית לנושא הזה והממשלה הולכת בקו הפוך — שהמחיר עליו יהיה אדיר".
השפעת ההלכה על התכנון זולגת גם לתקנה חדשה שנדונה כיום במינהל התכנון במשרד הפנים, שלפיה ייקבע תקן מחייב לבניית מרפסות סוכה — מרפסות שמעליהן אין גג שמסתיר את השמיים — כך שבחג סוכות ניתן להקים עליהן סוכה כשרה, שמבעד לסכך ניתן לראות את הכוכבים. לפי התקן המקודם, בכל בניין חדש בן 16–4 קומות בכל עיר ושכונה בישראל, ייבנו מרפסות סוכה בשיעור של 52% מהדירות לפחות — בלי קשר לביקוש ותמהיל האוכלוסייה.
את המהלך מוביל ראש מטה התכנון נתן אלנתן, איש ש"ס ומקורב לדרעי. בשיחה עם TheMarker תיאר אלנתן את ההנחיה כקביעת עובדות בשטח לראשי ערים המסרבים לאשר בנייה של מרפסות אלה. לדבריו, "זו כפייה חילונית". ואולם מהנדסי ואדריכלי ערים מתנגדים להנחיה ומזהירים ממפגעים תכנוניים ואסתטיים שזו עשוייה לייצר, כמו גם מהתייקרות הדירות בעקבות כך.
"נראה כאילו הפוליטיקאים החרדים מסתכלים על הסיטואציה ומתנהגים כמו במסעדת 'אכול כפי יכולתך', אומר אורי קידר, מנכ"ל תנועת ישראל חופשית, שהתריעה מפני ההשלכות המשפטיות של התקנה. "הפוליטיקאים החרדים מתנהגים כאילו יש כאן הזדמנות בלתי־חוזרת, ואולי הם צודקים. הבעיה היא שבעולמות התכנון, אנו עשויים להיתקע שנים קדימה עם כל החלטה כזו שמתקבלת. קובעים עובדות בשטח".
יותר הפרדה, יותר מוסדות ציבור
מדריך לתכנון שכונות שפירסם המכון החרדי למחקרי מדיניות באוקטובר 2020, המצורף כיום למכרזי המדינה לציבור החרדי, מאותת כי לחלחול ההלכה לתכנון עשויות להיות משמעויות על המרחבים הציבוריים. "בתכנון שכונות חרדיות ברור שלהלכה ולאיסורים הלכתיים יש משמעות גדולה", אומר שטרן. אחד הביטויים הראשוניים לכך הוא לגובה הבנייה בשכונות חרדיות, שמוגבל ל–9–10 קומות, בשל דיירים חרדים שלא משתמשים במעליות שבת. סוגיה זו מהווה, אגב, גם את אחד הקשיים המרכזיים ליישום התחדשות עירונית בשכונות ובערים חרדיות — לצד החשש של החרדים מפני ערבוב קהילות שייווצר באותם פרויקטים ושינוי אופי השכונה.השכונות החרדיות גם מאופיינות בריבוי מוסדות ציבור (פי שניים־שלושה מבשכונות חילוניות). אלה כוללים מוסדות חינוך ובתי כנסת נפרדים לקהילות חרדיות נפרדות בשכונה, ולכך נדרשים תקציבים והקצאות שטחים משמעותיות מצד העיריות. לעומת זאת, השכונות החרדיות דלות יותר במרחבים ציבוריים פתוחים ובקניונים — מטעמי צניעות והפרדה מגדרית.
"בחברה החרדית מעדיפים מרכזי מסחר פתוחים וחנויות רחוב, כדי למנוע תרבות צריכה ומשיקולים של שמירת צניעות. מקום סגור כמו קניון פחות חשוף לעין הציבורית, וזה פתח לאינטרקציות פחות טובות. אותו דבר בגנים ציבוריים, שם כמעט אף פעם לא תראי גברים חרדים. באופן כללי, העיר החרדית מופרדת מגדרית — וזה גם מקבל לגיטימיציה משפטית כשזה מתקיים בתוך השכונה החרדית. הקושי נוצר כשהחיכוך בין האוכלוסיות, החרדים והחילונים — גובר".
