מה הן הוצאות המחיה הסבירות למשפחה

[אסתי3311]

שאלה קשה ועצובה.

שהתשובה שלה בכל מקרה לא קשורה לאשכול פזרנות/ חסכנות.

 

[shira bira]

כל אחד עם הבוגבו שלו... לאחד זה נורות לד ולאחד זה שיפוץ כל שנתים

ויש כאלו שחוסכים, לא קונים מותגים, לא משפצים את הבית והרכב פשוט במחיר נמוך אם בכלל יש רכב.
והם עדיין לא מתחברים לשיטה שהוצעה פה. מותר להם.

 

[תן חיוך!]

שאלה אחרונה לאשכול זה:
המטרה של הזוג הזה זו מטרה של חסיכת כסף לעתיד.
לפי דבריך כרגע יש להם כבר
ארבע מאות חמישים אלף ש"ח בצד

והם הולכים לרב לבקש היתר לחסוך במעשרות? ומחשבים הוצאות חג במינימום של המינימום?

זה כל כך עצוב שמישהו חייב למחות על זה.

ואחר כך לא מבינים למה עולם התורה והאברכים בקשיים כשיש כל כך הרבה עשירי עולם בחו"ל שיכלו להחזיק כל אחד אלפי אברכים.
כי ככה הראש הזה, של התעסקות יתר בכסף עובד. ככה הוא מונע מהאדם לתת צדקה בהידור וכסף וחסכון שלו הופכים למטרה וכל האמצעים מקדשים אותה.

זה גרוע מאד להתגרות בעושר שיהיה בעתיד כשמקמצים בצדקה. לא מצליחה לראות פה אמונה. ולא מבינה איך אדם יכול להיות כל כך בטוח שהכסף שהוא חוסך יילך בדיוק למטרות שהוא מדמיין. צדקה בהידור זה בסיס ויסוד של העם היהודי.

כל מילה!!!!!!!!!!!!!!

 

[רפ]

מים חמים במשורה, התלבטות כואבת בין עגבניה למלפפון או במבה בולי לאוסם זה לא חסכון מבחירה אלא מאילוץ.
ומי שבוחר בכך כדרך חיים מומלצת לכתחילה אינו אלא קטן אמונה. (בעיני)

כל מילה.
גם בנוגע למה שנכתב כאן על גלידה של ריאו לעומת שטראוס - כשאין את השני שקל של ההפרש, זה מאוד חכם לקנות את הגלידה הזולה.
כשיש אותם ומעדיפים לחסוך - יכול להיות שזה חכם ויכול להיות שזה מטופש, מה שבטוח שזו הצטמצמות.
וחיסכון בשקלים הקטנים - מצטערת. לא מאמינה בזה, מהנסיון שלי.

 

[yudit10]

הם חוסכים 2000 ש"ח לחודש, את יודעת כמה כסף יהיה להם מזה, בטווח של 20 שנה?
אז בחישוב שהכסף מושקע בשנים הללו, ועושה תשואה ממוצעת של 7% בשנה,
אז יהיה להם 1,060,503 ש"ח,

אני מבינה שאת קיבלת הסמכה לרבנות.
אבל אני אכתוב לך נקודה קטנה, זה שיש להם 450,000 בחיסכון, עוד לא עושה אותם עשירים,
אם היו רוצים היו קונים דירה במרכז ולא היה נשאר להם מהחיסכון כלום,
לא כל מי שיש לו דירה במרכז נחשב עשיר.
ודבר נוסף, הרב שלהם גם אוחז, שעדיף לא לשלם מעשרות על החלק מההכנסות שלא חייבים להפריש עליהם, כשהמטרה בסופו של דבר, היא לא להיזדקק לידי קבלת צדקות למיניהם, כשיגיעו לפרק של חתונות ילדיהם.
וזו המטרה שלהם!

אני באמת מנסה לבדוק את הנושא
בינתיים מה שהבנתי זה שברוב ההשקעות (הלבנות) 25% מהרווח ילך למס הכנסה

 

[מקצועי בלבד]

א.לא מכירה בית השקעות שנותנים תשואה של 7 אחוז מהשקל הראשון
ב.מחישוב גס שעשיתי מגיעים אולי ל800 אלף
ג.אשמח שתגלי לי איפה הם משקיעים

פתחו על זה נושא חדש, מוזמנת להצטרף,
https://www.prog.co.il/threads/השקעה-עם-תשואה-של-7.507615/

 

[מקצועי בלבד]

קראת את האשכול? לא שמעתי פה שום עידוד למותגי על. גם לא מפי המתנגדים לפרדיגמה שהוצעה פה. להפך: אנחנו טוענים שיש לחסוך בדברים משמעותיים ולא במעשרות או סופגניה לחנוכה.

גם אני טוענת ככה.

 

[שרינה]

פתחו על זה נושא חדש, מוזמנת להצטרף,
https://www.prog.co.il/threads/השקעה-עם-תשואה-של-7.507615/

עכשיו עשיתי במחשבון של 3 אחוז תשואה שזה הממוצע הריאלי הגעתי ל700 אלף
את לא מוכנה לגלות לי איפה מקבלים 7 אחוז?

 

[שירי12]

ומי שבוחר בכך כדרך חיים מומלצת לכתחילה אינו אלא קטן אמונה. (בעיני)

או אחד שמודע לתקציב החודשי שלו וכמה יש לו להוציא על סעיפים מסוימים,
ובאלו סעיפים הוא יכול לבחור לחסוך.
מלכתחילה עדיף שלכל עם ישראל יהיה תקציב בלתי מוגבל, אבל כשמציאות החיים מאלצת לחסוך, יש לי כבוד והערכה לשיקולי חסכון נכונים השומרים על מסגרת תקציב.
(אז הילדים יאכלו במבה בולי. יקרה להם משהו? ואם זו משפחה עם ילדים צעירים, למה צריך להרגיל אותם לסופגניות+קצפת+שוקולד בלגי+סוכריות?)

 

[במבה נוגט]

ארטיק = 4 שקל * 25 ימים בחודש (לא מחשבת שבת) * 12 חודשים * 20 שנה = 24,000
לא מבקשת ממנה לוותר על בריאות הנפש חס ושלום
רק (אולי) על הבוגבו
על השיפוץ
על הרכב (שוב, אם הוא לא נצרך לבריאות הנפש)
על המותגים
על הפסטה של אוסם דווקא
וכו'
דברים שלא כואבים
אבל בסופו של דבר מצטברים לסכומים גדולים

הנה בדיוק הדמגוגיה
מי אוכלת ארטיק כל יום? מדובר פה על פינוק של פעם בשבועיים אולי, וגם זה רק בקיץ כנראה.
והנה ההכנסה שלהם ל20 שנה אם הם מרויחים 9.5K ש"ח: 2,280,000.
שימצאו מקום יותר משמעותי ויותר שפוי לחסוך בו, במקום להתעקש לוותר על פינוק נדיר שמשיב לאמא יהודייה את כוחותיה ושווה בתחשיב הסופי רק 960 ש"ח אחרי 20 שנה (לפי החישוב של פעמיים בחודש במשך 6 חודשים בשנה) מתוך למעלה מ2 מיליון ש"ח.

 

[מקצועי בלבד]

אני באמת מנסה לבדוק את הנושא
בינתיים מה שהבנתי זה שברוב ההשקעות (הלבנות) 25% מהרווח ילך למס הכנסה

עכשיו עשיתי במחשבון של 3 אחוז תשואה שזה הממוצע הריאלי הגעתי ל700 אלף
את לא מוכנה לגלות לי איפה מקבלים 7 אחוז?

אני מוכנה לגלות לכם הכל, אבל פה
https://www.prog.co.il/threads/השקעה-עם-תשואה-של-7.507615/

 

[אסתי3311]

מלכתחילה עדיף שלכל עם ישראל יהיה תקציב בלתי מוגבל, אבל כשמציאות החיים מאלצת לחסוך, יש לי כבוד והערכה לשיקולי חסכון נכונים השומרים על מסגרת תקציב.

הוא אשר אמרתי.
כשנובע מאילוץ? כל הכבוד שמשתדלים לא לחרוג מהמסגרת הכלכלית.
מי יתן וירחיב ה' גבולם.
בכל מקרה זה מצב קשה ונסיון לא קל בכלל. רחוק מלהיות אידיאל.
נובע מבחירה? דעתי כבר ידועה...

(אז הילדים יאכלו במבה בולי. יקרה להם משהו? ואם זו משפחה עם ילדים צעירים, למה צריך להרגיל אותם לסופגניות+קצפת+שוקולד בלגי+סוכריות?)

זה כבר עוד ענין.
אי העלאת רף ההנאה ללא צורך.
כבר רשמה @rachelevanon

מכירה גם בתים עניים ממש שהילדים בהם חיים באושר ובטוחים שהם עשירים גדולים

יש לי סבירות גבוהה לחשוב שבבתים שחיים דרך החור של השקל הילדים לא ממש מרגישים כך.

 

[אקוליס]

מה שהכי הטריד אותי באשכול זה

ובסוגריים: גם למחוסרי דיור/ מחתני ילדים מותר לחיות באופן שפוי בין לבין.
להקריב את כל החיים על מזבח החסכון התמידי זה לאבד את ההווה בשביל העתיד.

זה מה שאמר אחד :
לא מספיק שאני עני , אני צריך לסבול מזה...

 

[שרינה]

בסוגריים: גם למחוסרי דיור/ מחתני ילדים מותר לחיות באופן שפוי בין לבין.
להקריב את כל החיים על מזבח החסכון התמידי זה לאבד את ההווה בשביל העתיד

בדיוק!!אני לא יחסוך מהילד שלי היום חיים נורמליים בעיני,כדי שבבוא היום יהיה לי מיליון שקל בצד,וילד אחד שסבל מחסכנות יתר ....

 

[Prk]

זה התשובה...

אני מכירה לא מעט אנשים שקבלו סכומים רציניים והם נעלמו להם בעובר ושב..
זה עניין של גישה

 

[Prk]

חברה, אתם ממש נכנסים לקטנות..
שהייטקסטית תחסוך בבוגבו
ומי שאין לה תחסוך במה שהיא יכולה.
מי שלא רוצה לחסוך שלא תחסוך.
המסר הכללי מובן.
יש אנשים שפוחדים לדבר על כסף מהכיוון השני..
כל פעם שמדברים איתם קצת על חיסכון או הצטמצמות זה כבר דקדוקי עניות.

 

[אשת_חבר]

מכירה אנשים עשירים מאוד שלא מוכנים שהחשמל ידלק מעבר למה שצריך "מישהו כאן עובד בחברת החשמל"?
עניין של גישה

 

[חני בנני]

מסכימה איתך, אבל מה התחליף?
בציבור מסוים א"א שלא לשלם סכום נכבד מאד לחתונת הילדים.

אפשר ואפשר!!!!
אני מכירה לא מעטים שנתנו סכומים קטנים מאד והילדים שלהם התחתנו מהר ועם בחורים מעולים!
ולעומתם כאלה שיש להם ונותנים והילדים שלהם תקועים....
כל אחד שיעשה את חשבונותיו הוא ויתן כמה שהוא יכול, לא כמה שהשכן שלו יכול.

 

[nori]

אפשר ואפשר!!!!
אני מכירה לא מעטים שנתנו סכומים קטנים מאד והילדים שלהם התחתנו מהר ועם בחורים מעולים!
ולעומתם כאלה שיש להם ונותנים והילדים שלהם תקועים....
כל אחד שיעשה את חשבונותיו הוא ויתן כמה שהוא יכול, לא כמה שהשכן שלו יכול.

ברור שאפשר.
אבל למה לא לכוון גבוה?
הרי כל מי שרוצה לחיות טוב עכשיו, ירצה גם לחיות טוב בהמשך, וחלק מלחיות טוב זה לעזור לילדים.
אף אחד לא מסוגל להמשיך לחיות בשויון נפש כשבנו או בתו חורקים שיניים.
מה שאני אומרת שצריך איזון...... אבל בטח לא להתעלם מהיום הזה. שיבוא בע"ה.

 

[פרפר סגול]

האשכול הזה מגיע לרזולוציות שהן מצערות ומגוחכות כאחת.
מתפללת שהשם ייתן לאנשים שפע כלכלי וגם שפע נפשי ורוחני, ושלא יקצרו את המקלחת של הילדים, ושיפעילו בוילר וחימום בלי הרבה חשבונות, ושיחממו לילדים את המגבות במייבש (כי זה נעים לצאת למגבת חמה, זה למה.) וגם שיכבסו בלי הגבלה לפי הצורך ועם מרכך כביסה.

אני יודעת שהרבה מהכותבים כאן נהנים הנאה נפשית ממש מהחיסכון של חצאי השקלים או עשרות האגורות. הכרתי אישה שטענה בתוקף שבמרכז לא צריך חימום ולא מעילים לילדים. וקפוצ'ון זה מספיק לגמרי. ולא צריך לקנות בגד מיוחד לחתונה של דוד, היא באמת נהנתה מהחיסכון הזה. קשה להגיד שבן הזוג שלה וילדיה נהנו גם הם.

לרוב אצל נשים חסכון מגיע ממקום אמוציונלי יותר וההתרגשות סביב חצאי שקלים שנחסכו היא מה שמניעה לצמצום ההיסטרי, לאו דווקא תחשיב כלכלי. (בזבוז הזמן על חיפושי מבצעים של עשרות אגורות יכול לגמרי להתקזז עם זמן לימוד מקצוע או עבודות פרילאנס לעצמאית, לדוגמא).

עדיין כדאי לזכור שמה שמשנה באמת את המאזן הכלכלי אלו עשרים האחוזים של ההוצאות הכבדות (כמו דיור, רכב ועוד)
ולשים לב שלא גולשים למצב של אלימות כלכלית כלפי ילדים ובני זוג, שלא סופרים להם את הטישויים, את כמות החלב שהם שמים בקפה, שמפרגנים להם סופגניה בחנוכה, ושלא דופקים להם באמצע המקלחת כדי לחסוך בחשבון המים. (ואצל אנשים אובססיבים לחיסכון, זה יקרה וידרדר להתנהגויות חריפות יותר בהמשך. כל טיפת מים כואבת להם).

תודה.
תודה רבה.
לפני כמה שנים, גיליתי לתדהמתי שתלמידה שלי ממשפחה מעולה,
עובדת בביביסיטר ועוד,
כדי לממן לעצמה ,
תחזיקו חזק:
ביגוד, הנעלה, ו- שמפו, מברשת שינים...
לשים לב,
לא לגלוש למחלת נפש...