לקרוא לאמא להיות נוכחת בלידה?

מצב
הנושא נעול.

userit

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
אני די המומה מהאשכול הזה.
הייתי בטוחה, שברור ומובן מאליו שאם אמא באה ללוות את בתה בלידה, זה נטו בשביל הבת.
ממילא, זה אך ורק אם אכן טוב לבת עם זה.
הרעיון שאמא אמורה להשתתף בלידה כאשר זה מכביד על הבת - פשוט לא מתקבל על דעתי.
לא מבינה למה אמא לא יכולה לשאול את הבת בשיא הפשטות אם היא מעוניינת, ולמה הבת לא יכולה לענות בשיא הפשטות והכבוד והאהבה - כן או לא?
מה פוגע בזה?
אויש, כמה אמהות חובבות דרמה שאני מכירה... אוהבות לעמוד שם היסטריות, אוהבות להרגיש שהן מיילדות בעצמן, אוהבות לבכות בקול, אוהבות לרחם בקול, אוהבות לחלק הוראות לחתן....
ככל שהן יותר כאלה , כך יותר קשה להיפטר מהן.
 

דריבלית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
אמהות יקרות,
יש לי התייעצות דחופה להתייעץ איתכן,
בבקשה ענו לי אחרי מחשבה ובכנות.
אני לקראת לידה חמישית בעז''ה, עד עתה אימי שתחי' הצטרפה אלינו ללידות.
הודענו לה כשיצאנו לבית חולים. והיא ניצבה שם מיד עם כניסתנו לבית החולים.
במהלך השנים, (כמובן שהצורך הזה התגבר מלידה ללידה) אני מרגישה שבאיזשהוא מקום הנוכחות שלה מכבידה לי
ומונעת ממני את הפרטיות שלי עם בעלי בכל מהלך הלידה.
מה אתן מציעות לי לעשות?
לאחר שהיא היתה צמודה אלינו 4 לידות! איך אפשר לומר לה בעדינות וחס ושלום מבלי לפגוע שתתן לנו את השעות הראשונות להיות לבד, (היא מבחינתה בטוחה שאני חייבת את שהותה בכל רגע) חשוב לי להדגיש: אני כלל לא מתנגדת ואני אפילו רוצה שהיא תגיע לקראת הסוף, סתם בשביל החוויה שלה בתור סבתא ואמא.
אבל אין לי צורך כלל וזה מכביד עלי השהות שלה כ''כ הרבה שעות. (אני מתכוונת מרגע ההגעה לקבלה במחלקת יולדות...)
האם יש מבינכן שמרגישות הרגשה דומה למה שתארתי? אשמח לשמוע תגובות.

תעשי לה הפתעה
(תלוי באיזה שעה ייצא לך...;))

אני שתי לידות ילדתי עם אמא שלי והיה מקסים
עד כדי כך שטענתי שהיא ילדה במקומי ;)
(אפילו אבא שלי חיכה בחוץ :) בלידה הראשונה - הוא הביא אותי)

בלידה השלישית עברתי עיר והיה להם גם חתונה באותו ערב
וחשבתי לעצמי תוך כדי לידה או שאני מביאה את אמא שלי או אפידורל
בסוף ילדתי בלי אמא של ובלי אפידורל
והיא מאד מאד שמחה על ההפתעה!
(כמובן שהיתה רוצה לבוא זה ברור)
ובלידה הרביעית - זה היה מובן מאליו וגם הפתעתי את ההורים והם שמחו מאד!

*ההורים שלי לא צעירים -
לדעתי יש קצת הבדל כי הורים צעירים פגיעים יותר ;)
 

מירי סלומון

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
והיא עשתה את זה לא בגלל כיבוד הורים, שתהיי בטוחה.

אני לא בטוחה
אני כן חושבת שהיא עשתה את זה גם כי ידעה עד כמה חשוב לאמא שלה להיות אתה
ורצתה לכבד אותה
כל הכבוד לה ועוד יותר כל הכבוד לבעלה!!!
 

להרגיש בבית

משתמש סופר מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
אי אפשר. חד וחלק.
כיבוד הורים זה אש!
אין אפשרות לומר את זה באופן שיכולים להיות בטוחים במאה אחוז שהיא לא תיפגע.
מצוות כיבוד הורים עוד שווה את הויתור הזה.
בשנים האחרונות, עם היכנסן של מטפלות למיניהן לציבור שלנו, נהיתה כזאת הבנה והכלה ליצרים הפחות יפים שלנו.
זה בסדר שאת מקנאה. את צריכה לאהוב את עצמך ככה.
את צריכה זמן איכות עם בעלך בלידה. מאוד מובן.
מה עם לעבוד על המידות? מה עם כל הערכים שחונכנו ואנו מחנכים אליהם?
הקרבה, ויתור, מסירות.
בלת"ק
ממש ממש לא!
לידה זה זמן רגיש וההלכה מתירה לחלל שבת בשביל יולדת אפילו אם לא תלד בשבת בסוף. רצון היולדת קיבל דין קדימה בהלכה כי שלוותה והרוגע שלה הם הבסיס ללידה.

ואם מפני שהאמא נמצאת בזמן הכ"כ רגיש היולדת עוצרת את עצמה ולא מצליחה להרגיע את הגוף שלה הלידה מסתבכת , מתארכת וכו'?
מאיפה לקחת את הפסיקה הזו?

כל אחת מכירה את עצמה ויודעת מה מתאים לה.
 

userit

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הייתי אומרת שהכל תלוי בקשר ביניכן
אם אין לכן הידברות, אם אין אצלכן שיחה אמיתית, אז אי אפשר לומר כלום וצריך להתחמק, לשקר ולהתפלל שהיא תהיה בצפת בלידה.
אם יש, אז כמעט אין דבר בעולם שאי אפשר לומר.
עולים בדעתי כמה נוסחים-
(יושבים בנחת, על כוס קפה, רק את והיא)
- אמא, את יודעת? , מוישי ואני דיברנו על זה הרבה במהלך ההריון. הוא מרגיש שהלידה היא חוויה מאד אישית וזוגית בשבילנו, והיה רוצה שנחווה חלק ממנה לבד.
(הערה: לא מתאים אם משפט שמתחיל במילה 'מוישי' מדליק לאמא סירנות בראש)
- אמא, את יודעת? בכל לידה, ככל שהתבגרנו והתקרבנו, מוישי ואני מרגישים שזו חוויה זוגית מאד חזקה ועצמתית בשבילנו. חשבתי שהפעם, הייתי רוצה שנהיה יותר זמן עם עצמנו ונחווה את זה.
- אמא, את יודעת? קראתי די הרבה בהריון הזה, והחלטתי שהפעם אני רוצה לידה קצת שונה. רציתי שהפעם התמיכה שלי תגיע ממוישי, וכבר שוחחנו על זה הרבה והבנו מה יעזור לי ויחזק אותי. הייתי שמחה מאד שתגיעי באמצע הלידה, ואני אצטרך אותך מאד. אבל בהתחלה אני ארצה להיות רק עם מוישי.
 

מגנום

משתמש סופר מקצוען
זה כזה הזוי שלא היה לי חשק להגיב
א. ברור שאם היולדת לא רוצה את אמה בחדר לידה אמה לא אמורה להיות שם.
ב. ברור שיש דרך להגיד את אותו הדבר ב-2 צורות שונות. האחת שתפגע קשות באם וכאן מגיע כל החלק של כיבוד הורים. ובדרך אחרת של התחמקות, התרצות, הסברים, שישאירו את האם רגועה ומכובדת ואת הבת כיולדת רגועה.
זהו, אין עוד מה להוסיף כל כך.. כל תגובה בסגנון- אסור! מותר! חייבים להגיד כך! חייבים לעשות אחרת! לא רלוונטית כאן. כל בת מכירה את אמא שלה, את הדרך להגיד את הדברים החשובים בצורה הכי מכבדת ומכובדת ואפשר להציע רעיונות. אבל לקבוע?!
 

shak10

משתמש מקצוען
בלידה האחרונה של היתה לידי אישה שגם נסעה בשבת ללידה, היא לקחה איתה את חמותה ובעלה נשאר בבית, זה גם נבע מכיבוד הורים?
לי קשה לחשוב שבעלי ישאר בלחץ שבת שלמה בלי לדעת מה קורה איתי.
להורים אנחנו מכינים הפתעות לאורך כל הדרך... מספרים על המצב רק כשמתחילים לראות... משאירים את התאריך מעורפל ומעדכנים אחרי הלידה.
הם לא נפגעים כי הם יודעים שזה הסגנון שלנו (שהוא ירושה מאמא שלי...).
באחת הלידות אמא שלי היתה בעבודה ולא ענתה לטלפונים, כולם מנסים להתקשר להודיע לה שנולדה לה נכדה והיא לא עונה... בסוף אבא שלי התקשר למנהלת שלה שתודיע לה.
 

במבה נוגט

משתמש סופר מקצוען
אני אנסה לכתוב בזהירות למרות שאני כבר משערת אילו תגובות אקבל.
אישה שיודעת מה טוב לה, וזה מתנגש עם הרצונות של אמא שלה, והיא מסבירה את לאמא שלה יפה ובעדינות במהלך ההריון, והאמא נפגעת - זאת בעיה של אמא שלה ולא שלה. חבל שהבחירה של אמא שלה היא להפגע אבל אין לנו שליטה על תגובות של אנשים אחרים ואנחנו גם לא יכולים ולא מעוניינים לנהל את חיינו על פיהם, ובטח לא בנושאים רגישים שכאלו. וכמו שהיטיבו להסביר מעלי, אישיות לא רצויה בחדר לידה עלולה לתקוע את כל מהלך הלידה!
כן, לנהוג ברגישות. לנסות להסביר בעדינות מראש. עדיף ממש לטפטף כל ההריון - הפעם אני מרגישה שחשוב לי לנסוע לבד עם בעלי. אבל איך האמא תקבל את הדברים - על זה אין לנו שליטה וזה גם לא משנה. ההרגשה של היולדת זה מה שהכי הכי חשוב בלידה! אישה צריכה לעשות את מקסימום ההשתדלות שלה שאמא שלה לא תפגע, אבל אין לה שום אשמה אם התוצאה היא שונה.
ומזכירה, שמותר לנסוע בשבת לבי"ח רחוק יותר אם היולדת מעדיפה אותו. ומותר להדליק נר בשבת ליולדת עוורת אם היא מבקשת!
ולגבי לחשוב קודם מה זה הורים ומה זה כיבוד הורים - סליחה, זה כמו לומר ליולדת לחשוב קודם מה זה שבת ומה זה חילול שבת.
 

לבן

משתמש סופר מקצוען
אני לא בטוחה
אני כן חושבת שהיא עשתה את זה גם כי ידעה עד כמה חשוב לאמא שלה להיות אתה
ורצתה לכבד אותה
כל הכבוד לה ועוד יותר כל הכבוד לבעלה!!!

נסעה עם אמא שלה ללידה של התינוק המשותף שלהם והשאירה את בעלה בבית כי רצתה לכבד את האמא? את בטוחה???

זה פשוט הפוך מכל הגיון בסיסי (וגם מדעת תורה).
 

תמר 85

משתמש רשום
אני כותבת את התגובה מהצד השני.

מצד שני, בדרך כלל אמא מרגישה אם זה המקום המתאים או לא.
גם כאשר הקשר קרוב פתוח ומקסים, יש ילדים שאין להם את היכולת לבטא את הצורך הסוביקטיבי שלהם בפרטיות.

הלוואי
 

דסי1

משתמש חדש
אני אנסה לכתוב בזהירות למרות שאני כבר משערת אילו תגובות אקבל.
אישה שיודעת מה טוב לה, וזה מתנגש עם הרצונות של אמא שלה, והיא מסבירה את לאמא שלה יפה ובעדינות במהלך ההריון, והאמא נפגעת - זאת בעיה של אמא שלה ולא שלה. חבל שהבחירה של אמא שלה היא להפגע אבל אין לנו שליטה על תגובות של אנשים אחרים ואנחנו גם לא יכולים ולא מעוניינים לנהל את חיינו על פיהם, ובטח לא בנושאים רגישים שכאלו. וכמו שהיטיבו להסביר מעלי, אישיות לא רצויה בחדר לידה עלולה לתקוע את כל מהלך הלידה!
כן, לנהוג ברגישות. לנסות להסביר בעדינות מראש. עדיף ממש לטפטף כל ההריון - הפעם אני מרגישה שחשוב לי לנסוע לבד עם בעלי. אבל איך האמא תקבל את הדברים - על זה אין לנו שליטה וזה גם לא משנה. ההרגשה של היולדת זה מה שהכי הכי חשוב בלידה! אישה צריכה לעשות את מקסימום ההשתדלות שלה שאמא שלה לא תפגע, אבל אין לה שום אשמה אם התוצאה היא שונה.
ומזכירה, שמותר לנסוע בשבת לבי"ח רחוק יותר אם היולדת מעדיפה אותו. ומותר להדליק נר בשבת ליולדת עוורת אם היא מבקשת!
ולגבי לחשוב קודם מה זה הורים ומה זה כיבוד הורים - סליחה, זה כמו לומר ליולדת לחשוב קודם מה זה שבת ומה זה חילול שבת.
מסכימה לגמרי, למה ברור לך @שושנית, שלא תערבי את אמא שלך בחיים הפרטיים, ולא תפני אליה להכרעה בכל דיון שלך עם בעלך?
כי צריך לעשות הפרדה!!!!
מורה אחת אמרה לנו בסמינר, שכיבוד הורים, הוא מוציא מכניס, מאכיל וכו' לפני החתונה צריך לשמוע בקול ההורים בגלל ד"א, שזו מצוה לא פחות חמורה, שהרי קדמה לתורה, אחרי החתונה דרך הארץ שההורים לא מתערבים בחיי ילדם,
לכן, אם ממש לא נח לה, היא יכולה לגרום בעדינות ובד"א שאמה לא תבוא ללידה!!!!!!
 

להרגיש בבית

משתמש סופר מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
הוא שאמרתי.
קשה לראות שיש מישהיא שעברה לידות ארוכות, מתישות, קשות ומסובכות, ולמרות כל זה הקפידה עד מאוד על כיבוד הבעל והאמא.
יש כאלה, ואני אחת מהן.

את עברת לידה שבה הגעת עם צירים פעילים והתקדמות מצוינת וכשאמא שלך נכנסה לחדר ההתקדמות נעצרה והצירים המשיכו ורק התחזקו?
או אולי קרה לך שבצירי לחץ אמא שלך עמדה לידך וכמעט התעלפה ובמקום ללחוץ דאגת לה שלא תתעלף ולכן היו צריכים להוציא את התינוק בוואקום או לאיים בניתוח או שהיתה ירידת דופק וכולם סביבך נלחצו?
קרה לך שידעת בפרוש שהתוצאות של הוואקום שאת מרגישה על גופך (או גרוע מכך, הניתוח) הן מזה שהיית עסוקה בלכבד הורים ברגעים שבהם היית צריכה להתרכז ולהרגיע את עצמך?

אנשים, תצאו מהריבוע שלכם!
 

במבה נוגט

משתמש סופר מקצוען
ועוד משהו ממש ממש חשוב, מדברים פה בעיקר מצד היולדת אבל אני מאמינה שגם לבעל יש רצונות משלו ויש להדגיש שאישה נשואה שרצון בעלה מתנגש ברצון הוריה אינה חייבת בכיבוד הורים אלא בכיבוד בעלה. אפשר לשאול כל רב את השאלה הפשוטה הזאת.
כלומר, אישה שלא רוצה שאמא שלה תבוא ללידה, וגם בעלה לא רוצה שאמא שלה תבוא ללידה, אסור לה לקרוא לאמא שלה ללידה.
 

לא אני

משתמש סופר מקצוען
נסעה עם אמא שלה ללידה של התינוק המשותף שלהם והשאירה את בעלה בבית כי רצתה לכבד את האמא? את בטוחה???

זה פשוט הפוך מכל הגיון בסיסי (וגם מדעת תורה).
ההגיון הבסיסי הוא כל כך אינדיבידואלי.
ודעת תורה תלויה בהמון נסיבות.
או שטובת היולדת בראש, או ששמירה ודאגה לרגשות הסובבים אמא כבעל אינם מקבלים עדיפות משנית.
לתשומת לבך -
הרבה בעלים לא עוזרים בלידה, ואפילו לא נוכחים בה אלא מחוץ לחדר.
 
נערך לאחרונה ב:

אנוכי

משתמש מקצוען
רק תשמורנה את האשכול לכשתהיינה אתן, בעז"ה, האמהות שאמורות/לא אמורות להיות נוכחות כשבנותיכן תהיינה במצב הזה...
לא יודעת למה את חושבת ככה,
גם לאמא זה לא קל להיות שם כ"כ הרבה שעות,
אמא שלי מעדיפה להגיע כשיש בה צורך....

האופציה המתאימה לדעתי זה או להתקשר אליה ולהגיד לה אנחנו יוצאים עכשיו ולא יודעים בדיוק מה המצב, נתקשר אליך כשנגיע ונדע אם צריך שתבואי או ששולחים אותנו הביתה... חבל שתבואי סתם,
ואז לעדכן אותה כשתריך שהיא תבוא- או קיבלו אותנו ואנחנו מחכים לראות מה יהיה הלאה, נקרא לך כשיתקדם, אל תדאגי לא נלד בלעדיך
אופציה שניה- היא להתקשר כשאת רוצה שתבוא - ולהגיד לה יצאנו לבי"ח ולא ידענו אם יקבלו אותנו, אז העדפנו לקרוא לך כשאנחנו יודעים, ולא להטריח אותך סתם... לבלות איתנו לריק הרבה שעות.
 

תמרג

משתמש פעיל
הוא שאמרתי.
קשה לראות שיש מישהיא שעברה לידות ארוכות, מתישות, קשות ומסובכות, ולמרות כל זה הקפידה עד מאוד על כיבוד הבעל והאמא.
יש כאלה, ואני אחת מהן.
מגיע לך "כל הכבוד"
אבל זה לא אומר שזו דרך התורה ורצון ה'.
זה שאת ככה-שאפו
אבל רובן לא כמוך ועדין הן בגדר מכבדות הורים!
 

תהילתך

משתמש סופר מקצוען
המשתמש נחסם
עיצוב ואדריכלות פנים
בלי להכנס לעניין הספציפי המדובר....

הרב יחיאל יעקובזון מספר ששמע את הסטייפלר צועק על אבא, שעובר על לאו של 'לפני עיוור לא תיתן מכשול', בכל פעם שגורם לבן שלו לעבור על 'כיבוד הורים' ואין מחילה על כזה לאו!
ואבא (או אמא) שלא מוחל לילדים שלו הוא טיפש ורשע!!!!

לתושמת לב ההורים לילדים נשואים.
 

פדואלה

משתמש סופר מקצוען
את עברת לידה שבה הגעת עם צירים פעילים והתקדמות מצוינת וכשאמא שלך נכנסה לחדר ההתקדמות נעצרה והצירים המשיכו ורק התחזקו?
או אולי קרה לך שבצירי לחץ אמא שלך עמדה לידך וכמעט התעלפה ובמקום ללחוץ דאגת לה שלא תתעלף ולכן היו צריכים להוציא את התינוק בוואקום או לאיים בניתוח או שהיתה ירידת דופק וכולם סביבך נלחצו?
קרה לך שידעת בפרוש שהתוצאות של הוואקום שאת מרגישה על גופך (או גרוע מכך, הניתוח) הן מזה שהיית עסוקה בלכבד הורים ברגעים שבהם היית צריכה להתרכז ולהרגיע את עצמך?

אנשים, תצאו מהריבוע שלכם!

יכול להיות שאת צודקת.
אבל את בטוחה שכל תוצאה שקרתה כשהאמא היתה בשטח, היתה בגלל היותה שם ולא למרות? בטוחה??

האשמה בזמני לחץ זה הדבר הקל ביותר...
הכל בגלל: האמא/בעל/מיילדת/רופא אכזר/אחות/ביה"ח מתחיל/ביה"ח המוני/שעת יציאה/חוסר צוות/עודף צוות/חוסר הדרכה/הדרכה מיותרת וכווווו'

ואגב, מניסיון, הייתי בריבוע, יצאתי וחזרתי לשם בשמחה עצומה...
רק בגלל שבחרתי בכך.

(רוצה בסגנון שלך? בבקשה: אנשים תגדלו!!, אל תישארו בגיל 40 כמו בני 20!! ולגדול זה לפעמים לא הכי נעים/נחמד)

ועוד משהו.... ילדתי הרבה ילדים בשנים האחרונות, והייתי בכל מיני מצבים. אישה הייתי ואישה נשארתי.
 

userit

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
בלידה האחרונה של היתה לידי אישה שגם נסעה בשבת ללידה, היא לקחה איתה את חמותה ובעלה נשאר בבית, זה גם נבע מכיבוד הורים?

זה נבע מהדעה המצומצמת הרווחת בציבור שמכיוון שגבר לא ילד, יולד או ילד, הוא לא יכול להביא תועלת בלידה. ומוטב שתהיה שם כל אשה שהיא, מאשר אבי הילד.
כשרציתי בלידה ראשונה ללכת ללדת רק עם בעלי, למעט הוריי (שלא ממש מבינים מה קורה לבנות היום שהחליטו ללדת עם אימהותיהן) לא היה אדם אחד שהסכים איתי וכולם חשבו אותי לנאיבית על שנדמה לי שבעלי יעזור לי בלידה.
אמרתי להם שצר לי על הבעל שלהם, אבל אני יודעת ששלי אחר. אני לא חושבת שזה כך באמת, אלא שבעל שלא מקבל אמון ביכולת שלו לעזור, ציפיה שיעשה כך, תיאום ציפיות אודות המתרחש בחדר לידה- באמת יכול להיות בעל גרוע בלידה.
ברוך ה', לבעלי ולי זה זכור בתור אחד הימים או אפילו היום המוצלח ביותר שלנו יחד. ואני יודעת ששלוות הנפש שלי והשמחה בלידה היתה רק בזכותו.
 

צליל בגיל

משתמש מקצוען
הפקות ואירועים
אויש, כמה אמהות חובבות דרמה שאני מכירה... אוהבות לעמוד שם היסטריות, אוהבות להרגיש שהן מיילדות בעצמן, אוהבות לבכות בקול, אוהבות לרחם בקול, אוהבות לחלק הוראות לחתן....
ככל שהן יותר כאלה , כך יותר קשה להיפטר מהן.

איזה יופי.
וכשאני מספרת להן שנעזרתי בדולה הן אומרות בענווה - "אני הדולה של הבנות שלי, הן לא מוותרות עלי...."
בשקט בשקט ..הבנות אומרות דברים אחרים
למה? למה את צריכה לבכות וליידע את היולדת שהדופק בירידה? אה...כי דולה בחיים לא תהיה כמו אמא בלידה. ברור.

שלא ישתמע מכך שאני לא מצדדת בעד אמא או כן בעד דולה, אני רק מבקשת שהאמהות שמפריעות גם תכרנה את מקומן.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  55  פעמים

אתגר AI

הצבע הירוק • אתגר 23

לוח מודעות

למעלה