אויש, כמה אמהות חובבות דרמה שאני מכירה... אוהבות לעמוד שם היסטריות, אוהבות להרגיש שהן מיילדות בעצמן, אוהבות לבכות בקול, אוהבות לרחם בקול, אוהבות לחלק הוראות לחתן....אני די המומה מהאשכול הזה.
הייתי בטוחה, שברור ומובן מאליו שאם אמא באה ללוות את בתה בלידה, זה נטו בשביל הבת.
ממילא, זה אך ורק אם אכן טוב לבת עם זה.
הרעיון שאמא אמורה להשתתף בלידה כאשר זה מכביד על הבת - פשוט לא מתקבל על דעתי.
לא מבינה למה אמא לא יכולה לשאול את הבת בשיא הפשטות אם היא מעוניינת, ולמה הבת לא יכולה לענות בשיא הפשטות והכבוד והאהבה - כן או לא?
מה פוגע בזה?
ככל שהן יותר כאלה , כך יותר קשה להיפטר מהן.