אני בהחלט קיימת, ועברתי לידות רבות, כן ירבו.
יולדת אכן מצויה במצב רגיש וכאוב וקשה ומתיש ונורא ואיום אבל אין מצווה שאומרת לה לכבד את עצמה. אין. תחפשי.
יש כן מצווה דאורייתא של כיבוד הורים.
וסליחה על חוסר הנעימות שנגרם לחלק מכן מהאמת הפשוטה שנכתבת פה, ואני אכתוב את זה שוב: בשנים האחרונות ניתנת לגיטימציה למידות פחות טובות.
האישה מצווה לכבד את אמה גם בלידה. תארנה לעצמכן. כן, גם בלידה.
כל הטענות שאמא תבין וכו', את זה תכתבו באשכול שתפתח אמא ליולדת שתשאל אם להצטרף ללידה או לא.
האשכול הזה נפתח בשאלה מצד היולדת, שכמה שהלידה שייכת לה אישית, היא עדיין מחוייבת במצוות כיבוד הורים.
כמו שלא תפסקי לעצמך בהלכות איסור והיתר וכד', כך אינך יכולה לפסוק בעצמך בהלכות כיבוד הורים.
ומי שזה מעצבן אותה לקרוא את זה, שתפתח קיצור שולחן ערוך בהלכות כיבוד הורים.
מנין החלטת שלכבד אמא זה להביא אותה ללידה?
אני מרגישה שהכבוד הכי גדול שאני יכולה לכבד את אימי זה להתקשר אחרי שהתינוק בחוץ ולהודיע לה שזה קרה.
ואצלי לכבד את אמי זה לשקר מתי אני צריכה ללדת, כי הלחץ שלה לא מיטיב לא עם בריאותה ולא עם בריאותי, אולי רק עם יצר הסקרנות.
ואם אני יביא אותה ללידה וירגיש רגשות של ריחוק (ואפילו יקלל בתוך ליבי, מה נעשה אני מקללת אז גם את עצמי) זה ממש לא כיבוד הורים.
פשוט יש איזה תורה שכתוב בה שצריך לקחת אמא ללידה, וצריך לבוא שבת שבת להורים משני הצדדים, וצריך לתת שמות לילדים רק כדי לכבד את ההורים, מעניין איפה התורה הזאת.
גם אם עושים את זה ובלב שונאים את עצמנו ואת ההורים ביחד, או אפילו קצת מסתבכים עם בן הזוג, הרי זה כיבוד הורים, לא?!
אל תשכחי שכיבוד הורים היא אחת המצוות שבאות לגמרי בהתניה, זה ממש לא יהרג ואל יעבור.
ואם אמא של בעל תשובה אומרת לו תחלל שבת? נו זה כיבוד הורים, מה זה האנוכיות הזו...
אז זה לא בדיוק עובד ככה, כיבוד הורים זה ענין של רגישות ולא כללים כתובים וברורים.
ומי שלא מבין את זה שילך ללמוד קצת מה זה....
לפעמים צריך לעשות דברים שמאוד מכאיבים להורים בשביל שבטווח הרחוק, יהיה אהבה וכבוד להורים.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
