הנושאים החמים
הנושאים החמים
ב"ה
השיח שלנו הוא האמירה שלנו.
המשפט הפשוט לכאורה הזה הוא כלל בסיסי, אבל אנחנו לא מספיק מודעים לכך שאנחנו יכולים ליצור אמירה באמצעות שיח.
ומדוע?
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהיכן נובע השיח שלנו, האם הוא נובע מתוך כך שאנחנו דנים בנושא בעקבות הסיטואציה או שאנחנו יוצרים את השיח מתוך בחירה שלנו, מתוך כך שאנחנו מעוניינים לומר משהו, מתוך כך שאנחנו רוצים שהאמירה שלנו תשפיע.
כאשר אנחנו בוחרים לומר את מה שחשוב לנו אנחנו בוחרים לנהל את מה שקורה, ואילו כאשר אנחנו מתייחסים למה שקורה לפי ההתייחסות של העולם אנחנו הופכים להיות שפוטים של העולם.
לעולם, ובפרט לארצות הברית ישנו כוח חזק של השפעה עלינו ואנחנו אכן לא יכולים להתעלם ממנו, אבל השאלה היא איך אנחנו מחליטים, איך אנחנו משדרים כוח, לאן אנחנו מובילים.
כאשר ארצות הברית נלחמה בטרור היה ברור לה שהיא הולכת למצוא את בן לאדן, ייקח כמה זמן שייקח, וטובי הכוחות נדרשו למשימה.
כאשר אנחנו נכתיב את המשימות שלנו במלחמה מול הטרור, אנחנו נודיע לעולם שהמשימה העליונה הולכת להתבצע ואנחנו נממש אותה.
פירוק החמאס הינו משימה רחבה מאוד, ויש לפרט למה אנחנו מתכוונים, הסיבה לכך היא שפרשנות רחבה נותנת מקום להתחמקות כאשר המשימות לא בוצעו.
השיח על עצירת הלחימה, או על הגליית הבכירים, או השיח בנוגע לשאלה עד כמה ארצות הברית תיתן לנו טווח פעולה, הינו שיח מחליש.
אף אחד לא יכול לומר לנו: "אתם לא יכולים לומר שראשי החמאס דינם כדין בו לאדן".
ואנחנו צריכים להגיד, המטרות שלנו צריכות להיות האמירות שלנו, אמירה חזקה נותנת כוח לפעולה, אמירה חזקה נותנת לגיטימציה לפעולה, אמירה חזקה היא אמירה שאומרת, ישראל יכולה וצריכה לקבל החלטות בעצמה.
זאת אמירה הפוכה מהשיח של : "כמה לגיטימציה יש לנו", או: "עד מתי תישאר הלגיטימציה".
אנחנו לא צריכים להתעסק בנתינת לגיטימציה לעצמנו, אנחנו לא צריכים לעסוק בהסברים, אנחנו צריכים לומר משפטים שיזכרו בתודעה של העולם, אנחנו צריכים לייצר אותם.
המשפטים שלנו צריכים נוכחות של אלוקים.
בעזרת האלוקים אנחנו ננצח את הרוע.
בעזרת האלוקים אנחנו ניצור מציאות חדשה.
בעזרת האלוקים ישראל תתקיים.
אנחנו שליחים של אלוקים כדי למוטט את הרוע.
משפטים כאלו, יש בהם ענווה מצד אחד ותקיפות מהצד השני.
כדאי שאנחנו נשמע אותם, וכדאי שהם ישמעו בעולם.
שמעתם? בעזרת ה' אנחנו ננצח.
השיח שלנו הוא האמירה שלנו.
המשפט הפשוט לכאורה הזה הוא כלל בסיסי, אבל אנחנו לא מספיק מודעים לכך שאנחנו יכולים ליצור אמירה באמצעות שיח.
ומדוע?
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהיכן נובע השיח שלנו, האם הוא נובע מתוך כך שאנחנו דנים בנושא בעקבות הסיטואציה או שאנחנו יוצרים את השיח מתוך בחירה שלנו, מתוך כך שאנחנו מעוניינים לומר משהו, מתוך כך שאנחנו רוצים שהאמירה שלנו תשפיע.
כאשר אנחנו בוחרים לומר את מה שחשוב לנו אנחנו בוחרים לנהל את מה שקורה, ואילו כאשר אנחנו מתייחסים למה שקורה לפי ההתייחסות של העולם אנחנו הופכים להיות שפוטים של העולם.
לעולם, ובפרט לארצות הברית ישנו כוח חזק של השפעה עלינו ואנחנו אכן לא יכולים להתעלם ממנו, אבל השאלה היא איך אנחנו מחליטים, איך אנחנו משדרים כוח, לאן אנחנו מובילים.
כאשר ארצות הברית נלחמה בטרור היה ברור לה שהיא הולכת למצוא את בן לאדן, ייקח כמה זמן שייקח, וטובי הכוחות נדרשו למשימה.
כאשר אנחנו נכתיב את המשימות שלנו במלחמה מול הטרור, אנחנו נודיע לעולם שהמשימה העליונה הולכת להתבצע ואנחנו נממש אותה.
פירוק החמאס הינו משימה רחבה מאוד, ויש לפרט למה אנחנו מתכוונים, הסיבה לכך היא שפרשנות רחבה נותנת מקום להתחמקות כאשר המשימות לא בוצעו.
השיח על עצירת הלחימה, או על הגליית הבכירים, או השיח בנוגע לשאלה עד כמה ארצות הברית תיתן לנו טווח פעולה, הינו שיח מחליש.
אף אחד לא יכול לומר לנו: "אתם לא יכולים לומר שראשי החמאס דינם כדין בו לאדן".
ואנחנו צריכים להגיד, המטרות שלנו צריכות להיות האמירות שלנו, אמירה חזקה נותנת כוח לפעולה, אמירה חזקה נותנת לגיטימציה לפעולה, אמירה חזקה היא אמירה שאומרת, ישראל יכולה וצריכה לקבל החלטות בעצמה.
זאת אמירה הפוכה מהשיח של : "כמה לגיטימציה יש לנו", או: "עד מתי תישאר הלגיטימציה".
אנחנו לא צריכים להתעסק בנתינת לגיטימציה לעצמנו, אנחנו לא צריכים לעסוק בהסברים, אנחנו צריכים לומר משפטים שיזכרו בתודעה של העולם, אנחנו צריכים לייצר אותם.
המשפטים שלנו צריכים נוכחות של אלוקים.
בעזרת האלוקים אנחנו ננצח את הרוע.
בעזרת האלוקים אנחנו ניצור מציאות חדשה.
בעזרת האלוקים ישראל תתקיים.
אנחנו שליחים של אלוקים כדי למוטט את הרוע.
משפטים כאלו, יש בהם ענווה מצד אחד ותקיפות מהצד השני.
כדאי שאנחנו נשמע אותם, וכדאי שהם ישמעו בעולם.
שמעתם? בעזרת ה' אנחנו ננצח.
