אז בא נצבע את התאוריה שלך קצת אחרתלשם העובדות- ישיבת וולוזין היתה ישיבה אחת בכל רחבי מזרח אירופה! ולמדו בה בערך 200 תלמידים והגיעו אליה רק המוכשרים והמוצלחים ביותר שהיה להם את היכולת ללמוד כל היום. וכל שאר היהודים היראים והשלמים היו עובדים ואם היה ביכולתם היו קובעים עיתם לתורה.. מעולם בכל הדורות לא נתנו לבחור רק את האופציה היחידה של ללמוד. להפך בכל עיירה היו עילויים בודדים שלמדו עם רב העיירה וכל השאר לא..
וכן צריך להבין שבתוך ציבור של מיליון איש יש גם כאלו שהאופציה היחידה שנתנת להם לא מתאימה להם!! ולחכות שהם ינשרו ואז לטפל בהם זה לא פתרון!!
אפשר לקרוא למוסדות האלה בכל שם חוץ מאשר ישיבה.. אבל מה שבטוח זה שצריך להקים אותם!!!
זה לא מי שהיה עילוי רק הוא הלך ללמוד - מי שהחליט למסור נפשו על לימוד התורה למד ונהפך לעילוי
זה לא שזה היה רק לעילויים ומוכשרים - פשוט מי שהגיע לשם הגיע ללמוד והם היו מוכשרים ומוצלחים ויש כמה סיפורים על גדולי ישראל שהם כלל לא היו מוצלחים ומוכשרים והגיעו ללמוד והרצון הביא אותם לאן שהגיעו (זה לא היה סגור למי שלא היה מוצלח ומוכשר)
לבחור אופציה - אין בציבור החרדי מקום שמכוון מה לעשות ולאן ללכת שיש בו אופציות בעבר לא היו מסגרות שאיפשרו לשבת וללמוד כמו שיש היום - כוללים ולכן זה מה שהיה והיום ברוך ה' הדור התברך והיום יש יותר אפשרות לשבת וללמוד ולהפוך לעילוי זה כבר תלוי בכל אחד ואחד אם הוא מוכן לעזוב את הכל בצד ולהתמסר רק ללימוד (לא קודם יש עילויים ואח"כ מתחילים ללמוד קודם כל לומדים וכך נהפכים לעילויים)
לחכות שינשרו - יש היום בלע"ה הרבה פתרונות ומלא ישיבות ששנותנות מענה
להקים מוסדות מעורבים חול וקודש מי אמר שצריך
ומה שבטוח שר' חיים מוולאזין לא היה פותח כאלו מוסדות ואף היה מתנגד להם
בקיצור לא לקחת משפטים מהציבור שרוצה לגייס אותנו ולשרבב אותם סתם בלי קשר
להפוך את עולם הישיבות רק לעילויים ומוכשריםלהפך בכל עיירה היו עילויים בודדים שלמדו עם רב העיירה וכל השאר לא..