דרוש מידע ישיבת גדולה שמשלבת לימודי חול

משה שאחא · 27/6/24

נכתב ע"י 3524:
למרבה הכלימה הוא לא מש"ס.

לא שמעתי אשמח אם תגיד מיהו וגם מקור

משה שאחא · 27/6/24

נכתב ע"י נמבר וואן:
זה לא כלימה. זו הגישה החרדית הרשמית בהוראת גדולי ישראל!
חוץ מהעצניקים

ממש אבל ממש לא אין רב אחד שיתיר ליהודי שומר תורה ומצוות להתגייס

3524 · 27/6/24

נכתב ע"י נמבר וואן:
זה לא כלימה. זו הגישה החרדית הרשמית בהוראת גדולי ישראל!
חוץ מהעצניקים

חשבתי שהגירסא הרשמית היא שאנחנו לא מוותרים על אף בחור ואפילו אם לא חשקה נפשו בתורה, כי הצבא עלול לחלן אותו.

טעיתי?

משה שאחא · 27/6/24

נכתב ע"י 3524:
חשבתי שהגירסא הרשמית היא שאנחנו לא מוותרים על אף בחור ואפילו אם לא חשקה נפשו בתורה, כי הצבא עלול לחלן אותו.

טעיתי?

לא טעית כלל וחבל שיש כאלו שחושבים כך

ח.ד. וחלק · 27/6/24

נכתב ע"י 3524:
חשבתי שהגירסא הרשמית היא שאנחנו לא מוותרים על אף בחור ואפילו אם לא חשקה נפשו בתורה, כי הצבא עלול לחלן אותו.

טעיתי?

זה לא משנה. גדולי ישראל קבעו שאלו נציגנו וזהו.
מבחינתי זה סוף פסוק. אין בכלל מקום לוויכוח בנידון!

3524 · 27/6/24

נכתב ע"י ח.ד. וחלק:
זה לא משנה. גדולי ישראל קבעו שאלו נציגנו וזהו.
מבחינתי זה סוף פסוק. אין בכלל מקום לוויכוח בנידון!

אז אמורה להיות להם גם הסמכות לבטל את השליחות של נציג שסרח.

ברוך ר · 27/6/24

נכתב ע"י חרש עץ:
הישיבות היו עד אז ברמה הרבה יותר גבוהה מהיום, כי מי שהיה הולך לישיבה היה רק מה5% הכי צדיקים ומתמידים (ולרוב גם הכי מוכשרים למרות שכיום יש אופנה לטשטש את העובדה הזו שגם החזו"א כתב עליה באגרותיו).

כל מה שכתבת נכון, רק אני רוצה להוסיף וגם כאלה שממש חשקה נפשם ללמוד בישיבה כל מצב גם אם הם היו חלשים בלימוד.
כי כמובן ללכת לישיבה דרש הרבה מסירות נפש שלא היה אוכל בישיבות וגם חדרי שינה לא היו, ורק מי שהתמסר ממש ללימוד הלך לישיבה.

ח.ד. וחלק · 27/6/24

נכתב ע"י 3524:
אז אמורה להיות להם גם הסמכות לבטל את השליחות של נציג שסרח.

אני משאיר את זה להם. מי אני שאתערב בשיקולים של גדו"י?

3524 · 27/6/24

נכתב ע"י ח.ד. וחלק:
אני משאיר את זה להם. מי אני שאתערב בשיקולים של גדו"י?

אנחנו גולשים כאן לפוליטיקה וזה לא המקום.

באופן כללי הקו שלנו צריך להיות עפ"י הוראת גדולי ישראל, לא עפ"י מה שאומרים נציגיהם על גבי במה כזו או אחרת. צריך רק לדעת שגם אם הם שלוחי דרבנן יש מצב שהם מעלו בשליחותם ולא שיקפו נכון את דעת משלחיהם. הא ותו לא.

חרש עץ · 27/6/24

שכחתי לציין עוד פרט חשוב.
עד לפני כ100 שנה מי שלא עבד היה באמת עלול למות ברעב.
כיום עם המהפכה התעשייתית ומדיניות הרווחה בכל העולם המערבי זה לא המצב.
השאיםה לאורך כל הדורות היתה ללמוד תורה, והמלאכה היתה הכרח שלא היתה אפשרות אחרת.
כיום יש.
אמנם לא קלה, צריך להקריב, אבל אפשרית.
עוד סיבה שמצטרפת למכלול השיקולים לכאן ולכאן.

נמבר וואן · 27/6/24

נכתב ע"י משה שאחא:
ממש אבל ממש לא אין רב אחד שיתיר ליהודי שומר תורה ומצוות להתגייס

הדגשתי את אחד המילים, כנראה שזה לא עזר..

נמבר וואן · 27/6/24

נכתב ע"י 3524:
חשבתי שהגירסא הרשמית היא שאנחנו לא מוותרים על אף בחור ואפילו אם לא חשקה נפשו בתורה, כי הצבא עלול לחלן אותו.

טעיתי?

צר לי. כן. טעית!
חבל שיש מיעוט שלא מבינים שהאמת לא תמיד מובנת לצד השני ובתחבולות תעשה לך מלחמה.

חרש עץ · 27/6/24

נכתב ע"י משה שאחא:
ולכן,
הדיון פה הוא לא האם לאחר החתונה כן לעבוד או לא לעבוד הדיון הוא על שנות הבחרות

בתימן (דיברתי עם יהודי תימני זקן שסיפר לי על כך באריכות)
כל הילדים למדו מגיל 6 בערך ועד גיל 14 כל יום כל היום עם אבן מתחת לצוואר שאם הילד מרים את הראש האבן נופלת והמורי חובט אותו ברצועה.
כמו שנפסק ברמב"ם.
בגיל 15 בערך היו יוצאים לעבוד, כולם.
כיום ילדים עד כיתה ח רוב היום שרים שירים ובשאר מתעסקים באיך ללמוד ובכל מיני מסרים חינוכיים וכמובן הפסקות ובין הזמנים ושישי קצר ושבת שמקסימום אבות ובנים וכו'.
הכל היה מאד רציני בתימן, גם החיים וגם לימוד התורה במסגרת האפשר.
אביו של אותו זקן היה ת"ח מופלג מחכמי תימן שהיה מגרש בחמת זעם בחורים שאספו כספים לישיבות.
'לכו לעבוד!!'
הוא לא הבין את הראש.
חצי מנכדיו כבר לא שומרים תו"מ (אגב כמה מהם נחטפו לעזה וחזרו), הוא לא הבין למה.
הוא חינך אותם בדיוק כמו שחינכו בתימן כל הדורות...
הוא היה שבור מזה.
סיפור שאני מכיר מקרוב.

נמבר וואן · 27/6/24

נכתב ע"י 3524:
חשבתי שהגירסא הרשמית היא שאנחנו לא מוותרים על אף בחור ואפילו אם לא חשקה נפשו בתורה, כי הצבא עלול לחלן אותו.

טעיתי?

ואם מחר יהיו יחידות בצבא ללא חשש חילון אז אתה תשלח אותם לצבא, נכון?
אני לא.

3524 · 27/6/24

נכתב ע"י נמבר וואן:
צר לי. כן. טעית!
חבל שיש מיעוט שלא מבינים שהאמת לא תמיד מובנת לצד השני ובתחבולות תעשה לך מלחמה.

פסק הדין הדרמטי של בג"ץ, שקבע פה אחד בפסק דין שפורסם הבוקר (שלישי) כי על המדינה לגייס תלמידי ישיבות, הביא לסערה במערכת הפוליטית - אבל גם לתגובות חריפות בעולם החרדי. הערב התראיין הרב משה מאיה, ותיק חברי מועצת חכמי התורה, והצהיר כי אין להתגייס לצבא וכי "פסיקת בג"ץ היא נגד ההלכה".

"גיוס לצבא זה העברה על דת, ההלכה היא שאסור לבן ישיבה להתגייס לצבא", אמר בריאיון בתחנת הרדיו החרדית קול ברמה. "פסיקת בג"ץ היא נגד ההלכה, מכריחים אותנו לעבור על דתנו. אם יגיעו לגייס בחורי ישיבות, אסור להתגייס".

הרב מאיה גם קרא למי שלא לומד בישיבות שלא להתגייס: "אסור למי שלא לומד ללכת לצבא, מי שהולך היום לצבא יצא מחלל שבת". לדבריו, "הם טועים טעות גדולה, אם לא היו בני תורה היו הרבה יותר הרוגים, אנחנו מתפללים בדמעות שליש על החיילים, ושהחטופים יחזרו. התפקיד שלנו במלחמה זה ללמוד וללמוד אז הקדוש ברוך הוא יטיל מורך (חולשה ופחד) על אויבנו".

(עוד אחד מאלו ש'לא מבינים'?)

נמבר וואן · 27/6/24

נכתב ע"י 3524:
פסק הדין הדרמטי של בג"ץ, שקבע פה אחד בפסק דין שפורסם הבוקר (שלישי) כי על המדינה לגייס תלמידי ישיבות, הביא לסערה במערכת הפוליטית - אבל גם לתגובות חריפות בעולם החרדי. הערב התראיין הרב משה מאיה, ותיק חברי מועצת חכמי התורה, והצהיר כי אין להתגייס לצבא וכי "פסיקת בג"ץ היא נגד ההלכה".

"גיוס לצבא זה העברה על דת, ההלכה היא שאסור לבן ישיבה להתגייס לצבא", אמר בריאיון בתחנת הרדיו החרדית קול ברמה. "פסיקת בג"ץ היא נגד ההלכה, מכריחים אותנו לעבור על דתנו. אם יגיעו לגייס בחורי ישיבות, אסור להתגייס".

הרב מאיה גם קרא למי שלא לומד בישיבות שלא להתגייס: "אסור למי שלא לומד ללכת לצבא, מי שהולך היום לצבא יצא מחלל שבת". לדבריו, "הם טועים טעות גדולה, אם לא היו בני תורה היו הרבה יותר הרוגים, אנחנו מתפללים בדמעות שליש על החיילים, ושהחטופים יחזרו. התפקיד שלנו במלחמה זה ללמוד וללמוד אז הקדוש ברוך הוא יטיל מורך (חולשה ופחד) על אויבנו".

דיון עקר. ששורשו בכך שאתה שייך לפלג מאוד מסויים שזכות קיומו היא אי-אלו הבדלים בענייני הצבא, ואני לא.

3524 · 27/6/24

נכתב ע"י נמבר וואן:
דיון עקר. ששורשו בכך שאתה שייך לפלג מאוד מסויים שזכות קיומו היא אי-אלו הבדלים בענייני הצבא, ואני לא.

נסתתמו טענותי. ניצחתני. שאפו.

The Little Boy · 27/6/24

@HZ אי אפשר לומר שלא הזהרתי...

נכתב ע"י The Little Boy:
@HZ
הוויכוח ישן, לא נראה לי שיוביל למשהו מעשי.

ובכל זאת, הנושא קרוב לליבי. הכרתי ואני מכיר הרבה מסגרות שמשלבות בכל מיני צורות. בגרויות, לימודים, עבודה. הכרתי בחורים רבים שלמדו ולומדים במקומות כאלו, וגם כאלו שעזבו את הישיבות. אני עובד כבר שנים עם נוער. (למען ההבהרה: אני נשמע לדעת מורי ורבותי, ועצם העובדה שאני מכיר מקומות לא הופכת אותי לצד בעניין. אין לי "דעה אישית" או "השקפת עולם". משאיר זאת לאנשים גדולים מחד, ולהמון העם מאידך).

אני רואה חלק מהתגובות כאן, ורוצה לצעוק. לא אכתוב הכול, אבל יש נקודה או שניים שאינני יכול לשתוק בנוגע אליהם:

קל מאוד לתקוף. אנא, חישבו פעמיים לפני שאתם עושים זאת. האם זה נכון? האם זה יביא תועלת? והאם בנוסף לה זה עשוי לפגוע במישהו? אני מוצא את עצמי נפגע ממש בשמם של נערים רבים שאני מכיר.

לומר שבחור שעושה משהו חוץ מללמוד בעצם לא רוצה ללמוד בכלל, ומה שהוא כן לומד זה בשביל 'להרגיע את המצפון'?
האם שוחחתם פעם עם נערים נושרים או כאלו שמתקשים בישיבות?
רובם, אם לא כולם, רוצים ללמוד ולהצליח. מבינים את הערך של לימוד תורה. קשה להם, מכל מיני סיבות. אבל הם עושים מאמצים להחזיק. להשאר קשורים. אלו במצב קשה יותר, נשארים רק עם הרצון.
ויש מהם שמוסרים את נפשם כדי להשאר קשורים לתורה איכשהו.
וזה מה שמגיע להם?

ובנוגע לעצם הוויכוח, הוא לגמרי מיותר. הנקודה כאן, אם אני מבין נכון, היא לא הנקודה ההשקפתית/הלכתית של גדולי הדור.
יש מקרים פרטיים, וכל פרט לגופו. פותח האשכול לא התכוון לפתוח ישיבה כזו או אחרת, ואני בטוח שהיה מתייעץ עם רבותיו אם היה רוצה לעשות זאת, ולא עם כל הקהל הנכבד בו אני יושב.
אינני מכיר את המקרה והצדדים. אינני יודע מהיכן מגיע הנער המדובר, היכן הוא אוחז ולהיכן פניו מועדות, ולכן אינני יכול לדעת אלו מן התגובות במקומן ואלו לא.

ואליך, @HZ , נקודה למחשבה: אולי הייתי ממליץ לך לשבת לשוחח עם נערים שהיו שם, וגם עם כאלו שחזרו או שניסו לחזור. אם יש לך מישהו שיהיה מוכן לדבר אתך בפתיחות. כי נערים איכותיים שיצאו מן הכלל ללמוד, לא תמיד אתה יכול להחזירן לכללן, לצערינו הרב, ואינני רוצה להרחיב בזאת מעל במה זו.
היכן אתה רוצה שימצא את עצמו כשיגדל? השייכות היא צורך בסיסי של האדם.
אי אפשר לשנות את העולם בו אנו חיים.
לא יודע אם זה מכריע, אבל זה גם שיקול. ולא אני המצאתי אותו.