סיפור בהמשכים יונה ספיר פינת ליבי קליין | פנאפיק כפול>

[אריאלל34]

כמובן אשמח להערות והארות אם קפץ לכם משהו לעין (וגם אם לא )

אז בשביל לצאת לידי חובה שגיאת ההקלדה...

הוא מניח פחית בידו המושתת של בנצי,

וברצינות, קצת הפריע לי הייאוש של בנצי,
זה לא האופי שלו להיות מיואש ככה מעצמו.
הוא טיפוס לוחם וציפיתי ממנו לרצות לעשות הכול כדי להחזיר את הראיה. אבל די הגיוני בהתאם לנסיבות...

 

[-חיה-]

אז בשביל לצאת לידי חובה שגיאת ההקלדה...

אופס תודה!

וברצינות, קצת הפריע לי הייאוש של בנצי,
זה לא האופי שלו להיות מיואש ככה מעצמו.
הוא טיפוס לוחם וציפיתי ממנו לרצות לעשות הכול כדי להחזיר את הראיה. אבל די הגיוני בהתאם לנסיבות...

הוא עכשיו בנקודת שבר ושחיקה.
הוא עיוור שעדיין לא החלים מהתאונה שעבר לפני 3 שבועות (פגיעה בעיניים), אשתו בשיקום במחלקה כירורגית עם רגליים משותקות לעת עתה, ילדיו נמצאים במרחק 3 שעות נסיעה בערך והוא לא רואה אותם כמעט.
ואז שהוא כבר מותש, מגיע הפרופסור וחופר לו שאולי הוא יכול להחזיר מעט את הראייה וזה לא בטוח בכלל שזה יצליח. שלא לדבר על כך שהוא לא יכול יכול לנטוש ככה את השטח ולעזוב כשנורית במצבה הנוכחי, הוא מפקד בנשמתו הרי, אז איך הוא יכול לנטוש פצועים בשטח?

 

[מנוחה כהן]

מפקד בנשמתו הרי, אז איך הוא יכול לנטוש פצועים בשטח?

אני חושבת שזה לא הרגש המדוייק
אני חושבת שהסיבה שהוא לא רוצה לעזוב את נורית זה כי הוא לא רוצה לאבד עוד חלק מאד חשוב ועיקרי בחיים שלו. הוא יודע שבלי נורית החיים שלו באמת יהיו בקצה

 

[-חיה-]

אני חושבת שזה לא הרגש המדוייק
אני חושבת שהסיבה שהוא לא רוצה לעזוב את נורית זה כי הוא לא רוצה לאבד עוד חלק מאד חשוב ועיקרי בחיים שלו. הוא יודע שבלי נורית החיים שלו באמת יהיו בקצה

וואו איזה חשיבה יפה!
זה גם יכול להיות קשור להרגשה שלו בהתחלה שהוא הרגיש שהמשפחה שלו סובלת באשמתו.

 

[ושמה תמר]

@-חיה- !!!
איזה פרקים אלופים!
נהניתי נורא
מהכל.
את כותבת כ"כ טוב שממש אפשר להתבלבל ולחשוב שיונה ספיר וליבי קליין חברו לנו כאן לאיזו תחבולה...

ועכשיו,
אין מצב שאת משאירה אותנו שוב במתח כל כך הרבה זמן!!

 

[משולש ברמודה]

את כותבת כ"כ טוב שממש אפשר להתבלבל ולחשוב שיונה ספיר וליבי קליין חברו לנו כאן לאיזו תחבולה...

נוטה לכיוון ליבי קליין... אני אוהבת שאת מכניסה עומק חדש בדמויות והכתיבה זורמת וחלקה.

 

[-חיה-]

@-חיה- !!!
איזה פרקים אלופים!
נהניתי נורא
מהכל.
את כותבת כ"כ טוב שממש אפשר להתבלבל ולחשוב שיונה ספיר וליבי קליין חברו לנו כאן לאיזו תחבולה...

ועכשיו,
אין מצב שאת משאירה אותנו שוב במתח כל כך הרבה זמן!!

נוטה לכיוון ליבי קליין... אני אוהבת שאת מכניסה עומק חדש בדמויות והכתיבה זורמת וחלקה.

תודה! משמח שנהנים מהכתיבה שלי

 

[מימיי]

אממ... @-חיה- , זוכרת את הסיפור הזה?
אני ממש מחכה להמשך שלו!!
יבשת אותנו רציני

 

[-חיה-]

אממ... @-חיה- , זוכרת את הסיפור הזה?
אני ממש מחכה להמשך שלו!!
יבשת אותנו רציני

תודה על התזכורת וההתעניינות!
אכן הפסקה ארוכה.
פשוט תקופה עמוסה, אנסה למצוא לזה זמן.

 

[-חיה-]

#14

הציפורים מצייצות במרץ, מקיצות אותו מעולם החלומות. נגיעה בשעון מבשרת לו שכעת השעה רבע לשש. הוא מגשש את דרכו לסלון הבית, נזהר שלא להיתקל בחפצים מרעישים ולא מוכרים. הוא מתיישב על הספה, מתחיל לארגן במוחו את תוכניותיו להיום.

הדלת נפתחת, "התעוררת?" תוהה קולו של אייל.

"בוקר טוב גם לך", בנצי משיב.

"איזה בוקר? עזוב אני עייף מת. היו שני נעדרים באחד הנחלים בסביבה, אחד מהם שבר רגל והיה צריך לחלץ אותם".

"וואו! אז זה מה שנהיה מהסוכן האגדי? משלים הכנסות כטוראי ביחידת חילוץ באזור הגליל?"

"מפקד. בהתנדבות", אייל מתקן.

בנצי מגחך, "כמובן שמפקד, איך חשבתי שלא? השאלה איך הם הסכימו לקבל אותך".

"יאללה מעצבן אתה", קולו של אייל מחוייך, "כאילו אתה לא חילצת מטיילים תמימים שנתקעו בבניינים קורסים בנגב".

"תמימים. הגדרה מעניינת. עזוב, לך לישון לפני שרותם ושילה יצייצו".

"גם ככה אני צריך לצאת לבית הכנסת עוד מעט, רוצה קפה?" אייל מחניק פיהוק, הוא צריך לערוך בירור לגבי הפתק שהיה במסמכים.

"תכין בלי חלב. לא שותה חלב בבוקר".

קולות של כפית המתנגשת בכוס ושל פתיחת וסגירת מקרר זוחלים לאוזניו, מספרים על כוס קפה אחת בלבד. אייל מגיע, מניח את הכוס החמה בידיו. "למה אתה לא שותה?" הוא מברר, חש צורך לא מוסבר להזכיר לאייל את יכולותיו למרות העיוורון, ואולי בגלל.

אייל מתפעל: "חד אבחנה. אני עוד מעט יוצא אז הכנתי רק לך". הוא שותק רגע, מהסס ואז מחליט לחתור קצת, "תגיד דיברת עם מישהו לאחרונה?"

קולו של אייל מקצועי מידי, גורם לבנצי למצמץ מתוך הרגל, "מה קרה?"

"משהו בקטנה, לא רציני".

"אצלך הכל בקטנה", הוא משיב.

"אף אחד? יריב לא התקשר אליך? או אולי אלי או מואב? ובכלל מישהו מהחברה היו אצלך?" בעיקר מאלה שלא ציינתי, אייל חושב.

"יריב בא עם אשתו לבקר ומואב מתקשר מידי כמה ימים. אבל אלי לא מעודכן כרגע, אין טעם".

"אני גם חושב. למרות שהם באים לבקר בארץ בקרוב".

"מעולה", המחשבה על ביקור של אלי מציתה את מחשבותיו. "אני אשמח לשוחח איתו קצת".

"גם אני. אז חוץ מהם לא פגשת אף אחד?" מוודא אייל.

"לא", הוא משיב, שומר על פני פוקר, משאיר לעצמו את המפגש במעלית.

"טוב, אם תראה מישהו תעדכן אותי, זה חשוב לי".

אייל לא שם לב, באמת שלא, ובכל זאת הצליח להכאיב לו. הוא נושם עמוקות ואומר: "אני מקווה לראות מישהו. או
משהו. כל דבר שאינו חושך סמיך".

"סליחה", אייל עונה בטון נבוך "אני מ--", קול ילדים קוטע אותו, בוקר טוב.

 

[-חיה-]

מה אומרים על התעסוקה החדשה של אייל?
לדעתי זה הדבר היחיד שאפרת יכולה להסכים לו אחרי החזרה מסין...

 

[מימיי]

#14

הציפורים מצייצות במרץ, מקיצות אותו מעולם החלומות. נגיעה בשעון מבשרת לו שכעת השעה רבע לשש. הוא מגשש את דרכו לסלון הבית, נזהר שלא להיתקל בחפצים מרעישים ולא מוכרים. הוא מתיישב על הספה, מתחיל לארגן במוחו את תוכניותיו להיום.

הדלת נפתחת, "התעוררת?" תוהה קולו של אייל.

"בוקר טוב גם לך", בנצי משיב.

"איזה בוקר? עזוב אני עייף מת. היו שני נעדרים באחד הנחלים בסביבה, הם נפצעו קשה והיה צריך לחלץ אותם".

"וואו! אז זה מה שנהיה מהסוכן האגדי? משלים הכנסות כטוראי ביחידת חילוץ באזור הגליל?"

"מפקד. בהתנדבות", אייל מתקן.

בנצי מגחך, "כמובן שמפקד, איך חשבתי שלא? השאלה איך הם הסכימו לקבל אותך".

"יאללה מעצבן אתה", קולו של אייל מחוייך, "כאילו אתה לא חילצת מטיילים תמימים שנתקעו בבניינים קורסים בנגב".

"תמימים. הגדרה מעניינת. עזוב, לך לישון לפני שרותם ושילה יצייצו".

"גם ככה אני צריך לצאת לבית הכנסת עוד מעט, רוצה קפה?" אייל מחניק פיהוק, הוא צריך לערוך בירור לגבי הפתק שהיה במסמכים.

"תכין בלי חלב. לא שותה חלב בבוקר".

קולות של כפית המתנגשת בכוס ושל פתיחת וסגירת מקרר זוחלים לאוזניו, מספרים על כוס קפה אחת בלבד. אייל מגיע, מניח את הכוס החמה בידיו. "למה אתה לא שותה?" הוא מברר, חש צורך לא מוסבר להזכיר לאייל את יכולותיו למרות העיוורון, ואולי בגלל.

"חד אבחנה", אייל מתפעל, "אני עוד מעט יוצא אז הכנתי רק לך. תגיד דיברת עם מישהו לאחרונה?"

קולו של אייל מקצועי מידי, גורם לבנצי למצמץ מתוך הרגל, "מה קרה?"

"משהו בקטנה, לא רציני".

"אצלך הכל בקטנה", הוא משיב.

"אף אחד? יריב לא התקשר אליך? או אולי אלי או מואב? ובכלל מישהו מהחברה היו אצלך?"

"יריב בא עם אשתו לבקר ומואב מתקשר מידי כמה ימים. אבל אלי לא מעודכן כרגע, אין טעם".

"אני גם חושב. למרות שהם באים לבקר בקרוב".

"מעולה", המחשבה על ביקור של אלי מציתה את מחשבותיו. "אני אשמח לשוחח איתו קצת".

"גם אני. אז חוץ מהם לא פגשת אף אחד?" מוודא אייל.

"לא", הוא משיב, שומר על פני פוקר.

"טוב, אם תראה מישהו תעדכן אותי, זה חשוב לי".

אייל לא שם לב, באמת שלא, ובכל זאת הצליח להכאיב לו. הוא נושם עמוקות ואומר: "אני מקווה לראות מישהו. או
משהו. כל דבר שאינו חושך סמיך".

"סליחה", אייל עונה בטון נבוך "אני מ--", קול ילדים קוטע אותו, בוקר טוב.

איזה כיף שהמשכת!!
מסתבר שרק צריך לבקש יפה

ואיך יונה ספיר לא חשבה על העיסוק החדש הזה של אייל?!
הוא נמצא באקשן, מציל אנשים ולא פוגע בעצמו. בטוח אפרת מרוצה.

אני כבר ממש מחכה לפרק הבא!

 

[-חיה-]

איזה כיף שהמשכת!!
מסתבר שרק צריך לבקש יפה

ואיך יונה ספיר לא חשבה על העיסוק החדש הזה של אייל?!
הוא נמצא באקשן, מציל אנשים ולא פוגע בעצמו. בטוח אפרת מרוצה.

אני כבר ממש מחכה לפרק הבא!

תודה לך!
זה די בזכותך למען האמת, בלי התזכורת שלך בכלל לא הייתי מגיעה לזה

ואיך יונה ספיר לא חשבה על העיסוק החדש הזה של אייל?!
הוא נמצא באקשן, מציל אנשים ולא פוגע בעצמו. בטוח אפרת מרוצה.

אל תדאגי, אייל יכול להסתבך גם משם

 

[אריאלל34]

וואו כמה שהפרק הזה יפה! גאוני הרעיון לעיסוק של אייל : )

המחשבה על ביקור של אלי מציתה את מחשבותיו.

גם את שלי. מחכה לו מאוד!

 

[-חיה-]

וואו כמה שהפרק הזה יפה! גאוני הרעיון לעיסוק של אייל : )

גם את שלי. מחכה לו מאוד!

תודה!
כיף שאהבתם, חשבתי שיתעצבנו על חילול הקודש עם אייל...

(כרגע זאת סתם קריצה כדי להזכיר שגם אייל התקדם בחייו מאז סיום הסדרה, אבל אולי זה יהיה שימושי...)

 

[אריאלל34]

חשבתי שיתעצבנו על חילול הקודש עם אייל...

זה עדיף מאשר שיהיה איזה שומר בבית ספר...

(כרגע זה סתם קריצה כדי להזכיר שגם אייל התקדם בחייו מאז סיום הסדרה, אבל אולי זה יהיה שימושי...)

ונראה שגם אלי התקדם! עבר לחו"ל או שהוא במשימה ארוכת טווח יחד עם טליה?

 

[מימיי]

ונראה שגם אלי התקדם! עבר לחו"ל או שהוא במשימה ארוכת טווח יחד עם טליה?

או שהוא סתם חי לו בתל אביב עם איזה שילה קטן משלו

 

[אריאלל34]

או שהוא סתם חי לו בתל אביב עם איזה שילה קטן משלו

"למרות שהם באים לבקר בארץ בקרוב".

לפי המשפט הזה הוא כנראה בחו"ל, אלא אם כן בנצי ואייל בחו"ל והוא בארץ...

 

[-חיה-]

ונראה שגם אלי התקדם! עבר לחו"ל או שהוא במשימה ארוכת טווח יחד עם טליה?

בעולם של הפנאפיק שלי אז האפשרות השניה, לא יודעת איך יונה ספיר הייתה ממשיכה.

זה עדיף מאשר שיהיה איזה שומר בבית ספר...

רק לא זה!

 

[brachy 100]

נהניתי מאוד מהפרק
נשמח מאוד כשתמשיכי