המחירים היו ברמה לא הגיונית גם לפני העלאת הריבית
ואז הביקוש עדיין היה בשיאו(19 אחוז זה לא סתם עלייה)
וממילא הדרך היחידה להסביר את הירידה זה רק החלק השני של התשובה שלך
ריביות!!!
בעיני זה לא כל הסיפור
כי 1000 שקל לא נראה לי שזה מה שיפיל את שוק הדיור
ובמילים אחרות
עלייה של 19 אחוז זה הרבה יותר גרוע מעלייה של 1000 שקל בהחזר החודשי(ואגב זה לא באמת 1000 שקל אבל לא נדון בזה)
כי לעלייה של 20 אחוז צריך עוד הון עצמי של 50 אלף שקל מזומן (שזה עצמו כמעט 5 שנים שמכסה את העלייה הזאת של המשכנתא שאת מדברת עליה)
ולכן השילוב הוא ריבית +צייפיה לבשורות מהממשלה
אי אפשר להסתכל רק על חלק מהנתונים.
אמנם יש נתונים של עלית מחירים - נכון,
אבל במקביל גם יש נתונים של ירידה בביקוש ובעסקאות.
השילוב של שתי הנתונים אומר ככה:
פחות אנשים קונים, ומי שכן קונה קונה במחירים יותר גבוהים. נכון?
הוי אומר - מי שיש לו כסף - ממשיך לקנות,
אבל מנגד - יש הרבה הרבה אנשים שכבר לא מסוגלים לקנות במחירים האלה והם יוצאים מהמשחק.
השאלה עכשיו היא -
כמה זמן יכול שוק הדיור להתקיים ללא האנשים האלה (כמו שאמרת - בערך 85 אחוז מהאנשים יש להם בערך 15 אחוז מהכסף), ללא 85 אחוז מהנתח שוק הזה.
האוצר: ההיקף הנמוך ביותר של עסקאות לרכישת דירה מאז פרוץ הקורונה
זה נתון אחד לדוגמא.
ועוד נקודה בקשר לביקוש והיצע -
מה שאנשים לא מבינים זה ש-מי שלא יכול לקנות במחיר השוק הוא לא נחשב חלק מהביקוש!
זה שיש 100 אלף מחוסרי דיור (סתם זרקתי מספר) ויש "רק" 50 אלף דירות (כנ"ל) לא אומר שיש יותר ביקוש מהיצע,
כי ברגע שה100 אלף האלה לא יכולים לשלם 2 מליון לדירה כמו שהקבלנים מבקשים - הם לא ניגשים בכלל לדירות האלה ולא משפיעים על הביקוש!
ולעומת זאת לקבלנים יש 49 אלף דירות אמיתיות בבניה שהם חייבים למכור מתי שהוא,
ורק תסתכלו על עיתוני החג כמה פרסומות של פרוייקטים בבניה יש.
אם היה כזה ביקוש מטורף אף אחד מהם לא היה צריך לפרסם....
מחוסרי הדיור יצטרכו לעשות משהו אחר כדי לחיות בצורה נכונה,
אבל כל עוד המחירים גבוהים הם
לא חלק מהביקוש.