הנושאים החמים
הנושאים החמים
אני חושבת בני ברקים שאתם צריכים להבין שיש עוד אופציות בחיים חוץ מלחרוש את העיר באוטובוסים הלוך ושוב.
וללכת ברגל זה לא מסע התאבדות, זה אפילו בריא -כמובן תלוי מה מזג האוויר
הייתי היום ברח' ירושלים בב"ב רציתי להגיע לרח' בן יעקב
שלושה אנשים שאלתי ואף אחד לא הסכים לגלות לי את הסוד הגדול
כולם התבוננו בי בייאוש כאילו אני מדברת על מסע לקצה השני של העולם
והבהירו לי שאין לי שום סיכוי ברגל, זה לוקח לפחות חצי שעה, ואני חייבת חייבת אוטובוס!!!
זו הייתה שעה פקוקה ולא התאים לי לבזבז את הזמן באוטובוס
בלית ברירה הסתמכתי על חוש ההתמצאות שלי, ועל פיסות מידע שמישהו הואיל לזרוק לי בסוף
תוך רבע שעה הייתי בעזרא, ואחרי שלוש דקות ברח' בן יעקב
זה היה רחוק מלהיות נורא כמו המבטים ההמומים שקבלתי
רחלה, עבורי ללכת מר' עקיבא לבן יעקב זה אופציה להרזייה בלבד...
משום מה כירושלמית הלכתי מרחקים מטורפים ובבני ברק הקטנה כל עכבר נראה הר...
ועוד בבני ברק כמעט ואין עליות וירידות, לעומת י-ם ההררית...
ובכל זאת, בואי נאמר שכל הבריאים שכוחם במתניהם מצטרפים אלייך בקול תרועה והולכים מר' עקיבא עד בן יעקב, ואולי גם מעלי הכהן עד בירנבויים.
באוטובוס נשארו כל הקשישות והנשים הכבדות, בעלות הוורידים למיניהן, בעלות הפלטפוס/הבצקות/הדורבנים, האלה עם קוצב לב ובעיות בסיבולת לב ריאה, הזוגות באמצע פגישה שלא רוצים להיות מחר בכותרות הראשיות, אלה שחוזרות משמחות עם נעלי עקב ושכחו להביא נעלי בית לדרך, כל הביש-גדים שנקרעה להם הסוליה באמצע הצעדה, ואיך העזנו לשכוח את אלה שקר להם, סובלים מפריחה עונתית, ראו את השוויגער נבהלו ועלו לאטובוס מזדמן...
בקיצור, את כל הנ"ל את 'מענישה' בפקקים אינסופיים. לא יכולים ללכת? תאכלו אותה ותשבו עד שתקבלו צורה של מחשב נייד
