קורונה השפעת החיסונים על מצב התחלואה (ענייני בלבד)

מצב
הנושא נעול.

אלעזר 1

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
UX UI
D I G I T A L
יוצרי ai
לאחר שבועות ארוכים של עיר אדומה - בני ברק יוצאת היום מהתווית הזאת:
בני ברק.png
וזה המעודכן:

ירידה.png


בנוסף, ניכרת הירידה הגדולה בכמות הערים האדומות (והכתומות) כאשר אנו מתקרבים לקו האמצע שבו מחצית מערי הארץ הן כתומות או אדומות:
חצי.png
 
נערך לאחרונה ב:

yitzhak123

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
חודשיים למבצע החיסונים: ההצלחות, סימני השאלה ומה אסור שיקרה
התוצאות של מבצע החיסונים בישראל מתחילות לזרום ומעוררות עניין ברחבי העולם ■ כבר כעת ברור שהחיסונים מגנים מפני נגיף הקורונה — אך ההגנה אינה מושלמת ■ העברת שמותיהם של האזרחים שטרם התחסנו לרשויות המקומיות דווקא עלולה לפגוע בהמשך המבצע

כמעט חודשיים עברו מאז החל מבצע החיסונים הישראלי בקול גדול, וכבר כמעט 4 מיליון ישראלים התחסנו לפחות במנה הראשונה. עוד ועוד מחקרים מהעולם האמיתי מתחילים להתפרסם ולשפוך אור על נתוני היעילות של החיסונים של פייזר (+0.84% 34.72) בחיים עצמם, כלומר – על האוכלוסייה הכללית ולא רק על קבוצה מצומצמת של נסיינים שהשתתפו בניסוי המקורי של חברת התרופות.
מספר חיסונים

זוהי נקודה משמעותית: בניסוי של פייזר השתתפו כ-43 אלף איש בלבד, שמראש משתייכים לקבוצה מובחנת יחסית של אנשים שמראש מתנדבים לניסוי שכזה (יותר משכילים, יותר מודעים בריאותית וכו'). לעומת זאת, בישראל יש כבר כמעט פי 100 מתחסנים – מכל קבוצות האוכלוסייה (3.9 מיליון מתחסנים ש-2.2 מיליון מתוכם כבר חוסנו בשתי מנות וזכאים לתעודת מתחסן); שמייצגים מגוון רחב של גילים, מצבים בריאותיים והתנהגויות שונות. לכן התוצאות שמתחילות לזרום מישראל – שהתחילה את מבצע החיסונים מוקדם ומובילה בקצב ההתחסנות ושיעור המחוסנים – מרתקות ומעוררות עניין גדול בכל העולם.


אז מה ידוע עד עכשיו על יעילות החיסונים בעולם האמיתי?

היום כבר אפשר להגיד ברמה גבוהה של ביטחון שהחיסון מגן על המחוסן בצורה מרשימה ביותר. בימים האחרונים התפרסמו מספר מחקרים שמדגימים זאת. עם זאת, יש שונות לא קטנה בין המחקרים שנעשו בשיטות שונות מבחינת עוצמת היעילות של החיסון, והמספרים נעים בין כ-70% לבין 94%. הנה כמה מהמחקרים הבולטים שפורסמו עד כה:

אתמול (ראשון) התפרסם המחקר הגדול ביותר שנעשה עד כה – על ידי מכון המחקר של שירותי בריאות כללית בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת הארווארד – שמצביע על יעילות אדירה של החיסון בעולם האמיתי, שמזכירה מאוד את התוצאות של פייזר: ירידה של 94% בשיעור ההדבקה התסמינית וירידה של 91%–99% במחלה קשה החל משבוע אחרי המנה השנייה בקרב המחוסנים, לעומת מבוטחים דומים שלא התחסנו – בכל קבוצות הגיל, לרבות הקשישים. שיטת המחקר היא השוואה קפדנית בין שתי קבוצות של 600 אלף איש – קבוצה אחת של מתחסנים והשנייה של לא מחוסנים, תוך שהחוקרים מנסים לנטרל כמה שיותר הבדלים בין שתי הקבוצות, במשתנים כמו גיל, מין, רמת סיכון להדבקה ומצב בריאותי, כדי לנסות ולהגיע להשוואה נקייה מהטיות. עם זאת, מכיוון שלא מדובר בניסוי קליני מבוקר אלא בנתוני העולם האמיתי, קיימים מאפיינים התנהגותיים שונים בין מי שבחרו להתחסן לבין מי שלא התחסנו.

במכבי פירסמו בשבוע שעבר כי מבין 523 אלף מתחסנים שחלף שבוע מאז קיבלו את המנה השנייה, אומתו לקורונה 544 איש בלבד (0.1%), שרובם עם סימפטומים קלים או א-סימפטומטים ורק 15 מהם נזקקו לאשפוז, בעוד שבקרב קבוצה של 628 אלף מבוטחים שטרם התחסנו נדבקו באותה תקופת בדיקה יותר מ-18 אלף (2.9%). "מהשוואת הנתונים בין הקבוצות ובחישוב המידע עולה כי בשלב זה יעילות החיסון בישראל עומדת על 93% לאחר שבעה ימים ויותר מהשלמת המנה השנייה", נמסר מהקופה.

מחקר גדול אחר עם תוצאות גבוהות מעט פחות הוא של מכון המחקר קאהן סגול מכבי (KSM), שבדק את הנתונים בשיטה אחרת – מעקב אחר קבוצה של 195 אלף מתחסנים בני 60 ומעלה לאורך זמן, ובחינת הסיכון שלהם להגיע לאשפוז על ציר הזמן החל מהחיסון הראשון. הממצאים הראשוניים מעידים על ירידה של 67% אחוזים בין מספר האשפוזים בשבוע השני שלאחר החיסון הראשון (ימים 7–13 אחרי החיסון) לבין מספר האשפוזים החל משבוע אחרי המנה השנייה (ימים 28–34 מהחיסון הראשון). בנוסף נרשמה גם ירידה של 78% במספר המאומתים בין שתי תקופות הזמן האלו.

גם בלאומית בדקו את נתוני ההדבקה של המבוטחים המחוסנים לאורך ציר הזמן, וגילו כי ההדבקה יורדת בהתמדה החל מהיום העשירי (בקירוב) לאחר החיסון הראשון, ומגיעה לשיעור כמעט אפסי עשרה ימים אחרי החיסון השני.


פרופ' דביר ארן מהטכניון, שמנתח את נתוני משרד הבריאות על מתחסנים וחולים, גם הגיע למסקנות מתונות יותר מהמחקר של פייזר. לפי הניתוח שלו, אין הגנה עד שלושה שבועות מהחיסון הראשון (כלומר עד המנה השנייה), ואחרי המנה השניה יש ירידה של 60%–74% באימות קורונה לבני 60 ומעלה וירידה של 75%–78% לבני פחות מ-60. מבחינת מספר אשפוזים, אחרי המנה השנייה יש הגנה של 71%–82%, והגנה של 69%–77% מפני מחלה קשה.


בנוסף לשיטות האלו, מפרסם כמעט מדי יום פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן נתונים על ההשפעה של ההתחסנות על רמת התחלואה של קבוצות הגיל המחוסנות ביותר – ביחס לאחרות, ובינן לבין עצמן – בתקופה שלפני החיסונים. למשל, אתמול פירסם סגל כי חלקם של בני ה-60 ומעלה, שהיו הראשונים להתחסן (ו-87% מהם כבר מחוסנים) בחולים הקשים ירד מ-75% משיא התחלואה בינואר ל-59% היום; אחוז החולים הקשים החדשים בגיל 60 ומעלה מכלל המאומתים ירד מ-2.5% ל-1%, ואחוז המאומתים בגיל 60 ומעלה מכלל המאומתים ירד מ-14% ל-6.3%.


עוד מנתוני העולם האמיתי: ירידה חדה של עשרות אחוזים בשבוע במספר דיירי בתי האבות והמוסדות המאומתים לקורונה. בשיחה עם TheMarker אמר ראש תוכנית מגן אבות ואמהות כי גם בקרב המאומתים המחלה קלה בהרבה, והרוב א-סימפטומטים או עם סימפטומים קלים. נתונים רשמיים טרם פורסמו.


לסיכום, בנקודת הזמן הזאת כבר ברור לגמרי שהחיסונים של פייזר יעילים ומגנים על המתחסנים. הוויכוח היחיד הוא על מידת היעילות – ואיפה היא ממוקמת על הציר שבין ירידה של 78% במאומתים (מהמחקר של מכון KSM) ל- 93%–94% (המחקרים של כללית ומכבי).

מה אנחנו עוד לא יודעים להגיד על החיסונים?

השאלה הפתוחה הגדולה היא האם המחוסנים מגינים רק על עצמם או גם על אחרים, או במילים אחרות: האם אדם שחוסן ונדבק בקורונה, גם אם לא פיתח כלל סימפטומים, עדיין עלול להדביק אחרים לא מחוסנים ולסכן אותם. זאת שאלה קריטית כי נגזרות ממנה משמעויות רבות וכבדות כמו האם הציפייה להתחסן היא לא רק לטובת הפרט אלא גם לטובת הכלל, או עד כמה רחוק ניתן ללכת עם התו הירוק, הדרכון הירוק והפטורים מבידוד למחוסנים. גופים שונים בישראל מנהלים עכשיו מחקרים ראשוניים בנושא, אך טרם התפרסמו תוצאות של מחקרים כאלה.

מה כן אפשר להגיד כבר בנושא? אינדיקציות ראשונות מלמדות שככל הנראה לא מדובר פה בתשובה בינארית של "יכול להדביק או לא יכול להדביק", אלא בהפחתה בעוצמת ההדבקה. ניתוח של נתונים שנעשה במעבדת בדיקות הקורונה של חברת מייהריטג' (MyHeritage) בהובלת אלה פטר ופרופ' יניב ארליך, מעיד כי החיסון מוריד את העומס הנגיפי אצל מחוסנים, מה שמרמז על כך שגם אם מחוסנים נדבקים בקורונה – כמות הווירוס בגופם קטנה יותר, והם עשויים להיות מדביקים פחות. ניתוח סטטיסטי שעשו הוביל למסקנה הראשונית שאצל מתחסנים שזוהו כחיוביים לקורונה יש פי 1.5 עד פי 20 פחות וירוס. "מה כל זה אומר?", סיכם ארליך בפוסט שפירסם בפייסבוק, "פחות וירוס – פחות הדבקות. מי שמתחסן לא רק מגן על עצמו אלא גם על המשפחה שלו, על השכנים שלו, ועל הקהילה שלו. לכן, חשוב להתחסן".


אז מה אפשר להסיק מכל המידע הזה?

התוצאות שמתחילות לזרום על החיסון מהעולם האמיתי חיוביות, משמחות ומבטיחות שישראל בדרך הנכונה ליציאה מהמשבר. עם זאת, החיסון לא מספק הגנה מושלמת למתחסן, יש קבוצות גדולות שלא יכולות להתחסן (כמו כל הילדים עד גיל 16) ועדיין לא ידוע מספיק על פוטנציאל ההדבקה של מחוסנים שנדבקו. ולכן, כמו תמיד – גם במקרה של חיסונים יש מקום לאחריות אישית: המדינה אמנם פטרה את המחוסנים במנה שנייה מבידוד, למשל, אבל למחוסן שהיה במגע עם חולה מאומת כדאי להקפיד במיוחד על ריחוק חברתי, ואולי גם להיבדק לפני שהוא נפגש עם אדם בסיכון – לפחות עד שיהיה מידע יותר מוסמך בנושא.


נ.ב

המשימה הלאומית של חיסון כמה שיותר מאזרחי ישראל כדי להביא לשחרור המשק וסיום עידן המגפה חשובה מאין כמוה, אך גם משימה שכזאת לא מצדיקה אמצעים דרקוניים ומוגזמים כמו הרעיון שמקודם בממשלה להעביר את שמות האנשים שטרם התחסנו לרשויות המקומיות לצורכי שכנוע.

המידע הרגיש הזה, שיש לו היבטים של פרטיות וסודיות רפואית, נמצא כבר בידיים של קופות החולים – שהן הגופים המוסמכים להחזיק בו ולעשות בו שימוש לצרכים בריאותיים. בשבועות האחרונים פונות הקופות באופן ישיר למבוגרים שטרם התחסנו, לרוב באמצעות שיחת טלפון מרופאי ורופאות המשפחה, ומנסות לשכנע אותם להתחסן בנימוקים רפואיים ואישיים ותוך התבססות על יחסי האמון ארוכי השנים שבין הקופה, הרופאה והמטופל. לא ברור איזו תועלת נוספת יכולה לצמוח ממסירת הרשימות לרשויות המקומיות, מלבד הפעלת מנופי לחץ שבינם לבין בריאות הציבור יש קשר קלוש. שיעור ההתחסנות בישראל כרגע הוא הגבוה בעולם ולא מצדיק הפעלת אמצעים שכאלה – שרק יעמיקו את חוסר האמון, החשדנות והתחושה של אזרחי ישראל כי הפרטיות שלהם היא מטבע עובר לסוחר.
 

מולטיגרפיה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
בידיעה מקרוב - אצל החילונים אין כמעט הקפדה על מסיכות וכללי הרחקה.

.
אל תגזימי.
אתמול הייתי בתל אביב ואחוז ניכר היה עם מסיכה גם על האף..
כנ"ל ריחוק בקניות
 

עוקר הרים

משתמש מקצוען
מעניין שדווקא המגזר הערבי, המגזר שהכי פחות התחסן לא חווה כלל גל תחלואה שלישי
כנראה החיסון בכל זאת יכול לגרום להידבקות
פתוח להסברים נוספים
צפה בקובץ המצורף 835612
על מה אתה מדבר?!
מתחילת מבצע החיסונים מקדם ההדבקה יורד ללא הפסקה (למעט כעשרה ימים)
 

מנחם147

משתמש רשום

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מעניין שדווקא המגזר הערבי, המגזר שהכי פחות התחסן לא חווה כלל גל תחלואה שלישי
כנראה החיסון בכל זאת יכול לגרום להידבקות
פתוח להסברים נוספים
צפה בקובץ המצורף 835612
אולי מספיק לנסות לחפש מתחת האדמה קשר בין התחסנות לעלייה בתחלואה?
המגזר הערבי הוא המגזר שהכי פחות נבדק, ולא פלא שהקורונה 'פסחה' עליו.
 

מנחם147

משתמש רשום
אולי מספיק לנסות לחפש מתחת האדמה קשר בין התחסנות לעלייה בתחלואה?
המגזר הערבי הוא המגזר שהכי פחות נבדק, ולא פלא שהקורונה 'פסחה' עליו.
מה הבעיה
זה טוב מאד ובריא שדנים בצורה הגיונית
אחד שואל והשני משיב
אדרבה, מי שיש לו משהו לא מובן כאן זה המקום לשאול ולקבל תשובה
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מה הבעיה
זה טוב מאד ובריא שדנים בצורה הגיונית
אחד שואל והשני משיב
אדרבה, מי שיש לו משהו לא מובן כאן זה המקום לשאול ולקבל תשובה
אם היתה זו רק שאלה הייתי עונה בשמחה. אבל יש כאן ניסיון נואל חוזר ונשנה להכפיש את החיסונים ולהאשימם בעלייה בהדבקה, ועל זה אי אפשר לעבור בשתיקה.
ב-19 בדצמבר רק קיבל ראש הממשלה את החיסון הראשון, ואז התחיל הגל השלישי לטפס לגבהים, כך שאין שום אפשרות לקשר בין הגל השלישי לחיסונים.
 

מנחם147

משתמש רשום
אם היתה זו רק שאלה הייתי עונה בשמחה. אבל יש כאן ניסיון נואל חוזר ונשנה להכפיש את החיסונים ולהאשימם בעלייה בהדבקה, ועל זה אי אפשר לעבור בשתיקה.
ב-19 בדצמבר רק קיבל ראש הממשלה את החיסון הראשון, ואז התחיל הגל השלישי לטפס לגבהים, כך שאין שום אפשרות לקשר בין הגל השלישי לחיסונים.
אדם ששואל שאלה והיא הגיונית אסור לנו לתקוף אותו
והפוך,יש כאלה שמתחבטים בלב בנושא הזה וברגע שמשיבים לאלה ששואלים ולא מנסים לסתום להם את הפה
זה גורם שעור אנשים יילכו להתחסן
אבל אם נתקוף את מי ששואל שאלה הגיונית הרי שאנחנו רק גורמים לאנשים לחשוב שיש ממה לפחד
 

עוקר הרים

משתמש מקצוען
ב-19 בדצמבר רק קיבל ראש הממשלה את החיסון הראשון, ואז התחיל הגל השלישי לטפס לגבהים, כך שאין שום אפשרות לקשר בין הגל השלישי לחיסונים.
מלבד זאת
המספרים אז החלו לטפס, אבל במקביל מקדם ההדבקה החל לרדת, מה שמוכיח שלא רק שהחיסון לא גורם לתחלואה אלא מונע תחלואה ביעילות.
 

דורש ומבקש

משתמש מקצוען
ב-19 בדצמבר רק קיבל ראש הממשלה את החיסון הראשון, ואז התחיל הגל השלישי לטפס לגבהים, כך שאין שום אפשרות לקשר בין הגל השלישי לחיסונים.
זו דווקא כן סיבה לקשר את העלייה בתחלואה לחיסונים
בדיוק כשהתחילו החיסונים התחיל גל התחלואה, ישראל טיפסה והייתה לאחת משיאניות העולם בתחלואה
כשכמות המחוסנים ירדה התחלואה גם ירדה

אגב, זה עדיין לא סיבה לא לקחת חיסון מכמה סיבות שאין כאן המקום לפורטם
 

דורש ומבקש

משתמש מקצוען
לצערי, אני כותב.
אדם כמו @דורש ומבקש שראה את המחקרים שהובאו, שבהם בכולם מוכחת ירידה ברורה בתחלואה למי שהתחסן, לא אמור לשאול את השאלה ששאל בצורה שבה היא נשאלה.

אלא אם כן מטרתו היא אחרת.

יעידו עלי כל שוכני הפורום שתמיד הסכמתי שהחיסון אמור להוריד תחלואה
היה ויכוח נוקב על אחוזי היעילות, ראיתי שזה ויכוח בין פרופסורים ומכוני מחקר

השאלה האם בטווח הקצר החיסון גורם להדבקה אצל הרבה אנשים
יש הרבה שלא ירימו גבה על הנתון הזה
בשטח זה קורה הרבה, גם אם זה לא מדווח בתקשורת
 

דורש ומבקש

משתמש מקצוען
אולי מספיק לנסות לחפש מתחת האדמה קשר בין התחסנות לעלייה בתחלואה?
המגזר הערבי הוא המגזר שהכי פחות נבדק, ולא פלא שהקורונה 'פסחה' עליו.
הוא לא הולך היום פחות להיבדק ממה שהוא הלך לפני חודשיים
בגלים האחרים הקורונה לא פסחה עליהם
 

yitzhak123

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
השאלה האם בטווח הקצר החיסון גורם להדבקה אצל הרבה אנשים
אוקי, אם זה השאלה,
התשובה ברורה לניסיון למסקנה מהציבור הערבי,
כרגע יש שיעור התחסנות גבוה בהרבה בציבור הערבי ממה שהיה לפני חודש בציבור היהודי כולו - כרגע למשל יש שם כ-40% שיעור התחסנות (2 חיסונים ושבוע) מעל גיל 60 - וכמו שהבאת אין שום עליה בתחלואה מכך.

כך שאני הייתי מסיק מהמגזר הערבי להיפך, הרי שם התחלואה לא עלתה בכלל מתחילת החיסונים, ומשכך חייב להיות שגם בציבור היהודי כולו התחלואה לא קשורה לחיסון.
אלא שבלאו הכי אין צריך להגיע לראיות כאלו כשיש נתונים ברורים מהמחקרים שהובאו על הירידה בתחלואה למתחסנים.

יש הרבה שלא ירימו גבה על הנתון הזה
בשטח זה קורה הרבה, גם אם זה לא מדווח בתקשורת
תחושות בטן אינם ראיות, בפרט כשהם סותרים מידע אמיתי.
 
נערך לאחרונה ב:
D

Deleted 66182

אורח
אולי מספיק לנסות לחפש מתחת האדמה קשר בין התחסנות לעלייה בתחלואה?
המגזר הערבי הוא המגזר שהכי פחות נבדק, ולא פלא שהקורונה 'פסחה' עליו.
המגזר הערבי הכי פחות מתחסן הכי פחות נבדק בגל השלישי היתה אצלם עליה מתונה כפי שהבנתי
אבל לא גל מסיבי כי קודם לכן היתה שם הדבקה נרחב ביותר.
 

אני וביתי

משתמש מקצוען
זו דווקא כן סיבה לקשר את העלייה בתחלואה לחיסונים
בדיוק כשהתחילו החיסונים התחיל גל התחלואה, ישראל טיפסה והייתה לאחת משיאניות העולם בתחלואה
כשכמות המחוסנים ירדה התחלואה גם ירדה

אגב, זה עדיין לא סיבה לא לקחת חיסון מכמה סיבות שאין כאן המקום לפורטם
פייק 1 העלייה החלה עוד לפני שהתחילו החיסונים והיא עלתה גם אחרי שהתחילו החיסונים!
פייק 2 לגבי המגזר הערבי הגל השני שהיה קטלני התחיל אחרי כולם ונגמר בתחילת הגל השלישי ויש הטוענים שהוא התחיל את הגל השלישי.
פייק 3 אתה אומר שכמות המחוסנים ירדה התחלואה ירדה. כמה חיסנו בתחילת הגל השלישי וכמה מחסנים היום? האם נחווה התפרצו מחודשת לאור העלייה הגדולה היומית בחיסונים? ולא עוד אלא שהוכח שבני ה60 שחוסונו ראשונים דווקא אצלם התחלואה ירדה!
אחרי זה שואלים למה מתקיפים, אם מישהו אחר היה שואל הייתי אולי מנסה להסביר אבל מי ששוחה בנתונים ויודע להוציא נתוני מיקרו מכל מקום להוכיח שאין תחלואה עודפת מיום פלוני עד יום פלוני בישוב אלמוני ואחרי זה מנסה לטייח כאן מידע בנושא החיסונים ראוי לכל גינוי. לפי מדיניות פרוג נראה לי שראוי לחסימה. חוץ מהסתבכות חוקית נראה לי אפילו פלילית על הפצת פייק בנושא החיסונים. זה כבר עבר את כל הגבולות לדעתי.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

השתקפות מרהיבה • אתגר 137

לוח מודעות

למעלה