זכותך לחשוב ולהתנהל כפי שאת רואה לנכון, ככה שאת יכולה להיות רגועה, לא נזרוק עלייך שום עגבניה.
רק מודה לד', על האמהות שמרגישות בנוח, וחוזרות להפקיד בידי, שנה אחר שנה, באמון ובבטחון, את בנותיהן. שמעניקות לי את הזכות לטעום מהמתנות שלצערי, לא זכיתי עדיין לקבל. שנותנות לי את העונג לחוש באופן בלתי אמצעי, בקצה קצהו של מושא הכמיהה, התפילה, התשוקה,
הגעגוע והאהבה הבוערת.
שיודעות שיחס חם ואוהב לילדים, הוא לא נחלת חלקן הבלעדית, למי שזכו במתנה הגדולה מכולן. שיודעות שגם למי שעדיין צועדת בדרך מלאת מהמורה וקושי, נשרטת ומדממת, ונושאת עיניים בתפילה בדמעות (וכן, בקנאה), יש הרבה מה לתת. שיודעות שהתנהגות אנושית בסיסית מתחילה הרבה לפני השאלה- האם ד' זיכה אותה בגדולה שבמתנות, או שבחר להעביר אותה קודם בדרך נפתלת, מלאה מהמורות, קשה ומדממת.
מודה לד' על כך שוב, ששלח לי ולחברותיי למסע, את האמהות המקסימות האלו, שמפקידות בידינו הבלתי מנוסות, את היקרים שבפקדונותיהם, ומעניקות לנו קצת נוחם, מרפא ומזור.
ובמלוא הצניעות, הן לא מפסידות מכך, רק מרוויחות, והרבה. ותעיד על כך הבחירה החוזרת שלהן, במודעות מלאה ובחופש מוחלט.