השפלה של ילד בגן

מצב
הנושא נעול.

שביעית

משתמש סופר מקצוען
הסיפור מזעזע.
אבל , אם המכנס והגטקס היו מקופלים יפה, ברא שלי עובר, שהיא עשתה את זה כדי לשמור עליהם נקיים. שהילד לא יצטרך להסתובב ברחוב עם מכנס רטוב דוחה או נטול בגדים.

היא הורידה לו אחרי שליכלך כבר הכל.

גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שהיא עשתה את זה בשביל שלא יציק לו שהליכלוך צמוד אליו - זה לא הפיתרון . להעמיד אותו חשוף ככה בכניסה.

ציינתי שהם היו מקופלים יפה כדי להסביר שלא ייתכן שהוא הוריד לעצמו כי כשזה קורה - אפילו אני לא מצליחה להפריד את התיסבוכת של מכנס/גטקס/תחתון שהוא יוצר.
 

סודה לשתיה

משתמש מקצוען
אני כשקראתי הזדעזעתי,
לא חושבת שהייתי עוברת את זה בשתיקה
מצד שני יש משהו שאפשר לדון אותה לכף זכות.אם היא הייתה לבד בלי עוד גננת איתה(לא קראתי את הכל אבל כך הבנתי) אז איך היא יכולה להשתלט על כולם....
אבל הזדעזעתי שהוא עמד בכניסה-מסכן רחמים עליו.
 

elisheva18

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
בס"ד

הכל טוב וכל הזעם הוא נכון!

רק אמא יקרה קחי בחשבון שהילד שלך ממשיך (בינתים) להיות בגן הזה.

ולכן מאוד כדאי לדבר עם הסיעת בצורה ברורה אך לא מידי תקיפה כדי שלא תשרפי איתה את הקשרים...(זה גם לא טוב לילד!)
 

giligil

משתמש מקצוען
כמו כולן - אני מזועזעת מהסיפור!!!! המומה!!!! בוהה ולא מאמינה!!!!
בעניין הסיעת - תתיעצי מה לעשות בקשר אליה. לא יתכן שמשאירים בידי אחת כזו, 30 ילדים רכים וטהורים.
חייבים לטפל בעניין במהירות!!!
וממש לא בסדר שהגננת עוזבת לפני הזמן. חוסר אחריות!

אבל, מה שהכי הכי חשוב זה לדבר ע"כ עם הילד -
הוא חווה חויה קשה !!! משפילה...
את חייבת לדבר איתו ע"כ, אפילו שהוא לא משתף...
להגיד לו שזה ממש לא נעים לעמוד ככה כשכולם רואים, ולדבר על איך שהוא הרגיש.. וכו' וכו'
ובעיקר לומר לו שהוא לא אשם!!!!!
ולחבק אותו!

בשורות טובות!!
 

אסתי-בראון

להיות אמא מחוברת
מנוי פרימיום
צילום מקצועי
הסיפור פשוט מעלה דמעות , שביעית!
לא מגיעה לאף אחד כזאת השפלה, קל וחומר לא לילד חסר ישע שלא יודע איך להגן על עצמו!
לדעתי, אל תשתקי על זה מול הגננות.
גם הגננת עצמה שהתנפנפה ב-12 אחראית בסיפור הזה. היא אמורה להיות מצוידת בכפפות ח"פ ובחומרי ניקוי, בגיל הזה אלו דברים עלולים לקרות בכל יום.

ומול הילד אני מצטרפת למה שאמרו לך.
לעבד את החויה על ידי שיחה בנימה רגועה: "מה שקרה היה לא נעים", והרבה מילים של אהבה, חיזוקים וחיבוקים. זה דבר שבהחלט יכול לקרות והוא לא אשם. גמול שבועיים - זה שיא הנורמלי!

וכדאי לא להשתמש במילים טוטאליות כמו מה שאני כתבתי נורא, פחד טראומה וכו'.
למילים שאנחנו משתמשים בה יש כוח עצום, לטוב ולמוטב.
בשימוש במילים קשות, טעונות ובעלות אנרגיות שליליות בעוצמות גבוהות אנחנו יכולים לגרום לחוויה להיחקק בצורה כזאת, קשה, עוצמתית וטראומטית.
ולכן תמיד עדיף לומר מרגיז, לא נעים, קשה במקום: טראומתי, נורא ואיום, מזעזע...

זה קרה לי לילדה בת שלוש וחצי שכבר היתה גמולה שנה וחצי.
תחילת שנה. גננות חדשות בגן, גננות חדשות בצהרון.
שתי בחורות שבבוקר חבשו את ספסלי הסמינר ובאחת וחצי הלכו לממן לעצמן את הלימודים.
הן התקשרו אלי שהילדה פספסה שאבוא מיד. ובאתי. מה יכלתי לעשות
ומה שמצאתי היה... אני ממש בוכה כשאני נזכרת.
אבל זה לא יעבור בפרוג.
היא עמדה אומללה וחסרת אונים בפתח השירותים ממררת בבכי, וניכר היה שניסו לתת לה להסתדר לבד, להפשיט את עצמה לבד (בת שלוש וחצי!) לפי המראה של המקום.
עמדתי וממש בכיתי ביחד איתה, לקחתי את חומרי הניקוי שהיו מוכנים, ופשוט ניקיתי את כל הבלגן.
וכשיצאתי אפילו לא אמרתי שלום לגננות. לקחתי אותה הביתה ועוד באותו יום טלפון לגננת של הגן.
היא היתה מזועזעת, והסכימה שזה לא בסדר וכו'. והגננות היו אמורות לנקות את הילדה, ויש ציוד מתאים בשביל זה.
לי זה לא הספיק. איימתי עליה בפניה לעיריה במידה והיא לא תטפל בגננות הצהרון, ותדריך אותן בדיוק מה צריך לעשות להבא. אם זה עזר או לא, לא אדע... בכל אופן בודאי נשמעתי מפחידה. הן היו גננות שנכנסו בגלל קשרים ולא בגלל יכולת מדהימה וגישה מיוחדת לגיל הרך.
בכל אופן,
והגננות - עד היום לא התנצלו על התנהגותן התינוקית.
 

מימי זו

משתמש סופר מקצוען
לא בגלל יכולת מדהימה וגישה מיוחדת לגיל הרך.
תראו לי גן אחד בו תחלופת הסייעות גבוהה, שהסייעות בו נבחרות בגלל יכולת מדהימה לגיל הרך.
ממקום מסייג ובוכה עם הילד, כאימא, אני יכולה לומר שאני איכשהו מבינה את התנהגות הסייעת, כבחורה.
לא שהייתי עושה דבר כזה, אבל בחורה שמנותקת מעולם של ילדים, ובנוסף פדנטית וחסרת יכולות התארגנות משובחות, יכולה להגיע לדבר כזה. כאימא או כאישה מנוסה יותר עם ילדים, או בכלל כאישה בוגרת יותר ושקולה, היא לומדת מה במקום ראשון ומה אסור שייעשה. בעיני זו יותר בעיה של מערכת שמכניסה אותן בלי הכשרה, מאשר הבעיה של העובדת. תגידו "אסור לה לעבוד עם ילדים", אבל זו החלטה שדורשת כושר שיפוט נרחב מאשר זה שיש לבחורה צעירה שלא חשבה הרבה על עתידה התעסוקתי וכישוריה. כשהיא באה להיות סייעת היא דמיינה את הכמה שקלים ולא כאלו סיטואציות.
אסור אסור אסור שיקרה.
לבכות, באמת, ולטפל במה שאפשר כולל הבהרה לסייעת ולגננת ולמי שאפשר. ולפעמים לבחור בגן אחר שמתנהל אחרת.
מפלצת - קרוב לוודאי שהסייעת היא לא. זו בעיה.
 

אסתי-בראון

להיות אמא מחוברת
מנוי פרימיום
צילום מקצועי
תראו לי גן אחד בו תחלופת הסייעות גבוהה, שהסייעות בו נבחרות בגלל יכולת מדהימה לגיל הרך.
ממקום מסייג ובוכה עם הילד, כאימא, אני יכולה לומר שאני איכשהו מבינה את התנהגות הסייעת, כבחורה.
לא שהייתי עושה דבר כזה, אבל בחורה שמנותקת מעולם של ילדים, ובנוסף פדנטית וחסרת יכולות התארגנות משובחות, יכולה להגיע לדבר כזה. כאימא או כאישה מנוסה יותר עם ילדים, או בכלל כאישה בוגרת יותר ושקולה, היא לומדת מה במקום ראשון ומה אסור שייעשה. בעיני זו יותר בעיה של מערכת שמכניסה אותן בלי הכשרה, מאשר הבעיה של העובדת. תגידו "אסור לה לעבוד עם ילדים", אבל זו החלטה שדורשת כושר שיפוט נרחב מאשר זה שיש לבחורה צעירה שלא חשבה הרבה על עתידה התעסוקתי וכישוריה. כשהיא באה להיות סייעת היא דמיינה את הכמה שקלים ולא כאלו סיטואציות.
אסור אסור אסור שיקרה.
לבכות, באמת, ולטפל במה שאפשר כולל הבהרה לסייעת ולגננת ולמי שאפשר. ולפעמים לבחור בגן אחר שמתנהל אחרת.
מפלצת - קרוב לוודאי שהסייעת היא לא. זו בעיה.
בדיוק, ולכן עיקר הטענה היתה מופנית כלפי הגננת. שהיא הרי יודעת את המצב ואת מידת ההתאמה לתפקיד.
לפחות תדריכי אותן.
ואם לא עשית זאת עד היום, בבקשה, העתיד לפניך.
 

miri

מירי הס- אמנית ציור
מנוי פרימיום
איור וציור מקצועי
האמת שהסיפור הזה הקשה עלי להירדם בלילה אם זה היה הילד שלי הוא לא היה חוזר לגן כל כך מהר, הייתי מאבדת אימון בגננת לגמרי נראה לי שהייתי מחפשת גן חילופי כי התנצלות וכל זה לא עוזר לבנאדם שיכול לעמוד מול ילד מושפל ולא להגיב, והתנהגות תינוקית כבודה במקומה אבל יכלה לפחות לדבר עם הילדה להרגיע עד שאמא תבוא לא לתת לקטנה לעמוד לבד בסיטואציה,
סיפורים קשים!
 

efigraf

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
יש לי דמעות בעיניים. איזו השפלה!!!
עם הילד נסי להחליק את הסיפור כמה שיותר כדי שהטראומה לא תחרט לו ותדריכי אותו מה לעשות במקרה והוא מפספס (לדוגמא: אומר לגננת ומחכה לה בשרותים...) ותתני לו הרגשה טובה שכולם מפספסים וככה זה בהתחלה...
ובעיניין הסייעת, הייתי מדברת גם עם הגננת, כדי שבפעם הבאה כשהיא מחליטה לקחת חופש, שיהיה לה לבריאות אבל שתדאג לממלאת מקום ראויה...
הייתי אומרת את זה יותר בצורה של עלבון מאשר כעס, בכל אופן, למרות כל הכעס הם אמורות לטפל בבן שלי עד סוף שנה...
הרבה הצלחה וס"ד ותעדכני מה הסייעת אמרה להגנתה. זה מאוד מעניין...
 

מרחבית

משתמש מקצוען
קשה לשמוע על סיפור מזעזע כזה.
ודאי חובה לברר היטב מה בדיוק היה, ואיך קרה דבר כזה!
אי אפשר בשום אופן לעבור לשגרה על דבר כזה.
יש שני דברים, ואסור לערבב ביניהם:
1. לדון לכף זכות את הסייעת, כפי שניסו כאן.
2. לדאוג חד משמעית לילדים.

כלומר, הלדון לכף זכות לא אמור לגרום לוותר, להחליק, לעבור. יש כאן נשמות של ילדים!
אם מדברים עם הסייעת ומתברר שזה קרה בגלל שלא היתה לה מינימום של רגישות להבין איך ילד כזה מרגיש - היא לא מתאימה כרגע לילדים!
הסיבות למה היא כזאת - לא רלוונטיות.
השאלה היחידה היא, האם היא מתאימה לטפל בילדים או לא. אם לא - מקומה כרגע במקום אחר.
 

הדר 310

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
תקשיבי, זה לא דבר שאפשר לעבור עליו בשתיקה.
יש פה אחריות על כל הילדים שיעברו תחת ידה בהמשך.
לדעתי צריך לדבר עם גורמים גבוהים יותר שיחליטו אם ראוי לכזו סייעת להמשיך בתפקיד שלא נשמע כ"כ מתאים לה.
אני בעבר גרמתי לפיטורין של מטפלת שהיתה מדברת על הנושא הזה בצורה כמעט אלימה עם הילדים ( אם עוד פעם אחת תפספס, אני..... ) ובתור אחת העובדות במעון פשוט פניתי מנהלת וסיפרתי לה מה ראו עיני כי הרגשתי אחריות גדולה מידי להשאיר את זה לעצמי והכרתי את המטפלת שאין סיכוי שתקשיב לי אם אומר לה משהו, ובשיקול דעת החליטו לפטר אותה.
ואין לי טיפת מצפון, אני מרגישה כי הצלתי נשמות של ילדים קטנים מהתעללות מילולית.
 

תמרג

משתמש פעיל
ההשתתפות שאת כותבת פה איננה תואמת גיל.
השתתפות כזו במה שהיה מתאים לגילאי העשרה.
בגיל כזה צריך לעבד להם את מה שהיה באופן נעים וערב, גם או בגלל שזה לא היה כך.
באנגלית יש משפט שאומר "לב של ילד זה מלט רטוב". לטוב ולרע. זו בחירה של האמא מה להטביע בו.
מנסיוני של ילד בגיל הזה בדיוק,זה ממש,אבל ממש מתאים
הבן שלי נסע בהסעה,והנהג צרח עליו נו תרד כבר,כי לקח לו זמן.
את יודעת איך הוא נפגע? אז בתחילה אמרתי לו דברים בטוב,והוא לא נרגע לי,
וכשאמרתי לו"אתה התביישת? ופחדת שהנהג יברח? וכל הילדים יסתכלו? "ככה פתחתי איו את הרגשות שיכלו להיות,ואז-הוא נזכר במה שהיה ובכה את נשמתו,ולאחר כמה דקות-נרגע!
ואמר לי,אמא מחר תגידי לנהג שלא יצעק עלי,טוב?
ועד שלא הבעתי איתו את כל מה שהיה בו הוא לא נרגע(לא מתכוונת רק לבכיות ,אלא לכעס,ועצבים)
אבל זה באמת איך ילד,אני נתתי לה את נסיוני...
 

סטודיו פלאש

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
קראתי את זה עכשיו ואני בהלם
בוא נגיד שלדון את העוזרת לכף זכות, זה רק לרחם עליה שהיא כזו אטומה, כנראה שככה התהגו אליה ולכן היא כזו, כנראה שהיא עברה חיים קשים וזה מה שהיא מכירה, אז לרחם ולא לכעוס
א ב ל
אין מצב בעולם שהייתי ממציאה על הילד שלי שזה לא נורא, רק לחבק ולהכיל ולבכות לידו על מה שעשו לו, שיוציא את הכאב, תבקשי ממנו לספר לך תספרי סיפור דומה על ילד שעשו לו כזה דבר וה' בשמיים ראה איך שהוא עצוב אז ה' כ"כ ריחם עליו ונתן לו מתנה גדולה (אולי שנולד לו אח), תחברי אותו לזה שה' ראה את זה וריחם עליו, הכל במילים הכי פשוטות בשפה הכי פשוטה שהוא יבין.
אני בטוחה שזה יעזור לו לעבור את הטראומה (בעיני זו טראומה)
.

לפעמים דוקא מקרים כאלו עוזרים לילד להתחשל בחיים, תתפללי עליו שזה יחשל אותו
בהצלחה רבה!
 
נערך לאחרונה ב:

להרגיש בבית

משתמש סופר מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
זו אחת ההודעות העצובות יותר שקראתי בפרוג.
סיטואציה שקשה לדמיין.
הציעו לך כמה תגובות יעילות כבר כך שאין לי מה לחדש.
אני יכולה לעזור לך לדון לכף זכות יצירתית את הסייעת בהתחשב בכמה פרטים שתארת , אבל לא עכשיו כשאת כ"כ כאובה.

בהצלחה!
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה