השפלה של ילד בגן

מצב
הנושא נעול.

שירי כהן

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
קראתי את זה עכשיו ואני בהלם
בוא נגיד שלדון את העוזרת לכף זכות, זה רק לרחם עליה שהיא כזו אטומה, כנראה שככה התהגו אליה ולכן היא כזו, כנראה שהיא עברה חיים קשים וזה מה שהיא מכירה, אז לרחם ולא לכעוס
א ב ל
אין מצב בעולם שהייתי ממציאה על הילד שלי שזה לא נורא, רק לחבק ולהכיל ולבכות לידו על מה שעשו לו, שיוציא את הכאב, תבקשי ממנו לספר לך תספרי סיפור דומה על ילד שעשו לו כזה דבר וה' בשמיים ראה איך שהוא עצוב אז ה' כ"כ ריחם עליו ונתן לו מתנה גדולה (אולי שנולד לו אח), תחברי אותו לזה שה' ראה את זה וריחם עליו, הכל במילים הכי פשוטות בשפה הכי פשוטה שהוא יבין.
אני בטוחה שזה יעזור לו לעבור את הטראומה (בעיני זו טראומה)
.

לפעמים דוקא מקרים כאלו עוזרים לילד להתחשל בחיים, תתפללי עליו שזה יחשל אותו
בהצלחה רבה!
הכחשה בצורה הכי פשוטה שלה ודאי לא נכונה,
מצד שני להעצים את הפגיעה זה גם משהו שעלול לחרוט חריץ עמוק יותר בנפש
מסכימה אתך שלומר 'לא נורא' - זה נורא, זה ממש לא נכון.
אבל יש פה משהו מאד עדין 'להתנדנד' עליו, בין הזדהות מוחלטת (וכן, אמירה ברורה שהגננת טעתה ועשתה מעשה לא נכון! בלי לומר 'מפלצת' ו'חוצפנית', אבל כן להבהיר שנעשתה טעות ממש! שזה לא היה בסדר! ילד צריך לדעת שיש דברים שאסור לעשות לו, הרי זה עולה בכל יומיים נושא המודעות בענין.. לא כך.)
לבין חיזוק שהוא יכול לצאת מזה, באמת המון סיעתא דשמיא, לומר את המילים הנכונות ולעזור לילד
שבת שלום!!!
 

ששונית

משתמש מקצוען
מנסיוני של ילד בגיל הזה בדיוק,זה ממש,אבל ממש מתאים
הבן שלי נסע בהסעה,והנהג צרח עליו נו תרד כבר,כי לקח לו זמן.
את יודעת איך הוא נפגע? אז בתחילה אמרתי לו דברים בטוב,והוא לא נרגע לי,
וכשאמרתי לו"אתה התביישת? ופחדת שהנהג יברח? וכל הילדים יסתכלו? "ככה פתחתי איו את הרגשות שיכלו להיות,ואז-הוא נזכר במה שהיה ובכה את נשמתו,ולאחר כמה דקות-נרגע!
ואמר לי,אמא מחר תגידי לנהג שלא יצעק עלי,טוב?
ועד שלא הבעתי איתו את כל מה שהיה בו הוא לא נרגע(לא מתכוונת רק לבכיות ,אלא לכעס,ועצבים)
אבל זה באמת איך ילד,אני נתתי לה את נסיוני...
היקש לא נכון.
ילד שנהג צעק עליו, זו טפשות לומר לו שהנהג לא התכוון. במקרה כזה אכן צריך להזדהות איתו בדיוק כמו שעשית.
במקרה המדובר, כשיש אפשרות לפרש באזני הילד את המקרה באופן שיתישב על ליבו ולא יותיר לו צלקות, זו ההתיחסות הנכונה. אפשר גם לומר לו היה לך רטוב ולא נעים, אבל לא לחזק את הקשר בין מה שקרה לעוזרת.
 

שמואל גרינשטיין

יותר מעצב מגרפיקאי
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי DIP
צילום מקצועי
D I G I T A L
הכחשה בצורה הכי פשוטה שלה ודאי לא נכונה,
מצד שני להעצים את הפגיעה זה גם משהו שעלול לחרוט חריץ עמוק יותר בנפש
מסכימה אתך שלומר 'לא נורא' - זה נורא, זה ממש לא נכון.
אבל יש פה משהו מאד עדין 'להתנדנד' עליו, בין הזדהות מוחלטת (וכן, אמירה ברורה שהגננת טעתה ועשתה מעשה לא נכון! בלי לומר 'מפלצת' ו'חוצפנית', אבל כן להבהיר שנעשתה טעות ממש! שזה לא היה בסדר! ילד צריך לדעת שיש דברים שאסור לעשות לו, הרי זה עולה בכל יומיים נושא המודעות בענין.. לא כך.)
לבין חיזוק שהוא יכול לצאת מזה, באמת המון סיעתא דשמיא, לומר את המילים הנכונות ולעזור לילד
שבת שלום!!!
מה גם שהוא צריך להמשיך ללכת לגן ולפגוש את הסיעת הזו יום יום. אם תעצימי לו את הפגיעה יהיה לו סיוט ללכת לגן.

חני
 

סטודיו פלאש

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
שירי וחני
בעיני זה ממש לא מעצים את הפגיעה אלא שואב לו את העומס הנפשי שהפגיעה עשתה לו ומרפא אותו ועוד שהוא יודע שיש מישהו בשמיים שראה את זה וריחם עליו.
נזכרתי בסיפור על אחד מגדולי ישראל על בחור שהגיע אליו וסיפר לו שהוא חוזר בתשובה ועכשיו הוא גילה שהוא ממזר, והוא שואל את הרב אם יש פתרון, הרב התחיל לבכות ולבכות ולבכות עד שהבחור בעצמו הרגיע את הרב, לא כ"כ קשור, אבל בכל אופן אני לומדת מזה שהזדהות עמוקה יוצרת מרפא לנפש. גם של ילד בן 3.
יש לי ילדה בת 3.3 ונראה לי שככה הייתי עושה אם היה קורה לה ח"ו מקרה כזה.
אם הופכים את הנושא לנושא מדובר ומדברים על זה שוב ושוב או מספרים ליד הילד לכל המשפחה, זה מעצים את הפגיעה, אבל אם נכנסים עם הילד לעומק הרגשות שלו ונותנים לו שם הבנה והכלה, לדעתי הקטנה זה מרפא.
 

שירי כהן

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
מה גם שהוא צריך להמשיך ללכת לגן ולפגוש את הסיעת הזו יום יום. אם תעצימי לו את הפגיעה יהיה לו סיוט ללכת לגן.

חני
אם היה מדובר במשהו מינורי, את יודעת - גננת שלא התייחסה, מנעה ממתק בגלל סיבה מטופשת וכאלה, זה משהו אחד
אבל פה מדובר בסיפור קיצוני, החוויה קיצונית.
אי אפשר להתייחס לזה כאילו סתם...
ולא דיברתי על להעצים את הפגיעה - שימי לב שכתבתי את זה מפורשות,
אבל את מה שהילד חווה - כן להבין לגמרי וגם להסכים ולומר שזו היתה טעות,
בעיני זה חשוב מאד לבריאות הנפש.
בלי לשבת ולהתמוטט ולהתעלף כי הילד צריך את האמא חזקה, נכון,
אבל להגיד שזה שום דבר זו לא ממש אופציה.
אף אחת מאיתנו לא היתה רוצה שיגיבו לה על מקרה טראומתי שלא נדע מהסוג הזה, בצורה כזו..
טוב אנחנו ממשיכות להדיין ואין מושג בכלל מה היה הסיפור ומה יצא בסוף :)
 

GULY EICHEN

משתמש מקצוען
אלא מה? שעת ה'משבר' היתה 12.55 ולא ממש התחשק לעוזרת להחליף לו כי הוא לא רק הרטיב, אלא ממש ליכלך.

הורים הגיעו לקחת את הילדים וכל אחד עובר ומסתכל עליו, כל ילד שעבר הצביע עליו. ילדים גדולים שהגיעו לקחת את אחיהם - נעמדו חסרי טקט ונעצו בו עיניים. חיכו לראות מה יקרה לו.


כששמעתי על זה - התקשרתי לעוזרת מיד, כולי זועמת. היא כנראה תיארה לעצמה למה התקשרתי, ולכן סיננה אותי כל אחרי הצהריים.


שימי לב כמה פרשנות יש כאן, לא עובדות, לא נתונים, דיעות ופרשנות אישית!!
הסיפור מאד לא נעים וכואב מאד, אבל לפני ששמעו צד שני נפתח כאן משפט שדה ואיזו שיפוטיות עלתה כאן- לפיקוח, לעירייה, לגננת, לפיטורין...
אומנם נשמע שיש כאן התנהלות לא נכונה אבל איך אפשר לפסוק דין בלי לשמוע 2 צדדים?
וכל היפי נפש שיורדות להם דמעות והם בוכות והם בטראומה-
זו לא רגישות ולא השתתפות, זו ביקורת ואנוכיות והעצמת אגו של הילד.
במקום להיות המבוגר האחראי, שמתווך לילד את החוויה המאד לא נעימה והקשה והמשפילה
ןמלמדת אותו להתמודד בבגרות, כי החיים שלנו מלאים במפגשים שיהיו לא נחמדים ולא נעימים,
וזו הזדמנות לתת לו כלים, לדבר על החוויה ולומר: היה לך מאד לא נעים, בר נתקשר להסביר לגננת שאתה לא אוהב שמשאירים אותך כך, ונחשוב איתה מה לעשות אם זה קורה שוב וכד'
או לדבר על ההשפלה ולומר זה לא נעים ולא נורא, זה יכול לקרות לכולם ואני מכירה עוד ילדים שזה קרה להם, ואתה ילד גדול וכד'
במקום זה שופטים את הגננת, חותכים החלטות, בוכים, ומגדלים דור סמרטוטי שמקבל משבר מכל סיטואציה קטנה, דור מלא אנוכיות ותחושת הכל מגיע לי ואני מלך העולם.
כי מה שווה שיקול דעת של אישה נשואה לעומת רגש של ילד בן 3?
ברור שהילד הוא המלך שיכרעו ברך לפניו.
ואדגיש- אם היה בירור והגננת מעלה בתפקידה ודאי שצריך טיפול מידי, אבל לפני שנעשה בירור היא בבחינת זכאי. ובכל מקרה זה לא קשור לתגובה מול הילד, שצריכה להיות מלמדת ומפתחת רגשית ולא מדשדשת ומתמסכנת.
 

סטודיו פלאש

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
יום שישי...
מקווה לא להתפתות פעם נוספת להיכנס לפרוג היום
אבל בכל אופן
דבורי לוי, רק אגיד לך שבצורה הזו שאת אומרת להגיד 'זה לא נעים ולא נורא, זה יכול לקרות לכולם ואני מכירה עוד ילדים שזה קרה להם, ואתה ילד גדול וכד'' דוקא זה מסוכן ויכול ליצור ילד אטום, ילד שלא פעיל על הרגשות שלו ולא על הרגשות של אחרים (וזה הכי גרוע).בפעם הבאה שהוא יראה מקרה דומה, הוא יגיד לעצמו 'לא נורא, זה יכול לקרות' ולא יהיה אכפת לו שאחרים סובלים, אם את רוצה לגדל ילד שאכפת לו מהסביבה, ילד שלא אוטם את הרגשות שלו, תני לו ביטוי לרגשות של עצמו ולהפך הוא יהיה רגיש לזולת, הוא האחרון שילך להפוך שולחנות כשיהיה גדול, האחרון שיחשוב שהוא מלך העולם, הוא גם לא יהיה סמרטוטי, כי אמא שלא לא מתעלפת ולא נכנסת להיסטריה, היא חזקה, כי היא מסוגלת להכיל אותו! זה כח, זה לא סמרטוטיות.
היא לא בורחת ונותנת לבן שלה את הכתף שהוא צריך וגם הוא יהיה כזה כשיגדל, בעז"ה
 

אסתי !!

מנהלת קהילת מוזיקה וסאונד והפקות אולפן
מנהל
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
שימי לב כמה פרשנות יש כאן, לא עובדות, לא נתונים, דיעות ופרשנות אישית!!
הסיפור מאד לא נעים וכואב מאד, אבל לפני ששמעו צד שני נפתח כאן משפט שדה ואיזו שיפוטיות עלתה כאן- לפיקוח, לעירייה, לגננת, לפיטורין...
אומנם נשמע שיש כאן התנהלות לא נכונה אבל איך אפשר לפסוק דין בלי לשמוע 2 צדדים?
וכל היפי נפש שיורדות להם דמעות והם בוכות והם בטראומה-
זו לא רגישות ולא השתתפות, זו ביקורת ואנוכיות והעצמת אגו של הילד.
במקום להיות המבוגר האחראי, שמתווך לילד את החוויה המאד לא נעימה והקשה והמשפילה
ןמלמדת אותו להתמודד בבגרות, כי החיים שלנו מלאים במפגשים שיהיו לא נחמדים ולא נעימים,
וזו הזדמנות לתת לו כלים, לדבר על החוויה ולומר: היה לך מאד לא נעים, בר נתקשר להסביר לגננת שאתה לא אוהב שמשאירים אותך כך, ונחשוב איתה מה לעשות אם זה קורה שוב וכד'
או לדבר על ההשפלה ולומר זה לא נעים ולא נורא, זה יכול לקרות לכולם ואני מכירה עוד ילדים שזה קרה להם, ואתה ילד גדול וכד'
במקום זה שופטים את הגננת, חותכים החלטות, בוכים, ומגדלים דור סמרטוטי שמקבל משבר מכל סיטואציה קטנה, דור מלא אנוכיות ותחושת הכל מגיע לי ואני מלך העולם.
כי מה שווה שיקול דעת של אישה נשואה לעומת רגש של ילד בן 3?
ברור שהילד הוא המלך שיכרעו ברך לפניו.
ואדגיש- אם היה בירור והגננת מעלה בתפקידה ודאי שצריך טיפול מידי, אבל לפני שנעשה בירור היא בבחינת זכאי. ובכל מקרה זה לא קשור לתגובה מול הילד, שצריכה להיות מלמדת ומפתחת רגשית ולא מדשדשת ומתמסכנת.
לא יפה לומר את דעתי אבל דעתי מי שכתב את התגובה הזאת אין לו ילדים לדבר בכאלה מילים יפות ומצועצעות אבל סליחה על הביטוי שגויות ושטותיות
 

שביעית

משתמש סופר מקצוען
@דבורי לוי לוי היקרה, וכל המפקפקות.

הייתי בגן. דברתי עם העוזרת.
הנה הגירסה שלה:

היא סיפרה שהם היו בחצר, פתאום הילד התחיל להתעסק עם המכנסיים. היא הלכה לבדוק מה קורה, 'עזרה' לו להוריד ואז ראתה שהוא מלוכלך. בגלל שזה סוף היום (עשרים לאחת) אז היא לא התקשרה למרות שביקשתי שתתקשר במצב כזה.
כולם עלו לגן, {רק לחשוב שהוא עלה ככה עם מכנסיים מופשלות שבקושי נותנות לזוז - קומה וחצי }
היא לא רצתה שישב בריכוז כדי שלא ימרח הכל אז שלחה אותו לחכות קרוב לכניסה.
שאלתי אותה למה שלא יחכה בשרותים, אז היא עושה לי פרצוף כזה ואומרת : למה להיכנס עד השרותים? }הם בעומק הגן{ שיחכה בפתח שיקחו אותו.
ואז היא אמרה את מה שהכי עיצבן: 'את יודעת מה? באמת כשהגענו לגן הוא רץ ישר לשרותים אז הוצאתי אותו ושלחתי אותו שיחכה עם המעיל והתיק ביד בכניסה.'
אמרתי לה שהוא מאוד נבוך מזה ואח שלי תיאר אותו בצורה נורא מושפלת אז היא אומרת לי בחיוך סתום: לא יודעת. לא ראיתי. ישבתי עם שאר הילדים בריכוז...

הדגשתי לה שמדובר בילד רגיש, והיא יודעת את זה. שתיזהר פעם הבאה שלא יפגע. כמו כן בקשתי שתזכיר לו ללכת לשרותים מדי פעם. היא אמרה שהיא לא יודעת אם היא תיזכור.... ובכלל, בחצר קשה לה שילדים הולכים לשרותים אז היא לא שולחת אותם.



עכשיו. אחרי יש לכם את הגירסה שלה כמעט מילה במילה, נראה אתכן מלמדות עליה זכות כי אני אפילו לא בכיוון.
 

אסתי !!

מנהלת קהילת מוזיקה וסאונד והפקות אולפן
מנהל
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
אני חושבת שאסור לתת לזה לעבור כך מינימום שיחה עם הגננת שתבקר אותה כיאה לה
 

eden24696

משתמש מקצוען
סליחה, אין לזה שום הצדקה!!!!! וכל מי שניסתה פה למעלה להצדיק את הסייעת ולמצוא כף זכות עליה - נראה כמו מצווה הבאה בעבירה!!!
מה שהיא עשתה זה הלבנת פנים לכל דבר ועניין. היא עשתה דבר שהוא יהרג ואל יעבור!
הילד הזה זה נשמה טהורה ואין מצב לעבור על כזה דבר בשתיקה.
אני פשוט מזועזעת ואני לא חושבת בכלל שבחורה כזאת צריכה להמשיך לעבוד עם ילדים.
אני חושבת שהיא צריכה להיות מודעת למה שהיא עשתה כי זה מעשה שלא ייעשה. מפחיד לשלוח ילד רך לגן כשהעובדות שם הן כאלה.


(הרבה זמן לא כעסתי ככה...:mad:)
 

שרית ו

משתמש מקצוען
@דבורי לוי לוי היקרה, וכל המפקפקות.

הייתי בגן. דברתי עם העוזרת.
הנה הגירסה שלה:

היא סיפרה שהם היו בחצר, פתאום הילד התחיל להתעסק עם המכנסיים. היא הלכה לבדוק מה קורה, 'עזרה' לו להוריד ואז ראתה שהוא מלוכלך. בגלל שזה סוף היום (עשרים לאחת) אז היא לא התקשרה למרות שביקשתי שתתקשר במצב כזה.
כולם עלו לגן, {רק לחשוב שהוא עלה ככה עם מכנסיים מופשלות שבקושי נותנות לזוז - קומה וחצי }
היא לא רצתה שישב בריכוז כדי שלא ימרח הכל אז שלחה אותו לחכות קרוב לכניסה.
שאלתי אותה למה שלא יחכה בשרותים, אז היא עושה לי פרצוף כזה ואומרת : למה להיכנס עד השרותים? }הם בעומק הגן{ שיחכה בפתח שיקחו אותו.
ואז היא אמרה את מה שהכי עיצבן: 'את יודעת מה? באמת כשהגענו לגן הוא רץ ישר לשרותים אז הוצאתי אותו ושלחתי אותו שיחכה עם המעיל והתיק ביד בכניסה.'
אמרתי לה שהוא מאוד נבוך מזה ואח שלי תיאר אותו בצורה נורא מושפלת אז היא אומרת לי בחיוך סתום: לא יודעת. לא ראיתי. ישבתי עם שאר הילדים בריכוז...

הדגשתי לה שמדובר בילד רגיש, והיא יודעת את זה. שתיזהר פעם הבאה שלא יפגע. כמו כן בקשתי שתזכיר לו ללכת לשרותים מדי פעם. היא אמרה שהיא לא יודעת אם היא תיזכור.... ובכלל, בחצר קשה לה שילדים הולכים לשרותים אז היא לא שולחת אותם.



עכשיו. אחרי יש לכם את הגירסה שלה כמעט מילה במילה, נראה אתכן מלמדות עליה זכות כי אני אפילו לא בכיוון.
וואוו זה אפילו יותר מעצבן מלקרוא את ההודעה הראשונה.
היא פשוט לא מבינה מה עשתה!!!
זה שהתאפקת ולא שאגת עליה את כבר גיבורה.

קטונתי מלהגיד מה לעשות כי רק מלחשוב שיקרה דבר כזה לילד שלי עושה לי צמרמורת, אבל כנראה שלא הייתי שותקת והולכת להנהלה ולפיקוח.

תהיה חזקה את נשמעת אמא מדהימה ותתייעצי עם אנשי מקצוע כי אם הוא הולך להיות איתה עוד חצי שנה זה ממש בגדר פיקוח נפש.
 

RacheliA

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
לא קראתי את כל השרשור אבל מה שאני הכי בהלם שהורים נכנסו לגן ואת אף אחד זה פשוט לא מעניין
זה מראה על התנהלות הצוות בגן וזה גם מחר יכול להיות ילד אחר...שהוא אפילו שלך הייתי פונה אליה ואומרת למה הילד נראה כך מזה??? הייתי אומרת לה אני אשגיח על הילדים ותחליפי לו מה שצריך
ממש סיפור הזוי פשוט לקרוא ולא להאמין
 

יחשבאף

משתמש מקצוען
אני רק רוצה להעלות נקודה נוספת: הסיעת כנראה שגתה ועשתה טעות גדולה ואכן צריך לדבר איתה ולהעמיד אותה על מקומה.
אבל!!! מכאן ועד לפיקוח הנהלה ופיטורין הדרך רחוקה.
שימו לב שאולי יש לה משפחה בעל וילדים ובגלל טעות אחת שהיא עשתה צריך להרוס לה את החיים???
חשבתם על זה?
גם לי היה מקרה של רבה שהעניש את הבן שלי בצורה סדיסטית ממש ובהתחלה הייתי ממש מזועזעת.
אבל התייעצנו עם איש חינוך ובמקום ללכת להנהלה החלטנו לשוחח ישירות עם הרבה.
מאז אנחנו עם יד על הדופק ועוקבים אבל אני לא חושבת שעל טעות אחת צריך ישר לפטר אותה!!! תחשבו גם עליה!!!
 

שרית ו

משתמש מקצוען
אני רק רוצה להעלות נקודה נוספת: הסיעת כנראה שגתה ועשתה טעות גדולה ואכן צריך לדבר איתה ולהעמיד אותה על מקומה.
אבל!!! מכאן ועד לפיקוח הנהלה ופיטורין הדרך רחוקה.
שימו לב שאולי יש לה משפחה בעל וילדים ובגלל טעות אחת שהיא עשתה צריך להרוס לה את החיים???
חשבתם על זה?
גם לי היה מקרה של רבה שהעניש את הבן שלי בצורה סדיסטית ממש ובהתחלה הייתי ממש מזועזעת.
אבל התייעצנו עם איש חינוך ובמקום ללכת להנהלה החלטנו לשוחח ישירות עם הרבה.
מאז אנחנו עם יד על הדופק ועוקבים אבל אני לא חושבת שעל טעות אחת צריך ישר לפטר אותה!!! תחשבו גם עליה!!!

א. האמא לא צריכה לחשוב עליה אלא רק על הבן שלה וטובתו
ב. פיקוח ממש לא אומר פיטורים בטח לא באמצע שנה זה אומר שיפקחו עליה ואם היא תדע שהיא נבחנת בשבע עיניים היא לא תעשה כזה דבר שוב.

נ. ב. אם היא תפוטר או תתפטר בסוף שנה בגלל זה אולי זה יהיה לטובתה כי לא נשמע שהיא מתאימה למקצוע עם כל הכבוד לה ולבעלה...
 

שירי כהן

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
לא מאמינה שאני כותבת כאן עכשיו,
אבל הצצתי לפני שבת לראות מה יצא...

היה רבה, לא משנה איפה.. שהתברר שמתעסק עם ילדים :(
המנהל רצה לפטר אותו מיידית, והגיעה משלחת לבקש רחמים
כי יש לו משפחה עם שמונה ילדים.
ענה להם המנהל - בכתה יש 30 ילדים.
עליהם - לא רחמים?

אני לא אומרת את זה כתשובה,
בטוחה ששביעית ובעלה יפעלו על פי דעת תורה
אבל זה לא ענין רגשי, זה נפשות - גם הגננת היא נפש,
אבל הילד וחבריו הם נפשות לא פחות ממנה
יותר ממנה - כי הם בסיטואציה חסרת אונים,
ולכן חשוב להתייעץ ולחשוב אבל לא לתת לזה לעבור כך,
בגלל שהיא 'פשוט לא חשבה' וכאלה, שהשם ישמור ויציל...
רק בשורות טובות!!
שבת שלום!!!
 

סבתא של נעה

משתמש סופר מקצוען
שבוע טוב
הסיפור שלך מזעזע בכל קנה מידה
גם פרק א' ובעיקר פרק ב'
מי שרוצה, מוזמן לדון לכף זכות, זו תמיד מצווה (חוץ מרשעים, שהיא ודאי לא בכלל הזה)
ויש כאלה שהכף זכות שלהם זה שהם פשוט טפשים
אבל
אין שום קשר לחיוב לפעול במיידיות ובנחישות
נראה לפי התגובה שלה שהיא פשוט לא מבינה שלילד יש נשמה וצרכים
בדיוק כמו למבוגר
והוא מתבייש ולא נעים לו ושצריך להתייחס אליו בצורה אנושית
ולא כעוד אחד מבין עשרים או שלושים אובייקטים שצריך להשגיח עליהם
אחרי התגובה שלה אני מתקשה להאמין שהיא מסוגלת להשתנות
כי יש כאן משהו בסיסי בתפיסת התפקיד ובהבנה בסיסית לנפש הילד
(אז כן, היא לא תעמיד שוב ילד בצורה כזאת אבל היא יכולה לפשוע במצבים אחרים
חמורים לא פחות)
לא כתבת אם זה גן פרטי או שייך לרשת
ספק אם היא מתאימה לתפקידה
ואם היא נשארת
זכותך וחובתך לדרוש פיקוח מלא עליה
ובשום אופן לא להשאיר אותה לבד עם הילדים
גם לא ל'בקושי שעה בסוף יום ששי'

מכיוון שלא מכירה את הנפשות הפועלות
לא יודעת לייעץ לך אם עדיף ב'לשון רכה תשבר גרם'
או באסרטיביות ואפילו חוסר נחמדות
אבל שתיקה, כמו שכבר כתבו כאן
היא פשע
לבן שלך, ולשאר הילדים

בעזרת ה', שהבן שלך (וגם את:eek:)
תצאו חזקים ושלמים וללא פגע מהסיפור הנורא הזה
וה' ינחה אתכם בעצה טובה לפעול בדרך הטובה ביותר
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה