הכחשה בצורה הכי פשוטה שלה ודאי לא נכונה,קראתי את זה עכשיו ואני בהלם
בוא נגיד שלדון את העוזרת לכף זכות, זה רק לרחם עליה שהיא כזו אטומה, כנראה שככה התהגו אליה ולכן היא כזו, כנראה שהיא עברה חיים קשים וזה מה שהיא מכירה, אז לרחם ולא לכעוס
א ב ל
אין מצב בעולם שהייתי ממציאה על הילד שלי שזה לא נורא, רק לחבק ולהכיל ולבכות לידו על מה שעשו לו, שיוציא את הכאב, תבקשי ממנו לספר לך תספרי סיפור דומה על ילד שעשו לו כזה דבר וה' בשמיים ראה איך שהוא עצוב אז ה' כ"כ ריחם עליו ונתן לו מתנה גדולה (אולי שנולד לו אח), תחברי אותו לזה שה' ראה את זה וריחם עליו, הכל במילים הכי פשוטות בשפה הכי פשוטה שהוא יבין.
אני בטוחה שזה יעזור לו לעבור את הטראומה (בעיני זו טראומה)
.
לפעמים דוקא מקרים כאלו עוזרים לילד להתחשל בחיים, תתפללי עליו שזה יחשל אותו
בהצלחה רבה!
מצד שני להעצים את הפגיעה זה גם משהו שעלול לחרוט חריץ עמוק יותר בנפש
מסכימה אתך שלומר 'לא נורא' - זה נורא, זה ממש לא נכון.
אבל יש פה משהו מאד עדין 'להתנדנד' עליו, בין הזדהות מוחלטת (וכן, אמירה ברורה שהגננת טעתה ועשתה מעשה לא נכון! בלי לומר 'מפלצת' ו'חוצפנית', אבל כן להבהיר שנעשתה טעות ממש! שזה לא היה בסדר! ילד צריך לדעת שיש דברים שאסור לעשות לו, הרי זה עולה בכל יומיים נושא המודעות בענין.. לא כך.)
לבין חיזוק שהוא יכול לצאת מזה, באמת המון סיעתא דשמיא, לומר את המילים הנכונות ולעזור לילד
שבת שלום!!!