הקוועטש של האויבער חוכם - מילים שהושאלו מיידיש לעברית

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
נכתב ע"י א-ירושלמית;1820659:
האדמו"ר מצאנז?

ולגבי 'דוך': המילה הזאת כן קיימת, בצורה "דאך" ובמשמעות "בכל זאת".

הכוונה מן הסתם דווקא למילה דורך = מעבר, בשתי צורות ניקוד
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
נכתב ע"י ארי בראון;1820926:
מגרמנית- schlager
ליידיש זה לא הגיע מגרמנית?

כמו מכה בפטיש > המכה האחרונה > המילה האחרונה > הצעקה האחרונה
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
נכתב ע"י אפשרי;1821894:
בערשט (ב' סגולה) - מברשת, שבאמת יותר נראה שנלקחה לעברית מלועזית בעלמא (והראיה ששיפצו את זה ל'מברשת')
בארשט (מ' קמוצה) - חמיצה, מי סלק - שזו באמת מילה שמשתמשים בה גם דוברי עברית רבים

לגיוואלדיג וחשמל - באמת כיוון מעניין (מופיע קצת במילון שלעיל),
אבל תעשה 'לי' טובה זה הרי תקני גם בלשון הקודש, לא? או שרק 'עימי'?

בארשט עם פתח = מברשת רגילה, בערשטל בסגול = מברשת קטנה
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
נכתב ע"י צצפ;1822382:
עברתי ברפרוף על האשכול, וצר לי לבשר לכם שלפי הערכתי חמישים אחוז מהכותבים לא יודעים דבר והבין את השפה המיוחדת הזו...
אגב,
זה לא רע, זה מבדח, וממחיש יותר מכל את הברעטקייט של העם היהודי..

(כתבתי כאן דוגמאות אבל מחקתי אותן כדי שלא ייפגע אף אחד חלילה,
אני רק רוצה לשרש טעות אחת שנשתרשה בקרב דוברי העיברידיש,- אין כזה מילה גישמאקט.. אולי גישמאק..)

זה או געשמאק או געשמאקייט
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
נכתב ע"י חדוי כנרת;1824453:
אולי, אבל יכול גם להיות שמדביקים לאדם מעין סטיגמה-מכתירים-מכנים -מסמנים אותו
מלבד זאת יש את הטייטלער בקריאת התורה שמשתמע מאותה נגזרת, ואז איך הייתם משייכים אותו?

טייטלען = הצבעה באצבע, צירה ולא חיריק
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
נכתב ע"י א-ירושלמית;1825460:
טייטלען מיט די פינגער - להצביע על המילה, כשקוראים.
טיטל (ולא טיטול!!!) זה כותרת, ואני מכירה את המילה הזאת שנים.
'קעפל' זה ראש, ו-גם, גם כותרת.

אבל אם ארצה לדייק, ואני אומרת את זה מהשערה: טיטל הוא מילה שמיוחדת לכיתוב, לספרים, לעיתונים. קעפל הוא ראש, באופן כללי.

...אתם מכירים את ההבדל בשימוש בין שתי מילות העזר (בעבר) "בין" ו"האב"?...

הנכון הוא דווקא כן טיטול אבל כנראה בגלל ההיקש הפחות נחמד קוראים זאת טיטל, כאילו עם שווא, אבל יותר מצוי ומן הסתם נתקלת באופן זה: טיטולירט = הוכתר
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
נכתב ע"י חדוי כנרת;1826071:
לפי הכללים של א ירושלמית-לכאורה
וצריך לומר: איך בין געשווימען
ו-איך האב געקלאצט

'געשווימען' ו'געקלאצט' אלו פעלים שעושים אותם עם כל הגוף! שימי לב.
ולכן, פועל העזר המתאים זה "האב".

שוב, רק לפעולה שעושים אותה בחלק מהגוף מתאים "בין".
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כבר הרבה זמן שהאשכול הזה מושך לי את המבט אבל טרם מצאתי פנאי לעיין ולהשיב לעומק, עכשיו כביכול התפניתי - מה שבטוח לא נכון, אבל עובדה שפיניתי זמן לנושא אהוב עלי, ומקצוע בידי.
לעניין האב ו בין:
יש כללים ברורים, אני לא זוכרת ציטוט מדוייק מספר לימוד שערכתי פעם לאיזה בי"ס, אבל אי"ה אברר, בינתיים ממה שידוע לי:
בין = פעולה הנעשית ע"י כל הגוף, בכל ישותי ועצמי.
האב = פעולה הנעשית ע"י חלק מהגוף, כמו גם הבעת רגשות, שזה גם חלק מהגוף , מהלב.
אלא מה? עם השנים והעדות, השתבשו היוצרות ואני כדוברת אידיש מבית מוצאת את עצמי מתפלאת ותוהה על ילדי שלדעתי משבשים את המושגים הנ"ל, אבל בעיניהם אני זו ששיבשתי.
ההבדל נעוץ בהברה האידישאית המדוברת, בעוד שאני דברתי אידיש חסידית אבל התגוררתי בירושלים, ולכן היתה השפעה ירושלמית על שפתי, ילדי דוברים אידיש חסידית נטו נטו, טהורה לגמרי, בחסידות מסוימת מאד הדוברת אידיש נטו ללא שום ערבוביה.
אז מה נכון להלכה? אי"ה אברר ואעדכן.
 

יוסף צבי

משתמש פעיל
נכתב ע"י א-ירושלמית;1826595:
'געשווימען' ו'געקלאצט' אלו פעלים שעושים אותם עם כל הגוף! שימי לב.
ולכן, פועל העזר המתאים זה "האב".

שוב, רק לפעולה שעושים אותה בחלק מהגוף מתאים "בין".

סתם מעניין מאיפה המקור לכללים אלו
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
ישנם כללים ברורים שנוצרו עם השנים ועם התהוות שפת האידיש הסופית, לאחר שהסתיימו להסתפח אליה מילים מכל קצוות תבל וגלות.
חלק מהכללים האלו תקפים לכל צורות הגיית השפה בכל העדות הדוברים אותה, וחלק הוצאו מתוקף, פג תוקפם... כנראה עקב שימוש שונה מעט בהשפעת המקום והסביבה, כלומר בקרב דוברי האנגלית והאידיש ברור שינה השפעה של הגיית האנגלית על האידיש, כמו שהפולנים יהגו את האידיש שונה מההונגרים בגלל המוצא ולא בגלל שאין כללים.
אבל עדיין ברור שאינה דומה אידיש ללשון הקודש בכלליהן, כי כללי הלשון קודש - ללא התייחסות לשיבוש ושינוי הכללים בעברית המדוברת היום ע"י בן יהודה וחבר פושעיו, - נקבעו בתורה הקדושה לעולם ועד, ללא ערעור או ספק כלשהו.
 

ע.מ.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
נכתב ע"י אסתיג;1826604:
אלא מה? עם השנים והעדות, השתבשו היוצרות ואני כדוברת אידיש מבית מוצאת את עצמי מתפלאת ותוהה על ילדי שלדעתי משבשים את המושגים הנ"ל, אבל בעיניהם אני זו ששיבשתי.
ההבדל נעוץ בהברה האידישאית המדוברת, בעוד שאני דברתי אידיש חסידית אבל התגוררתי בירושלים, ולכן היתה השפעה ירושלמית על שפתי, ילדי דוברים אידיש חסידית נטו נטו, טהורה לגמרי, בחסידות מסוימת מאד הדוברת אידיש נטו ללא שום ערבוביה.
אז מה נכון להלכה? אי"ה אברר ואעדכן.
כמוני כמוך
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עוד כמה מילים ברוח האשכול:
סמרטוטים, מטליות, חפצים משומשים = שמאטעס
רצפות = באלאטעס באידיש, בלטות ב"עברית", נראה לי המקור מערבית
שיחה תורנית / מוסר (רק אצל הליטאים)= שמוע'ס
בקתה - בודקע
ברכב - ווישרים = מנגבים
ווינקרים = מאותתים
 

ע.מ.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
נכתב ע"י אסתיג;1830704:
עוד כמה מילים ברוח האשכול:
סמרטוטים, מטליות, חפצים משומשים = שמאטעס
רצפות = באלאטעס באידיש, בלטות ב"עברית", נראה לי המקור מערבית
שיחה תורנית / מוסר (רק אצל הליטאים)= שמוע'ס
בקתה - בודקע
ברכב - ווישרים = מנגבים
ווינקרים = מאותתים
מרצפות-באלאטעס
רצפה-פאדליגע
תקרה-קיפע-כיפה, אולי בגלל שהתקרות הירושלמיות הגבוהות של פעם היו מקומרות
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
שמוע'ס זה במקור 'שמועות', כמו לומדע'ס שזה לומדות - אז אי אפשר לקרוא לזה יידיש :)
זה לשון הקודש, מעט משובשת, בהגיה ליטאית.
 

יוסף צבי

משתמש פעיל
נכתב ע"י גלבוע;1831342:
שמוע'ס זה במקור 'שמועות', כמו לומדע'ס שזה לומדות - אז אי אפשר לקרוא לזה יידיש :)
זה לשון הקודש, מעט משובשת, בהגיה ליטאית.

מעניין מאוד אם המקור של שמועס זה באמת שמועות
 

ע.מ.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
שמועס-שיחות
המשגיח מוסר שמועס-שיחה
די פריינד שמועסן צווישן זיך-הידידים משוחחים בינם לבין עצמם
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יְהוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  16  פעמים

לוח מודעות

למעלה