הקוועטש של האויבער חוכם - מילים שהושאלו מיידיש לעברית

nechamizak

משתמש סופר מקצוען
נכתב ע"י ערך רב;1825636:
אינני רואה דמיון בין השתיים:
"איך בין א-קינד" אני ילד.
"איך בין גרויס" - אני גדול.
כלומר שמשתמשים ב"בין" כשמדובר בתיאור על המדבר. (כמו: I am באנגלית)

לעומת זאת:
"איך האב גיגענגען" - אני הלכתי.
"איך האב גילערנט" - אני למדתי.

בשני אלה לא מדובר על תיאור אלא על פעולה שעשיתי.

יש גם "איך האב א שטוב" - יש לי בית. וזו משמעות אחרת לגמרי.

אין דמיון - בכך שלשתיהן משמעות שונה כאשר הן משמשות כפועל בפני עצמו. יש דמיון - בכך ששתיהן משמשות גם כפועל עזר ומכאן הבלבול.

הסתייגות: אני לא דוברת יידיש. אולי קצת מבינה. אבי מו"ר ניסה להנחיל לי את השפה בהיותי קטנה. המשימה לא צלחה.

ואם כבר מדברים פה על השאלת מילים, מה עם ערבוביה הרוקחת יצירות פאר כמו: "מים אחרונים וואסער"?
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
נכתב ע"י יוסף צבי;1825794:
אולי באמת צריכים להגיד לכותרת של מאמר "טיטל"
אבל במציאות משתמשים עם המילה "קעפל"
תלוי מאיזה מוצא אתה...
שתי המילים בשימוש, ושתיהן חוקיות באותה מידה.

נכתב ע"י חדוי כנרת;1825534:
הרבה מאד מתבלבלים בין המילים האלה!
הבעיה שלא מצאתי שום כלל שיגדיר אותן, אלא מי שנולד לאידיש יודע מתי להשתמש במילה ''בין'' ו-''האב''
כי זה ממש צורם כשמחליפים
יש כלל!!!
שימי לב, שתיהן מילות עזר לצורת העבר.
במילה "בין" משתמשים רק כשכל הגוף עושה את הפעולה: איך בין געגאנגען, איך בין געזעצן.
במילה "האב" משתמשים כשחלק מאברי הגוף עושים את הפעולה: איך האב געשריבן, איך האב געזינגען.
איך נשמע לך "איך בין געשריבן"/"איך האב געגאנגען"?
המשפט הראשון צורם, אבל השני - תקני לגמרי.


נכתב ע"י nechamizak;1825899:
ואם כבר מדברים פה על השאלת מילים, מה עם ערבוביה הרוקחת יצירות פאר כמו: "מים אחרונים וואסער"?
אם כבר: "לעצטע מים אחרונים וואסער", "הייליגער של"ה הקדוש"
אופייני לאידיש...
 

ע.מ.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
אז איך נשמע לך, איך האב געשווימען
איך בין געקלאצט?
כמובן שזה לא בדיוק כך, לענ''ד
 

יוסף צבי

משתמש פעיל
נכתב ע"י חדוי כנרת;1826014:
אז איך נשמע לך, איך האב געשווימען
איך בין געקלאצט?
כמובן שזה לא בדיוק כך, לענ''ד

מה רע ב"איך האב געשווימען?

איך בין געקלאצט? מי אומר ככה?
 

יוסף צבי

משתמש פעיל
נכתב ע"י חנון;1825818:
עוד הבדל בין האידיש הירושלמית להונגרית
בהונגרית אומרים טיטל ובירושלמית קעפל
הגם, יש לי קלטת מארה"ב שגם שם אומרים קעפל אבל כנראה שכאן התרגלו לדבר ככה כנ"ל

נכתב ע"י א-ירושלמית;1826005:
תלוי מאיזה מוצא אתה...
שתי המילים בשימוש, ושתיהן חוקיות באותה מידה.
לפי מה שחנון הביאה מהקלטת כנראה שגם בארה"ב ששם בוודאי מדברים אידיש הונגרית, ואומרים קעפל
 

יוסף צבי

משתמש פעיל
נכתב ע"י א-ירושלמית;1826005:
אם כבר: "לעצטע מים אחרונים וואסער", "הייליגער של"ה הקדוש"
אופייני לאידיש...

לעצטע מים אחרונים לא שמעתי מעולם
מים אחרונים וואסער לבד זה גם מילה כפולה
אבל יש הרב משפטים כאלו שאומרים כפול
לדוגמא גוט יום טוב, גוט זה טוב
ואכן במונקאטש אומרים, "יום טוב" ולא גוט יום טוב
 

ע.מ.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
לפי הכללים של א ירושלמית-לכאורה
וצריך לומר: איך בין געשווימען
ו-איך האב געקלאצט
 

יוסף צבי

משתמש פעיל
נכתב ע"י חדוי כנרת;1826071:
לפי הכללים של א ירושלמית-לכאורה
וצריך לומר: איך בין געשווימען
ו-איך האב געקלאצט
לא שמתי לב לכללים של א ירושלמית
אבל באמת מעניין מאיפה הכללים האלו?

ואכן אין בין געשווימען אפשר לומר
אבל איך בין געקלאצט לא שמעתי מעולם
אז אולי זו הוכחה שהכללים אינם נכונים
 

ע.מ.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
במחשבה שניה, אני חושבת שבאמת א ירושלמית צודקת!
אם כי כמו שהערתי, פה ושם ישנם יוצאים מן הכלל!
תודה לך שהארת את עיני!
חדוי
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
תגידו, אני לא מדברת אידיש בכלל, אבל מעניין אותי 'האב' כפועל עזר לפועל אחר, זה לא כמו 'have' או 'had' באנגלית, שהוא לפעמים חלק ממבנה המשפט ומסמן את הזמן שבו נעשתה הפעולה?
 

ע.מ.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
נכתב ע"י גלבוע;1826117:
תגידו, אני לא מדברת אידיש בכלל, אבל מעניין אותי 'האב' כפועל עזר לפועל אחר, זה לא כמו 'have' או 'had' באנגלית, שהוא לפעמים חלק ממבנה המשפט ומסמן את הזמן שבו נעשתה הפעולה?
שניהם מסמלים לשון עבר
 

cm1

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
אידיש היא שפה שדומה לאנגלית גם בהרבה מילים, וגם בדקדוק (פועל עזר וכו)
(לכן יותר קל לדוברי אידיש ללמוד אנגלית, מנסיון...)
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
נכתב ע"י אפשרי;1820611:
ברור

אקדח/רובה - שיסער, שיסען - לירות

אבל הצורה 'שוס' ('השוס של האירוע') נמצאת רק בעברית לדעתי

למה?
שוס, שצורת הכתיבה הנכונה מבחינת ניקוד היא שאס, בקמץ, = פיצוץ. כמו שמתבטאים: שידוך פצצה!
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
נכתב ע"י חנון;1825818:
עוד הבדל בין האידיש הירושלמית להונגרית
בהונגרית אומרים טיטל ובירושלמית קעפל
הגם, יש לי קלטת מארה"ב שגם שם אומרים קעפל אבל כנראה שכאן התרגלו לדבר ככה כנ"ל

שתיהן נכונות ובשתיהן משתמשים בכל חלקי דוברי האידיש.
קעפל מלשון קאפ = ראש, כלומר ראש המאמר
טיטל אם אינני טועה באה מהאנגלית
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
נכתב ע"י אפשרי;1820600:
כן, השאלה מה התרגום הענייני

במילון שהעלו כאן כתוב 'אדם מגושם'
לדעתי יותר מדוייק 'תקוע'

קלאץ = בול עץ, שמשמעותו כמו גולם, בקיצור, בול עץ
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
נכתב ע"י שרה'לה;1820612:
כאפער- לא מקצוען- מילולי- תופס. (תופס הזדמנויות אולי...)

כאפער = תופס מכל הבא ליד, מזדמן, כאפט מציאות.
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
נכתב ע"י אפשרי;1820644:
הנה המילון הכמעט מלא שהופיע באתר מסויים
באדיבות grn (הניק 'אפשרי' שימש כאן רק כ'מבקר' לעת מצוא;))

השפעות על הדקדוק העברי

סמיכות הפוכה – היידיש קיבלה את דרך הסמיכות השאולה מהגרמנית, והיא הופכת את הסדר בין נסמך לסומך. למשל, הצרוף "שושן פורים" מקורו בהיפוך סמיכות שבא מן היידיש.

הסיומת -'לֶה (ביידיש: לע) – סיומת הקטנה וחיבה: בייגלה, טטלה, פיצקלה. גם כשם חיבה: חנה'לה, רבקה'לה.
הסיומת -ניק – סיומת המתארת אדם על פי השתייכותו או על פי תכונה המאפיינת אותו. מקור הסיומת ביידיש (ולפני כן בפולנית ובאוקראינית). כגון: ג'ובניק, חמאסניק, חפיפניק, כדאיניק, כלומניק, מג"בניק, מדורניק (בסלנג: מלשן, מהמדור המרכזי של המשטרה), מושבניק, מילואימניק, קיבוצניק, שטותניק.
הסיומת "-ֶר" - הסיומת קיימת בכמה שפות אירופאיות, אך נראה שהגיעה לעברית מן היידיש. לדוגמה: בלופר, מאכער, פראייר, קוטר, שוויצר, שלומפר, שנורר. מהסיומת נוצרו גם מילים חדשות: משקפופר, פנטזיונר, פרוטקציונר, פשלונר, קריזיונר, שיריונר.
אלמנטים נוספים
היידיש היא מקור למיליות רבות בעברית: אוי (כאב או צער), אויש (דומה לאוי, מרוכך יותר), נו (זרוז) וכן:

אוֹ־טוֹ־טוֹ – תיכף, מייד. במקור: אָט אָט אָט – הנה, הנה הנה (הנה זה בא).
אַי־יָי־יָי – ביטוי של החמצה ("לא אי־יי־יי" – לא משהו, לא מי־יודע־מה).
אוי־וֵוי! – ביטוי של צער על החמצה או על פגיעה (מגרמנית: weh – כואב).
אֶעפֶּס, אֶפֶּעס (ביידיש: עפּעס) – מילית להשלמת פערי דיבור: איכשהו, כלשהו, כזה כאילו. בעברית, אולי בגלל הדמיון למילה אפס, המילה קיבלה משמעות מזלזלת. לדוגמא: "ראיתי אותה אתמול בטלויזיה. היא אפעס לא משהו".
מילים עבריות שחדרו ליידיש, וחזרו אח"כ לעברית עם גוני משמעות חדשים:
א־מחייה – תענוג, משיב נפש
בלבוסטה – אישה שמנהלת את העניינים. במקור: באלאבאסטע - בעלת הבית
גזלן – מוכר אוכל, לרוב ליד בסיס צבאי, המפקיע מחירים בזכות הבלעדיות שלו במקום. ביידיש: שודד, פושע אלים.
דּוֹס – כינוי לדתי-חרדי. במקור: "דוסי" - דתי בהגייה יידית
דיבוק – רוח שנכנסה במישהו ומסרבת לצאת (מהמילה דבקות)
חוכעם – חכמולוג. במקור: חכם
חלוֹשעס – חולשה, בחילה, חוסר הכרה
כלייזמר – נגן בשמחות יהודיות
לא יוצלח (בהגייה מלעילית) – לוזר, אדם שאין לצפות ממנו להצליח במשהו
מָזְלְטוֹב – בסלנג: ברכה מזלזלת. נאמרת לרוב לכבוד דבר שהיה צריך להעשות מזמן או בקלות
פּוּשְׁט – זול, פחות־ערך. במקור: פשוט
שָׁאבֶּעס – במקור: שבת
שייגעץ – גוי צעיר חצוף; פוחח, פרחח (גם ככינוי של חיבה). במקור: שֶׁקֶץ (דבר מאוס, טמא)
תָּכְלֶ'ס או תכלס – בפועל, למעשה; עיקר העניין הוא.. (ביידיש היא נכתבת: תַכְלִית)

צירופים של מילה יידית ומילה עברית:
בוחער הזעצער (בחור הזעצער) - סדר דפוס. צירוף של המילה הגרמנית Setzer - סַדָּר דפוס, עם המילה העברית "בחור", בהגייה יידית.
א-ווילדע חייע - חיה רעה. ווילדע - פרא, בר. חייע - הגייה יידית למילה העברית "חיה".
מאמע לושן (מאמע לשון) - כינוי לשפת היידיש. מילולית: שפת אם.
מילים שמקורן ביידיש

אידישקייט – מסורת יהודית. "תנו לילדים קצת אידישקייט" – העניקו להם מסורת יהודית.
אלטע זאכן – חפצים משומשים שאין בהם צורך. הצירוף משמש כקריאה של רוכלים הנוסעים מבית לבית וקונים רהיטים וחפצים משומשים. מילולית (בגרמנית): alte Sachen - דברים ישנים.
בובקעס [◄מילון ירושלמי] – איצטרובלי הברוש. ביידיש: דברים קטנים וחסרי ערך, שעועית קטנה
בוטקה – ביתן (למכירת כרטיסים, של שוער, איש מכס וכד'). מצ'כית או מגרמנית (Bude – ביתן) + 'קה.
בלוף – שקר, בדיה, "עבודה בעיניים".
בלופר – שקרן, לרוב במובן לא מזיק.
בלינצ'ס – (בלינצ'ה) חביתית [◄ריבוי כפול].
בראנז'ה (במקור זאת מילה פולנית: Branza שמשמעה ענף, תחום עיסוק) – היום המילה משמשת לתאור תחום התקשורת והפרסום.
ברוֹך – הסתבכות, תקלה (אוי א-ברוך). מגרמנית: Bruch – שבירה, הפרה.
גורנישט – כלום, שום דבר. נאמר לרוב בנימה סרקסטית כשמצפים לקבל משהו בעל תוכן. במקור מגרמנית: gar nicht - כלום, בכלל לא.
גטקס – לבנים ארוכים.
גזונטהייט – לבריאות.
גליק – מזל, אושר ("זה לא כזה גליק").
געוואלד – זוועה, ביטוי של זעזוע (ביידיש: גװאַלד – חרום).
גרעפס – ◄גיהוק.
דוך [◄סלנג צבאי] – הליכה בקו ישר ללא סטיות (מגרמנית: durch – מעבר או פריצת דרך).
הלך פייפן – התקלקל כך שאי אפשר עוד לתקנו (מגרמנית: pfeifen – לשרוק).
זבנג – חבטה. "זבנג וגמרנו" – שיטה לא מוצלחת לפתרון בעיות מסובכות בפעולה אחת חזקה.
חאפר – (ביידיש: אחד שחוטף, אוחז בחפץ ולוקח לעצמו) נהג מונית עצמאי.
"חאפ לאפ" – הוא עושה את העבודה שלו חאפ לאפ (לוקח מפה ומשם), בלי להשקיע.
חְרוֹפּ – (חָרַפּ – יַחְרוֹפּ) – ישן.
טיש – ארוחת ליל שבת אצל הרב'ה החרדי. במקור: שולחן.
טָרָרָאם – רעש גדול, "ביג דיל".
יאכנע – מישהי העסוקה בכפייתיות בחיטוט בעניניהם של אחרים ובהשמצתם.
יארצייט – יום זכרון (בשימוש בקהילה החרדית).
לוקש – מילולית: איטריה, ובהשאלה: בלוף, בדותה ("שטאפן מיט לאקשן" – להלעיט באטריות). המשכורת נקראה בעבר "לוקש" כי בשנות החמישים היא נכתבה על סרט נייר ארוך וצר.
מאכער – איש עם קשרים, שיש לו מהלכים אצל הרשויות; "מביא ומוציא". מילולית: איש שעושה דברים (כמו maker).
מישמָש – לעשות "סלט" מהדברים, להפוך את היוצרות.
נודניק– נודיען פירושו לשעמם (מפולנית: nuda – שעמום). הסיומת -ניק היא סיומת המתארת אדם על פי תכונה המאפיינת אותו.
ניג'ס – (במלעיל: שם עצם, במלרע: פועל בעבר). נידנד, נודניק. המילה היא למעשה שילוב של שתי שפות: צורת המילה היא מערבית (نَجْس - מטונף, טמא) והמשמעות – מיידיש (במקור מפולנית: nudzić).
נעבעך – מסכן.
פֿוילע (או פוילה) – דומה למילה האנגלית foul (לא חוקי, מלוכלך).
פוילע-שטיק – התחכמויות, תעלולים, משחקים מלוכלכים (ע"ע שטיק): "ברגע שאני אראה שאין כאן פוילה-שטיק והכל נקי". שיר של התרנגולים: "לא עזרו הפוילע-שטיק".
פולקעס – רגלי עוף (ביידיש: ירכיים, החלק העליון של הרגל).
פופיק – קורקבן, טבור.
פיצ'יפקס – פריטים קטנים וחסרי חשיבות.
פירגן, לפרגן, פרגון – לתת קרדיט, לעודד. במקור מגרמנית (Vergoennen).
פּלונטר – קשר, הסתבכות.
פליק, להפליק – מכה קלה בישבן.
פראייר – אדם תמים שנותן לאחרים להרוויח על חשבונו. במקור מגרמנית (דרך הפולנית): רווק, מחזר. מילולית: חופשי, פנוי, פטור.
פרטצ' – עבודה או סחורה באיכות ירודה.
צוציק – קטן.
קארטופאלאך – תפוחי אדמה.
קארטושקעס – תפוחי אדמה שרופים (של מדורה).
קווץ' (לקווצ'ץ') – מעוּך (למשל מעיכת נייר ביד לצורת כדור). בהשאלה: הרגשה סמרטוטית, מצב רוח שפוף ועייף. ביידיש: קוועטשן – ללחוץ.
קוּטֶר, לקטר – לרטון, להתלונן. המקור הוא כנראה המילה 'קוטר' (מגרמנית: Kater – חתול זכר). קול הגרגור שעושה החתול מזכיר כנראה את התלונות של הקוטר, המתלונן התמידי.
קומזיץ – השם העתיק ל"מדורה". במקור: בוא שב.
קונצים – תעלולים קטנים. תרגילים, טריקים (מגרמנית: Kunst – אומנות).
קישקעס – קרביים.
קלוץ – אדם מגושם (מגרמנית: Klotz – קרש, לבנה). קלוץ קאשע - שאלת קרש.
קלפטע – מילה רבת משמעויות: מרשעת, כלבה, רכלנית, זקנה, ואפילו "בעלת מרץ רב". מארמית: כלבתא.
קצ'קס, קצ'קיאדה (קצ'קייה) – קצ'קס הן אווזות פותות, ברברניות, קשקשניות בלתי נלאות.
בהשאלה: קבוצת בנות המפטפטות ומקשקשות. (במקור: קצ'קה – ברווז).
קרעכץ – אנחה ותלונה.
להשוויץ, שוויצר – מילת גנאי לאדם שמתפאר ברכושו או בהישגיו. (במקור: זיעה?).
שוונג – תנופה, תנע [מ◄גרמנית].
שוֹיְן – כבר, גמרנו. (נו, שוין – בסדר, שיהיה).
שוֹס – מאורע מהמם (מגרמנית: Schuss – יריה).
שטינקר – מלשן; משתף פעולה בתשלום עם המשטרה או עם שרותי הבטחון (מגרמנית: Stinker – מסריח).
שטיק – (1) קצת, פיסה, חתיכה קטנה (2) תרגיל למשיכת תשומת-לב (3) קטע ליצנות (4) רמאות, טריק ערמומי (ע"ע פוילה-שטיק).
שלומיאל – אדם מגושם וחסר קואורדינציה. נהוג לומר בבדיחות כי השלומיאל שופך בארועים משפחתיים את המרק על מכנסיו של השלימזל (חסר המזל).
שלוּמְפר – (ביידיש גם: שלומפ) אדם הלבוש ברישול.
שלייקס – כתפיות לאחיזת המכנסיים.
שמאטעס – סחבות, דברים חסרי ערך.
שמאלץ – שומן מן החי (גם בגרמנית). בהשאלה: סנטימנטליות ומתיקות־יתר באמנות או במוסיקה.
שמגג – עורבא פרח, אויר חם; שטות. בהשאלה: טיפש, אידיוט, מנוול.
שמונצעס – זוטות, דברים שאין בהם צורך מידי לקיום.
שמנדריק – ילד לא יוצלח שלא מבין מה קורה סביבו. במקור: דמות קומית מתוך קומדיה יידישאית ידועה.
שנורר – קבצן נודניק המוציא כסף בתואנות מכובדות לכאורה. בעברית של ימינו – גם מתרים מקצועי.
ביטויים שמקורם ביידיש (רשימה חלקית)

אותה הגברת בשינוי אדרת, איך קוראים לך?, אכל אותו בלי מלח, אל תיקח ללב, בעל המאה הוא בעל הדעה, גילה את אמריקה, דבר אל הקיר, די כבר, הלך לאיבוד, זה לא מריח טוב, חכם/טיפש הוא לא, חסר לו בורג, חסר לי כמו חור בראש, ירק לו בפרצוף, לכתוב "נח" בשבע שגיאות, לא אמרתי כלום, לא הולך ברגל, לא יודע מהחיים שלו, לא נלך לרב, לא עשו אותי באצבע, לגמור את החודש, לדרוך על יבלות, להזיק זה לא יזיק, לוקח זמן (=נמשך), ללקק את האצבעות, לשבור (למישהו) את המילה, מה נשמע?, מחזיק ממנו, מספיק לקשקש בקומקום, מספר חזק, נהייה לי חושך (שחור) בעיניים, נופל מהרגליים [מרוב עייפות], נפל לו לידיים, נתן קפיצה, עזוב אותך משטויות, פרצוף של תשעה באב, שקדי מרק, תפסיק לבלבל את המוח (את השכל), תקוע לי כמו עצם בגרון.
לקריאה נוספת:

אתר מקיף ללימוד יידיש (דקדוק, תחביר, מילון, משחקים ועוד).
רונן טל וגאיה קורן, "באידיש זה נשמע יותר טוב" (ynet).
ניסן נצר, עברית בג'ינס – דמותו של הסלנג העברי, אוניברסיטת בן-גוריון תשס"ח (הרצאה ).
[/QUOTE]

המון שטויות וגם דברים נכונים
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

תודה
נקרא  0  פעמים

לוח מודעות

למעלה